קול השלווה

התודעה היא כמו גן, מה שתשתלו בה זה מה שיצמח

אחד מהחוקים הכי חשובים שמשפיעים על פעולת התודעה הוא חוק הסיבה והתוצאה. על פי חוק זה, לכל תוצאה יש תנאים ונסיבות שהביאו להיווצרותה, תנאים ונסיבות אלו אפשר לדמות לזרעים שנובטים ופורחים בתודעה ברגע שהיא פוגשת את העולם החיצוני.

כאשר אתם מבינים את השפעת חוק הסיבה והתוצאה על התודעה שלכם, אתם מתחילים להבין כי כל חוויה שלכם יוצרת בתוככם "חותם" תודעתי, אשר ישפיע על החוויות הבאות שלכם ועל עתידכם. לדוגמה, כאשר אתם בוחרים לכעוס, ולא משנה מאיזו סיבה, אתם שותלים זרע נוסף של כעס, בעל פוטנציאל לנבוט ולהתבטא שוב בחייכם ביום מן הימים.

זכרו כי חוק הסיבה והתוצאה נטול העדפות, וכי לא אכפת לו אם אתם סובלים או מאושרים כתוצאה מהזרעים שטמנתם בתודעתכם. אמת זו מעבירה את כובד המשקל של חוויית המציאות שלכם חזרה אליכם. בהתאם, בחרו באומץ להתחיל להתבונן במחשבות, ברגשות, בדיבור ובמעשים שלכם ולהבין מהן ההשלכות של כל אלו על גן התודעה שלכם. לדוגמה, אם יצאתם מהבית וגשם הרטיב את הכביסה שתליתם, שאלו את עצמכם אם כעס על עצמכם יכול לתרום להתנהלות נכונה שלכם בסיטואציה. התבוננות זו תעורר בכם אחריות עמוקה ליצירת חוויית המציאות שלכם, וכתוצאה מכך גם מוטיבציה לשנות את האופן שבו אתם תופסים את הסיטואציה, את הרגשתכם כלפיה ואת תגובתכם בתוכה. כך תוכלו להרפות מזריעת זרעים לא מיטיבים בתודעתכם, ובמקומם לטפח גן פנימי מלבלב ומאיר.

 

לקבל את זה שאתם שום דבר זה לגלות שאתם כל דבר

כאשר אתם מרוקנים את עצמכם מהעצמיות שלכם, אתם הופכים לפוטנציאל להיות כל דבר ולבטא את ההוויה שבתוככם בכל צורה. במצב זה אתם שוכחים את האגו הכוזב שמזדהה עם הדברים, ומתמזגים לתוך אוקיאנוס של אחדות עם הכול. שם אתם במקום של ריקות ושום דבר, מקום שבו אתם לא נאחזים בשום דבר, כי אין במה להיאחז ואין מי שיאחז, מקום שמכיל את הכול.

האגו מפחד לגלות שהוא שום דבר, ולכן הוא כל הזמן במרדף אחרי משהו שיוכל להזדהות איתו ואשר יהפוך אותו למשהו או למישהו "חשובים" יותר, אם זה בעלות על רכב יוקרה ואם ניהול חברה מצליחה. ואולם חשוב לזכור כי התיוגים של התודעה הם רק תיוגים, ואתם הרבה מעבר לכל תיוג מכיוון שיש בכם ממד רוחני שמבטא את האינסופיות של המציאות. כאשר אתם מתרחקים ממנו, אתם מזדהים עם משהו מצומצם ונפרד, כאשר אתם מתקרבים אליו, אתם הכול.

במילוי תפקידכם הבא, אם בתור מנהלי/ות פרויקטים בחברה, אם בתור הורים לילדים או כל דבר אחר, בחרו לוותר על זהותכם המוגבלת ואפשרו לעצמכם להתחבר בטבעיות להוויה הפנימית שלכם. כך תשהו בידיעה כי אתם פוטנציאל אינסופי ותוכלו לבטא את עצמכם באופן מיטיב יותר. במצב תודעה אחדותי זה אתם מבינים את מכלול קשרי הגומלין שמרכיבים אתכם, ומבינים כי אתם הרבה מעבר לתפקיד שלכם או לחליפה שאתם לובשים. לדוגמה, אם אתם מנהלים בכירים, ודאו כי אינכם מאלצים את עצמכם לפעול בנוקשות או בחוסר חמלה כלפי העובדים שלכם רק בגלל שהתפקיד "מחייב" זאת. זכרו כי באופן זה אתם מאבדים את האפשרות שלכם להתבטא מתוך טבעה האחדותי והאינסופי של המציאות, ובכך אתם מקשים על עצמכם לממש את הפוטנציאל של מי שאתם באמת, הוויה טהורה המבקשת לבטא את עצמה מאהבה.

