רומן שחור לבן

ארצי מתדלק בשירות עצמי ולוקח קופון שטיפה אוטומטית חיצונית במבצע בחמישה שקלים. הוא למד להתעלם ממבטי חוות דעת המומחה של נער השטיפה.

עם אוטו כזה עדיף רחיצה ידנית, הנער אומר.

איזה אוטו?

לא תשקיע חמישים כמו בן אדם? הנער מגחך, אחלה אוטו.

בפעם הבאה.

אינשאללה, הנער אומר.

בעזרת השם, ארצי אומר, והם נפרדים עד הפעם הבאה של השטיפה־חיצונית־במבצע.

יא מזדיין, לא בכבוד שלך לשים לי דלק? צורח גבר ענקי עם בטן עצומה שיוצא נסער מדלת הנהג של המכונית. הענק מושך את מכנסיו מאחור בניסיון לכסות את התחת שלו ומטלטל צרור מפתחות ענקי אל מול פניו של המתדלק האתיופי שנשען על המשאבה ברציף המקביל של השירות המלא. הענק מאגף את מכוניתו בצעדי ברווז שמחככים את ירכיו השמנות זו בזו ושואבות את הבד האלגנטי הסגול של מכנסיו.

מה אתה מסתכל, יא מזדיין, אתה רוצה למצוץ לי כמו כל האתיופיות המוצצות שלכם?

אדוני, אתה עומד במסלול שירות עצמי, עונה המתדלק מעבר לרציף.

אז מה, אתה כבר לא מוצץ בשירות עצמי? חיחיחיחי, הענק מצחיק את עצמו.

ארצי יוצא מהמכונית שלו שנתקעת בתור לתדלוק עצמי מאחורי הענק ובידו מצלמה מוצנעת לצד מותניו. הוא אוהב להתבונן בחארות כמו הענק, במיוחד בתחנות דלק. המתדלק המשיך לעמוד על רציף התדלוק בשירות מלא ולא זז, שחור ומבריק מהחום, גבוה מעל למשאבה ודק גוף עד שאדי הדלק שהיתמרו מהאספלט הלוהט כמעט מחקו את צלליתו. השקט של המתדלק חצה את המרחק לרציף השירות העצמי. צליל המטבעות, שכף ידו מוללה בתוך הנרתיק שהיה שמוט על מותניו, מתח את העצבים של הענק. ארצי קפא עם דלת פתוחה ומצלמה שמוטה מוסתרת וצפה בענק מקרב אצבע עטורת טבעת חותם מוזהבת אל רמקול השירות.

מה אתה מסתכל, יא מוצץ? הענק צועק לעבר ארצי. רוצה גם אתה למצוץ לי, תמצוץ לכושי. יש עכשיו הרבה מוצצים לכושים. אלה שכחו מאיפה הבאנו אותם. יש להם מלכת יופי ויש להם מוצצת באח הגדול, המזדיין לא ילכלך את הידיים השחורות שלו למלא לי דלק.

אני אמצוץ לך אחרי שהכושי ימצוץ לך, אמר ארצי.

"אמצוץ לך," חיקה אותו הענק, מלווה את מילותיו בתנועה הומואית.

מה זה עניין שלך מי מוצץ לי?

אתה עומד במסלול שירות עצמי, ענה ארצי.

ומה זה העניין של הכוס של האמא שלך?

הכוס של האמא שלי מת לפני שלושים שנה, אבל אתה מעכב אותי בתדלוק.

לך תמות אתה עם אמא שלך, אמר הענק ולחץ באצבע השמנה שלו על כפתור הרמקול.

כן בבקשה, ענה קולה של הבחורה מתוך חנות התחנה.

עוד מוצצת, התעצבן הענק, מה את שואלת מה, יאללה תפעילי את הדלק.

איך אדוני משלם? נשמע קולה המאופק מהרמקול.

יא וואלאדי, נפלת עלי ביחד עם הכושי וההומו. במזומן אני משלם. מה אני, אחד מזדיין עם אשראי?

אדוני, איזה סוג דלק?

דלק של הכוס של האמא שלך, מה זה אכפת לך?

אני צריכה לדעת איזו משאבה לפתוח.

תפתחי את כל המשאבות ואת הכוס שלך ואני ייקח מה שאני רוצה.

זה לא עובד ככה, נשמע קולה של הבחורה מתוך החנות.

אני יפרק לך ת'תחת שתראי איך זה עובד. הענק איגף את מכוניתו, הוציא מתוכה את המפתחות שלו, טרק את הדלת ודהר לחנות. ארצי הושיט יד אל מתחת לכיסא הנהג שלו והוציא עדשה ארוכה שהסתיר. האתיופי נעמד לידו כמו משום מקום והניע את הסנטר מצד לצד.

אתה רק תעשה את המצב גרוע יותר, אמר בשקט. היא מסתדרת כמו כלום גם עם חמישה כמוהו ביום.

האתיופי עמד קרוב אל ארצי, גבוה ממנו בראש, צעיר ממנו בארבעים שנה. ארצי יכול היה להריח את הרעננות שלו. האתיופי הפסיק להרעיש עם המטבעות בנרתיק שעל מותניו. הם הסתכלו זה לזה בעיניים. היו לו עיניים חכמות וחומות שאל מול עור פניו השחור נראו כמעט כחולות. ארצי הרגיש בטוח עם המצלמה ביד ועם דלת המכונית פתוחה ולידו אתיופי רזה, שרירי וגבה קומה. ניידת משטרה דהרה לתוך תחנת הדלק. שני שוטרים זריזים נכנסו פנימה והוציאו את הענק מתוך החנות כשהוא מפרכס להם בידיים וצורח שהמזדיינת עשתה אותו עיוור עם גז העצבים שריססה עליו.