שוב לאהוב

1

קסנדרה בנט.

ג'ורדן מוכן להתערב שהיא שינתה כך את שמה כדי שייגרום לה להשמע כמשווקת מצליחנית יותר מפשוט 'סנדרה'. הוא פשוט קיווה שלסגנון יהיה גיבוי בפועל. אולי יהיה; בסוכנות ההשמה חשבו שהיא טובה מספיק בשביל לבקש מפילדס' לערוך לה ראיון ברגע האחרון. למרות שאחרי יום שלם שבמהלכו הקשיב לרעיונות המבריקים והלא-כל-כך-מבריקים של אנשים שרצו כל כך להפוך למנהל השיווק הבא של חנות הכל-בו פילד'ס, לג'ורדן לא ממש היה כוח למישהו שכולו סטייל וזוהר.

אחרונה, אמר לעצמו. אחרונה, ואז אוכל להמשיך בעבודתי.

העוזרת האישית שלו פתחה את הדלת. "מיז בנט."

וכשקסנדרה בנט נכנסה אל משרדו, ג'ורדן שכח איך לנשום.

זו היא.

מכל חנויות הכל-בו שבכל הערים שבכל העולם, היא נכנסה לשלו.

שם אחר, שיער אחר, וברור שהמירה את משקפיה בעדשות מגע, אבל אין ספק שזו היא. אלכסנדרה פורטר. כל גופו עקצץ. בפעם האחרונה שראה אותה, היא הייתה בת שמונה עשרה, עם שיער חום עכברי שהגיע כמעט עד למותניה כששחרר אותו מקליעתו. והיא לבשה בגדים אפייניים לנערה ביישנית בת שמונה עשרה: מכנסי ג'ינס מוזנחים וחסרי יחוד וחולצת טריקו רחבה שהסתירה את חמוקיה.

כעת, נראתה כאשת שיווק מקצועית מכל בחינה אפשרית. חליפת עסקים מחוייטת היטב שהחמיאה לחמוקיה מבלי להציגם בראוותנות; תספורת מטופחת בגובה הלסת עם הבהרות שנעשו במיומנות רבה כל כך עד שגוני הנחושת והזהב נדמו כאילו נגרמו בטבעיות על ידי השמש; ונעלי מעצבים גבוהות עקבים שגרמו לרגליה להיראות כאילו הן ממשיכות ללא סוף.

ועדיין יש לה פה שמרעיד את גופו.

הוא הדחיק את המחשבה. הוא לא רוצה לחשוב על אלכסנדרה פורטר ועל פיה השופע. הפה אותו לימד בעבר איך להתנשק.

היא מיהרה להסוות זאת, אך הוא בחן אותה מקרוב מספיק כדי להבחין בהלם שבפניה. גם היא זיהתה אותו, וגם היא לא ציפתה לפגוש בו כאן... או שכן? הוא לא סומך עליה. אז הסתבר שהיא שקרנית מניפולטיבית וזו לא תכונה שנוטה להשתנות עם הגיל. האם בנט הוא הגבר שבגינו נטשה אותו? או שהיא עזבה גם אותו ברגע שמצאה מישהו אחר שיכול היה להציע לה יותר?

אולי הוא יוכל לומר לה שהמשרה כבר אוישה והוא לא מתכוון לערוך עוד ראיונות. אבל אז יהיה עליו להסביר את מניעיו לעמיתיו לראיונות – הסברים שהוא מעדיף שלא לתת.

ג'ורדן סמית.

אלכסנדרה חשה בחילה. הוא האדם האחרון שציפתה לראותו. לפני עשר שנים, היא נשבעה שלעולם לא תשוב להתקרב אליו. היא מעולם לא סלחה לו על שלא היה לצידה ברגע שבו הזדקקה לו יותר מכל. על ששיקר לה. על שאכזב אותה. לקח לה שנים לשקם את חייה; ועכשיו, בדיוק כשחלומותיה נמצאים בהישג יד, הוא שוב נמצא בדרכה.