 

תשוקה משחררת, השתוקקות כובלת

תשוקה היא דחף טבעי לבריאה, להתרחשות ולביטוי עצמי. השתוקקות זו תשוקה שנאחזים בה. בתשוקה אתם חיים את הרגע ולא נאחזים בו, אתם פשוט מתרחשים באהבה ללא ציפיות, ללא דרישות, ללא הגבלות וללא רווח. בהשתוקקות, לעומת זאת, אתם כבולים על ידי היאחזות, ובכך פוגעים בהתרחשותכם באותו הרגע.

זכרו כי התשוקה כשלעצמה אינה הבעיה, כי היא טבע האדם. היא הדלק שמניע את הזרימה של אנרגיית החיים בתוככם. ואולם אם היא מייצרת היאחזות, היא הופכת לבעיה. ואז אין זה עוזר להחליף השתוקקות אחת באחרת, כי אתם פשוט מחליפים כלא אחד בכלא אחר. בהתאם, הפתרון הוא לא להכחיד את התשוקה, אלא רק להתבונן ולבחון אם היא משרתת את האופן שבו אתם רוצים לבטא את עצמכם בעולם.

כדי להתרחש ממקום של תשוקה ואהבה, בחרו לאמץ בחייכם את ההיבטים הבאים: שמחת הבריאה – שמחו מעצם זה שיש לכם את האפשרות לברוא את עצמכם בכל רגע ורגע. תחושת סיפוק – חושו סיפוק מעצם הביטוי הייחודי שלכם ומתוך ידיעה כי אינכם באמת צריכים דבר נוסף מעבר להתרחשותכם. לחיות כאן ועכשיו – זכרו כי אין שום מקום להגיע אליו, וכי אתם יכולים להתרחש בשלווה ברגע הזה. אי-ציפייה – בחרו להיות משוחררים מציפיות כי ציפיות מייצרות אומללות ומרחיקות אתכם מהתרחשות טבעית. ולסיום, שחרור – התמקדו בהתרחשות ללא היאחזות בכך שתשאלו את עצמכם: האם אני שבוי/ה בפעולה באופן שלא מאפשר לי לבטא את מי שאני באופן משוחרר? דוגמה להתרחשות הנובעת מאימוץ ההיבטים האלו היא לשחק משחק בלי לספור נקודות, כלומר לשחק בשביל לשחק ולא בשביל לנצח. באופן זה אתם מממשים את עצמכם בטבעיות רגע אחרי רגע.

 

כשאתם מקבלים את הדברים, הם מפסיקים לשלוט בכם

פעמים רבות יושבות בתודעתכם סיטואציות לא רצויות, והן צובעות את חוויית המציאות שלכם באופן הפוגע בחופש הפנימי שלכם. כאשר אתם מקבלים את עצם קיומן, אתם מפסיקים להיות מוגבלים על ידיהן. לדוגמה, קבלת העובדה שהחום הכבד אינו מאפשר לכם לטייל בחוץ והעברת מיקוד תשומת הלב במה שתוכלו לעשות כאשר תישארו בבית.

טבעו של האדם הוא טבעה של המציאות, בריאה חופשית וזורמת רגע אחרי רגע. כשיש חיים, אלה החיים, כשבא מוות, זה המוות. חשוב לא להיאחז בהם כי ברגע שעושים זאת, מאבדים את הזרימה עם המציאות. כאשר אינכם נאחזים בדברים, אתם בקבלה אינסופית של כל מה שמגיע וכל מה שהולך, ועוברים להתרחש בחופשיות.

