האחים הקדושים 2: קדוש מקועקע

פרק 1

"אנחנו עפים ללאס וגאס, קיטי־קט," אמר מייסון קינקייד וחיכך את ידיו בציפייה נרגשת, "עיר החטאים היא המקום המושלם לעשות את כל מה שאסור ולבלות בטירוף. באיזה צרות את חושבת שנוכל להסתבך בזמן שנהיה שם?"

קתרינה סנדס חגרה את חגורת הבטיחות ונשענה לאחור בנינוחות במושב העור שבמחלקה הראשונה לצידו של מייסון, חברה הטוב ביותר מאז היו בני ארבע־עשרה ולמדו באותו תיכון. היא לא הופתעה כלל מהעובדה שהוא כבר ערך בראשו רשימה של כל ההרפתקאות הפרועות והמשולחות רסן שרק המתינו לו בעיר נטולת המעצורים.

מייסון קינקייד היה מרדן ששבר את כל החוקים; הוא היה הילד הרע, חובב ריגושים, שהקדיש את זמנו לתענוגות החיים ולסיפוק מיידי של רצונותיו. ממה ששמעה על העיר שלעולם לא ישנה, נראה שהוא ירגיש שהוא במקום הטבעי שלו.

ממש נפלא, חשבה באנחת השלמה. לא שהיא עצמה הייתה טיפוס צנוע ומתחסד – רחוק מזה. היא פשוט לא חשה נלהבת לנוכח הרעיון לצפות במעלליו של ידידה הזונה־ממין־זכר בווגאס. היא הייתה עדה להם מקרוב ובאופן אישי מדי יום ביומו.

היא הפנתה אליו את ראשה ופגשה במבטו הכחול והעז. "אתה מבין שהנסיעה הזאת לא נועדה רק כדי לספק אותך ואת הזין שלך, נכון? אתה זוכר שאנחנו נוסעים ללאס וגאס כי אחיך קליי מתחתן עם סמנתה?"

זוויות פיו התרוממו בחיוך משועשע. "מובן שאני מבין שאחי הולך לכבול את עצמו באזיקים מחר אחר הצהריים, אבל זה לא אומר שהחתונה תמלא את כל זמננו בסוף השבוע הזה. למעשה, הלילה לוי ואני מתכוונים לצאת עם קליי ולדאוג שהוא יבלה בסטייל את הלילה האחרון שלו כרווק."

מה שעמד להעניק למייסון את ההזדמנות המושלמת למצוא לעצמו איזו חתיכה לחגוג איתה בלילה. כך הוא נהג לעשות. מאז שהיא מכירה אותו, בכל הנוגע לנשים הוא חי על פי הסיסמה 'דפוק וזרוק' ותמיד הקפיד להבהיר להן זאת מראש. הוא לא הבטיח הבטחות ומעולם לא הראה עניין במחויבות מעבר לסטוץ חד־פעמי.

בכל פעם שקתרינה צפתה בזה קורה, עוד פיסה קטנה של תקווה נגדעה מליבה. עוד פיסה קטנה של תקווה שיום אחד מייסון יראה בה יותר מאשר ידידה ומאישה שדאגה לכך שהעסק ושהחיים שלו לא יתפרקו, אבל הבחור היה עיוור לחלוטין לרגשותיה העמוקים כלפיו והיא לא הייתה מוכנה להתוודות עליהם ולהסתכן בדחייה כואבת וכמעט ודאית. היה קל ובטוח יותר להשאיר את הקשר שלהם ידידותי בלבד.

היא מכירה אותו כבר שתים־עשרה שנה, ומזמן כבר הבינה שמייסון קינקייד אינו מסוגל להתחייב לאישה אחת. למען האמת, לא היה לה קשה להבין למה, בהתחשב בילדות שלו – אביו לא היה בסביבה ולאימו היה אכפת יותר ממנת הסם הבאה שלה מאשר מילדיה. ייתכן שמייסון היה אלוף ביצירת רושם של אדם נטול דאגות עם גישה של 'לא שם זין על העולם', אבל קתרינה הייתה אחת מקומץ אנשים שידע כמה כאב וכעס הסתירה חזותו הנינוחה.