הסטודנט הגבוה והרזה מעט שהכירה התמלא; הוא רחוק מלהיות שמן, אך כתפיו רחבות יותר והמבנה שלו שרירי יותר. פיו עדיין מתעקל בחושניות הטומנת תענוג בחובה – לא שהיא רצתה להיזכר כמה הנאה יכול פיו להעניק לה.

הג'ינס המוזנח וחולצת הטריקו שנהג ללבוש אז הוחלפו בחליפת מעצבים ובמה שנראה כחולצה ועניבה ממשי שנתפרו ביד. ניכר מגע קל ביותר של כסף ברקותיו – כמובן שאפור יופיע בבירור בשיער כהה כל כך. והוא בהחלט מקרין סמכותיות. הוא גדל אל תוך מראהו; יותר מכך, הוא גדל להיות גבר מהסוג שצריך רק לנשום כדי לגרום לנשים ליפול לרגליו.

כמנכ"ל חברת פילדס, ג'ורדן סמית הוא שייקבע מי יקבל את העבודה.

מה שמותיר אותה... איפה? בערימת קורות חייהם של כל אלה שלא התקבלו, כיוון שתהיה תזכורת קבועה לאשמתו – מעצם העובדה שנטש אותה כשהייתה בת שמונה עשרה ובהריון עם ילדו? או שייתן לה את העבודה, גם אם היא לא המועמדת הטובה ביותר, כיוון שחש מחוייב כלפיה על שהרס את חייה לפני שנים רבות כל כך? ואם הוא באמת יציע לה את התפקיד, האם תיקח אותו, בידיעה שתצטרך לעבוד איתו?

השאלות זמזמו בראשה. אז הבינה שאחד האנשים בפנל אמר לה משהו והמתין לתגובתה. נהדר, עכשיו הם יחשבו שיש לה יכולת ריכוז של יתוש והיא תיראה כנטל מוחלט ולא כנכס לחברה. להתראות, עבודה חדשה. טוב, אין לה מה להפסיד עכשיו. עדיף שתתייחס לזה כאל התנסות בראיון. אחר כך, במקום ללקק את פצעיה, היא תנתח את ביצועיה ותראה מה היא צריכה לשפר כהכנה לראיון הבא.

"אני מתנצלת, פספסתי את דבריך," אמרה, מחייכת אל הגבר המבוגר יותר בהתנצלות.

"אני הארי בלייק, מנהל כח אדם," אמר, מחייך בתגובה. "זו ג'ינה דוידסון, סגנית מנהל החנות." הוא עצר על מנת לאפשר לאלכסנדרה להחליף ברכה ולחיצת יד עם סגנית המנהל. "וזה ג'ורדן סמית, המנכ"ל."

אין ספק שג'ורדן צעיר מעמיתיו בעשרים שנים לפחות. הוא רק בן שלושים עכשיו. איך הפך מהר כל כך למנכ"ל של חברה מסורתית כל כך?

שאלה טיפשית. כמובן שג'ורדן מתקדם במסלול המהיר, בכל מקום שבו הוא עובד. הוא תמיד היה נבון; מוחו משך אותה באותה מידה שפניו עשו זאת כשהייתה בת-עשרה. גבר שיודע לדבר בשלוש שפות נוספות באותה הרהיטות של שפתו שלו; שמכיר את כל המיתוסים האירופיים, לא רק את היווניים והרומאיים; שהכיר את שייקספיר עוד יותר טוב ממנה, בימים שבהם עדיין רצתה להרצות על דרמה בתקופת הרנסנס. חלומות שהתנפצו וקמלו, יחד עם –

אלכסנדרה הדחיקה את המחשבה.

אין מנוס; היא צריכה להיות מנומסת וללחוץ את ידו. היא אילצה את עצמה ללחוץ את ידו בקצרה, בנחישות ובענייניות ולהתעלם מהעקצוצים שחלפו בקצות עצביה כשעורו נגע בשלה. אך אז טעתה והביטה אל תוך עיניו.