בחרו סיטואציה שאינכם מקבלים בחייכם והציפו אותה בתודעתכם. תחילה דמיינו את מרחב הסיטואציה, אנשים, זמן ומקום, ואז המשיכו לעבר התבוננות בעובדות ובהתרחשות עצמה. לאחר מכן בחרו באומץ לקבל את המציאות, מכיוון שאותה סיטואציה היא עובדה מוגמרת. התעלמו ממחשבות על חוסר מזל או מהאשמות עצמיות. זכרו כי כל עוד אתם מתנגדים למציאות, אתם מעצימים אותה בתוככם ונשארים מתוסכלים וחסרי אונים כלפיה. אל תסתפקו בקבלה מאולצת ממקום של ייאוש וחוסר ברירה, אלא קבלו את הסיטואציה בלב רחב ופתוח. נשמו עמוק ואמרו לעצמכם: "אני בקבלה עמוקה כלפי סיטואציה זו". אם נותרו שאריות של התנגדויות, המתינו בסבלנות ואפשרו גם להן להשתחרר מעצמן. זהו. כעת אתם ממוזגים עם טבעה של המציאות. איזו שמחה.

 

אם אתם מרגישים תקועים, סימן שעדיין לא למדתם את השיעור שישחרר אתכם

 

מה שתוקע אתכם אינו משהו חיצוני כמו המראה שלכם או איזה רכב יש לכם, אלא מידת החיבור או האי-חיבור שלכם לטבעה של המציאות. כאשר אינכם מחוברים אליה, אתם תקועים באגו ובנפרדות, וכאשר אתם מחוברים אליה, אתם זורמים באהבה ובאחדות. הרבה אנשים לא מודעים לכך, ועל כן נשארים "תקועים" בסיטואציות שונות בחייהם, כמו הימצאות תקופה ארוכה באותו מקום עבודה בלי להתקדם בו.

 

טבעה של המציאות הוא אחדות, ככל שתאמצו אותה יותר ויותר בחייכם, כך תחוו חופש פנימי אשר ישחרר אתכם מהתקיעות שבה אתם נמצאים. הדרך לעשות זאת היא באמצעות פענוח השיעור הייחודי עבורכם הטמון במעמקי אותה תקיעות, שיעור אשר יחבר אתכם לאהבה ויאפשר לכם להתחיל לזרום עם המציאות כפי שהיא.

 

בחרו סיטואציה בחייכם שבה אתם מרגישים תקועים והציפו אותה בתודעתכם. תחילה הקדישו כמה דקות להרהר בה בכך שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: כיצד אני מתמודד/ת עם אותה תקיעות כיום? מהי ההשפעה של האגו שלי על הסיטואציה? האם אני שקוע/ה בתבניות חשיבה מגבילות? האם אני פועל/ת ממקום של הישרדות? התנגדות? שיפוטיות? כעת אפשרו לעצמכם לבטא תחושות אלו בתוככם. התחילו עם התחושה הדומיננטית ביותר והמשיכו עם השאר עד אשר תחושו תחושת התרוקנות. לאחר מכן עברו לשאול: כיצד האהבה הייתה מתמודדת עם הסיטואציה? האם אני יכול/ה להיות יותר חומל/ת? יותר בקבלה? יותר גמיש/ה? או יותר קשוב/ה? בעודכם מהרהרים בשאלות אלו, אפשרו לאהבה לזרום דרככם ולהוביל אתכם לעבר התשובות. חושו כיצד אט אט משתנה הגישה שלכם כלפי הסיטואציה וכיצד היא מאפשרת את שחרורה.

 

 

אינכם צריכים להיות טובים יותר או מוצלחים יותר כדי להצדיק את קיומכם

כאשר מסתכלים בעיני טבעה של המציאות, כל דבר שקיים הוא צליל במנגינה האחדותית והשלמה של המציאות ומבטא חלק בלתי נפרד ממנה מעצם קיומו. שום דבר לא צריך להיות משהו כדי להצדיק את קיומו, בדיוק כפי שעץ האורן לא צריך להיות יפה יותר מעץ האלון כדי להצדיק את קיומו, וכך גם אתם וכל דבר אחר.

זכרו כי המציאות מאפשרת לכולם להתרחש על בסיס חוקי הטבע. אין דת טובה מאחרת, פילוסופיה טובה מאחרת או אדם טוב מאחר. כל ההבחנה הזאת יוצרת פילוג, מלחמות והרס, ואילו טבעה של המציאות הוא אחדות. כאשר תפסיקו את הסטריאוטיפים הללו כלפי כל אדם שתפגשו ברחוב, תבטאו את עצמכם ממעמקי הווייתכם ותאפשרו למערכות היחסים שלכם להתרחש ממקום של אהבה.

