אודם אדום

ישראל, אוקטובר 1986

19:40.

סופה עזה השתוללה בחוץ. הגשם ניתך בחלונות הגדולים והמעוצבים של החווילה המפוארת והיוקרתית באזור השרון. הרעמים התגלגלו ברקיע האפל והשמיעו קולות נפץ אימתניים. הברקים הבליחו מבעד העלטה והפיצו אורות והבזקים לכל עבר, כמו ביקשו לצלם ולהנציח את הרגע.

ללא ספק היה זה לילה סוער במיוחד.

ארבעה גברים ואישה הגיחו בזה אחר זה מרכבי השרד המפוארים, לבושים בחליפות מהודרות ואוחזים בתיקי מנהלים יוקרתיים. יהלום צחור, בוהק, משובץ בענק פלטינה על צווארה של האישה, כמו העיד על דירוגה הבכיר. הם נכנסו ותפסו מקומם סביב שולחן עץ הדובדבן המלא והרחב שהמתין להם, כמו תמיד, למשימות מיוחדות.

דממה.

התאורה הייתה עמומה מעט, צובעת בגוון מסתורי את העומד להתרחש. ציורים יקרי ערך התנוססו על הכתלים וריהוט עץ כבד, מדיף ניחוח יוקרתי, בלט בכל פינה. האווירה הייתה נעימה וחמימה לצד אפלוליות ואימה.

מעטפה אדומה וכוס יין מבדולח הונחו לפני כל אחד מהם, כשבמרכז ניצב לו בקבוק יין אדום משובח. החדר היה גדול ומפואר ועוצב בקפידה. ניכר היה שמחשבה רבה הושקעה בו.

19:59.

בצעדים נמרצים נכנס איש לבוש מדים, הנהן בראשו לכיוון היושבים ופנה בדממה אל חלון הוויטרינה הגדול, הסיט וילונותיו וחזר על עקבותיו.

המכובדים נעמדו.

גבר תמיר, בשנות החמישים לחייו נכנס, על פניו הבעה קשוחה וקרה. דלתות העץ הגדולות נסגרו מיד עם היכנסו.

"ערב טוב," פתח במבטא רוסי, ובתנועת יד סימן להם לשבת. "המשימה במעטפה לפניכם שונה ומיוחדת. היא תבוצע ותנוהל במקביל לכל המשימות שלנו, כשאני באופן אישי אהיה מעורב בה ואעודכן בכל פרט ופרט, עד תומה. הגיעה השעה לפרוע את החוב..." הדגיש האיש ונעץ בם מבט חודר.

"אסנת," פנה אל הבחורה שישבה מימינו, פניה חתומים, שערה אסוף לאחור ושפתיה משוחות בשפתון אדום ועז, "המשימה מתחילה בישראל. אַת תקבלי גיבוי ושיתוף פעולה מלא מכל אחד מהנוכחים אשר מייצג את היבשת שלו על כל קשריו. היא עשויה להסתעף לכל מקום על הגלובוס ואנו ניערך לכל תרחיש בהתאם," אמר ושלח מבט חד בעיניה ולאחר הישיר מבט אל כל האחרים. קולו היה חד כתער, ללא שמץ של היסוס.

"צופן המשימה מוצפן בדף מיוחד בתוך המעטפות." אמר ועזב את החדר...

שבועיים לאחר מכן, 16:00 אחר הצהריים.

סטיב אדלר, יליד ארצות הברית, כבן עשרים ושבע שעלה לארץ עם הוריו בגיל שלוש, החל לרוץ כהרגלו בין שבילי יערות הכרמל בחיפה, מסלול קבוע שנהג לעשותו, פעמיים בשבוע.

במהלך הריצה פיזם לעצמו נעימות קלאסיות שאהב, שירי אהבה שהכיר וגם שירים חדשים שכתב לאהובתו. השניים, נפגשו לראשונה במסיבת סטודנטים לפני כארבעה חודשים, התאהבו ממבט ראשון ובילו יחדיו את שארית הלילה עד שהפציעה קרן האור הראשונה של הבוקר.

