אדם סלע מים מדבר

רשימת איורים

איור 1. הדלתא של הנילוס, סיני והנגב מלוויין (באדיבות נאס"א)  

איור 2. מעיינות עויון מוסא, תמונת לוויין (באדיבות נאס"א)  

איור 3. אחד ממעיינות עויון מוסא (צילום: א. איסר, 1967)  

איור 4. תמונת לוויין של עמק הערבה (באדיבות נאס"א) ובה מסומנים אזורי הקידוחים הראשונים  

איור 5. צילום ממסוק של קידוח נחל לפני התקנתו לשאיבת הניסיון (צילום: א. איסר)  

איור 6. שכבות חוואר אגם הלשון (צילום: חנן גינת, מאוסף המכון הגיאולוגי)  

איור 7. חול דיונות מכסה שכבות לס במערב הנגב (צילום: א. איסר)  

איור 8. תמונת לוויין (באדיבות נאס"א). בתמונה ניתן לראות את חולות שפלת החוף מגיל בתר־ביזנטי ואת כיסוי הדיונות של מערב הנגב מגיל בתר קרחון אחרון  

איור 9. רחוב הרודיאני בקיסריה מוצף מי ים (צילום: א. איסר)  

איור 10. שקע ברומטרי מגיע מצפון־מערב ומעלה סופת אבק מעל לוב (באדיבות נאס"א)  

איור 11. אזור הנילוס בחלקו הצפוני והדלתא. האזור מזרחה לנילוס מתנקז לנילוס, ואם יחולו בו שיטפונות, יזרמו לנילוס מים עשירים בסחף קרקע לס חוּמה  

איור 12. הקלדרה של האי סנטוריני, תמונת לוויין (באדיבות נאס"א)  

איור 13. הקלדרה של האי סנטוריני. (צילום: אהרון לירון, 2007)  

איור 14. תקופה גשומה ב־1600 לפסה"נ לפי יחסי האיזוטופים במערת שורק והתקדמות הקרחונים בסקנדינביה  

איור 15. שפך השאט אל־ערב למפרץ הפרסי, צילום לוויין (באדיבות נאס"א). המשטחים האפורים במוצא הנהרות הם ענני הבוץ הנשפכים למפרץ  

איור 16. שניים מלוחות האנומה עליש, כתובים בשפה האכדית־בבלית בכתב היתדות  

איור 17. ביצות הקנה והסוף בשפך השאט אל־ערב (באדיבות נאס"א)  

איור 18. מורדוך קוטל את תיהמת. טבעת חותם בבלית  

איור 19. מערכת זקיפים (סטלגמיטים) ונטיפים (סטלקטיטים) במערת שורק. בתמונה למעלה חתך לרוחב של זקיף. כל סדרת טבעות בצבע שונה מציינת סדרת שנים בהן האקלים, ולכן המים שטפטפו למערה, היו בהרכב כימי האופייני לאותה תקופה  

איור 20. השוואת הנתונים של ההרכב האיזוטופי של הזקיפים במערת שורק עם מפלסי ים המלח ועם התקדמות הקרחונים המלמדת על תקופת המבול  

איור 21. "ארובה" שנוצרה מהמסת המלח בהר סדום, בה נמדדו מפלסים קדומים של ים המלח. (באדיבות עמוס פרומקין)  

איור 22. לוח החרס עליו חרוט סיפור המבול  

איור 23. מעיין קרסט שופע בתקופת הקיץ מסלעי הגיר של הרי זגרוס על גבול איראן-עיראק וזורם אל החידקל. בתקופת החורף הזרימה היא שיטפונית (צילום: א. איסר, 1963)  

איור 24. שלמנאסר השלישי במערה, במקורות החידקל (תבליט הנמצא במוזאון הבריטי)  ?

איור 25. הר אררט, מבט מדרום (צילום: א. איסר, קיץ 1963)  

איור 26. צילום אוויר אלכסוני של שרידי הזיגוראט של אור לפני השחזור  

איור 27. מפת המזרח התיכון הקדום  

איור 28. תעודה מהארכיון של מארי  

איור 29. ציור קיר מקברו של פקיד מצרי בבַּנִי חַסַן במצרים המתוארך ל־1900 לפסה"נ. בציור נראית קבוצה של שֵׁמיים, גברים, נשים וילדים, הבאה למצרים. הציור מצוי היום במוזאון הבריטי  