התודעה שלכם תמיד תחפש לייצר הבחנות, אבל כשמתעלים מעבר אליהן פוגשים את ההוויה האחדותית שלכם, המאפשרת לראות את היופי שבכל דבר, המשמעות של כל דבר והסיבה לקיומו של כל דבר כחלק ממארג המציאות השלם. אותה הוויה עמוקה מתרחשת בלי לתייג דבר כטוב יותר או מוצלח יותר, מכיוון שהיא יודעת כי כל התיוגים הללו מוקרנים מהתודעה המותנית ואינם קיימים בדבר עצמו. במצב תודעה זה כל ביטוי של התרחשות הוא נאות, ולכל אחד יש זכות להתרחש מעצם קיומו. דוגמה לכך היא לראות את השוני בין אדם גבוה לאדם נמוך, אבל לשהות בידיעה עמוקה כי כל אחד מהם מיוחד בדרכו שלו, הגבוה מיוחד בגובה קומתו והנמוך מיוחד בקטנות קומתו.

 

התנהלות ממקום של אגו היא הרגל

האגו הוא תוצר של השקפת נפרדות שהתמצקה בתודעה האנושית לאורך הרבה מאוד שנים. בדיוק כמו שהרגל מתמצק בה. בעקבות זאת ההתרחשות האנושית היומיומית קורית באופן אוטומטי מהשקפה זו. לדוגמה, השקפת הנפרדות הזאת גורמת לאדם להתמקד רק בטובתו האישית בלי להתייחס לטובת האחר כי הוא מאמין שהוא והאחר אינם קשורים זה לזה.

הידיעה העמוקה שהתנהלות מאגו היא כמו התנהלות מתוך כל הרגל אחר מעודדת, מכיוון שהיא נוטעת בכם הבנה שהאגו אינו משהו קבוע שאינו ניתן לשינוי, ושאתם יכולים להשתחרר ממנו בדיוק כפי שניתן להשתחרר מהרגל מזיק כמו שתיית אלכוהול או עישון סיגריות.

בחרו דפוס שקיים בתוככם ואשר נובע מאגו. לדוגמה, הדפוס לרצות להיות צודקים או הדפוס להוכיח שאתם טובים יותר. כעת העלו אותו בתודעתכם והיזכרו בסיטואציה האחרונה שבה הוא השתלט ופעל מתוככם. דמיינו אתכם בסיטואציה רגע לפני שאותו דפוס השתלט עליכם, וחושו את הדחף לפעול על פיו. אט אט החלו להזרים אליו מודעות. עשו זאת ברכות כדי לא להעצים אותו. שהו עם מודעות זו מספר רגעים. חושו כיצד אותו דפוס הולך ומתמוסס. לאחר מכן עברו לשאול את עצמכם: האם הדפוס הזה מבטא את מי שאני באמת? האם אני מעוניינ/ת לאפשר לאותו דפוס להמשיך לעצב את חוויית המציאות שלי? כעת הזרימו מודעות נוספת וחושו כיצד היא ממוססת ומעלימה את שאריות הדפוס שנותרו בתודעתכם. ממקום ריק זה דמיינו את עצמכם מייצרים בסיטואציה פעולה יצירתית ומשוחררת הנובעת ממעמקי הווייתכם. לסיום, אפשרו לעצמכם לחוות את התחושות הנעימות הנלוות לדמיון זה. התמידו ביישום תרגול זה, וכך תקלפו שכבות נוספות מאותו דפוס עד להעלמתו המלאה מתוככם.

 

תלונה = אי קבלה של המציאות

הרבה אנשים מתלוננים שוב ושוב על מצבים שונים בחייהם, מכיוון שאותם מצבים אינם נמצאים בהתאמה לרצונותיהם או לציפיות שלהם. אולם חשוב לזכור כי תלונה במהותה היא התנגדות למציאות שכבר מתרחשת לנגד עיניכם, והיא גורמת לתודעה שלכם לא להכיר בה.

כאשר אתם מתלוננים, אתם מרחיקים את עצמכם מהמציאות כפי שהיא, ובכך גם הופכים את עצמכם לקורבן וגם מעצימים את ההתנגדות של האחר כלפיכם. כל אלו מקשים עליכם להתמודד עם הסיטואציה ומנציחים את סבלכם. דוגמה לכך היא מצב שבו אינכם מרוצים מפעולה מסוימת של אדם קרוב אליכם, ואז צועקים עליו ובכך גם מעצימים את הכאב בתוככם וגם מכניסים אותו למצב של מצוקה והתגוננות.

