ג’ינג’י 63: הסבר פניך לתייר

פֶּרֶק א לְבֶן־עַמִּי בֶּן־צִיּוֹן יֵשׁ תַּפְקִיד אַף פַּעַם לֹא סִפַּרְתִּי לָכֶם עַל בֶּן־עַמִּי בֶּן־צִיּוֹן. בֶּן־עַמִּי בֶּן־צִיּוֹן גָּר בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, בְּמֶרְחַק כַּמָּה בָּתִּים מֵהַבִּנְיָן שֶׁבּוֹ מוֹשִׁיק, יִפְעַת וַאֲנִי גָּרִים (וְכַמּוּבָן גַּם דָּנָה פִישְׁמַן). בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין לָנוּ שׁוּם עִנְיָנִים אִתּוֹ. הוּא אָמְנָם בַּגִּיל שֶׁלָּנוּ, אֲבָל הוּא לֹא לוֹמֵד בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ וּבִגְלַל זֶה אֲנַחְנוּ כִּמְעַט לֹא נִפְגָּשִׁים. לְבֶן־עַמִּי בֶּן־צִיּוֹן יֵשׁ חֲבֵרִים אֲחֵרִים וְעִנְיָנִים אֲחֵרִים. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים בְּאוֹתוֹ אוֹטוֹבּוּס, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים לוֹ: "הֵי אָחִי!״ אוֹ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: "מָה קוֹרֶה, אָחִי?״ חוּץ מִזֶּה, בַּחַגִּים אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים אוֹתוֹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְזֶהוּ. כָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת בֶּן־עַמִּי בֶּן־צִיּוֹן לֹא קוֹרֵא לוֹ בֶּן־עַמִּי. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֶּנְעַמִּי אוֹ בֶּנַמִּי, וּכְמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים אֵלֶּה קִצּוּרִים שֶׁל הַשֵּׁם הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ. וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בֶּנְצִי, שֶׁזֶּה קִצּוּר שֶׁל שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. אֲנַחְנוּ שַׁיָּכִים לַקְּבוּצָה שֶׁקּוֹרֵאת לוֹ בֶּנְצִי. הָאֱמֶת הִיא שֶׁכְּשֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ, הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה הַשֵּׁם הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ. רַק מְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁבֶּן־צִיּוֹן זֶה שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. לִבְנֵי מִשְׁפַּחַת בֶּן־צִיּוֹן יֵשׁ וִילָה גְּדוֹלָה. הֵם עֲשִׁירִים. יוֹרָם אָחִי (זֶה שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְלִפְעָמִים הוּא יוֹדֵעַ וְלִפְעָמִים לֹא) טוֹעֵן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵסֶק גָּדוֹל לִמְכִירַת מְכוֹנִיּוֹת. אֲנִי לֹא מִתְעַנְיֵן בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה. אִם מִישֶׁהוּ עָשִׁיר, לֹא אִכְפַּת לִי מִמָּה הוּא עָשִׁיר? לִפְעָמִים, כְּשֶׁבֶּנְצִי מַשְׁוִיץ בַּמְּכוֹנִית הַחֲדָשָׁה שֶׁל אַבָּא שֶׁלּוֹ, וְדָן מְסַפֵּר לִי עַל הַהַשְׁוָצוֹת הָאֵלֶּה, אֲנִי מִתְרַגֵּז. אֲנִי שׂוֹנֵא יְלָדִים שֶׁמַּשְׁוִיצִים בַּכֶּסֶף שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם. לְדַעְתִּי, בַּהַשְׁוָצוֹת הָאֵלֶּה הֵם מַעֲלִיבִים יְלָדִים שֶׁאֵין לָהֶם הוֹרִים עֲשִׁירִים. עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל מִשְׁפַּחַת בֶּן־צִיּוֹן. אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת זֶה כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ אֵיךְ יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי