שובו של הג’נטלמן

כן, אתה מוזמן. לא משנה איך הגעת לקרוא את המילים האלה בעמוד הזה ברגע זה ממש, אני כל כך שמח שאתה כאן.

אני עומד להיות נועז עכשיו: אני חושב שאתה קורא את זה, כי עמוק בפנים אתה יודע שיש פה משהו אחר בשבילך.

יכול להיות שחיפשת את הספר הזה זמן-מה. יכול להיות שערכת מחקר קצר (או ארוך) בשאלה "איך להיות בן אדם במציאות הזאת?" ויכול להיות שאתה מתוסכל או מעוצבן, מפני שרוב החומרים שמצאת לא ממש מסתדרים עם מי שאתה, ומפני שהרעיונות והקולות מאחורי החומרים האלה לא מדברים אליך.

אתה לא מעוניין בשליטה על נשים, או על גברים, או על העולם. הדרכות מיוטיוב בסגנון איך לגרום לנשים לשכב איתך אפילו לא מתקרבות לְמה שאתה מחפש. קמפיין #MeToo שהחל בראשית 2018, רק ממחיש את הטירוף המוחלט שנוצר בתחום הזה, הן עבור גברים והן עבור נשים.

אוקיי, אתה כנראה רוצה לקיים מערכות יחסים מיניות עם נשים, או עם גברים, תהיה העדפתך אשר תהיה, והמיניות שלך היא לגמרי חלק מהיותך ג'נטלמן. זה בהחלט משהו שנדון בו בספר, אבל זו אינה נקודת ההתחלה, וזו בהחלט לא מטרת-העל, ממש לא.

אני חושב שבתוך תוכך אתה חש שערכך כבן אדם לא נקבע על פי מספר בני האנוש שאתה יכול לגרום להם לשכב איתך. זה נשמע לך כמו משהו שאתה מסכים איתו?

ידידי, אתה "מחפש" (הידוע גם כאיש-סוס, הידוע גם כהיומינואיד – אבל נחזור לזה אחר כך), ואתה נמצא בדיוק במקום הנכון.

דמיין את זה

דמיין את עצמך מתעורר מחר בבוקר, מסתכל במראה ומחבב את הבנאדם שמסתכל עליך. מחבב את כל כל-כולך, בכל ליבך. חסל סדר רגשי נחיתות.

אתה מעריך את עצמך, מכבד את עצמך, סומך על עצמך, מודה על עצם קיומך: על הגדוּלה שהיא אתה, רק בכך שאתה עצמך.

תרגיש את זה: תרגיש איך נטל ריצוי האחרים מוסר מעל כתפיך, תרגיש איך מושגים כמו צריך או אמור עוזבים אותך. תרגיש את הפשטות ואת הקלילות שלך כשאתה בלי כל זה.

בקיום החדש הזה, הקל יותר, אתה כבר לא צריך לחתוך חלקים מעצמך רק בשביל להשתלב, אתה כבר לא צריך לשחק דמות בתפקיד, מתוך תקווה נואשת שאלו שאתה נמשך אליהם ישתוקקו אליך בחזרה.

אתה כבר לא צריך לשמור מרחק משום בן אנוש, גם לא מגברים אחרים, כדי להיתפס כגבר-גבר או כדי לשמור על חלק מהכוח שלך.

אתה כבר לא חי בשיפוטיות – לא כלפי אף אחד, ובוודאי לא כלפי הבחור הזה, שמסתכל עליך מהמראה. נשמע די מגניב, לא? וגם די רחוק, אגואיסטי ובלתי אפשרי.

זה בסדר להטיל ספק. אתה עדיין כאן. אתה עדיין בוחר לקרוא. כל התהליך הזה מתחיל בבחירה. כשאתה מוכן לבחור אחרת, שפע של דלתות נפתח בפניך. זה פשוט ויפה כמו שזה נשמע.

אז זאת השאלה: האם אתה מוכן לפתוח את הדלת הראשונה ולעשות את הצעד הראשון אל עבר הלא-ידוע? או, בעצם – האם זה באמת הלא-ידוע שאנחנו צועדים אליו, או שאולי זה דווקא הידוע?

אחרי הכול, אנחנו חוזרים להיות ג'נטלמנים. אני רוצה לראות אותנו כאנשי רנסנס. לשחזר, לגלות ולהמציא מחדש את עצמנו האמיתי זה כמו לשחזר ולגלות מחדש יצירת אומנות יפהפייה וגאונית שנשכחה מזמן, אולם תמיד הייתה שם. אנחנו פשוט מתנערים מכל זיהוי מוטעה או יישום שגוי שנישבנו בו ונותנים לעצמנו לצאת שוב אל האור.

אני מזמין אותך להכיר בזה. אני מזמין אותך לבחור בזה. אני מזמין אותך לעמוד לצידי ולעבור עימי בדלת הזאת, בקלילות, בג'וי ובגלורי – ובאלגנטיות של ג'נטלמן אמיתי.

תודה ענקית לך על שאתה כאן!

גם בנות מוזמנות!

ספר זה אומנם נקרא "שובו של הג'נטלמן", ואני אומנם כותב אותו כשבראשי גברים ש"מחפשים", אבל אני באמת לא רוצה להדיר ממנו נשים. הדרה יוצרת הפרדה, וזה הפוך מהמסר של הספר.

כשהתחלתי לדבר על נושא הג'נטלמניוּת בסדרה של סרטוני יוטיוב, הייתי ממש המום ונרגש; קיבלתי פידבקים לא רק מגברים שצפו בסדרה, אלא גם מצופות, נשים. התברר שהן הרוויחו הרבה מהצפייה בסרטונים ומההאזנה לדיונים שניהלנו שם. אפילו שמעתי מנשים שלא צפו בסרטונים – אבל בני הזוג שלהן כן – ששינויים גדולים וחיוביים התרחשו במערכות היחסים שלהן בעקבותיהם.