כדי להשתחרר מחיים מבוססי תלונות, בחרו לקחת אחריות אישית לכל סיטואציה מאתגרת שאליה אתם נקלעים עם האחר. ראשית, בחרו לקבל את הסיטואציה כפי שהיא, ולא להתכחש אליה או להתנגד לה באופן שיציף תלונות לא מקדמות. שנית, הבינו כי אתם נמצאים ברגע הזה בהתנסות הנובעת מאינספור גורמים, ואשר מהווה חלק מחוויית המציאות שלכם אם תרצו בכך ואם לא. זכרו כי יש לכם יכולת לבחור אם לפרש את הסיטואציה כשלילית ולסבול ממנה או לראותה כהזדמנות לבטא את עצמכם ממקום של אחדות ואהבה ולצלוח אותה. לסיום, בחרו לפעול ממקום של רכות ונעימות כלפי האחר כדי לרתום גם אותו לפתרון הסיטואציה. לדוגמה, במקום להתעצבן על נציג שירות הלקוחות, בחרו להגיב כלפיו בצורה מכבדת וידידותית אשר תעורר בו תחושת ערך עצמי, וכתוצאה מכך גם מוטיבציה פנימית לשרת אתכם ולעשות מאמצים לטפל בבעיה שהעליתם בפניו.

 

התנצלות לא שווה הרבה אם אחריה ממשיכים לפגוע באחר

התנצלות אשר אינה מלווה בשינוי פנימי אינה התנצלות אמיתית, מכיוון שהיא אינה משנה את דפוס ההתנהגות הפוגעני. לדוגמה, כאשר מישהו מדבר אליכם לא יפה, מתנצל ואז שוב חוזר על התנהגות זו, הוא הופך את ההתנצלות שלו לחסרת משמעות.

 

כאשר אתם מתנצלים בפני האחר אבל ממשיכים לפגוע בו, אתם הופכים את המצב לגרוע אף יותר, מכיוון שהאחר קיווה שבעקבות ההתנצלות ניסיונות הפגיעה ייפסקו, ומנגד אתם אפשרתם לעצמכם להמשיך לפגוע בו כאשר הוא חשוף כלפיכם ובטוח שנוצר ביניכם אמון הדדי.

התנצלות אמיתית מבטאת תהליך פנימי, וביטויה בפועל הנו רק תוצר הלוואי של תהליך זה. בפעם הבאה שאתם בוחרים להתנצל בפני האחר, זכרו כי יש קשר חזק בין עומק ההתנצלות שלכם לעוצמת ההימנעות מפעולה שלילית בעתיד. קשר זה הוא המפתח להקטנת הסיכוי להמשך ההתנהגות הפוגענית שלכם כלפיו. כאשר אתם מצוידים בידיעה זו, בחרו להרהר בהתנצלותכם לפני שאתם מבטאים אותה. תחילה הפנו את ההרהור כלפי האחר וכלפי הכאב שהוא חווה מפגיעתכם. לאחר מכן הפנו את ההרהור כלפי עצמכם והכירו בכך שאותה פגיעה מעצימה את השליליות גם בתוככם. כעת בחרו לשאול את עצמכם: מאיזה דפוס בתוכי נובעת אותה פגיעה? המשיכו ושאלו: האם אותו דפוס משרת את האופן שבו אני בוחר/ת להציג את עצמי לעולם? לסיום, הרהרו כיצד תוכלו להתמיר את אותו דפוס לביטוי עצמי הנובע ממצב תודעה גבוה יותר המבטא אהבה וחמלה. תהליך זה ייצר התנצלות עמוקה יותר בפני האחר, ובכך יצמצם את הסיכויים להתנהג באופן פוגעני כלפיו גם בעתיד.