צִימֶרִים. אַתֶּם יוֹדְעִים מָה זֶה צִימֶר? צִימֶר זֶה חֶדֶר לְהַשְׂכָּרָה לְתַיָּרִים. בִּגְלַל שֶׁהַוִילָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֶּן־צִיּוֹן גְּדוֹלָה מְאוֹד, הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַשְׂכִּיר חֵלֶק מִמֶּנָּה לְתַיָּרִים. וּלְפִי מָה שֶׁיּוֹרָם טוֹעֵן, הַחֲדָרִים הָאֵלֶּה דֵּי מְבֻקָּשִׁים, כִּי נִשְׁקָף מֵהֶם נוֹף שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ גָ'קוּזִי. עַד כָּאן הָיְתָה הַקְדָּמָה לַסִּפּוּר, וְהִנֵּה אֲנִי כְּבָר עוֹבֵר אֶל דָּן, שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי בִּשְׁעַת עֶרֶב, הִבִּיט לַצְּדָדִים כְּדֵי לִבְדּוֹק אִם מִישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַבַּיִת, כְּלוֹמַר אִמָּא שֶׁלִּי אוֹ אַבָּא שֶׁלִּי אוֹ יוֹרָם אוֹ גִּילִי שָׂמִים לֵב אֵלָיו, וְכַאֲשֶׁר הוּא רָאָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא מִתְעַנְיֵן בּוֹ, הוּא לָחַשׁ לִי: "יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּד לְדַוֵחַ...״ מָשַׁכְתִּי אֶת דָּן בַּיָּד וְהוֹבַלְתִּי אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי. גִּילִי הָיָה שָׁם, שָׁקוּעַ בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב. "צֵא מֵהַחֶדֶר!״ פָּקַדְתִּי עָלָיו. "לֹא רוֹצֶה.״ גִּילִי אָמַר. "זֶה לֹא תָּלוּי בָּרָצוֹן שֶׁלְּךָ,״ עָנִיתִי לוֹ, "אַתָּה חַיָּב לָצֵאת.״ "לָמָּה?״ הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִבִּיט בִּי, כִּי כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הָיָה שָׁקוּעַ בַּמִּשְׂחָק שֶׁלּוֹ. "כִּי אֲנִי אָחִיךָ הַגָּדוֹל, וְאַתָּה חַיָּב לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי.״ אָמַרְתִּי. "לֹא בָּא לִי.״ גִּילִי עָנָה. "אִם לֹא תֵּצֵא, אֲנִי אוֹצִיא אוֹתְךָ!״ אִיַּמְתִּי. "אִם תּוֹצִיא אוֹתִי, אֲנִי אַלְשִׁין עָלֶיךָ!״ גִּילִי הֵשִׁיב. "אִם תַּלְשִׁין עָלַי, אַתָּה תִּסְבֹּל מְאוֹד.״ הוֹדַעְתִּי לוֹ. "אִם אֲנִי אֶסְבֹּל, אַתָּה תִּסְבֹּל עוֹד יוֹתֵר.״ גִּילִי אָמַר, וּפִתְאוֹם דָּחַף לְאָחוֹר אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלּוֹ וְקָם, וּמַמָּשׁ צָרַח: "בִּגְלָלְךָ לֹא עָלִיתִי שָׁלָב בַּמִּשְׂחָק! אַתָּה אָשֵׁם!״ וְתוֹךְ כְּדֵי הַצְּרָחוֹת הוּא יָצָא מֵהַחֶדֶר וְטָרַק אֶת הַדֶּלֶת. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא אֲפִלּוּ לֹא הֵבִין, שֶׁבְּעֶצֶם הוּא מְצַיֵּת לַהוֹרָאוֹת שֶׁלִּי, בְּלִי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵן. "אוֹקֵיי,״ אָמַרְתִּי לְדָן, "מָה הַדָּבָר הֶחָשׁוּד?״ "בֶּנְצִי.״ דָּן הֵשִׁיב. "אֵיזֶה בֶּנְצִי?״ לְרֶגַע לֹא הֵבַנְתִּי. "בֶּנְעַמִּי,״ דָּן אָמַר. "הַיֶּלֶד?״ שָׁאַלְתִּי. "לְגַמְרֵי.״ דָּן הֵשִׁיב. "מָה חָשׁוּד בּוֹ?״ שָׁאַלְתִּי. "כָּל הַזְּמַן הוּא יוֹשֵׁב בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ לָמָּה הוּא יוֹשֵׁב שָׁם, הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא בְּתַפְקִיד,״ דָּן דִּבֵּר מַהֵר. "בְּתַפְקִיד???״ "בְּדִיּוּק.״ דָּן אִשֵּׁר. "אֵיזֶה תַּפְקִיד?