כחול עמוק. כובשות. עיניו לכדו את תשומת ליבה בפעם הראשונה שפגשה בו. בת שבע עשרה ומעולם לא נושקה. עד לאותו ערב, כשהצליח לראות מעבר לתדמיתה המרובעת עם שערה העכברי ועם משקפיה שגרמו לה שלא ממש להשתלב במסיבה, והוא ניגש לדבר איתה. הוא רקד איתה. נישק אותה.

היא התקשתה לבלוע את הרוק בפיה והסיטה את מבטה, מאלצת את הזכרונות להישאר מאחור.

ג'ורדן הבחין שהיא לא יכולה להביט בעיניו, אשמה? לא שזה משנה, כיוון שכל כמה שהדבר תלוי בו, היא לא תקבל את העבודה הזו. אין סיכוי שהיא תחזור אל חייו, אפילו לא בעבודה. הוא יעבור את הראיון הזה, ואז לא יצטרך לשוב ולהביט בה לעולם.

כמנהל כח אדם, הארי היה מי שבאופן רשמי ערך את הראיון, כך שג'ורדן נשען לאחור והקשיב כשהארי שאל את אלכסנדרה את אותן השאלות ששאל את האחרים. תשובותיה תאמו את ציפיותיו פחות או יותר, לכן הביט שוב בקורות החיים שלה. ואז הבחין במשהו. תאריך בחינות ההסמכה שעברה היה שלוש שנים לאחר התאריך בו זכר שהייתה אמורה לעבור אותן. למה? היא הייתה תלמידה מצטיינת, האדם האחרון שחשב שייכשל בבחינותיו.

האם האשמה על מעשיה הכתה בה בעיצומן של הבחינות, ולכן היא נכשלה? אבל, במקרה כזה, למה לקח לה שלוש שנים לעבור אותן שוב? וגם אין לה תואר באנגלית כפי ששיער שיהיה לה. היא תכננה להיות מרצה, אז למה היא עובדת בעסקים ולא בתפקיד אקדמי?

הוא ניער את עצמו. זה לא עניינו, והוא לא רוצה לדעת את התשובות.

הוא באמת לא רוצה.

"יש שאלות?" שאל הארי את עמיתיו.

ג'ינה חייכה. "לא בשלב זה."

והנה ההזדמנות של ג'ורדן להראות לכולם שקסנדרה בנט כלל אינה מתאימה. "ביקשנו מכל שאר המועמדים להכין מצגת כיצד יקדמו את פילדס," ציין.

"אבל הסוכנות הוסיפה את קסנדרה לרשימה ברגע האחרון," אמר הארי, מזעיף מעט את פניו אל עבר ג'ורדן. "זה לא יהיה הוגן לצפות ממנה לערוך מצגת."

"לא מצגת רשמית כמובן," הסכים ג'ורדן. "אבל אני מצפה מהצוות הבכיר שלי ליכולת מחשבה תוך כדי פעולה. אז נשמח לשמוע את הרעיונות שלך, גברת בנט. איך את רואה אותנו מקדמים את פילדס?"

עיניה התרחבו לרגע; לא היה ספק בליבה שהוא מאתגר אותה. וגם ניכר שהוא מצפה שהיא תיכשל.

היא הרימה את סנטרה והעניקה לו חיוך זוהר. המקבילה המקצועית למחוות יד לא מנומסת. "כמובן, מר סמית. כמובן, אם זה היה מצב אמיתי, הדבר הראשון שהייתי שואלת הוא מהם התקציב ולוח הזמנים."

היא הייתה הראשונה באותו יום להזכיר תקציבים ולוחות זמנים; המועמדים האחרים פשוט הניחו. וחלקם הניחו סכומי כסף גדולים מהכספים הזמינים, ודיברו על פרסום בטלוויזיה בשעות צפיית שיא. לא מציאותיים בכלל.