 

הכוח שיצר אתכם הוא הכוח שמרפא אתכם, כל מה שצריך זה לא להפריע לו 

בתוככם טמון כוח ריפוי אינסופי, כוח זה הוא הרוח הנושבת בכם ובכל היצורים החיים, וכולל בין השאר חוכמה ותבונה אינסופיות. לדוגמה, הזרע שנשתל באדמה אינו מייצר חיים רק כאשר הוא נובט, כוח החיים כבר קיים בתוכו, והוא מתבטא בהתהוות משותפת של אור השמש, טיפות הגשם, גרגירי האדמה ועוד. מתוך תבונה פנימית זו, כל הדברים נוצרו, והיא חודרת וממלאת כל חלל ביקום. היא זו אשר יצרה אתכם, ולכן טומנת בחובה גם את היכולת לרפא אתכם, כל מה שצריך זה לייצר עבורה את הסביבה שתאפשר לכם להירפא.

בריאות היא מצב טבעי של כל יצור חי. והיא מתבטאת בתפקוד מלא שלכם. כאשר אתם נמצאים בקשר עם אותה תבונה, תתאפשר התרחשות הרמונית המאפשרת בריאות מושלמת. ואולם אנשים רבים אינם מודעים לכך, ועדיין כועסים, צועקים ומתנהגים באלימות באופן המציף בהם סטרס ורגשות שליליים, החוסמים את הקשר ביניהם לאותו כוח ריפוי טבעי ובכך מחלישים את מערכת החיסון שלהם ומעצימים את מחלתם.

אחת הדרכים לייצר סביבה המעודדת ריפוי טבעי היא באמצעות תרגול מדיטציה על אותו כוח חיים השוכן בתוככם, וזה יסייע לכם לחשוף אותו ולהתרחש מתוכו. שבו בנחת ועצמו עיניים. הרפו את הגוף וקחו שלוש נשימות עמוקות ואיטיות. אחריהן הרפו מכל מחשבה, הרגשה או תחושה. במצב זה העבירו את תשומת הלב אל גופכם וחושו את זרם התבונה והאינטליגנציה אשר נע בתוכו באופן טבעי. התחילו מהתמקדות באזור בית החזה, לאחר מכן עברו אל אזור הידיים והבטן, לסיום עברו להתמקד באזור האגן, הרגליים וכפות הרגליים. חושו את ההתרחשות הטבעית של כל איבר ואיבר כחלק מההתרחשות המשותפת שלו עם שאר חלקי הגוף. לאחר מכן עברו לחוש את המחזוריות הטבעית של כל התאים. דמיינו כיצד כל תא נוצר, מתרחש וגם מפנה את מקומו להיווצרות תאים אחרים, וכל זאת בדיוק מופלא. זכרו כי תבונת החיים שוכנת עמוק בתוך כל תא ותא, והיא זו שאחראית באופן טבעי לתפקודו של כל תא כחלק מהמערך האחדותי של גופכם. חושו כיצד אותה תבונה מאפשרת לגופכם להתרחש באופן שלם והרמוני. שהו עם תחושת הריפוי הנובעת מהתרחשות זו.

 

כאשר אתם פועלים מאהבה, אתם עוזרים לאחר להיזכר בטבעו האמיתי

חוויית המציאות האנושית מתהווה בתלות הדדית בין גורמים חיצוניים לגורמים פנימיים. לדוגמה, קנאה שמישהו חווה מתהווה באמצעות שילוב של גירויים חיצוניים, כמו אדם מסוים וחפץ אשר בבעלותו, וגורמים פנימיים, כמו זיכרון מהעבר ומשקעים שליליים. בהתאם, כאשר אתם רואים את האחר ממקום של אהבה, אתם מעודדים אותו להיכנס פנימה ולמצוא בתוכו את איכות האהבה כדי שיוכל לחוות את עצמו כאותה אהבה.

כאשר אתם עושים זאת, אתם מרפאים גם את עצמכם וגם את האחר, מכיוון שאתם חווים את עצמכם מאהבה, ובאותה נשימה גם יוצרים עבור האחר מרחב להשתחרר לרגע מכל הדפוסים והמשקעים השליליים שלו ולחוות גם את עצמו מטבעו האמיתי שהוא אהבה.

אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא באמצעות דוגמה אישית. בחרו לפעול בהתמדה, רגע אחרי רגע, מטבעכם האמיתי שהוא אהבה, ובכך תמזגו הלכה למעשה את המסע הרוחני שלכם עם מסעו הרוחני של האחר, ותאפשרו גם לו להיזכר דרככם מיהו ומה הפוטנציאל הטמון בו. אט אט הוא ייפתח ויתעורר לאמת זו, ובעקבותיה גם הוא יחל לבטא את עצמו מאהבה ויעזור באופן טבעי גם לאחרים להיזכר בטבעם האמיתי ולעשות זאת. מעגלים אלו יאירו אט אט את האנושות בדרך למצב תודעה גבוה יותר המבטא אחדות ואהבה.

