שביל החלב

הסתכלו סביבכם, בני אדם. מה אתם רואים?

בעצם, אל תענו לי. למה לי לטרוח להקשיב לכם, כשאני יודעת שממילא תטעו? אתם תתחילו לתת שמות לעצמים ולמקומות, אבל הכיסא הזה שאתם יושבים עליו איננו רק כיסא. הספר שאתם מחזיקים אינו רק ספר. אפילו הפלנטה שהמין שלכם עומד להחריב אותה איננה רק פלנטה. הם כולם אני.

כל דבר שראיתם אי-פעם או שנגעתם בו אי-פעם הוא חלק ממני. כן, גם אתם, חיה יהירה, מלוכלכת שכמוכם.

אני יצרתי את כל זה. לא בכוונה כמובן. אין לי צורך בכיסאות, ובאמת לא אכפת לי בכלל אם אחד העולמות שלי מייצר או לא מייצר חיים, בעיקר חיים מסוג כזה, שהוא בררן כל כך לגבי השאלה איפה הוא יושב. אתם, בני האדם, פשוט הופעתם לפתע במילניום כלשהו, ואחר כך נדרשו לי עוד כמה אלפי שנים עד שבכלל הבחנתי בכם. אני חושבת שבכמה מובנים אני שמחה על כך. (אבל אם מישהו אחר ישאל אותי אי-פעם, אכחיש בתוקף שאני חשה חיבה כלשהי למין שלכם, העשוי בשר ודם.)

לפני שנתקדם יותר מדי, הרשו לי להציג את עצמי. אני גלקסיית שביל החלב, שהיא ביתם של יותר מ-100 מיליארד כוכבים (ואתם עדיין חושבים שזה שלכם מיוחד במידה שמצדיקה לתת לו שם משלו) ו-50 אוּנְדֶסִיליון4 (זה חמש ואחריו שלושים ושבעה אפסים) טונות של גז ביניהם. אני חלל; אני עשויה חלל; ואני מוקפת בחלל. אני אחת הגלקסיות הגדולות ביותר החיות בסביבתכם.

אם יש לכם ולו רק מעט מהסקרנות הדרושה כדי להשתקע בספר הזה, ייתכן שתחשבו, "איך הגלקסיה יכולה לדבר?" ובכן, בגלל החיים הקצרים שלכם, מובן שאין לכם הזמן הדרוש כדי שאוכל ללמד אתכם כל מה שנדרש לדעת על פיזיקה תיאורטית ועל אסכולות של תודעה, אבל אני יכולה לספר לכם על תיאוריה אחת או שתיים שעשויות לענות על שאלתכם.

כמה מהפיזיקאים האנושיים שלכם חזו את מה שהם סבורים שהיא תוצאה אבסורדית של החוק השני של התרמודינמיקה, האומר כי האנטרופיה של מערכת סגורה תמיד גְדֵלָה. במילים אחרות, היקום בכללותו מתקדם תמיד לעבר אי-סדר מרבי, או כאוס. אבל איך ייתכן שזה נכון, אם היקום שלנו נראה מאורגן כל כך? הסבר אפשרי אחד שהפיזיקאים הבינו כעבור זמן שהוא שגוי (זה יהפוך למגמה שכיחה), אומר כי היקום כפי שאנו רואים אותו הוא פשוט מצב מוצלח במיוחד, אבל מקרי לגמרי, של התפלגות החומר בו. התוצאה הקיצונית של ההסבר הזה היתה שככל שהאנטרופיה גדלה וככל שהופיעו תנודות אקראיות רבות יותר, חלק מאותו חומר קיבל את הצורה של מוחות אנושיים,5או לכל הפחות רשת דומה של תאי חשיבה. הפיזיקאים שלכם חשבו שהרעיון הזה מגוחך, אבל בקרוב תראו כי יש ביקום המון תנודות אקראיות למראית עין. ואם החומר יכול להתחבר וליצור מערכות דמויות מוח בפלנטה הקטנה שלכם, למה שלא יעשה אותו הדבר במקומות אחרים?