אחרון הנוסעים עלה למטוס ואחת הדיילות החלה לסגור את התאים מעל ראשיהם. דייל ביקש במערכת הכריזה מהנוסעים להעביר את כל מכשירי האלקטרוניקה למצב טיסה. דיילת חומת שיער ויפה נעצרה ליד מייסון והניחה את זרועה על כתפו. הוא הרים אליה את מבטו והיא חייכה. לחייה הסמיקו מעט לנוכח הקסם הגברי והסקס־אפיל שהוא הפנה כלפיה.

כן, למייסון הייתה דרך לעצור את נשימתן של נשים. עם תווי פניו המהממים, חיוכו הסקסי וממיס התחתונים וזרועותיו השריריות, המכוסות בקעקועים, הוא הילך קסם על נשים והן פשוט לא יכלו לעמוד נגדו.

האידיוט גם ידע את זה ולא היסס לנצל את קסמיו.

"אדוני, אני מבקשת שתחגור את חגורת הבטיחות," אמרה הדיילת במתיקות יתר והעניקה לכתפו לחיצה נראית לעין.

"בוודאי. ואת יכולה לקרוא לי מייסון," השיב וחגר את חגורת הבטיחות, נימת קולו קלילה ופלרטטנית לא פחות מהקריצה שנתן לה. "היות שאני במחלקה הראשונה ואת עומדת לשרת אותי, אנחנו יכולים לקרוא זה לזה בשמותינו הפרטיים."

קתרינה גלגלה את עיניה. הדיילת צחקקה וסקרה אותו במבט נועז מלמעלה עד למטה בטרם עברה למושבים הבאים, שבהם ישבו קליי וסמנתה. במושב מעברו השני של המעבר ישב אחיו הצעיר, לוי, בחברת טארה, הברמנית ב'קינקיידס', הבר של קליי. השדרוג למחלקה הראשונה היה ביוזמתו ובמימונו של קליי, וכך גם הסוויטות הנפרדות שהמתינו לכל אחד מהזוגות במלון היוקרה הידוע 'בלאג'יו'.

הדיילת התרחקה במורד המעבר בעיכוס עדין של מותניה ומייסון כמעט נקע את צווארו כשנעץ מבט בישבנה עד שנעלמה מהעין. אז הפנה את מבטו בחזרה לקתרינה, על פניו אחד מחיוכיו הזאביים ובעיניו ניצוץ ממזרי. "את חושבת שהיא תהיה מוכנה להכניס אותי לרשימת הנוסעים המתמידים שלה?" הוא שאל, וקתרינה ידעה שהוא לא לגמרי מתלוצץ.

היא צמצמה את עיניה באזהרה, משום שלא ששה להתמודד עם המחשבה שמייסון מזיין איזו בחורה במרחק קצר ממנה. "שלא תחשוב על זה אפילו."

הוא רכן לעברה כך שכתפו התחככה בכתפה. "לא כיף איתך, קיטי־קט." נשימתו החמה הניעה את קצוות שערה הסגולים והיא בקושי הצליחה לדכא את הרעד שדגדג במורד עמוד השדרה שלה וגרם לפטמותיה להזדקר באי־נוחות.

"סקס בתא השירותים הצפוף של המטוס הוא לא מה שאני מגדירה כ'כיף'."

אלוהים, אולי היא באמת מתחסדת, חשבה לעצמה בזעף. או שאולי פשוט עבר יותר מדי זמן מאז שהתענגה על סקס טוב. כבר עברה יותר משנה ואפילו הבחור ההוא שאיתו יצאה הותיר אותה לא מסופקת.

