רוסיה וארה”ב

פתח-דבר

במהלכה של ההיסטוריה המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שלט איום קבוע ומחריד על קיום האנושות והעולם. המעצמות הגדולות פיתחו אמצעי לחימה גרעיניים אשר ביכולתם להרוס את כדור הארץ כמה וכמה פעמים.

המלחמה הקרה היוותה את האלטרנטיבה לסכנה זו. הייתה זו יוזמה של המעצמות, בעלות האידאולוגיות המנוגדות והאינטרסים השונים, לשמר את המאבק, התחרות והמתח שביניהן בלא מלחמה ישירה – ובוודאי בלא שימוש בנשק גרעיני.

המלחמה הקרה, בפרספקטיבה היסטורית, עמדה במשימתה בהצלחה. על אף הסכסוכים והמלחמות המקומיות, המלחמה הקרדינלית נמנעה, וזאת לאור שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, שחלו בברית-המועצות במחצית השנייה של שנות השמונים, תחת הנהגתו של מיכאיל גורבצ'וב, שפתח ביוזמה מקורית לסיום המלחמה הקרה. להפתעת כולם, הוא מצא לכך שותף פעיל בנשיא ארצות-הברית דאז, רונלד רייגן. הנשיא אשר היה ידוע בעמדתו האנטי-סובייטית הקיצונית.

שיתוף הפעולה שבין שני המנהיגים הביא את המלחמה הקרה לידי סיומה. סיום המלחמה לא הביא בהכרח לפיוס מלא בין המעצמות. כעבור זמן קצר התפרקה ברית-המועצות. התחושה שרווחה בארצות-הברית הייתה כי היא ניצחה במלחמה הקרה. תחושה זו התבטאה ביחס של ארצות-הברית למדינות ברית-המועצות לשעבר. חודשו המתחים בין ארצות-הברית ובעלות בריתה לבין רוסיה, יורשתה העיקרית של ברית-המועצות.

מטרתי בספר זה היא לחקור ולתאר את ההתפתחויות הבינלאומיות בעקבות המלחמה הקרה. לעתים נראה שהמלל מתקופת המלחמה הקרה נותר על כנו, ואולם המהות השתנתה לחלוטין.

במחקר זה אני מנסה לתאר ולהסביר את העמדות השונות של רוסיה וארצות-הברית כפי שהתפתחו במשך השנים. שמתי דגש על היחסים בין המעצמה העולמית היחידה כיום לבין רוסיה. יחסים אלו מהווים סאגה מתמשכת של משברים ופיוסים.

 

באופן טבעי אני אפרט יותר את עמדותיו של הצד הרוסי אשר הינן ידועות ונהירות פחות לקורא המערבי.

ברצוני להודות מקרב לב לאשתי מירי אשר עמדה לצדי לאורך כל הדרך, למן הרגע שעלה בי רעיון המחקר ועד תום הכתיבה. כמו כן אני מבקש להודות לנכדתי רוני אשר פתרה כל נושא טכנולוגי הקשור למחשב לאורך כתיבת הספר.