גדול הדור

לְהִתְרַגֵּשׁ מֵחַזָּנוּת עַל חֶשְׁבּוֹן הַגְּמָרָא?!

בִּשְׁנַת תרצ"ג הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. "יוֹסָלֶ'ה רוֹזֶנְבְּלַט מַגִּיעַ לְבִקּוּר", שׂוֹחֲחוּ כֻּלָּם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. יוֹסָלֶ'ה רוֹזֶנְבְּלַט, הַחַזָּן הָאָהוּב וְהַנֶּעֱרָץ מֵאֵירוֹפָּה, שֶׁקּוֹלוֹ רִגֵּשׁ אֶת הַלְּבָבוֹת, בָּא לְבַקֵּר בִּירוּשָׁלַיִם וּלְהַשְׁמִיעַ בָּהּ אֶת קוֹלוֹ.

"הַחַזָּן הַדָּגוּל, מֶלֶךְ הַחַזָּנִים, יוֹסָלֶ'ה רוֹזֶנְבְּלַט, יַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, בְּבֵית כְּנֶסֶת הַחֻרְבָּה", בִּשְּׂרוּ הַמּוֹדָעוֹת. הַשַּׁבָּת הִתְקָרְבָה, וּמְאוֹת יְהוּדִים עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם לִירוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה. כָּל אֶחָד הִשְׁתּוֹקֵק לִתְפֹּס לוֹ מָקוֹם טוֹב, וְלִקְלֹט אֶת קוֹלוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל יוֹסָלֶ'ה.

גַּם מָרָן, שֶׁהָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר, בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ בְּסַךְ הַכֹּל, הִבְחִין בַּמּוֹדָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֻדְבְּקוּ עַל הַקִּירוֹת. רַעַד קַל עָבַר בְּגַבּוֹ. מָרָן הֵבִין הֵיטֵב בְּחַזָּנוּת, הוּא אָהַב אֶת הַחַזָּנוּת וּבְעַצְמוֹ הָיָה בַּעַל קוֹל נָעִים. עַתָּה נֶאֱבַק עִם עַצְמוֹ, מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

"אֵיךְ אֶעֱזֹב אֶת הַלִּמּוּד הַקָּבוּעַ בְּ'אֹהֶל שָׂרָה'?" שָׁאַל בְּלִבּוֹ, וּמִצַּד שֵׁנִי: "מָה בְּכָךְ? הֲרֵי יוֹסָלֶ'ה הוּא חַזָּן יְרֵא שָׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל מִתְעַנְּגִים עַל קוֹלוֹ". מָרָן הֵחֵל לִפְסֹעַ לְכִוּוּן הָעִיר הָעַתִּיקָה, וְאוּלָם לִבּוֹ לֹא הָיָה רָגוּעַ. "מָה יִהְיֶה עַל הַתּוֹרָה שֶׁלִּי?" גָּעַר בְּעַצְמוֹ, וּבְבַת אַחַת נֶעֱצַר וְשָׁב עַל עִקְבוֹתָיו, אֶל הַגְּמָרָא שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַךְ הֲמוֹנֵי הַיְּהוּדִים שֶׁצָּעֲדוּ מוּלוֹ בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ, אֶל עֵבֶר בֵּית כְּנֶסֶת הַחֻרְבָּה, הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו שׁוּב. "אַאֲזִין לְיוֹסָלֶ'ה רַק מְעַט, אֶתְרַעֲנֵן לְמִשְׁמַע קוֹלוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָשׁוּב לִלְמֹד", הִבְטִיחַ לְעַצְמוֹ, וּפָנָה שׁוּב, אֶל הָעִיר הָעַתִּיקָה...

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל בֵּית כְּנֶסֶת הַחֻרְבָּה כְּבָר צָבְאוּ הֲמוֹנִים עַל הַחַלּוֹנוֹת, קוֹלוֹ שֶׁל יוֹסָלֶ'ה הִתְרוֹמֵם לִגְבָהִים, וּמָרָן הֶאֱזִין לְקוֹלוֹ וְנִפְעַם לְמִשְׁמַע הַמְּתִיקוּת. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע חָשׁ זַעֲזוּעַ עָמֹק. הַאָמְנָם?! הַאִם אֶפְשָׁר לְהִתְרַגֵּשׁ כָּךְ מֵחַזָּנוּת, עַל חֶשְׁבּוֹן הַלִּמּוּד הַקָּבוּעַ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ?!

וְהוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וְרָץ בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה, הַיְשֵׁר אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֶל הַסְּטֶנְדֶּר הַיָּשָׁן, אֶל הַגְּמָרָא הַמְּתוּקָה...

שִׁבְעִים שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן, מָרָן בֶּן תִּשְׁעִים וְשָׁלוֹשׁ, וְהוּא חוֹלֵף עִם חֲתָנוֹ לְיַד חַלּוֹנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת הַחֻרְבָּה.

וּלְפֶתַע נֶעֱצָר מָרָן, מַצְבִּיעַ לְכִוּוּן הַחַלּוֹנוֹת, וּמְבָרֵךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה!"

"כָּאן" מַסְבִּיר מָרָן לַחֲתָנוֹ, וְדִמְעַת הִתְרַגְּשׁוּת נִשְׁקֶפֶת בְּעֵינוֹ, "כָּאן נִצַּחְתִּי אֶת הַיֵּצֶר הָרַע לִפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה... זֶה הָיָה מַאֲבָק קָשֶׁה וָמַר בֵּין הַחַזָּנוּת לַגְּמָרָא, וְהַגְּמָרָא הִיא שֶׁנִּצְּחָה...".