"אומנם זה יכול להיות קצת צפוף וחם," הסכים בנימה משועשעת ורומזת, "אבל זה לא בהכרח דבר רע."

היא הנידה בראשה. "אתה כזה – "

"אני יודע, אני יודע," אמר, קוטע אותה לפני שתוכל להמשיך, "אני זונה ממין זכר." הוא באמת היה זונה ממין זכר, ולא טרח להכחיש את זה. "אבל רק לפרוטוקול, את יודעת שאני באמת עושה הרבה יותר כיף ממך." הוא נשען לאחור במושבו כשהמטוס החל בנסיעתו לכיוון מסלול ההמראה. פניו לפתע הרצינו כשהוא סקר אותה. "מה את עשית לאחרונה בשביל הכיף?" שאל, כאילו לא האמין שהיא מסוגלת ליהנות בכלל. "ואם אנחנו כבר בעניין – מתי בפעם האחרונה עשית סקס?"

פיה נפער לרווחה. היא סגרה אותו במהירות ונעצה בו מבט. שילך להזדיין על כך שהוא אידיוט ועל כך שהעלה את זה.

הוא חייך בזחיחות. "כן. ככה חשבתי."

קצות אצבעותיה גירדו מרוב שרצתה לסטור לו ולמחוק את המבט המרוצה מעל פניו. "למה, לעזאזל, אתה מתכוון בזה?"

"את ממש לחוצה בזמן האחרון," אמר במשיכת כתף. "את עצבנית וחסרת סבלנות וגם תוקפנית כלפיי."

אה, כן. האידיוט היה טיפש כל־כך. היא הרגישה עצבנית וחסרת סבלנות בגללו. בגלל רדיפת השמלות הבלתי נגמרת שלו וחוסר היכולת שלו לראות את מה שנמצא ממש מול פניו. היא הייתה החברה הכי טובה שלו וידעה הכול על אודות עברו המחורבן ועל הילדות הפחות מאידיאלית שלו, וגם על חרדת הנטישה שלו. על אף שהוכיחה לו שוב ושוב שהיא לא הולכת לשום מקום ושתמיד תהיה שם בשבילו ללא קשר לשדים שלה ולכאבה האישי, הוא התייחס אליה כאל מובן מאליו ואף פעם לא ראה בה יותר מאשר החברה הכי טובה שלו.

מצד שני, האם זו הייתה באמת אשמתו שאהבתה כלפיו חרגה מגבולות החברות או החיבה השוררת בין אחים? האם הייתה זו אשמתו שהוא לא היה מסוגל להשיב לה ברגשות דומים? הרי היו לו מגוון סיבות, ובעיקרן העובדה שהוא היה פגוע רגשית ולא ידע איך ליצור קרבה אינטימית. לא, היא לא יכלה להאשים אותו. לפחות הוא היה פתוח לגבי מי הוא ולמה הוא מסוגל. זו לא הייתה אשמתו שהיא רצתה יותר. זו הייתה אשמתה, על כך שהמשיכה בכלל לקוות.

אולי זה היה חלק מהבעיה, חשבה בעודה מחפשת בנייד ספר שמע כדי להאזין לו. קל היה למייסון לנצל את העובדה שהיא תמיד הייתה בסביבה, נכונה למלא כל בקשה שלו. היא עשתה את זה קל עבורו ואולי הגיע זמן שתבצע הערכה מחודשת לגבי רגשותיה כלפי החבר הכי טוב שלה ולגבי העובדה שהרגשות האלה לא היו הדדיים, משום שהיה דבר אחד שידעה מעבר לכל ספק – אהבה נכזבת הייתה דבר מסריח.

הוא הניח את ידו על זרועה החשופה והדופק הבוגדני שלה זינק כשהביטה בזרועו השרירית ובצמיד העור שהיה כרוך פעמיים סביב מפרק כף ידו הרחב. היא נתנה לו את הצמיד ליום הולדתו, והוא נראה סקסי לחלוטין עם כל הקעקועים השבטיים שלו. היא התעלמה מהאופן שבו חום פשט בגופה לכל המקומות הזנוחים והרימה את מבטה אל עיניו. הוא העניק לה חיוך שובב.