 

רחמים מגיעים מהאגו, חמלה נובעת מהלב

רחמים מגיעים מהאגו ומהתודעה המותנית שלכם, ועל כן ממקום שמשווה את מצבכם למצב האחר ותופס את האחר כקורבן וכאדם הזקוק לניחומים. חמלה, לעומת זאת, מגיעה מטבעה האחדותי של המציאות ומהלב הפתוח אשר מעבר להשוואתיות ולביקורתיות.

זכרו כי גישה של רחמים מעמיקה את הנפרדות, כי היא מייצרת משוואה של אתם מול האחר, מנגד, חמלה מקרבת אתכם לאחדות, מכיוון שהיא מייצרת מרחב חופף של הזדהות עם מצבו של האחר. ככל שתהיו יותר בחמלה ופחות בנפרדות, כך תתקרבו לטבעה של המציאות אשר מכילה את כל הקיים ללא כל שיפוטיות, ותוכלו להתרחש ממקום שלם יותר כלפיו.

עצרו לרגע והעלו בתודעתכם אדם שאתם מכירים ונמצא כעת במצוקה. עצמו עיניים והתבוננו עליו בדמיונכם. אל תהפכו אותו לקורבן ואל תרחמו עליו. רק שהו עמו ועם המצוקה שלו. הכילו אותה ללא כל שיפוטיות. אל תנסו לחשוב מדוע הוא נקלע למצוקה זו או מי אשם במצבו. שימו את כל המחשבות בצד ופתחו את הלב. הקשיבו למה שיש לו לומר ולסיפור חייו. שהו בתשומת לב עמוקה במפגש עמו ופתחו מודעות רחבה כלפי מצבו. אט אט תצוף החמלה בטבעיות מתוככם. כעת השתמשו בדמיון ואפשרו לאותה חמלה להתפשט כאדוות מחוץ לגופכם ולעבר אותו אדם. חושו כיצד אותן אדוות של חמלה מציפות אותו ברכות ומרפאות את מצוקתו.

 

 

יחסים בריאים נובעים ממקום של נתינה ולא ממקום של הזדקקות

רב האנשים נכנסים למערכות יחסים מגישה של הישרדות במקום מגישה של רווחה. מצב זה מתבטא בצורך בלתי פוסק לקבל עוד ועוד ממערכת היחסים, במקום לראותה ככר פורה להתרחשות משותפת. דוגמה לכך היא הביטוי "לחפש את החצי השני שלי", ביטוי אשר אומר לתודעה שאתם לא שלמים כפי שאתם, ומחפשים אדם אחר שישלים אתכם.

כאשר אתם בתחושה שאתם צריכים את האחר כדי להיות שלמים אתם, מייצרים בתוככם סבל כי אתם מעודדים בכך היווצרות של יחסים ממקום של הזדקקות ונואשות. לעומת זאת, כאשר אתם מבינים שאתם שלמים כאן ועכשיו, אינכם מחפשים מישהו שישלים אתכם אלא פוגשים שותף לבריאה משותפת ממקום של אהבה. זכרו, יחסים רוחניים מבטאים מפגש של שני אנשים שלמים ולא של שני אני אנשים חצויים, וזה אומר להיות באהבה אחד כלפי השני ולהתרחש ממקום של חופש.

העלו בתודעתכם מערכת יחסים קרובה שיש לכם עם אדם אחר. כעת בחרו לשאול את עצמכם: האם אני פועל/ת במערכת יחסים זו ממקום של הזדקקות ואנוכיות או ממקום של סיפוק ושיתוף? זכרו כי כאשר אתם שלמים עם עצמכם, אתם פוגשים את הזוגיות והיחסים כדי לממש את הביטוי הנשגב ביותר שלכם, ולא כדי להשלים חוסרים. תוצר הלוואי הטבעי של מצב זה הוא לשרת את מי שסביבכם באמצעות התכונות והכישורים הייחודיים שלכם. כעת המשיכו ושאלו את עצמכם: מה יש לי לתת מתוכי לאדם שאיתו ביקשתי לחלוק את חיי? הזכירו לעצמכם כי מהות היחסים אינה לנסות לצמוח על חשבון האחר, אלא לצמוח יחד עם האחר. לסיום, דמיינו כיצד ייראו היחסים החדשים שלכם ממקום זה. חושו את התחושות והרגשות הצפים בעקבות שינוי השקפה זו, אפשרו להם לצוף בתוככם ושהו עמם בשמחה.