"ודבר שני אשאל למה כוונתך בלקדם את פילדס. אתה מתכנן לפנות לקהל חדש מבלי לאבד את נאמנותם של הלקוחות הקיימים? או שאתה מעוניין להציע ללקוחות הקיימים שירותים נוספים כך שיוכלו לקנות הכול בפילדס כדי שלא יפנו למקום אחר עבור חלק מהמוצרים והשירותים?"

גם הארי וגם ג'ינה הזדקפו בכיסאותיהם, אין ספק שהיא עוררה בהם עניין. היא ניגשה ישר אל לב הדילמה שלהם.

"מה את חושבת?" שאל ג'ורדן.

"הייתי מתחילה בסקירת הלקוחות שלכם. מי הם, מה הם רוצים, ומה פילדס לא מציעה להם כעת. והייתי מדברת עם צוות העובדים שלכם. יש לכם מערך להצעות העובדים?"

"היה לנו," אמרה ג'ינה.

"הייתי מחזירה את זה," אמרה אלכסנדרה. "העובדים שלכם מכירים את המוצרים ומכירים את הלקוחות. הם יודעים מה מוכר, מהן המגמות העונתיות, ומה הלקוחות שלהם מחפשים. הם אלה שייתנו את ההצעות הטובות ביותר לקדם את פילדס – והייתי אומרת שתפקידו של מנהל השיווק שלך הוא לבחון את ההצעות האלה, לתמחר אותן ולחשב למי מהן תהיה ההשפעה הרבה ביותר על המכירות."

"את קונה אצלנו, גברת פ" – היה על ג'ורדן לתקן את עצמו במהרה – "בנט?"

"לא, אני לא."

זה הפתיע אותו. הוא היה בטוח כל כך שהיא תטען שהיא קונה כאן כל הזמן. אז היא לא מתכוונת לעורר אהדה בדרך זו. "למה לא?"

"כי מבחינתי מבחר הבגדים שלכם לא מיועד לקבוצת הגיל שלי, לרשתות בתי המרקחת יש מבצעים טובים בהרבה משלכם על הבושם והמייק-אפ שאני קונה, ואני לא מחפשת כלי מטבח מקריסטל, פורצלן וכסף משובחים," אמרה.

וואו. היא הראשונה מבין המועמדים לבקר את החנות. והוא גם ראה שנשימותיהם של הארי וג'ינה העתקו. "אז פילדס מסורתית מדי מבחינתך?" הוא לא הצליח שלא לעקוץ אותה.

"לפילדס יש מסורת של מאה וחמש שנים," אמרה. "שאמורות לספק כוח: הימצאות ממושכת כל כך בשוק מראה ללקוחות שלכם שניתן לסמוך עליכם. אבל זו גם חולשה, כי לקוחות צעירים יותר יתייחסו אל פילדס כאל חנות מיושנת. מבחינתם, אתם לא מוכרים משהו שמעניין אותם. זה המקום שבו ההורים שלהם עורכים קניות. אפילו הסבים שלהם. ואתם צריכים לגבור על הגישה הזו."

"אז איך תעוררי את עניינם?" שאלוהים יעזור לו, היא כבר עוררה בו עניין. ההערות שלה היו הדברים הטובים ביותר ששמע כל היום. הביקורת שלה הייתה מועילה והיא נתנה סיבות ממשיות לדעותיה. סיבות שהוא בעצמו חשב עליהן.

"אם אתייחס אל עצמי כאל לקוחה פוטנציאלית – אם הייתם מפתים אותי אל החנות באמצעות, נאמר, חנות איפור חדשה שיש בה סוגים חדשים של איפור שעשויים לעניין אותי, והייתם מציבים אותה ליד חנות בגדי מעצבים, הייתי חושבת שאולי טעיתי לגבי פילדס. אתפתה להביט סביב בחנות. אם תמכרו את מה שאני רוצה, במחיר הנכון, ומערך הנאמנות של החנות שלכם טוב מספיק כדי לפתות אותי לעזוב את החנות שבה אני קונה כעת, אז אקנה אצלכם."

הוא באמת לא מצא בזה פגם.

"וגם הייתי בודקת את נוכחותכם באינטרנט. האתר שלכם צריך להיות דינמי ומעורב בתקשורת החברתית. יש לכם קהילה און-ליין?"