"את יודעת, אולי כדאי שתנצלי את היתרונות של עיר החטאים ותמצאי לך איזה בחור שיעשה לך את זה? אולי ככה תפרקי קצת מהמתח שאיתו את מסתובבת. אולי זה יעזור לך להשתחרר ולהירגע."

קתרינה לא הייתה בטוחה אם הוא מתבדח או שהוא רציני, אבל היא בלעה את התשובה העוקצנית שלה כדי לא להעניק חשיבות גדולה מדי לדעתו עליה כ'לחוצה ומתוחה'. "כן, אולי באמת אעשה זאת," השיבה בהתלהבות. זיון חד־פעמי עם זר אקראי לא היה הסגנון שלה, אבל הוא לא היה צריך לדעת מזה.

הוא מצמץ בהפתעה. היה ברור שהוא לא ציפה ממנה להסכים בכזו נכונות להצעתו הבלתי מהוגנת. ההפתעה שבפניו התחלפה בהבעה זועפת, כאילו לא היה בטוח איך הוא מרגיש עם זה שהיא תחווה סטוץ עם גבר זר, על אף העובדה שהוא היה זה שהעלה את הרעיון.

שיהיה, חשבה והדחיקה את התסכול. היא סיימה לדבר.

היא הסיטה את מבטה ממייסון, תחבה את האוזניות לאוזניה ועצמה את עיניה בזמן שהמטוס האיץ על המסלול והתרומם מהקרקע. בטנה צנחה בשניות הראשונות של ההמראה והיא נשמה לאט ועמוק בזמן שהגיעה להחלטה קשה – החלטה שהיא נאבקה בה כבר כמה חודשים, אבל לפתע הייתה ברורה. לאחר שהזוג המאושר יינשא והם יחזרו מלאס וגאס, קתרינה תצטרך להחליט כמה החלטות מכריעות בחייה. זה הלך ונעשה יותר ויותר קשה וכואב להיות בסביבתו של מייסון יום אחר יום ולהביט בו עובר מאישה אחת לאחרת. הגיע הזמן להזרים חיים חדשים למציאות שלה, וכן לעבודתה כמנהלת סטודיו הקעקועים של מייסון, 'אינקד'.

משמעות הדבר הייתה לשחרר את האדם האחד שבו רצתה, אך שלעולם לא יהיה עבורה יותר מחבר שחלק איתה כמה סודות.

מה, לעזאזל? בזעף מבולבל, מייסון חש בנסיגתה השותקת של קתרינה מהשיחה וממנו והביט בה כשתחבה את האוזניות לאוזניה, עצמה את עיניה וחסמה אותו. רגע אחד הוא הקניט אותה וברגע השני בום – היא העניקה לו כתף קרה ושתקנית, וזה אחרי שהסכימה איתו בהתלהבות שזה רעיון טוב למצוא סטוץ בווגאס.

נשים, חשב לעצמו בניד ראש, הוא לעולם לא יבין אותן.

או־קיי, ההצהרה הזאת לא הייתה לגמרי נכונה. לא הייתה לו בעיה להבין נשים כשהן היו על ברכיהן ומצצו לו, או התחננו שיזיין אותן חזק ומהר יותר. סקס לוהט ונטול מעצורים ועונג הדדי – כן, את הדברים האלה לא הייתה לו כל בעיה להבין. פאק, את השפה הזאת הוא הבין גם בלי לומר מילה, אבל מצבי הרוח של קתרינה בחודשים האחרונים? אלוהים, הוא הרגיש כאילו הוא מתהלך על קצות האצבעות בשדה מוקשים ולא היה לו מושג איך להתמודד עם העניין או איתה בלי שהכול יתפוצץ לו בפנים.