 

הסיפור של החיים אינו להספיק כמה שיותר. הסיפור של החיים הוא לחיות 

אנשים רבים רודפים בלי הפסקה אחרי דברים שונים בחייהם. רדיפה זו יוצרת אצלם מצב של חוסר סיפוק תמידי ומונעת מהם לעצור מדי פעם ולהריח את הפרחים בצדי הדרך. מספיק שתיזכרו בתקופה בחייכם שבה קידשתם מטרה מסוימת באופן שפגע באורח החיים שלכם וגרם לכם לאכול פחות טוב, לישון פחות טוב או להשקיע פחות זמן עם האנשים הקרובים ללבכם.

זכרו כי ההצלחה שלכם אינה מותנית במטרה שתשיגו שם בעתיד, אלא בהנאה שלכם כאן ועכשיו. הדרך שלכם להגיע למטרה אינה באמת נפרדת מהמטרה, ושתיהן מאוחדות באמצעות התרחשותכם ברגע הזה. כל רגע שלכם מקודש, וכלל הרגעים הם אלו שמרכיבים את תמונת חייכם, ועל כן חשוב לחיות כל רגע בתשומת לב מלאה. זהו השער לחופש פנימי ולחיים מלאי סיפוק.

עצרו לרגע והעלו בתודעתכם יעד מסוים שאליו אתם מכוונים את חייכם. כעת בחרו להרפות מאותו יעד, ובמקום לחשוב איך תרגישו כשתגיעו אל היעד, בחרו באומץ לשאול את עצמכם: האם אני אוהב/ת את הדרך המאתגרת שאני פוסע/ת בה לכיוון אותו היעד? לדוגמה, אם אתם רוצים להיות עורכי דין, בחרו לשאול את עצמכם אם אתם אוהבים את הדרך המאתגרת הכרוכה בתהליך הכשרתכם כעורכי דין. שאלה זו תייצר בתוככם בהירות באשר לאותו יעד ותאפשר לכם לקבל החלטות אמיצות לגביו. זכרו כי כל עוד אינכם נוכחים ונהנים בדרך ליעד, אתם חוטאים למטרה תרתי משמע.

 

אין צורך לשכוח את העבר, אלא רק להפסיק להיאחז בו

כאשר אתם מפסיקים להיאחז בעבר, אין זה אומר שאתם שוכחים אותו, להפך, אתם זוכרים אותו, ומתוך מודעות בוחרים שלא לבטא עוד את עצמכם דרכו. לדוגמה, מהגר למדינה זרה אינו חייב לבטא את עצמו ממקום של מסכנות, נחיתות או תחושת זרות, אלא יכול לבחור להתבטא ממקום של אחריות, חוסר קורבנות ותחושת שייכות.

זכרו כי לאור העובדה שהאנושות שקועה שנים רבות במצב תודעה של נפרדות, האחיזה בעבר מקשה עליכם לברוא את עצמכם ממצב תודעה גבוה יותר של אחדות ואהבה. בנוסף, כאשר אתם נאחזים בעבר, אתם מגדירים את עצמכם דרכו, והרי הגדרה זו צרה ומגבילה מכיוון שאתם הרבה מעבר לכך, אתם אינסופיים, אתם הכול, ובעיקר, אתם הבחירה כיצד לברוא את עצמכם רגע אחרי רגע.

בחרו לשים את העבר בצד ולברוא את עצמכם מתוך ההווה. חיו את חייכם בתשומת לב ובטאו את עצמכם ממקום משוחרר. בכל פעם שצף בכם דפוס מהעבר שמאיים להתבטא דרככם, בחרו להפנות את מבטכם פנימה ולשאול את עצמכם: האם אני מעוניינ/ת להמשיך לברוא את עצמי באמצעות העבר שלי? שאלה זו תשחרר אתכם מאותו הדפוס ותאפשר לכם להתרחש בטבעיות ובחופשיות מתוך הרגע הזה.