רבות ביקשו את קרבתו של סטיב יפה התואר, אך בתוכו חש שטרם מצא את האחת והיחידה לאהבת אמת — התאחדות של נפש וגוף — עד שהופיעה זו ושבתה במבטה את לבו. היא הייתה יפהפייה. שערה הארוך והחלק היה שחור, עיניה כחולות ומלאות הבעה וגופה תמיר וחטוב. חרף גילה הצעיר, עשרים ושתיים, שידרה אצילות, ביטחון עצמי רב וחיוך מקסים ששבה את כל רואיה.

באותה מסיבה בה נפגשו לבשה שמלה שחורה בעלת מחשוף נדיב שהבליט את שדיה. על שפתיה היה משוח בקפידה שפתון אדום בוהק שהעניק לה מראה חושני. לרגליה נעלה נעלי עקב שחורות, וסביב צווארה ענדה תליון זהב לבן משובץ ביהלום מרהיב.

היא סיימה בהצטיינות את שנתה השנייה בפקולטה למשפטים והחלה את השנה השלישית, כשסגל המרצים מנבא לה קריירה אקדמית מרשימה. סטיב, שהיה בעל כריזמה והיטיב לבטא ולהביע עצמו, החל באותם ימים את שנתו השלישית בפקולטה לניהול.

מרגע היכרותם התקשו השניים להבין כיצד, עד כה, טרם הצטלבה דרכם; אהבתם הייתה עזה, ללא שמץ של ספק. כל עיסוקיו סבבו סביבה, הוא היה להוט לראותה, ללחוש באוזנה את הכמוסים בסודותיו, להביט בעיניה, לנשקה ולומר לה מילות אהבה שספק אם היה בכוחן לבטא את עוצמת אהבתו אליה.

היא אהבה אותו מאוד, האמינה ובטחה בו בכל מאודה, אך גם הייתה מפוכחת מכדי שאהבתה זו לא תפגע בלימודיה.

הקשר ביניהם התהדק והלך בצעדי ענק, ולפיכך לא הורמה אף גבה אחת מגבות חבריהם כשהשניים החלו, כעבור כארבעה חודשים להיכרותם, לטוות עתידם המשותף בצוותא.

שני האוהבים הקפידו להיפגש כמעט מדי יום, לטייל יחדיו בהרי הכרמל, להתבונן מחובקים בנוף ההררי המרהיב שהשתרע מולם, לדהור על סוסים, לפסוע יחפים על שפת הים ולהתרגש שוב ושוב משחייה לילית משותפת ומלאת תשוקה, כשקעקוע הנמר שעל כתפה כמו מביט בו, ספק בחיוך ספק באיום.

בלילות, תחת חופת כוכבים, כשפנס הגן האיר באור חיוור את מקום ישיבתם, שקעו השניים בשיחות נפש עמוקות. לרוב הוא דיבר, בעוד היא הקשיבה, כמו נותנת למילותיו לחלחל עמוק לתוכה.

סטיב חדל מחיזוריו אחר נשים אחרות ואף דחה בנימוס כל אחת אשר ניסתה להפעיל עליו את קסמיה. בתוכו חש שמצא בה כל שחיפש. קולה הרך נגע במיתרי העצב שבו, ולא אחת דימה בפניה את לבו לפרח הנפתח ומציג בראווה את יופיו לעיני כול.

מעולם לא חש באהבה כה גדולה, עד שלעתים קינא לה כשראה אותה משוחחת עם אחד מידידיה. יופייה החיצוני המעודן משך אליה גברים רבים, אך היא דחתה אותם בנימוס והקרינה שלמות מופלאה במערכת יחסיה עמו.

הייתה זו, ללא ספק, אהבה חסרת מעצורים, מלאת תשוקה ועוצמה, שלפתע נקטעה...