"לא כרגע," אמרה ג'ינה. "איך את רואה את זה פועל?"

עכשיו אלכסנדרה נדלקה לגמרי. פתאום היא זרחה, מלאת התלהבות וסוחפת את כולם איתה. "פורומים, שיארחו אולי אנשי צוות נבחרים. לא כל הזמן, רק חמש דקות פה ושם. אפשר להזמין לקוחות שיחלקו טיפים כמומחים לתחומם. ובטוח צריך תכנית לניצול אמצעי מדיה חדשים, אם אתם רוצים למשוך קהל צעיר יותר. תראו איך הם משתמשים במדיה חברתית ובכלל במכשירים ניידים, ואיך תוכלו לנצל את זה לטובת פילדס." היא תיארה כמה דוגמאות – כולן ניתנות ליישום.

ג'ורדן בהה שוב בקורות חייה. בתפקידה האחרון היא הייתה אחראית לשיווק און-ליין, אז היא יודעת בדיוק על מה היא מדברת. הוא ציין לעצמו שעליו למצוא את אתר האינטרנט של החברה הקודמת בה עבדה ולראות מה היא עשתה שם.

"תודה, גברת בנט. אין לי עוד שאלות," אמר.

"יש שאלות שתרצי לשאול אותנו?" שאל הארי.

"לא בשלב זה," אמרה אלכסנדרה בחיוך. חיוך מנומס, הבחין ג'ורדן, ולא חיוך מנצח; ניכר שהיא לא חושבת כמובן מאליו שהראיון שלה השיג לה כרטיס לסיבוב הבא.

"אז תודה, מיס בנט," אמרה ג'ינה. "את מוכנה להמתין כמה דקות בחוץ?"

ג'ורדן היה מודע לכל צעד מצעדיה של אלכסנדרה לעבר הדלת. ולמרות שניסה שלא להסתכל, לא הצליח לעצור את עצמו. לפני עשר שנים, היא הייתה מתוקה וביישנית, יופיה היה חבוי; עכשיו, היא מלוטשת ובטוחה בעצמה, וכל גבר שדם אדום בעורקיו ייטיב את מופעו בניסיון ללכוד את עיינה. הוא שנא את העובדה שהיא עדיין מעוררת בו תגובה גופנית; כך שעדיף שלא יצטרך לשוב ולראות אותה. הוא ישתגע אם יעבוד איתה.

"היא ללא כל ספק ועוררין הטובה ביותר מכולם," אמר הארי כשאלכסנדרה סגרה את הדלת מאחוריה.

"מסכימה," אמרה ג'ינה. "היא מבינה את העסק שלנו טוב יותר מכל האחרים. ויש לה רעיונות נהדרים."

מה שלא הותיר לג'ורדן טווח תמרון. אם לא היה מכיר אותה בחיים קודמים, הוא היה מסכים אתם. אבל הוא כן הכיר אותה. וזו בעיה. אולי זו הדרך לעקוף את זה. "למרבה הצער, אני צריך לומר לכם שיש ניגוד אינטרסים קל. כזה שלא הייתי מודע אליו לפני הראיון."

ג'ינה הזעיפה את פניה. "למה אתה מתכוון?"

"הכרתי אותה. בבית הספר." השתעל. "בשם אחר."

גבותיו של הארי התקשתו. "אף אחד מכם לא אמר דבר עכשיו."

ג'ורדן ידע שמגיעה לו נזיפה. כל אחד מהם או שניהם יכלו לומר שהם מכירים זה את זה. אך הם לא עשו זאת. בדיוק מאותה הסיבה: סיבה שהוא לא מתכוון לחלוק. הוא נאנח. "ראיון עבודה הוא לא זמן לפגישת מחזור." לא שהוא רוצה בפגישת מחזור איתה. הוא המשיך הלאה. והוא לא מתכוון לחזור.

"בקורות החיים שלה לא כתוב שהיא הייתה בבית הספר שלך," ציין הארי.

