צעקת הנשמה השלווה

החשיבה היוצרת בקריאה אנו רוכשים מידע ובמחשבה אנו מעבדים, מנתחים ומבינים אותו. בידיעה-ובמחשבה נולדת יצירה, ובהיות המידע הקיים המתעצם הינו אינסופי, לא ניתן לדעת את כל המידע. המידע האינסופי מהווה קרקע פורייה אשר מנביטה את זרעי הידע והדעת, והעיבוד המחשבתי של המידע הנרכש הופך אותו לידע ובעת שהמידע הופך לידע מתרחשת הבנה. אנו, כבני אדם, החיים על כדור הארץ, חיים במעבדת החיים. מעבדה של חופש רצון, שכר ועונש ובחירה. ככל הנראה, הבחירה של רוב האנושות הינה לעבוד מתוך רמת אנרגיה נמוכה, בהתמקדות במציאות החומרית. כשהמציאות מתחלקת בין שני מרכיבים עיקריים אנרגטיים-רוחניים וחומריים, בהפרש עצום, אחוזים בודדים חומריים פחות מ 5% והיתר מעל 95% אנרגטיים-רוחניים. רוב האנושות מקובעת בחלק החומרי דבר שמגביל את היכולות מלהיחשף לשדות אנרגטיים, והמציאות בה אנו חיים היא אשליה. היות והצורך בהישרדות נובע מהבחירה במציאות החומרית השולטת והצורך הזה מחלחל עמוק ונחרט בגוף הרגשי ומשתלט בכל תחומי החשיבה. על-כן מי שבוחר בחופש הבחירה ולא מקובע במחשבה ההישרדותית נחשף לעולם האנרגטי, האין סופי, שנמצא בתנועה הרמונית מתמדת של שינוי מתוך רצון לעשות את ולא לדבר על המתאר את החיים כחוויה של חיפוש מתוך סקרנות, גילוי, התפעלות, פליאה והפתעות, הרצון והנכונות להתנסות בבלתי צפוי, להעז ולקפוץ למערבולת, תוך פריצת הגבולות וההגבלות של החושים הפיסיים שלנו בתפיסת המציאות, בחירה בחופש הבחירה והשחרור של מגבלות חושינו הפיסיים, מעצימים את השדות האנרגטיים ומאפשרים יכולת יצירה. הדבר ידוע ומורגש, בעיקר, בקשר רוחני/רגשי המתבטא בקשר ״טלפתי״ כאשר הקשר המחשבתי, בתופעת הטלפתיה מקבלת ביטוי בין בני אדם באופן עוצמתי ורחב היקף, בעיקר בין תואמים, כתפיסה על- חושית ביניהם המאפשרת להבחין באופן מודע או לא מודע במחשבות וברגשות של האחר. המחשה בעניין קשר טלפתי תבוא בהמשך, (מקרה-14) (סיפור אישי של גבר שפגשתי בבוסניה הרצוגובינה במהלך טיול בקיץ 2021.) יכולת היצירה תלויה בידיעה ובמחשבה, ידיעות, מחשבות היו ויהיו, אצורות באפלה באוקיינוס המחשבות האינסופי, עד שכלי היצירה במוח האנושי מוציאן לאור, כיצירה, ואז באה העשייה החווייתית המשמעותית. המוח האנושי מאחסן את הידע החדש ומקשר אותו לידע הקיים, שיהוו בסיס לעיבוד של רעיונות חדשים אשר מהווים, יחדיו בסיס איתן לחשיבה יצירתית וליצירתיות הקשורה לאותו ידע בתודעה האנושית שהוגבלה בתחושה הוויזואלית לתלת-ממד המרחבי, בתוספת הממד הרביעי, ממד הזמן. השימוש במונח מרחב-הזמן במקום ממד-הזמן נבע מהעובדה המקשרת בין הזמן האוניברסלי, הזמן המחשבתי, המקום והמהירות, היות והזמן הינו יחסי תלוי מקום ומהירות. החושים הפיסיים הביאו לבניית חסמים ותלות בממד הארצי, מה שהגביל את החשיבה בקרב הרוב הנורמטיבי עם קיבוע מחשבתי ובחירה לפעול בממד ארצי-הישרדותי, מה שגורם לנעילת עוצמת התודעה והידוק טבעת החנק סביבנו. לעומת זאת ישנם, פורצי דרך בחשיבתם שהסירו את החסמים ואת המגבלות הקיימות. גבולות שחוסמים פיתוח רעיונות חדשים הם תולדה לקיבוע המחשבתי וחוסר היכולת לקשר רעיון חדש לידע קיים, אשר מהווה נקודת התחלה לגיבוש ופיתוח חשיבה יוצרת שתוביל להמצאת יצירה חדשה. חשיבה יצירתית עם דמיון מצמיחה רעיונות חדשים! אופקים חדשים להתבוננות בדברים ומקשרת בין הרעיונות שקודם לכן לא היה קשר ביניהם. חשיבה יצירתית שאינה רציפה יש בה קווים משיקים, היות ולדמיון היוצר אין קו רציף, וההמצאה החדשה היא פרי דמיון מחשבתי וחשיבה מעמיקה ששוברת את ההגבלות ונותנת סיפוק ומענה לראיה הכוללת מעבר ליכולת הנורמטיבית והצורך ההישרדותי האנושי הבסיסי. אכן, זה נקרא פריצת- דרך, מה שמחייב פריצת החסמים המגבילים את רף החשיבה הסטנדרטית. פריצת החסמים עם מעוף למרומי היכולת המחשבתית, או צלילה לרזי הבזקי החשיבה היצירתית. מבנה המוח האנושי המורכב והנסתר שבו רב על הגלוי, והוא מקשה על חלק ניכר להבין את הדברים לעומק וכל זה בסביבת המגבלות המחשבתיות הנובעות ממוגבלות החושים הפיסיים שלנו כבני אדם . בהיותנו יצור אנושי הניחן בתכונות ויכולת חשיבה המאפשרת לנו את החופש לבחור בחופש הבחירה ולהיות שונים במחשבה ובהבנת הלא נודע; דבר שמנחה ומכוון את מחשבותינו והתנהגותנו בשאיפה לגילוי אפילו חלק קטן מן הנסתר, וכל זה ביכולת האדם לנווט את הדרך למעמקי התת מודע. זה תלוי עד כמה אתם מוכנים לשחרר לרגע את המוכר והידוע, ולצאת מאזור הנוחות של הנוח והבטוח, ולפגוש בשמחה את האני האמיתי שלכם בדמיון היוצר עם מציאות משתנה. ניתן לומר שבין אנשי המקצוע חלוקות הדעות סביב הגדרה ברורה וחד משמעית של המושג ״היפנוזה /דמיון מודרך״.