קורונע

הוא שם. בין אם נרצה ובין אם לא. לא תמיד אנחנו מבחינים בו, לא תמיד אנחנו ערים אליו לגמרי, אבל הוא מלווה אותנו בכל יום בחיים. הפחד, שכולל גם חששות, לבטים ואי ודאות, הוא זה שמונע מאיתנו לממש את השאיפות שלנו, ובמקרי קיצון - מונע מלכתחילה את היכולת לשאוף.

התקופה הזאת מלאה בפחדים. פחדים כלכליים. פחדים קיומיים. אי ודאות תמידית. חששות ולבטים. אבל לא רציתי לבאס ולהפחיד כי את זה התקשורת יודעת לעשות עבורנו 24/7.

אני רוצה לספר לכם סיפור שקראתי לפני כמה שנים בזמן שמירה בצבא, ששינה לחלוטין את הדרך שבה אני מתייחס לפחד. היה הייתה (חייב התחלה דרמטית) מדריכת טיולים. היא נהגה לטייל לבדה לעתים קרובות, לבחון מסלולים ולמצוא מקומות חדשים שאותם יכלה להעביר בהנאה למטיילים.

יום אחד, המדריכה מצאה את עצמה במקום לא מוכר ובלי סוללה בנייד. השעה הייתה כבר שבע בערב, והתחיל להחשיך. לאחר כמה שעות של ניסיונות התמצאות, היא הבינה שתיאלץ לבלות את הלילה לבד בחושך ולהמשיך למחרת. אבל לא משנה כמה המציאות גרועה, היא תמיד יכולה להיות גרועה יותר...

המדריכה החליקה ונפלה מצוק גבוה. טוב, כמעט נפלה. היא הצליחה להיאחז בידיים ולהישען על אבן גדולה. היא לא ראתה מה יש למטה, לכן אחזה בכל כוחה ונשענה עם כל מה שהיה לה. בדרך נס היא הצליחה להישאר תלויה כך עד שעלה הבוקר. היא היתה רעבה, בודדה, מותשת...

כשעלה האור היא הסתכלה למטה וראתה שמתחתיה יש משטח שניתן לעמוד עליו - במרחק חמישה-עשר סנטימטרים בלבד! היא הרגישה תסכול ואפילו כעסה על עצמה שהשקיעה את כל המאמצים העילאיים האלה, כשהייתה מרחק קצר כל כך ממשטח בטוח.

לרוב, גובהו של הפחד הוא חמישה-עשר סנטימטרים בלבד. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים את זה עד שאנחנו מחליטים להתעמת איתו.

היום, שש שנים אחרי שקראתי את הסיפור, אני יכול לומר שהשתמשתי באמרה הזאת עשרות פעמים כשהרגשתי פחד, חשש, או אי נעימות. בתשעים ושמונה אחוז מהמקרים - זה היה נכון. ברגע שהעזתי לקפוץ, גיליתי שהנחיתה הרבה יותר רכה משחשבתי. ויותר מזה: המחיר שאתם משלמים על העימות עם הפחד, הוא לרוב הרבה יותר מוצלח מהמחיר שאתם משלמים לאחר מכן - כשהזמן עובר ואתם כועסים על עצמכם, או סתם מאוכזבים שלא עשיתם את זה...

לכן, בפעם הבאה שאתם חשים פחד, קודם כל זכרו שזה טבעי. הפחד הוא מנגנון הגנה שקיים בנו מאז ומעולם. ההבדל הוא שבעבר הוא באמת הגן עלינו. והיום, ברוב המקרים, הוא מונע מאיתנו לעשות דברים שיקדמו אותנו. אנו חשים פחד כלפי דברים שלא באמת מסכנים את הקיום שלנו, אלא בעיקר מסכנים את הערך העצמי שלנו בעיני עצמנו, ואת הדרך בה אנו חושבים שאנשים יתפסו אותנו. מצד שני, עשיית הדברים האלו עשויה להביא איתה גם הצלחה והתקדמות. זכרו שהדבר שאתם מפחדים ממנו הוא כנראה מה שנכון לכם לעשות בטווח הארוך. ושברוב המקרים אין לפחד אחיזה אמיתית במציאות, אלא בעיקר בראשכם.

אל תתנו לפחד ממה שיכול לקרות לגרום לכך ששום דבר לא קורה