שולחן השבת עם רבי נחמן

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ־לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א)

התורה פותחת בפסוק זה ומלמדת אותנו את יסוד האמונה, שה' הוא בורא העולם. פירושים רבים מאוד נאמרו על הפסוק בדרך הפשט, הרמז, הדרש והסוד. הפעם נלמד רעיון חשוב בעבודת ה', שרבי נחמן הראה כיצד הוא רמוז בפסוק זה.

בספר ליקוטי מוהר"ן (חלק א, סימן רנא) אומר רבי נחמן, שאיש האמת הוא מי שמקיים את המצוות בשלמות ובהקפדה כשהוא לבד בינו ובין ה', בדיוק כפי שהוא מקיים אותן לפני אנשים אחרים. איש האמת הוא אדם שאינו מושפע מהסביבה ומאנשים אחרים, אלא דבק באמת בכל מקרה ומבלי לסטות ממנה. בעקבות זאת הוא זוכה לקבל מה' שפע של צדקה וחסד, כמו שכתוב: "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱ־לֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ" (דברים ו, כה). אם תהיה לנו מידת האמת, נזכה לשמור ולעשות את כל המצוות גם כשאנחנו לבד לפני ה', כאשר ציוונו - עם כל הפרטים והדקדוקים - ואז נזכה לצדקה וחסד.

כך כתב רבי נחמן במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן חלק א, סימן סו), ששלמות האמת היא כאשר אין לאדם הבדל אם הוא מתפלל בציבור או ביחיד, והכול אחד אצלו. להיות בדרגה כזאת, פירושו להיות בדרגתם של הצדיקים, שמבטלים את עצמם כלפי האינסוף האלוקי, ואינם מרגישים כלל את העולם, אלא דבקים תמיד בה'. שלא כמו אותו יהודי שהסתגר בחדרו והיה יושב ולומד כל היום, ובכל פעם ששמע רעשים מאחורי הדלת חשב שאלו אנשים שבאים להתפעל מגודל צדקותו, והיה לומד ומתפלל בקול רם יותר כדי שישמעו - ולאחר שנים גילה שאת הרעשים השמיעו חתולים, ונמצא אם כן שכל הזמן הזה ניסה להרשים את החתולים...

וכך מתקשרים הדברים אל הפסוק הראשון בתורה: "בְּרֵאשִׁית" - כלומר, הדבר הראשון שצריך היהודי לקנות לעצמו - זו מידת האמת, הרמוזה בסופי התיבות של המילים "בָּרָ'א אֱ־לֹהִי'ם אֵ'ת". מידת האמת נמדדת, כאמור, בכך שהאדם מתנהג תמיד באופן כן וישר, בכל מצב ובכל סביבה.

ומדוע מידה זו רמוזה רק בסופי התיבות? משום שכל זמן שהאדם חי, אי אפשר לדעת אם החזיק במידת האמת או לא, ורק בסופו, לאחר מותו, ניכר בו אם היה צדיק. וזה מה שרמוז בסופי התיבות "הַשָּׁמַיִ'ם וְאֵ'ת הָאָרֶ'ץ" - שמאותיות אלה יוצא מ"ת צ', כמו "מת צדיק". כאשר הצדיק מסתלק יודעים אם אכן היה איש אמת. הרי כלפי חוץ נראה הצדיק כמו שאר האנשים בני האדם, וגופו מסתיר את פנימיותו האמיתית. אבל אם לאחר מותו מתבררת השפעתו לאורך זמן, אז ניכר שהיה צדיק גם בחייו.

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ

מתוך התפילה