״ "אֵין לִי מֻשָּׂג,״ דָּן אָמַר, "בִּגְלַל זֶה אֲנִי פֹּה. כְּשֶׁהוּא אָמַר לִי אֶת זֶה, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזֶּה קֶטַע חָשׁוּד. מָה פִּתְאוֹם בֶּנְצִי בְּתַפְקִיד? הֲרֵי הוּא לֹא שַׁיָּךְ לְשׁוּם חֲבוּרָה, אָז מִי הֵטִיל עָלָיו תַּפְקִיד?״ "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ?״ נִסִּיתִי לְנַחֵשׁ. "לֹא,״ דָּן הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ. "אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ?״ "אִם הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מְטִילִים עָלָיו תַּפְקִיד, זֶה לֹא הָיָה תַּפְקִיד סוֹדִי,״ דָּן אָמַר. "וְהוּא אָמַר לְךָ שֶׁהַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ סוֹדִי?״ שָׁאַלְתִּי. "בְּדִיּוּק,״ דָּן הִנְהֵן. "אָז כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מִי הֵטִיל עָלָיו אֶת הַתַּפְקִיד הַסּוֹדִי, הוּא אָמַר שֶׁגַּם זֶה סוֹדִי. אַתָּה מֵבִין? מִישֶׁהוּ סוֹדִי הֵטִיל עָלָיו תַּפְקִיד סוֹדִי. זֶה לֹא חָשׁוּד בְּעֵינֶיךָ?״ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת שָׁמַעְתִּי אֶת הַבֶּכִי שֶׁל גִּילִי. הוּא הִלְשִׁין עָלַי. הַטֶמְבֶּל הַקָּטָן סִפֵּר לְאִמָּא שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אוֹתוֹ מֵהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ, וְאִמָּא אָמְרָה לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס חֲזָרָה לַחֶדֶר וִיסַדֵּר אִתִּי אֶת הָעִנְיָנִים בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא כְּבָר יֶלֶד גָּדוֹל וְצָרִיךְ לָדַעַת לַעֲמוֹד עַל שֶׁלּוֹ. "זֶה בְּהֶחְלֵט חָשׁוּד,״ אָמַרְתִּי לְדָן, "אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד.״ "מָה?״ הוּא הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת. "שֶׁזֶּה לֹא שִׁגּוּעַ,״ אָמַרְתִּי. "זֶה לֹא שִׁגּוּעַ.״ דָּן קָבַע. "אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ?״ שָׁאַלְתִּי. "אֲנִי בָּטוּחַ, כִּי זֶה הָיָה רַק מִקְרֶה שֶׁעָבַרְתִּי שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ. בֶּנְצִי לֹא הָיָה יָכוֹל לָדַעַת שֶׁאֲנִי אֶעֱבֹר שָׁם. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא לֹא יָשַׁב שָׁם בִּגְלָלִי. אֲנַחְנוּ בְּקֹשִי מְדַבְּרִים, אֲנַחְנוּ כִּמְעַט לֹא נִפְגָּשִׁים.״ שִׁלַּבְתִּי אֶת יָדַי מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי וּפָסַעְתִּי בַּחֶדֶר. כָּכָה אַבָּא שֶׁלִּי עוֹשֶׂה כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵל דְּבָרִים בְּכֹבֶד רֹאשׁ. קִוִיתִי שֶׁדָּן יָבִין שֶׁאֲנִי שׁוֹקֵל אֶת הוֹדָעָתוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ, רַק שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי הַפְּסִיעָה הַזֹּאת גִּילִי חָזַר לַחֶדֶר, וְהוֹדִיעַ לִי שֶׁאֵין לִי שׁוּם זְכוּת לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ. "אֲנִי אַתְחִיל מִשְׂחָק חָדָשׁ, אֲפִלּוּ אִם לֹא תַּרְשֶׁה לִי!״ הוּא אָמַר. "אִמָּא אָמְרָה לִי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִלְמוֹד לַעֲמוֹד עַל שֶׁלִּי. "אִם אַתָּה צָרִיךְ לַעֲמוֹד עַל שֶׁלְּךָ, לָמָּה אַתָּה יוֹשֵׁב?״ הִתְבַּדַּחְתִּי. אַחֲרֵי שֶׁדָּן הִסְבִּיר לִי מָה הַדָּבָר הֶחָשׁוּד, הַנּוֹכְחוּת שֶׁל גִּילִי כְּבָר לֹא הִפְרִיעָה לִי. מִצִּדִּי הוּא יָכוֹל לְשַׂחֵק בְּאֵיזֶה מִשְׂחָק שֶׁבָּא לוֹ. "מָה זֶה???