על אף כל הדברים הקשים והאיומים שעברה בחייה, קתרינה הצליחה לשמור על החרא שלה קבור עמוק ולהפגין חזות חיובית. היא תמיד הייתה זו שגרמה לו לחייך ביום גרוע, תמיד ידעה להוציא אותו ממצב רוח רע, או להתבדח איתו כשהיה עצבני.

זה לא קרה הרבה לאחרונה.

אז מה קרה איתה לאחרונה, לעזאזל? קתרינה מעולם לא הייתה מהבחורות שסובלות מתסמונת קדם־וסתית כך שהאפשרות הזאת לא הייתה רלוונטית. היא לא הייתה במערכת יחסים כך שהוא לא היה צריך לדאוג מכך שאולי איזה בחור מתייחס אליה רע. מצד שני, הרוגז שלה תמיד כוון אליו ולא אל אף אחד אחר. כלפי הלקוחות בסטודיו הייתה תמיד מנומסת ועליזה. היא אפילו התבדחה עם העובדים האחרים, אבל כשניסה להצטרף לכיף, היא נאטמה בפניו.

בדיוק כמו עכשיו.

הוא העביר את אצבעותיו בשערו בתסכול והביט בה בזמן שהמטוס הגיע לגובה שיוט והתיישר. עיניה עדיין היו עצומות, מה שאפשר לו להביט בה באריכות. הוא מת על שערה הבלונדיני, שקצותיו היו צבועים בסגול ושצנח על כתפיה בגלים רכים. התסרוקת התאימה לאישיותה הייחודית, וכך גם הבגדים שלבשה. לטיסה היא לבשה מכנסי ג'ינס משופשפים וגופייה אפורה, מעוטרת בשוליה בתחרה שחורה שהעניקה לה נגיעה אופנתית. הגופייה חשפה נחיל פרפרים צבעוני שכיסה את זרועה וטיפס עד לצד צווארה.

בתור אומן קעקועים, יכול היה לומר בכנות שהאומנית שקעקעה את עורה של קתרינה עשתה עבודה מהממת – הן באומנות עצמה והן בקעקוע שסייע לקתרינה לשקם את ביטחונה העצמי. מייסון היה אחד האנשים הספורים שידעו על הצלקות הגופניות והנפשיות שהקעקוע המורכב כיסה, ולא פעם חשב על כך שהיה רוצה להיות זה שעשה את העבודה.

מבטו עלה בחזרה לפניה. הוא לקח את זמנו כשסקר את תוויה המעודנים, את הקו הזורם של ריסיה הארוכים והכהים, את אפה החמוד והחצוף, את כל העור החלק הזה ואת השפתיים הרכות והמלאות, שנוצרו כדי לעטוף איבר מין גברי.

כן, הוא פאקינג היה שם.

הוא הבליע גניחה כשגל חום של תשוקה עזה שהסתיר כלפי חברתו הטובה ביותר באו לידי ביטוי בזקפה עזה. זו בהחלט לא הייתה הפעם הראשונה שחשב על קתרינה באופן מיני. לעזאזל, היא הייתה יוצאת מדעתה לו ידעה מה הייתה הפנטזיה הקבועה שלו כשקם בבוקר עם זקפה וכרך את אצבעותיו סביב איברו. בזמן שליטף את עצמו, כל מה שהוא היה צריך היה לדמיין אותה גונחת ומקמרת את גבה תחתיו בעודו שוקע עמוק בבשרה ההדוק והחלקלק והוא היה גומר חזק ומהר, וככה זה היה בכל פעם.

