ראמה 2

מחולל הפולסים המכ"מי הגדול אקסקליבר, המונע בכוח התפוצצויות גרעיניות, לא היה שמיש מזה מחצית המאה. הוא תוכנן ופותח תוך מאמץ קדחתני בחודשים שאחרי המעבר של ראמה במערכת השמש. כשהוכרז לראשונה בר ביצוע ב-2132, הייתה מטרתו המוצהרת לספק לכדור הארץ אתראה מספקת על כל אורח חוצני עתידי: באורחת ענקית כמו ראמה ניתן יהיה להבחין במרחקים בינכוכביים שנים, כך קיוו, בטרם תוכל להיות לו השפעה כלשהי על ענייני אנוש.

ההחלטה לבנות את אקסקליבר נפלה בטרם עברה ראמה את הפריהיליון1. בשעה שהמבקר האקסטרטריאלי הראשון במערכת השמש הקיף את השמש ופנה החוצה, אל עבר הכוכבים, בחנו גדודים של מדענים את הנתונים, שנתקבלו מהמשלחת היחידה שהצליחה להיפגש עם הפולש.

ראמה, הם הכריזו, אינה אלא רובוט אינטליגנטי ללא שום עניין במערכת השמש שלנו או בתושביה. הדו"ח הרשמי לא הציע שום הסברים לחידות הרבות שהחוקרים נתקלו בהן; למרות זאת, הצליחו המומחים לשכנע את עצמם, שהם מבינים עיקרון חשוב אחד של ההנדסה הראמאית. כיוון שלרוב המערכות ותת המערכות החשובות שבהן נתקלו המגלים האנושיים בתוך ראמה, היו שתי מערכות גיבויפונקציונליות, דומה היה שהחוצנים מתכננים כל דבר בשלשות. משום כך, כיוון שהניחו שכלי החלל העצום הוא מכונה, חשבו שיש סבירות גבוהה לכך ששתי ספינות ראמה נוספות יבואו בעקבות הראשונה.

אבל שום ספינות חלל חדשות לא נכנסו לסביבת מערכת השמש מהמרחבים הריקים של החלל הבינכוכבי. עם חלוף השנים עמדו בפני אנשי כדור הארץ בעיות דוחקות יותר. החשש מפני הראמאים, או יהיה מי שיהיה זה שיצר את הגליל החדגוני שאורכו חמישים קילומטר, שכך ככל שההיתקלות החוצנית הבודדת הפכה בהדרגה לנחלת ההיסטוריה. ביקורה של ראמה המשיך להסעיר מדענים רבים, אבל רוב בניו של המין האנושי אולצו לתת את דעתם על דברים אחרים. בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-22 היה העולם נתון במשבר כלכלי חמור. לא נותר כסף לתחזוקתו של אקסקליבר. תגליותיו המדעיות הספורות, לא היה בהן כדי להצדיק את ההוצאה העצומה לאבטחת פעולתו. מחולל הפולסים הגרעיני הגדול נזנח.

כעבור ארבעים וחמש שנה, נדרשו שלושים ושלושה חודשים להחזיר את אקסקליבר למצב תפעולי. ההצדקה העיקרית לחידושו של אקסקליבר הייתה מדעית. בשנים שעברו בינתיים פרח מדע המכ"ם והניב שיטות חדשות של ניתוח נתונים, שהדגישו בחריפות את ערך התצפיות של אקסקליבר. ובעוד המחולל חוזר לקלוט תמונות משמיים רחוקים, לא ציפה כמעט איש בכדור הארץ להגעתה של ראמה נוספת.

קצין המבצעים בתחנת אקסקליבר אפילו לא יידע את מפקדו, בפעם הראשונה שכתם ראדאר מוזר הופיע על תצוגת עיבוד הנתונים שלו. הוא חשב שזה כלי טיס, מפלצת שהיא תוצר חישוב מתמטי אנומאלי. אבל לאחר שחזר על עצמו הסימן פעמים אחדות, הוא הקדיש לו יתר תשומת לב. הממונה קרא למדען הראשי של אקסקליבר, וזה ניתח את הנתונים והחליט שהעצם החדש הוא כוכב שביט ארך-משך. רק כעבור חודשיים נוספים, הוכיח סטודנט לתואר ראשון, שהסימן שייך לגוף חלק, שאורכו מגיע לארבעים קילומטר לפחות.

עד 2197 כבר ידע העולם, שהעצם הנע דרך מערכת השמש אל עבר כוכבי הלכת הפנימיים, הוא רכב חלל חוצני שני. סוכנות החלל הבינלאומית (סח"ב) ריכזה את מקורותיה כדי להרכיב משלחת מאורגנת שתעצור את הפולש מיד עם היכנסו למסלול ונוס, בסוף פברואר 2200. שוב הביטה האנושות החוצה, אל הכוכבים, והשאלות הפילוסופיות העמוקות שעוררה ראמה הראשונה, שבו והעסיקו את אוכלוסיית כדור הארץ. כשהלכה האורחת החדשה וקרבה, ומאפייניה הפיזיולוגיים נבחנו ביתר קפידה על ידי ריבוא החיישנים שכוונו לעברה, אושר שרכב חלל חוצני זה, לפחות ככל שניתן לראות מבחוץ, זהה לקודמו. ראמה חזרה. לאנושות נקבעה פגישה שנייה עם הגורל.

1 פריהיליון - הנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו של כוכב לכת כלשהו.