איור 30א'. ים המלח לפני ייבוש החלק הדרומי. תמונת לוויין (באדיבות נאס"א)  

איור 30ב'. ים המלח לאחר ייבוש החלק הדרומי והפיכתו לברכות אידוי – אזור עמק השִׂדים? (באדיבות נאס"א)  

איור 31. מפת התִלים באזור באר שבע  

איור 32. מציאות מי תהום באפיק נחל באר שבע  

איור 33. האל אוסיריס  

איור 34. האלה א־תור  

איור 35. האסטלה (מצבת האבן) של מרנפתח והכתובת "ישראל הוּשַׁם (חוסל) אין לו זרע" בהיירוגליפית, המוצגת במוזאון בקהיר  

איור 36. תעלת סואץ לכל אורכה. בצד הצפון־מזרחי של מפרץ סואץ ניתן לראות את אתר מעיינות עויון מוסא  

איור 37. סופת אבק שמקורה בסהרה (ב־27 במרס 2010) מכסה כליל את חצי האי סיני (העתק בשחור־לבן מצילום בצבעי אינפרא. באדיבות נאס"א)  

איור 38. סופת חול שהגיעה מסיני וכיסתה את כל הנגב  

איור 39א'. הר גרניט בסיני מצילום אוויר אלכסוני שממנו ניתן ללמוד על מערכת הסדקים והדייקים שחוצה את ההר (צילום: א. איסר)  

איור 39ב'. בוסתן בהרי סיני הממוקם על סדק בגרניט נושא מים (צילום: א. איסר)  

איור 39ג'. סדקים בסלע הגרניט שהמים המחלחלים דרכם מאפשרים לעצים לגדול (צילום: א. איסר)  

איור 40. הבדווים מכינים לנו "מצות" (צילום: א. איסר)  

איור 41. מצודת תל ערד מצילום אוויר  

איור 42. מספר היישובים בחבל אפרים בהשוואה לכמויות הגשם  

איור 43. אחוז עצמות בקר ביחס לכמות עצמות כללית בתל משוש  

איור 44. בור מים חצוב בסלע בסיני (צילום: א. איסר)  

איור 45. באר חפורה בערוץ הנחל המקבלת מימיה מסדקי הסלע בסיני (צילום: א. איסר)  

איור 46. מערכת "סיפון" של מעיין פועם  

איור 47. פסלון בעל מאוגרית  

איור 48. מרכבה כנענית – על גביע זהב מאוגרית  

איור 49. חתך אקלימי המשווה בין התנאים הסביבתיים במזרח הים התיכון, בסקנדינביה ובדרום־מזרח אירופה כתוצאה משינויי האקלים  

איור 50.הבריכה אשר בגבעון (מבט מלמעלה)  

איור 50ב'.הבריכה אשר בגבעון, חתך לפי פריצ'רד  

איור 51.מפעל המים של המעיין בגבעון, לפי פריצ'רד  

איור 52.חתך במפעל המים של ירושלים  

איור 53.מפעל המים בחצור  

איור 54.מפעל המים במגידו (לפי חוקרי האוניברסיטה של שיקגו)  

איור 55.חתך מפעל המים של גזר (לפי מקליסטר)  

איור 56.כתובת השילוח  

איור 57.התוואי של הנִקבָּה  

איור 58.קבר כורש  

איור 59. מבנה קנט – שרשרת בארות (לפי איסר א. ש. ונתניהו מ., והרעב כבד בארץ, ירושלים: כרמל, 2008)  

איור 60. צוות המחקר נופש בבוסתן בנווה־מדבר בדרום איראן (צילום: א. איסר)  

איור 61.חורבות העיירה קזווין לאחר רעידת האדמה של 1962 (צילום: א. איסר)  

איור 62.עמק פורה בין הרים קירחים באזור קרמן בדרום איראן מושקה במי נהר (צילום: א. איסר)  

איור 63.כתובת דרייווש על הצוק בבֵּיהִיסְטוּן  

איור 64.צילום אוויר אלכסוני של בארות שרשרת באזור יטבתה  

איור 65. צילום אוויר אלכסוני של חוף קיסריה. פריצת הים מזרחה והרס אמת־המים נראים בבירור  

איור 66. ההרכב האיזוטופי של מי הגשמים ומי התהום בישראל, לפיLeguy et al, 1983   

איור 67. שינויי האקלים והשפעתם על תולדות אזור הים התיכון (לפי איסר א. ש. ונתניהו מ., והרעב כבד בארץ)