בנפרד מהשאלה הזאת, הפילוסופים שלכם קבעו כי תודעה אינה איכות פנימית הטבועה בבני אדם, או אפילו בבעלי חיים. לשיטתם, ההכרה, או התודעה או התחושה המודעת או איך שתקראו לזה, נובעת מאופן התפקוד של מערכת, ואינה תוצאה של מה שהיא עשויה ממנו. כמה מהפילוסופים שלכם אפילו מתחילים להאמין כי ההכרה היא איכות פנימית הטבועה ביקום, משהו שמצוי בכמויות שונות בכל כמות של חומר. במילים אחרות, אני יכולה לחשוב ולתקשר גם אם אין לי מה שבעיניכם הוא מוח. לכן, אם נדמה לכם שאני דומה במשהו למישהו כמוכם, תשכחו מזה מיד! זה מעליב, והחשיבה שלכם - הממוקדת באנושיות - רק תקשה עליכם להבין את כל מה שאני מתכוונת להואיל בטובי ללמד אתכם.

אם השאלה שלכם היתה יותר בכיוון, "איך גלקסיית שביל החלב יכולה לדבר אלי," אז ברצינות, לא באמת קשה ללמוד את שפת בני האדם. אתם יצורים פשוטים כל כך.

עכשיו, אחרי שהורדנו מהשולחן את השאלות הצפויות, אתם בוודאי תוהים למה אני - הגלקסיה הגדולה ביותר מאז ומעולם, שבכלל לא רצתה שבני אדם יתקיימו - בחרה ליצור קשר איתכם.

בין שזה מוצא חן בעיני ובין שלא, החיים שלנו ארוגים אלה באלה. הקיום שלי חשוב לכם הרבה יותר מכפי שהקיום שלכם חשוב לי, כמובן, אבל במרוצת הזמן המין שלכם הצליח להראות שאינכם חסרי ערך לגמרי. (תצטרכו לסלוח לי אם לא תמיד אנסח את דברי בדרך הנעימה ביותר; המושג של נימוסים טובים באופן שבו אתם מיישמים אותם הוא די חדש לי. חוץ מזה, אתם תמותו בקרוב, אז למה צריך להיות אכפת לי אם אני פוגעת ברגשות העדינים שלכם?)

נסו להבין, ככל הידוע לי, אני בת יותר מ-13 מיליארד שנים במונחי הכדור שלכם. הסיפור של לידתי המפוארת יסופר בהמשך; כל שאתם צריכים לדעת עכשיו היא העובדה שאני זקנה כמעט כמו הזמן עצמו. אם להשתמש בהשוואה מהסוג שאתם מחבבים כל כך - גם אם זה אפילו לא מתקרב לתיאור מספק של גילי - אני זקנה לאין ערוך יותר מכדור המים ועפר שאתם חיים עליו. אני כבר הייתי כאן כאשר האטומים הבודדים המרכיבים את העפר שלכם נוצרו במרחק של מיליארדי שנות אור מהמקום שבו הם נמצאים עכשיו. במשך רוב הזמן הזה השתעממתי נורא, וגם הייתי בודדה - אף שזה לא ייראה לכם כך.

אם שמעתם עלי משהו, בכלל, אתם כנראה חושבים שחיי אמורים להיות מלאי זוהר וגדושים במשימות חשובות מאוד ומספקות להפליא. ליצור את כל הכוכבים האלה, לבנות את כל הפלנטות, לעצב את עצם תמציתו של היקום כרצוני, כחומר ביד היוצר שהוא אני... כן, זה היה ריגוש אדיר. במשך אי-אלו מיליארדי שנים.

יש רק מספר מוגבל של צירופים מושלמים של כוכבים, פלנטות וירחים שגלקסיה יכולה להרכיב, לכן התחלתי לייצר צירופים לא מושלמים. עשיתי כל מיני ניסויים עד שבראתי משהו שהיה מעין כוכב, וגם משהו שהיה מעין פלנטה, אבל בסופו של דבר לא הצליח להיות אף אחד מאלה.6גרמתי להם להטיח חורים שחורים זה בזה עד שהפסקתי לחוש באדוות שהתפשטו מהם. בניתי פלנטות שנעו במסלולים ספירליים שידעתי מראש כי יסתיימו בכך שהן יתנגשו בכוכבים שלהן, או יעופו הרחק אל מחוץ למערכות שלהן. "יופיטרים לוהטים"7החגים במסלול קרוב להפתיע לכוכבים שלהם?8 כן, זה היה רק ניסוי אחד שעשיתי דרך אגב, ועכשיו יש כאלה בכל מקום. בוקר טוב, אסטרונומים.