אז, בבקשה, אם אינך גבר, אבל יש לך עניין במה שקורה לגברים בחייך ברגע זה – הצטרפי אלינו וחקרי איתנו. אין לך מה להפסיד, ובוודאות תגיעי להבנה עמוקה יותר של בן זוגך, המאהב שלך, בנך, אחיך, אביך או ידידך. ייתכן שאף תוכלי לחלוק עימם את הרעיונות הללו ובכך לתרום לחייהם – ואפילו, יותר טוב – תוכלי להעביר להם את הספר ולתת להם הזדמנות לגלות את הרעיונות ואת האפשרויות הללו בעצמם.

ברוח זו, של הכללה ושוני, אציין עוד כי הספר אינו מכוון רק לגברים שרוצים לשכב עם נשים. להיות ג'נטלמן פירושו, בין השאר, להיות מיני, וספר זה תומך בכל מפגש מיני (חוקי ובהסכמה) שאתה בוחר לקיים ולהיות נוכח בו. אם אשתמש לפעמים בשפה מגדרית שאינה תואמת את המצב שלך, אשמח שתדע שהדבר נובע אך ורק מהצורך בתמציתיות, ושיש כאן מקום לכל ההעדפות.

האמת בלהיות גבר

גם אם לא תקבל שום דבר מהספר הזה, בבקשה, תן לאפשרות הבאה לחלחל: האמת תמיד גורמת לך להרגיש קל יותר. שקר גורם לך להרגיש כבד יותר.

לפני כמה רגעים בלבד, ביקשתי ממך לדמיין את עצמך מסתכל במראה ומחבב את האיש שאתה רואה מולך. ביקשתי ממך לדמיין את עצמך מרפה מכל מחשבה כמו "מה גבר אמור לעשות", "איך גבר אמור להתנהג" ו"איזה מין אדם אנשים אחרים חושבים שאני אמור להיות". הרפית מכל זה והרגשת קל יותר, כי זאת הייתה אמת עבורך, כי זה היה נכון לך. ובחרת להמשיך לקרוא.

דע זאת: יש לך אינסטינקט לגבי כל מה שנכון לך. האינסטינקט הטבעי הזה פשוט עזב אותך בגלל התניות והרגלים. בין שאתה מבין זאת ובין שלא, החלטת מזמן שדברים מסוימים נכונים לך, ודברים אחרים לא, ואף פעם לא חשבת לעצור ולשאול, מאיפה הגיעו הרעיונות האלה? למי הם שייכים?

התוצאה של הימצאות במצב של טייס אוטומטי היא... מגבילה אפילו יותר.

אם כן, אני מציע לך להוסיף את השאלה הכה-פשוטה הזאת לסל הכלים הג'נטלמני שלך: קל או כבד?

השתמש בה כשרעיון כלשהו מוצג בפניך בספר, בייחוד כזה שמדבר אליך או שמעורר בך רגשות. לשאול "האם אני מרגיש קל או כבד?" יהיה קיצור דרך נפלא ודינמי לדעת אם אותו רעיון נכון לך.

אם הגעת עד לכאן, אתה כנראה סוס

הגענו למסקנה שאתה "מחפש". אתה מבקש משהו מעבר. ואף שבשום פנים ואופן אינך לבד בזה, ידידי, אתה כנראה כבר מרגיש שלא כולם כמוך. אתה בטח חש שאתה מעט שונה מחלק מאנשים שנמצאים בחייך, בין שהם בחייך באופן ממשי, כמו חברים ובני משפחה, ובין שמדובר באנשים שאתה רק מציץ בהם לעיתים, כשהם מביעים דעות בתוכניות אירוח בטלוויזיה, בעיתונים או ברשתות החברתיות.

אף על פי שהעולם הזה מורכב ממספר עצום של אנשים, ואפילו ששוני הוא משהו שצריך לחגוג אותו, הנה השוואה מעולם בעלי החיים שתעזור לך להבין מי אתה ולמה אתה (ולמה אתה מרגיש כל כך שונה).

החבר'ה האחרים – שאולי שמחים (או שנראה שהם שמחים) להישאר במצבם ולקבל כל מה שאומרים להם, בזמן שהם מעלים גירה וממתינים לגורלם, הם כמו פרות.

אתה, עם חוש ההרפתקנות שלך, עם ראשך הסקרן ועם היכולת שלך להתמודד עם שינוי, קרוב יותר לסוס.

שני זנים נפרדים, חיים באותו עולם, כל אחד עסוק בשלו.

אבל אני לא רוצה להמשיך להתייחס לאנשים כמוך וכמוני כאל סוסים (לי, באופן אישי, זה לא מפריע), ואני לא רוצה לתייג כל מי שהוא לא כמונו כְּפרה. זו רק דרך פשוטה להמחיש את ההבדלים האלה, שאולי חווית אבל לא ידעת איך בדיוק לנסח אותם.

בוא נשתמש בשני מושגים שונים. אם תרגיש איזשהו סוג של חיבור לאופן שבו אני מתאר את התכונות של הסוס, תוכל לומר שכמוני, אתה היומינואיד.

וכל האחרים, המרוצים מהסטטוס-קוו, השמחים להישאר במקום שבו הם נמצאים, יכולים להמשיך להיות בני אנוש רגילים.

מי מהם הוא אתה? האם אתה מוכן לשנות את הסטטוס-קוו במובן של להיות אדם? אם כן, קדימה!