"היא לא הייתה בבית הספר שלי. פגשתי אותה במסיבה – חברה של חברה של חברה. למעשה, הייתי אז באוניברסיטה."

הארי משך בכתפיו. "אז לא הכרת אותה כל כך טוב."

טוב מספיק כדי להכניס אותה להריון, חשב ג'ורדן. אבל כשאימו סירבה לשלם לה דמי סחטנות, היא סיימה את ההריון בלי לדבר איתו על זה בכלל. היא אפילו לא סיפרה לו שהיא בהריון, והוא לא יכול לסלוח לה על זה.

ואז היא נעלמה כדי להימנע מההשלכות. הוא חיפש אותה במשך שבועות, ללא כל הצלחה. כשלבסוף איתר אותה, התאכזב לגלות שהיא נשואה... למישהו אחר. הוא עומת עם חשיבותו הפחותה בעיניה – אחרת איך הייתה יכולה להינשא לגבר אחר זמן מועט כל כך לאחר שנפטרה מהתינוק שלו?

לא שהוא מתכוון לספר את זה להארי ולג'ינה. הוא מעולם, מעולם לא דיבר על זה. עם אף אחד. הוא קבר את הכעס ואת הכאב, והם ישארו קבורים.

"היא בדיוק מה שאנחנו צריכים," אמרה ג'ינה. "היא חושבת תוך כדי תנועה, היא מלאה ברעיונות והיא יורה מהמותן. והיא היחידה שהזכירה תקציב – היא מחוברת למציאות."

ג'ורדן לא יכול היה להתכחש למשהו מזה. אבל האם יוכל להתמודד עם חזרתה אל חייו?

הארי הבחין בקלות בהסתייגויותיו של הגבר הצעיר יותר כיוון ששאל, "היה לך עימות לא נעים איתה או משהו בסגנון?"

או משהו בסגנון. היא הייתה הנערה הראשונה שג'ורדן ממש התאהב בה. היא הקסימה אותו לגמרי. עד כדי כך שתכנן לבלות איתה את שארית חייו.

כמה טיפש היה. זה מעולם לא היה מצליח. יחד עם זאת, גם הנישואים למישהי שהיה לו קשר חברי טוב איתה במשך שנים, מישהי שהגיעה מרקע דומה לשלו. הוא נכשל גם שם. אז מבחינתו, עדיף ליצור קשרים קצרים ומתוקים – ולסיים אותם לפני שהם מחמיצים.

"ג'ורדן?"

הוא מלמל בחוסר בהירות, לא רוצה להסביר.

"לא משנה מה קרה – ואני מבחינתי לא אחטט – שניכם הייתם הרבה יותר צעירים אז ושניכם הייתם צריכים להתבגר. אנשים משתנים," אמרה ג'ינה.

זה לא מה שג'ורדן חשב. אלכסנדרה הייתה שאפתנית מאוד – היא ציפתה שילדם שטרם נולד יכניס אותה לעולמו וישחרר אותה מעולמה – והוא מוכן להתערב שגם היום היא בדיוק אותו דבר. תכונה כזו לא משתנה.

"בואו נעבור על המועמדים ונראה את מי נזמין לראיון שני," אמר, מעוניין לחזור לקרקע בטוחה.

לגבי שלושה מהמועמדים הסופיים הם הסכימו; לגבי הרביעית, לא הייתה לו כל דרך להסביר מדוע הוא לא מעוניין בה מבלי לעורר יותר מדי מהעבר.

בדיוק כשסיימו, העוזרת האישית של ג'ורדן נקשה על הדלת. "אני כל כך מתנצלת על ההפרעה, מר בלייק. אני חוששת שזה עניין שלא יכול לחכות," אמרה להארי.

"לך," אמר ג'ורדן. "גם את, ג'ינה. אני יודע שלשניכם יש המון עבודה. אני אעדכן את המועמדים," אמר.

"אתה בטוח?" שאל הארי.