כנראה לא תדעו מה לומר על זה, אבל אפילו היכולת הזאת, להיות הטוב ביותר במשהו, עלולה להימאס כעבור זמן מה. לכן כאשר הכאוס היפהפה שבראתי הפסיק לרגש אותי, שמתי את הכול על טייס אוטומטי. בגלל זה נעשיתי הרבה פחות פעילה ב-9 מיליארד השנים האחרונות. האסטרונומים שלכם שמו לב לכך שהאטתי את קצב ייצור הכוכבים באותה תקופה, אבל כולם ייחסו את זה להתמעטות בגז זמין לייצור כוכבים. מבחינה טכנית הם לא טועים, אבל האם עלה בדעתם אי-פעם לשאול אותי למה איבדתי כל כך הרבה גז? איך הרגשתי באותו זמן? לא, איש מכם מעולם לא חשב לשאול אותי משהו, בכלל. זאת הבעיה.

4. אנו בני האדם איננו זקוקים בדרך כלל למספרים גדולים מטריליון בחיי היום-יום שלנו, אבל זה לא מונע מאיתנו להמציא מילים למספרים גדולים באמת, לדוגמה, המילה ל-1010,000 היא טְרֶמילְיַאטְרֶסֶנְדוֹטְריגינְטִילְיוֹן. אתם יכולים למצוא עוד שמות מסבכי לשון למספרים באתר הבא:

Landon Curt Noll, "English Names of the First 10000 Powers of 10 - American System Without Dashes," Landon Curt Noll (blog), https://lcn2.github.io/mersenne-english-name/tenpower/tenpower.htm

5. מוחות ה"צפים חופשי" ההיפותטיים האלה נקראו מוחות בּוֹלְצְמָן, על שם לודוויג בולצמן (Boltzmann), שלא הגה את הרעיון הזה. רוב המדענים נוטים לדחות את מוחות בולצמן כרעיון מטופש, אבל זה לא מונע מפיזיקאים לשקוע בשיחות מתסכלות ביותר סביב השאלה האם כל הקיום האנושי אינו אלא מוח אקראי אחד הצף לו לרגע ביקום.

6. ננסים חומים הם ישויות ביניים, בין פלנטות לכוכבים. הם אינם מסיביים די הצורך להתניע ולתחזק היתוך של מימן בליבות שלהם, אך כמה מהם מסיביים במידה שמאפשרת היתוך של דֶאוּטֶריוּם (שנקרא גם "מימן כבד": אטומי מימן שהגרעין שלהם מכיל נייטרון, נוסף לפרוטון) למשך זמן קצר. האסטרונומים מתבדחים לפעמים ואומרים שננסים חומים הם כוכבים שכשלו, אבל אנחנו עדיין מנסים לפענח איפה עובר סף המסה בין הצלחה לכישלון. קבוצת מחקר גדולה בשם BDNYC, שבסיסה במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, מתמקדת בניסיונות להשיג הבנה טובה יותר של הננסים החומים.

7. יופיטרים לוהטים הם פלנטות ענקיות (יותר מפי מאה מגודלו של כדור הארץ) החגות במסלולים קרובים לכוכבים שלהן, כך שמחזור ההקפה שלהן הוא בן ימים מעטים, במקום שתים-עשרה השנים הדרושות ליופיטר כדי להקיף את השמש. מאז גילינו פלנטה אחת כזו בשנת 1995, תהו האסטרונומים איך פלנטה גדולה כל כך יכולה להימצא קרוב כל כך לכוכב שלה. האם היא נוצרה במרחק גדול מהכוכב ונדדה לעברו, או האם היא נוצרה במקומה הנוכחי? מתברר ששתי התשובות אפשריות, בכפוף לתנאים מסוימים!

8 כוכבי לכת דמויי צדק (יופיטר), שחגים בקרבה מפתיעה לשמשות שלהם, ולכן שוררות בהם טמפרטורות גבוהות במיוחד, וזמן ההקפה שלהם קצר להפליא. (המתרגמת)