אלים ואלות במייתולוגיה ההודית

דברי פתיחה

 

המפגש הראשון עם סיפורי האלים ההודיים (המיתולוגיה ההודית) יוצר לעתים קרובות הלם בעקבות הריבוי העצום של אלים, אלות, יצורים וסיפורים. ההרגשה דומה לזו שאנו חשים כשאנחנו נמצאים בשוק הודי - המון ריחות, המון צבעים, המון קולות, המון חיות והמון אנשים שנמצאים בדחיסות בלתי נתפסת. הרגשת הדחיסות, הריבוי והבלגן של השוק מלַווה לעתים קרובות גם את סיפורי האלים הדחוסים במשמעויות ובדמויות, ומשתלבים זה בזה ללא סדר ברור. אפשר לעשות סדר מלאכותי בתוך המיתולוגיה ההודית ולהצביע על דמויות ונרטיבים מרכזיים, אבל לדעתי, יש בכך משום פגיעה ביופייה. כפי שיופיו של השוק הוא העושר החושי שלו והתנועה המתמדת שבו, כך גם חלק מיופיים של הסיפורים הוא העושר הרעיוני וחוסר הסדר שלהם.

הסיפורים אודות האלים של הודו במקורם מבוססים על מסורת שבעל פה, ואיננו יודעים מתי בדיוק הם החלו להיכתב. עד היום מתקיים מתח בין הגרסאות הכתובות לבין הגרסאות שבעל פה, שממשיכות להיות מסופרות באופנים שונים. המיתולוגיה ההודית היא מיתולוגיה חיה, היא עדיין מסופרת מחדש ברגעים אלו ממש. הסיפורים עדיין מומצאים ומשתנים, וכל ניסיון לעשות במיתולוגיה זו סדר יהיה ניסיון להקפיא ולעצור משהו חי שנמצא בהתהוות. לפיכך ספר זה אינו מתיימר לעשות סדר בסיפורים ואינו מבקש להציג סוג של מבוא למיתולוגיה הודית, אלא לחלוק עם הקוראים את הסיפורים הנפלאים של מסורת זו ולהעביר את הרעיונות הגלומים בהם.

שלוש מטרות עיקריות ניצבות בבסיסו של הספר: ראשית, להציג עוד ממד של המסורת ההודית בפני הקורא הישראלי; שנית, וזו אולי המטרה העיקרית, לגרום לקורא הנאה מהסיפורים היפים של המיתולוגיה ההודית; ומטרה שלישית, לעורר בקורא מחשבה, הבנות ותובנות שיהיו רלוונטיות לחיי היומיום שלו. כדי לשרת מטרות אלו בחרתי להציג גרסאות קצרות של סיפורי המיתולוגיה העשירים של הודו. הסיפורים ההודיים עשירים בפרטים, בדמויות ובסיפורי משנה. משום כך סיפורי האלים ההודיים בגרסתם המקורית יוצרים קורפוס שהוא אומנם מדהים ביופיו אבל לעתים קשה לקריאה רציפה. הגרסאות הקצרות של הסיפורים מאפשרות היכרות קלה ומהנה עם הסיפורים הנפלאים הללו. המעוניינים להעמיק ולקבל תמונה רחבה יותר של הסיפורים שהופיעו בספר, מוזמנים לפנות לרשימה הביבליוגרפית שבסוף הספר. רשימה זו יכולה להיות הצעד שיוביל אתכם למסע העמקה לתוך הספרות האינסופית של המיתולוגיה ההודית.

בחרתי לסיים כל אחד מהסיפורים בפסקה או שתיים שבהן ניסיתי לחשוב על החיבור שיכול להיות לסיפורים אלו לחיי היומיום. כך אני מרגיש שאני ממשיך בדרכי הצנועה את המסורת ארוכת השנים של מספר הסיפורים, אשר השתמש בסיפוריו לא רק כדי לגרום הנאה בקרב שומעיו, אלא גם כדי להעביר מסר ולעורר לחשיבה. אם אצליח ולו באחת מהמטרות הללו, הרי שהשגתי בספר זה הישג גדול ונפלא.

הסיפורים בספר מסודרים בשלושה שערים, בהתאם למי שנחשבים לשלושת האלים הגדולים של הודו: וישנו, שיווה וברהמה. שערים אלו אינם משקפים סדר אמיתי הקיים במיתולוגיה ההודית, אלא כמעט ההיפך הוא הנכון. אומנם נכון הדבר שאפילו בהודו עצמה מוצג המודל של שלושת האלים כמשקף את התפיסה המיתולוגית של הודו, אבל למעשה אין זה בדיוק המודל המופיע בטקסטים המיתיים עצמם. בהודו ומחוץ לה ניתן לשמוע כי שלושת האלים משקפים שלושה שלבים של הקיום: ברהמה מתואר כיוצר, כנקודת ההתחלה; וישנו מתואר כמשמר של הקיום; ושיווה - כהורס שגורם לתהליך להתחיל מחדש. אלא שבטקסטים המיתיים מצטיירת תמונה קצת אחרת: שיווה ווישנו מבצעים את כל שלושת התפקידים, וברהמה מתואר כנובע מתוך שיווה ו/או וישנו ולא כנקודת התחלה. יותר מכך, גם האלה קאלי או האל קרישנה יכולים להיות מתוארים כבסיס שממנו נבעו כל האלים. יש הטוענים כי אין זה נכון לדבר על ריבוי של אלים בתפיסה ההודית, וכי כל האלים הם למעשה ביטוי של עיקרון קוסמי אחד מופשט. כלומר, המודל של שלושת האלים הוא בדיה פונקציונלית לשם הסברת המיתולוגיה ההודית, אף שאינו מייצג נכונה את הטקסטים המיתולוגיים עצמם. בדרך דומה שלושת השערים מהווים מודל פונקציונלי שלא אמור לייצג נכונה את המיתולוגיה ההודית, אלא רק לעזור לקורא להתוודע לסיפורים השונים.

השער הראשון מוקדש לאל וישנו. דרך הסיפורים הקשורים לאל אהוב זה נכיר את קווי המתאר המאפיינים את סיפורי האלים בהודו ונתמודד עם השאלות שסיפורים אלו מציגים בפנינו. השער השני הוא שערו של האל הגדול, שיווה. הסיפורים אודותיו יעזרו לנו לחשוף את המתח שבין הפרישה מהחיים לבין התשוקה לחיים, מתח שהוא דומיננטי מאוד במיתולוגיה ובחברה ההודית, ולדעתי, הוא רלוונטי גם לחיינו אנו. השער השלישי והאחרון מוקדש לאל ברהמה ולפולחן ולחוכמה שהוא מייצג. לפיכך בשער זה בנוסף לסיפורים הקשורים לאל ברהמה עצמו יופיעו גם סיפורים מיתולוגיים על האלים הפולחניים של הודו ועל הוגים/קדושים מהמסורת ההודית העתיקה. דרך שלושת השערים הללו אני מקווה להוביל את הקוראים מההבנה של סיפורי האלים ההודיים, דרך קבלה של המתחים הכלולים בסיפורים אלו ועד לקבלת החוכמה האצורה בהם.