"לגמרי." משמעות הדבר שיוכל לדבר איתה בפרטיות – אז אולי יוכל לגלות מה היא מתכננת.

ברגע שעמיתיו יצאו, ג'ורדן דיבר עם המועמדים בסדר שבו פגש בהם. הוא השתתף בצערם של אלה שלא עברו לשלב הראיון השני והסביר להם מדוע, כדי שיוכלו לשפר את מיומנויותיהם לעתיד; והוא העניק תיקיית תדרוך לכל אחד משלושת המועמדים שעברו לסבב הבא.

ולבסוף הגיע הזמן להתמודד עם אלכסנדרה.

כל המועמדים נכנסו על פי הסדר. רוב היוצאים נראו מאוכזבים; שלושה מהם נראו מרוצים. וכמועמדת האחרונה להתראיין, אלכסנדרה הייתה האחרונה להשתחרר.

היא חשבה לעזוב בשקט, כדי שלא תצטרך לראות את ההבעה בעיניו של ג'ורדן כשיאמר לה שלא התקבלה. אבל זו תהיה התנהגות פחדנית, והיא לא פחדנית. פרט לכך, הפידבק יועיל לה לראיון הבא שלה. יחד עם זאת, עצביה היו מתוחים עד כדי כך שהיא מעדה כשעברה בדלת.

"מיס..." הוא נעצר, בוחן אותה מלמעלה למטה. "בנט."

אז הבינה שג'ורדן לבדו. לא. זה הולך להיות ממש גרוע. הוא לא יצטרך להסתיר את שמחתו לאיד כשיאמר לה שלא קיבלה את המשרה.

טוב, אומרים שהתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. היא הרימה את סנטרה. "יכולת פשוט לשלוח הודעה באמצעות הסוכנות שלא התקבלתי למשרה. לא היית צריך לטרוח לומר לי באופן אישי."

"למעשה, עברת שלב לראיון השני." הוא הושיט לה מעטפה. "וזו תיקיית התדרוך של המצב שעליו אנחנו רוצים שתחשבי ותדוני איתנו לגביו מחר."

זה היה כל כך לא צפוי שהיא השתתקה. הוא בעצם נותן לה הזדמנות?

כשדיבר שוב היא הצטערה שלא אמרה תודה ומיהרה לצאת מהחדר.

"לא ציפיתי לראות אותך היום," אמר בקרירות.

"לא היה לי מושג שאתה עובד כאן." ועוד פחות שהוא המנכ"ל.

הוא לגלג. "תפסיקי עם זה. את יודעת בדיוק מי המשפחה שלי."

היא הזעיפה את פניה. "לא. ידעתי רק שהם עשירים." ליגה שונה בתכלית ממשפחתה שלה. קומת הקרקע של כל הבית שלהם יכולה הייתה להיכנס לחדר המגורים של משפחת סמית.

לא נראה שהוא מאמין לה. "תני לי לרענן את הזיכרון שלך. הסבא רבא שלי הקים את החנות," אמר. "סבא שלי ירש אותה ממנו. ואז אבא שלי."

אז זה העסק המשפחתי שלו. "ועכשיו אתה המנכ"ל. ממשיך את השושלת." את זה כבר יכולה הייתה להבין בעצמה. אבל זה לא ממש מתחבר. כיוון שזה עסק משפחתי, למה שם המשפחה שלך הוא לא פילד?"

הוא משך בכתפיו. "זה השם השני שלי. אבא שלי סירב לשנות את שם המשפחה שלו כשהתחתן עם אימא שלי."

אז החנות שייכת למשפחה של אימא שלו. עם מורשת כזו, אין פלא שוונסה סמית הייתה בטוחה כל כך בעצמה. ואולי עכשיו תוכל להבין למה ונסה האשימה אותה כך כשאלכסנדרה פנתה אליה בבקשה לעזרה – האשמה שאפילו עכשיו גרמה לערפל אדום להסתחרר מול עיניה של אלכסנדרה כיוון שזה היה כל כך לא הוגן וכל כך לא צודק.