הוא היה חתיכת סוטה על שחשב עליה ככה. היא הייתה החברה הכי טובה שלו, בשם אלוהים, ולא היה מצב שהוא ידפוק את זה בגלל סקס. קתרינה הייתה יותר מדי חשובה לו מכדי שייחצה את הקו הזה, ולא משנה עד כמה איברו מחה על החלטתו. היא הייתה הסלע שלו, האישה היחידה שמייסון ידע שתמיד יוכל לסמוך עליה שתהיה שם בשבילו ולא משנה מה. היא ידעה עליו דברים שאף אחד אחר לא ידע, וקיבלה אותו על אף מגרעותיו וחולשותיו. היא הייתה האישה היחידה שהוא אי פעם סמך עליה. פאקינג תסביכי אם, הוא חשב לעצמו במרירות, והוא לעולם לא יעשה דבר שיסכן את מה ששניהם עברו יחד ואת מה שחלקו כחברי נפש.

לכן התנהגותה המוזרה לאחרונה עוררה את דאגתו. הוא לא אהב להרגיש שהיא מתרחקת ממנו. משהו בהחלט לא היה בסדר איתה והיה עליו להודות שהמחשבה על לאבד את קתרינה, בכל תפקיד שמילאה בחייו, הבהילה אותו למוות.

הוא חיכך את כפות ידיו הלחות בירכיו העטופות במכנסי הג'ינס ושנא את תחושת אי־הוודאות שהתעצמה בו עם כל יום שעבר. הוא לא רצה להיכנס לבהלה, אבל משהו קרה איתה והעובדה שהוא לא הצליח לקלוט מה זה הטריפה עליו את דעתו. כשיחזרו מהנסיעה הזאת הוא מתכוון לגלות מה בדיוק גרם לשינויים האלה במצב רוחה.

במחלקה הראשונה הייתה לנוסעים דיילת משלהם ומייסון הפנה את תשומת ליבו לאישה שפלרטטה איתו מוקדם יותר וכעת הלכה והתקרבה למושב שלו בעודה לוקחת הזמנות שתייה מהנוסעים.

כשהגיעה אליו, קרא את תגית שמה – טאוני – והיא העניקה לו חיוך מזמין. "אז מייסון, הנה אני, לשירותך," אמרה, רומזת להערתו הפלרטטנית מקודם. "מה אני יכולה להביא לך?"

לא נעלמה מעיניו העובדה שהיא השמיטה את המילה 'לשתות'. הו, כן, היא בהחלט שיחקה את המשחק החביב עליו, ומכיוון שקתרינה הפנתה אליו כתף קרה, הוא קיבל בברכה את הסחת הדעת. "על מה את ממליצה, טאוני?"

היא ליקקה את שפתיה המבריקות ועיניה החומות כמעט טרפו אותו. "מה שהייתי רוצה להמליץ עליו לא קיים בתפריט של חברת התעופה."

הוא גיחך, מזהה בקלות את הרמיזה שבדבריה. "במקרה זה, אקח ספרייט... בינתיים."

היא כתבה את הזמנתו בפנקסה והביטה לעבר קתרינה – שהתעלמה מכל מה שקורה והשאירה את עיניה עצומות. "ומה עם החברה שלך? האם היא תרצה משהו?" טאוני שאלה בהרמת גבה.

חברה. המילה הייתה זרה לו. לא רק בנוגע לקתרינה, אלא משום שהוא מעולם לא נשאר עם מישהי זמן מספיק כדי להיות מעורב איתה באופן רומנטי או אינטימי מעבר לסקס – שזה מה שמתחייב מהמילה 'חברה'. אבל הוא הבין למה טאוני רמזה, גם אם היא לא נראתה מודאגת מדי מהעובדה שייתכן שהוא היה תפוס.

"היא לא החברה שלי," הוא הניח את דעתה של הדיילת היפה, אבל לנוכח העובדה שקתרינה ישבה לצידו באותם רגעים הוא חש לפתע ברגע מוזר ולא צפוי של חרטה, שלא היה בה שום היגיון.

טאוני העניקה לו חיוך רחב. "טוב לדעת."

