שואה, נאציזם ואסלאם קיצוני

מעורבות המוסלמים הקיצוניים בשואת העם היהודי היא מהנושאים המסובכים ביותר שעמם חוקרי שואה נאלצים להתמודד. למעשה, מרביתם התמקדו בחקר פשעי הנאצים ועוזריהם ובגורלן של הקהילות היהודיות באירופה, ורק בודדים כמו מוריס פרלמן, יוסף שכטמן, דוד ישראלי תיארו במידה כזו או אחרת את פעילות המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, בתקופת השואה בהסתמך על מסמכים ועדויות. ההיסטוריונית והסופרת, ג'ני לבל, הייתה הראשונה שערכה מחקר מעמיק בנושא זה והעלתה את ממצאיה בספר "חאג' אמין וברלין" (1996).

ב-2012 התחלתי לחקור את נושא השואה ואת הקשרים בין הנאצים למוסלמים. לאחר שנתיים פרסמתי מאמרים רבי תוכן, המבוססים על ממצאים של חוקרים מובילים בתחום, כמו ג'פרי הרף, דיוויד מוטדל ואיאן קֶרשוֹ. עיון מעמיק במחקריהם הרחיב את ידיעותיי והוביל אותי לתובנות שונות. מאמריי שפורסמו באתרי חדשות, באתרי הסברה, בבלוגים שונים ושותפו בנדיבות ברשת החברתית, זכו לביקורת חיובית מצד מרצים באקדמיה ובני סמכא בנושאים שהעליתי על הכתב. בעקבותיהם היו מהם שפנו אליי לקבלת מקורות מידע חשובים.

במהלך עבודתי השתמשתי, בין היתר, במסמכים רשמיים ובמקורות שונים בשפות זרות. מצאתי שמחקרים רבים נשענים על מסמכים מזויפים או מסולפים ובלתי אמינים, כגון 'מסמכי טרבור רופר' ומיתוסים מתגלגלים ומועלים טיעונים שאינם תואמים את המציאות. בכתבי עת שונים פורסמו מאמרים לא מקצועיים, שבהם מצג שווא של נתונים והעלאת מסקנות המעידות על כשל בהבנת ההיסטוריה. המידע המוטעה צוטט בידי חוקרים בלא לבדוק בקפדנות את אמינותו. למרבית הצער, שגיאות בספריהם נפוצו אף בספרים מאוחרים יותר. ניכר גם שהבנה פשטנית של טקסטים הובילה חוקרים לפרסום פרדוקסים שבעקבותיהם התעוררו ויכוחי סרק בקרב היסטוריונים. והנה כמה דוגמות:

הטיעון, שיחידת האס אס המוסלמית שהוקמה בידי המופתי חיסלה 90 אחוזים מיהדות בוסניה, חסר שחר. מאמר המקור אינו מציין מאין שאוב המידע, וממילא ידוע שב-1941, שנתיים לפני הקמת יחידות האס אס המוסלמיות, הושמדה יהדות בוסניה בעיקר בידי הקרואטים. גם אין ממש ברעיון, שהמופתי תכנן להקים משרפות או מחנות השמדה בארץ ישראל בעמק דותן, בשכם או בג'נין. בעניין זה, רבים מפנים למאמרו של חביב כנען ב'הארץ' (2 במארס 1970), שבו הוא מצטט את דברי פאיז ביי אידריסי, בכיר הקצינים הערבים במשטרת המנדט ומפקד נפת הכפרים במחוז ירושלים, אך מתעלמים מהסתייגותו של חביב כנען מהדברים האלה והוכחתו שמדובר בטיעון חסר ביסוס. לקביעתו, זו אינה אלא שמועה שהופצה.

ועוד בעניין המופתי, השמועה ששיחק תפקיד מרכזי בהשמדת העם היהודי והיה מיוזמי רעיון מחנות ההשמדה, פרחה בעקבות עדותו של דיטר ויסליצני, סגנו של אדולף אייכמן. לעדותו שהוגשה בכתב ב-26 ביולי 1946 במהלך משפטי נירנברג, התייחסו חוקרים לא מעטים התייחסו כאל עובדה, אף על פי שימים ספורים לאחר מסירת הצהרתו נתברר שוויסליצני בדה את הדברים. בהצגתו את המופתי כנושא במלוא האחריות לשליחת יהודים אל מותם, רצה להיתפס בעיני השופטים כממלא תפקיד זוטר בהשמדה היהודים. ספרה של לבל 'חאג' אמין וברלין' מפריך שמועה זו בעקיפין, ושילוב הממצאים של חוקרים בעלי שם, כגון ג'פרי הרף, מראים בעליל שחשיבות המופתי בהקשר של השמדת העם היהודי בשואה נופחה.

בעקבות פרסום מאמריי והשׂגותיי על מחקרים מוניתי חוקר בכיר ב'פורום קדם למזרחנות והסברה' ב-2015. העוסק ביחסים בין העולם המוסלמי לנאצים בתקופת השואה וכיצד בני הדת המוסלמית נתפסים בעיני הנאצים.

בספר שני שערים. בשער הראשון שבעה פרקים העומדים בסטנדרטים אקדמיים ומדעיים ויש בהם מידה רבה של הקפדה על חשיבה ביקורתית. תכליתם לתאר את מעמד העמים המוסלמים באידיאולוגיה הנאצית, את היחסים בין העולם המוסלמי לנאצים בתקופת השואה, וכן לשמש בסיס לספרי שבכתובים. בשער השני שישה פרקים אשר בראשית דרכי כחוקר וכפעיל הסברה ישראלית, התפרסמו בעבר כמאמרים לקהל הרחב. אומנם ממצאים רבים המתוארים בהם מקובלים על ידי רבים מהאקדמאים הפרו ישראליים, אך להערכתי הם אינם עומדים בסטנדרטים אקדמיים ומדעיים. פרקים אלה עשירים בנתונים המקובלים על חלק מהחוקרים ובשעתו נתקבלו גם על דעתי, אך ככל שנחשׂפתי למקורות מידע אותנטיים שמצאתי בארכיונים ובמחקרים מהימנים, כן גברה בי ההסתייגות ממידה לא מבוטלת של קביעותיי, הפרושׂות במאמרים ראשונים שפרסמתי בעבר. לגישתי, עצם עיסוקם של מחקריי הקודמים בנושאים שנויים במחלוקת או בנושאים זרים לקהל הרחב מצדיק את צירופם לספר, מה גם שהם עשויים לעורר מוּדעות וסקרנות אצל הקורא.

עוד אציין את הפתעתם של רבים מעוקביי באתרים השונים, לרבות חוקרים, עיתונאים ופעילי הסברה שונים, מהתפקחותי מרעיונות אחדים שכתבתי ב-2015. השינוי בעמדותיי שגרר עמו סערה ברשת, כונה על ידי הטוקבקיסטים "הוויכוח הגדול בין האקדמאים".

לסיום, בכרך הבא של מחקרי זה אתמקד בפעילות המופתי כדי להבהיר את מידת מעורבתו בהשמדת העם היהודי. חשוב לי להדגיש כי בעבודותיי בהווה אני מייחס חשיבות רבה לכתיבה אקדמית טהורה הנשענת על מסמכים אותנטיים ועל מחקרים שאמינותם עומדת במבחן הזמן.

        י"ר

        שערי תקווה, 2019