תחשוב כמו מנצח

אחרי הבחירות בנובמבר 2008 התראיינתי אצל דומיניק קרטר מערוץ הכבלים ניו־יורק 1 בתכניתו בתוך בניין העירייה, תכנית חדשות פופולרית למדי בקרב בניו־יורק. דומיניק, אדם בעל אישיות טלוויזיונית דומיננטית, תאר אותי כ”אדם שלא שומר את דעתו לעצמו” ודיברנו על כמה נושאים מעניינים.

דומיניק שאל אותי על הבחירות ועניתי לו בכנות. ג’ון מקיין ניצב לפני הבחירות בעמדה בלתי־אפשרית. בוש היה נשיא כל כך גרוע, עד שכל רפובליקני היה מתקשה להצביע למען הרפובליקנים, אלא אם כן דווייט אייזנהאואר היה קם לפתע לתחייה. בוש היה אסון לארצות־הברית ואסון למפלגה הרפובליקנית.

דומיניק המשיך ושאל אותי על אובמה. אמרתי לו שלאובמה יש סיכוי להיות נשיא מעולה, כי אנחנו במצב מאוד קשה. אנחנו במצב הגרוע ביותר מאז 1929. אין לו ברירה, הוא פשוט חייב להיות מעולה, ויש לו גם סיכוי טוב מאוד להצליח בכך.

הצלחתו של אובמה היא לא פחות ממדהימה. בתוך שנה וחצי הוא הצליח להפוך מסנטור אלמוני לנשיא, כנגד כל הסיכויים, וזה פשוט פנטסטי. אם מישהו היה שואל אותי לפני כן אם יכול להיות נשיא שחור או נשיאה שחורה בארה”ב, הייתי אומר שכן אבל עדיין לא. ברק אובמה הוכיח ששילוב של נחישות, הזדמנות ואינטליגנציה יכול להביא להצלחה בלתי רגילה.

אבל אין מה לקנא בו. הוא לא נכנס למצב קל. באוקטובר 2008 דיווחה ממשלת ארה”ב על גירעון תקציבי של 237 מיליארד דולר. החדשות הטובות הן שנדמה כאילו אובמה מודע לבעיה. אם ללמוד מההתבטאויות שלו אני מאמין שהוא מבין איך כלכלה פועלת. מעבר לכך, הוא הקיף את עצמו באנשים מוכשרים וזה אופייני למנהיג חזק. אני בטוח שהוא יעשה כמיטב יכולתו ושיש לו את כל הכוונות לנסות לפתור את הבעיות שיש לארה”ב כעת והבעיות שבפניהן תתייצב ארה”ב בעתיד. בעיני אלו חדשות טובות מאוד.

אחרי מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר ארה”ב זכתה להרבה מאוד אהדה ממדינות ומאנשים בכל רחבי העולם. אבל בתוך זמן קצר, הפכה האהדה הזו לשנאה. איך זה קרה בדיוק? אנחנו בארה”ב הפסקנו לדבר עם מדינות אחרות, שהפגינו עוינות כלפינו. ההבדל כעת, עם בחירתו של אובמה, הוא שהוענקה לארה”ב הזדמנות להתחלה חדשה: העולם נרגש מבחירתו ברק אובמה ומארצות הברית המתחדשת. כדאי לשמור על זה.