"אני לא בטוח מה היא רוצה, אבל אומר לה ללחוץ על כפתור השירות כשתתעורר."

אם היא באמת ישנה. היא התעלמה מנוכחותו באופן בוטה והוא לא התכוון להפריע לה ולהסתכן בכך שהוא יעורר שוב את המרשעת שבה.

טאוני פנתה ללוי ולטארה ולקחה מהם את הזמנות השתייה שלהם, ואז שבה למטבחון שבקדמת המטוס. כמה דקות לאחר מכן הופיעה שוב, נושאת בידיה מגש ועליו משקאות לכולם. היא התחילה לחלק את השתייה בשורות הראשונות עד ששוב הגיעה אל מייסון.

היא הניחה פתק על המגש שלו והקישה עליו באצבעה, מושכת את עיניו לספרות שרשמה על הנייר. "אשהה בווגאס במשך סוף השבוע. אם בא לך לעשות קצת כיף, תתקשר אליי."

"יכול להיות שאכן אעשה זאת," השיב בקריצה. הוא היה בטוח שאחרי החתונה שתתקיים למחרת יהיה לו הרבה זמן פנוי והיה נחמד לדעת שיש לו בתוכניות משהו ודאי.

ברגע שטאוני התרחקה, מייסון הרים את הפתק כדי שלוי יוכל לראות והעניק לאחיו חיוך שבע רצון. "עוד לא הגעתי לווגאס וכבר אני מסודר."

לוי גלגל עיניים. "ברצינות, אחי?"

"זו לא אשמתי שנשים רוצות אותי," אמר מייסון במשיכת כתף, "אין צורך לקנא מפני שאני זוכה לזיונים על בסיס קבוע."

"אתה כזה ממזר שחצן, ואני ממש לא מקנא," השיב לוי, אם כי בטון הרציני תמיד שלו נשמעה רמיזת הומור. "קוראים לזה 'חוסר בררנות', אבל אני לא באמת מצפה ממך שתבין מה פירושו של ביטוי בשפה גבוהה כל־כך."

"מצחיק מאוד. משמעות הביטוי היא שאתה משעמם כמו תחת." הוא לא יכול היה לעמוד בפיתוי להקניט את אחיו השוטר, שומר החוק הנוקשה והמתחסד. בשנות נעוריהם מייסון היה פרא משולח רסן ומרדן – וגם כיום יש רגעים שבהם יכול היה להיות פרוע ואימפולסיבי, ואילו לוי היה ילד שקט, הרבה יותר מדי רציני, שמעולם לא נכנס לצרות. הוא חשב על השלכות מעשיו לפני שפעל, מעולם לא שתה אלכוהול ובבירור לא נתן לזין שלו להוביל אותו הרחק מדרך הישר, מה שאומר שלוי החמיץ הרבה כיף, והאם לא זו מטרת הנסיעה הזאת לווגאס? חוץ מחתונתו של אחיהם, כמובן.

"אתה הולך לקלקל לכולנו את מצב הרוח במשך כל סוף השבוע?" מייסון שאל.

אחיו סיים לשתות את מיץ התפוזים לפני שהשיב. "רק מפני שאני לא רודף אחרי כל דבר בשמלה כמו שאתה עושה לא אומר שאני לא יודע לעשות חיים."

לפני שלמייסון הייתה הזדמנות להשיב, קליי רכן מעל ידית הכיסא שלו ודחף את ראשו במעבר כשהצטרף לשיחה שמן הסתם האזין לה. "אני מצטער לאכזב אותך, מייס, אבל אנחנו לא יוצאים למועדון חשפנות."

מייסון הרים את ידיו באוויר בתסכול מעושה מעורב באכזבה. "הנה – זו בדיוק הסיבה לכך שאני לא בעניין של מערכת יחסים רצינית. להיות מוכה אהבה פשוט מוצץ את כל הכיף ממה שמסיבת רווקים אמיתית אמורה להיות."