ג'ורדן הביט בה. "אם כבר מדברים על שמות, הבחנתי ששינית את שמך."

האם זו דרך עקיפה לשאול אותה אם היא נשואה? על פי חוקי התעסוקה, אסור לו לשאול אותה; למעמד משפחתי אין כל קשר ליכולתו של אדם לבצע את עבודתו. מצד שני, לא יזיק אם יחשוב שהיא עדיין נשואה. רק למקרה שהבין בטעות שהיא רוצה ממנו משהו שאינו המשרה הזו. "זה שם נישואיי." והיא נשארה איתו לאחר הגירושין.

"אפילו שמך הפרטי שונה," אמר. "הכרתי אותך כאלכס."

כשהייתה אדם שונה לגמרי. תמימה, שהאמינה שמזלה האיר לה למצוא את הנפש התאומה שלה בגיל שבע עשרה. רק שהיא נישקה את הנסיך יפה התואר שלה והוא הפך לקרפדה מגעילה. היא משכה בכתפיה, משדרת קור רוח שממש לא הרגישה – אפילו המחשבה על נשיקה כשג'ורדן סמית יושב מולה היא טעות. "קסנדרה זה קיצור מוכר לאלכסנדרה," אמרה ביובש.

"מאוד 'שיווקי'."

בדיוק מה שהמורה שלה אמר לה כשהתחילה ללמוד בבית ספר ערב. להיראות בתפקיד, להישמע בתפקיד, לשחק בתפקיד ואז מקבלים את התפקיד. היא פעלה בדיוק על פי ההנחיות. "זו בעיה?"

"לא." עצר. "אמרתי להארי ולג'ינה שאני מכיר אותך."

מכיר אותה. כן, הוא ללא כל ספק הכיר אותה. במובן התנ"כי. "זה לא הוציא אותי מהמירוץ?"

"מצאת חן בעיניהם."

מבהיר שלא בעיניו. מונע ללא כל ספק על ידי אשמה.

זו הייתה טעות נוראה לפגוש את מבטו. הגבר הזה הוכיח לה לפני שנים רבות שאין בו מוסר בכל הנוגע לקשרים אישיים. הוא נטש אותה כשהייתה זקוקה לו יותר מתמיד, ואיכזב אותה בדרך הנוראה ביותר. איך זה שהיא יכולה להימשך אליו בכלל? היא הסדירה את מחשבותיה.

"אם פילדס יציעו לך את העבודה, תקבלי אותה?"

אם זו דרכו להתנצל, חשבה אלכסנדרה, זה ממש מעט מדי וממש מאוחר מדי.

מצד שני, זו הזדמנות אמתית: להיות מנהלת השיווק של חנות כלבו מסורתית ומבוססת, במטרה לקדם אותה ולהפוך אותה לעכשיוית. אם המשרה תוצע לה, זו תהיה נקודת יתרון בקורות החיים שלה. אם תסרב למשרה רק כדי להכעיס אותו, רק תפגע בעצמה. "אשקול זאת," אמרה.

"משמעות המשרה לעבוד איתי."

"זו בעיה מבחינתך?"

הוא היישיר את מבטו אליה. "לא אם זו לא בעיה מבחינתך."

במילים אחרות, זה יעבוד אם לא ידברו על מה שקרה לפני עשר שנים. האם תוכל לעשות זאת לטובת הקריירה שלה?

היא נשמה עמוק. "תלוי מה אתה מציע לי."

פחות או יותר מה שאמרה לאימא שלו.

אולי אלכסנדרה נראית אחרת ויש לה שם אחר, אך עמוק בפנים היא עדיין אותו אדם. עדיין מחפשת הזדמנות. ג'ורדן נאבק בעצמו שלא לזעוף לעברה ולשמור על קולו יציב. "תלוי," אמר, "במה שיש לך להציע לנו. נראה אותך כאן מחר בשלוש."

"אהיה כאן," אמרה.

כן. והוא יצטרך לקוות שהפעם תחשוף את פניה האמיתיים ותרתיע את הארי ואת ג'ינה.