״ גִּילִי לֹא הֵבִין אֶת הַבְּדִיחָה. "כְּדֵי לַעֲמוֹד עַל שֶׁלְּךָ, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲמוֹד, לֹא לָשֶׁבֶת.״ קָרַצְתִּי לְדָן. "תַּפְסִיק לְעַצְבֵּן!״ גִּילִי צָעַק. "תַּעֲשֶׂה מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה,״ אָמַרְתִּי לוֹ. "תֵּשֵׁב עַל שֶׁלְּךָ, אוֹ תַּעֲמֹד עַל שֶׁלְּךָ, אוֹ תִּישַׁן עַל שֶׁלְּךָ." עַכְשָׁיו סוֹבַבְתִּי אֶת פָּנַי אֶל דָּן, "טוֹב,״ אָמַרְתִּי לוֹ, "נִרְאֶה לִי שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהַתְחִיל בְּמִבְצַע מַעֲקָב.״ "מִבְצַע מַעֲקָב?״ גִּילִי קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת. "שֵׁב בְּשֶׁקֶט עַל שֶׁלְּךָ וְאַל תִּתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי גְּדוֹלִים,״ אָמַרְתִּי לוֹ. "אֲבָל אָמַרְתָּ שֶׁאַתֶּם תִּצְטָרְכוּ לְהַתְחִיל בְּמִבְצַע מַעֲקָב,״ גִּילִי אָמַר. "לֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ.״ עָנִיתִי. "אֲבָל אֲנִי נִמְצָא בַּחֶדֶר וְשָׁמַעְתִּי,״ גִּילִי לֹא וִתֵּר. צָחַקְתִּי. "אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לַחְזוֹר לַמִּשְׂחָקִים שֶׁלְּךָ,״ אָמַרְתִּי. "אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף,״ הוּא קָם וְנִגַּשׁ אֵלַי. "מִצְטַעֵר,״ הֵנַדְתִּי בָּרֹאשׁ. "לָמָּה?״ הוּא שׁוּב נִרְאָה כְּמוֹ אֶחָד שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְבַּכְיֵן. "כִּי אַתָּה לֹא פּוֹעֵל לְפִי הַחֻקִּים שֶׁל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ,״ אָמַרְתִּי. "אֲבָל אֲנִי מוּכָן לִפְעוֹל לְפִי הַחֻקִּים,״ גִּילִי הִתְעַקֵּשׁ. "אִם הָיִיתָ פּוֹעֵל לְפִי הַחֻקִּים, הָיִיתָ מְצַיֵּת לַמְּפַקֵּד, וְקָם מֵהַמַּחְשֵׁב וְעוֹזֵב אֶת הַחֶדֶר, וְלֹא רָץ לְאִמָּא לְהַלְשִׁין עָלַי כְּמוֹ תִּינוֹק.״ הִנַּחְתִּי אֶת זְרוֹעִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל דָּן וְיָצָאתִי אִתּוֹ מֵהַחֶדֶר. אֲפִלּוּ לֹא הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר לִבְחוֹן אֶת הַתְּגוּבָה שֶׁל גִּילִי. "בּוֹא נַעֲשֶׂה סִיּוּר מֻקְדָּם,״ הִצַּעְתִּי לוֹ, "וּמָחָר נְכַנֵּס אֶת כֻּלָּם וְנָכִין תָּכְנִית פְּעֻלָּה.״ הִגַּעְנוּ אֶל הַדֶּלֶת וּפָתַחְתִּי אוֹתָהּ. אֲבָל אִמָּא, שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתִי, מִהֲרָה אֵלַי. "לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?״ הִיא רָצְתָה לָדַעַת. "אֲנִי כְּבָר חוֹזֵר,״ אָמַרְתִּי. "אֲנַחְנוּ תֵּכֶף אוֹכְלִים אֲרוּחַת עֶרֶב,״ הִיא אָמְרָה. "בְּסֵדֶר, אֲנִי רַק מְלַוֶה אֶת דָּן,״ עָנִיתִי וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. יָרַדְתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת בְּרִיצָה כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תַּעֲצֹר אוֹתִי. בְּעֶצֶם, מָה שֶׁאָמַרְתִּי לֹא הָיָה מַמָּשׁ שֶׁקֶר. בֶּאֱמֶת הָלַכְתִּי לְלַווֹת אֶת דָּן. וְאִם בַּדֶּרֶךְ חָלַפְנוּ עַל פְּנֵי אֵיזוֹ וִילָה, שֶׁבָּהּ גָּר יֶלֶד שֶׁטּוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בַּחוּץ כִּי מִישֶׁהוּ סוֹדִי הֵטִיל עָלָיו תַּפְקִיד סוֹדִי, זֶה הוֹפֵךְ אֶת עִנְיַן הַלִּווּי לְשֶׁקֶר?