רון ארד – מבצעי המוסד לאיתורו

בקומת חדרי הניתוח בבית החולים שבפרברי אחת מבירות אירופה, הניתוח להחלפת מפרק הירך היה בעיצומו. ניתוחים מסוג זה החלו להיות נפוצים כבר משנות ה-60 של המאה ה-20, וב-1993 נחשב ניתוח כזה לעניין שבשגרה כמעט בכל בית חולים ברחבי העולם. מפרק הירך החלופי, המבריק והסטרילי, העשוי מקובלט-כרום שיוצר במפעל קטן וחדשני בשווייץ, היה כבר מוכן להשתלה. המפרק הפגום נחשף והמנתחים החלו לשלוף אותו מגופו של המנותח. ההליך הרפואי התנהל כמתוכנן, בהתאם לנהלים הקפדניים של המוסד הרפואי בעל ההיסטוריה העשירה, שנוסד בתחילת המאה הקודמת.

הניתוח התקדם בהתאם לפרוטוקול, והיה נראה כי הוא צפוי להסתיים בהצלחה. המנותח, שהיה מורדם, לא תיאר לעצמו בחלומותיו הפרועים ביותר שהפרוצדורה שהוא עובר היא אמנם ניתוח של ממש, אך הנסיבות קושרות אותו לפעילות של המוסד, שהניתוח הזה הוא שלב חשוב בה, חלק ממבצע שנועד לחשוף מה עלה בגורלו של נווט חיל האוויר הישראלי רון ארד, שעקבותיו נעלמו בלבנון ב-1988 ואולי אף קודם לכן. כמו המנותח, גם המנתח המיוזע וצוותו לא היו מודעים כלל להיבטים החשאיים של ההליך הרפואי השגרתי.

ספיחים של המלחמה המתמשכת במזרח התיכון בין ישראל ואויביה ידעו תמיד להיקשר להתרחשויות שגרתיות לכאורה באירופה וביבשות נוספות.

הגבר והאישה הצעירים, שעמדו מול הכניסה לבית החולים, הביטו בשעוניהם. הגיע הזמן לשנות את המיקום של עמדת התצפית שבה ניצבו בשעה האחרונה. מסביב הכול נראה רגוע, והגבר העביר דיווח ביניים קצר במכשיר הקשר המוצפן, הסמוי מהעין, שנשא על גופו. "הכול שקט", אמר בשפת המקום, בעודו לוחץ על לחצן השידור המוסווה בשרוול מעילו. למתבונן מהצד, נראה הזוג הצעיר ככל זוג אחר המטייל לתומו בשדרה הגובלת בבית החולים. הסיבה האמיתית להימצאותם שם היתה לוודא שאיש אינו מתכוון להתערב באותו ניתוח להחלפת מפרק ירך ואינו מגלה התעניינות חריגה בנעשה בין כותלי בית החולים. הכול נראה שקט, וצמד המאבטחים, שכבר השתתף באינספור מבצעים חשאיים ברחבי העולם, החל להקיף פעם נוספת את בית החולים.

"הזוג המטייל" נמנה עם חוליות של נשים וגברים שתפקידן קריטי במבצעי מודיעין חשאיים. על זוגות כאלה מוטלת המשימה לגלות כל סימן לפעילות חשאית עוינת בסביבה שבה מתנהל המבצע, או לכל ניסיון אחר לחשיפת המשתתפים במבצע ומטרותיו. בדרך כלל לא מתרחשים אירועים חריגים במבצעים מסוג זה, והמאבטחים מדווחים שהכול שקט ורגוע. אולם במקרים הבודדים שבהם מתגלים בשטח כוחות עוינים, הרי שחוסר דריכות, ולו הקל ביותר, עלול להוביל לתקלה חמורה, עד כדי פגיעה במשתתפי המבצע. הפגיעה במאבטחים עלולה להיות פיזית, על ידי פעילי טרור, או יכולה להתבטא במעצר של משתתפי המבצע ושל המאבטחים עצמם על ידי כוחות הביטחון של המדינה שבה הם פועלים. אך בינתיים א.מ.ל - אין מה לדווח.

באותו הזמן בדיוק, בתוך בית החולים עצמו, בחדר הניתוח המשוכלל, ארבעה גברים ואישה אחת עמלו סביב מיטתו של המנותח המורדם. אחד מהם היה צעיר איטלקי בעל גון עור כהה במעט, שעניינו המקצועי בניתוח עצמו היה מוגבל, והוא חש בחילה מסוימת למרות שנותיו כסטודנט רפואה. האיטלקי הרים את עיניו משולחן הניתוחים ובחן את הרופא האיראני, המבוגר ממנו בשנים רבות, שהיה מעורב באופן פעיל ומיומן בתהליך החלפת המפרק. מוחו של האיטלקי היה עסוק בשאלה, כיצד ישכנע את הרופא האיראני להצטרף אליו לאחר הניתוח לארוחת צהריים אשר במהלכה יהיה עליו למצוא דרך לגרום לו להגיע לפגישה עסקית בז'נבה, אף כי האיראני יודע כי מטה החברה שהזמינה אותו לבצע את הניתוח ממוקם דווקא ליד ציריך. הצד הרפואי של הניתוח עניין את האיטלקי במידה פחותה בהרבה.

נחזור בהמשך אל אותה חבורה הרכונה סביב מיטתו של המנותח ונגלה כיצד היא קשורה לתעלומה שמקורה במלחמות המתנהלות ללא הרף במזרח התיכון המדמם.