0
0 הצבעות
5

האיש שלא היה שם

אולגה זדורוב

 39.00

תקציר

רומן ואני היינו זוג צעיר בתחילת הדרך, היו לנו חיים רגילים ושאפנו להקים משפחה חמה ושמחה. הספקנו להגשים חלום גדול – בסוף אוקטובר 2006 נולד בננו הבכור, לאון. היינו מאושרים מהזכות העצומה להיות אבא ואימא. זו הייתה התקופה הכי יפה בחיינו.

חודש וחצי לאחר לידתו של לאון, רומן התבקש להגיע לתחנת המשטרה כדי למסור עדות. היה זה בעקבות רצח מזעזע שהתרחש כמה ימים קודם לכן בבית הספר שבו הוא הועסק בעבודת ריצוף, “נופי גולן”. רומן שיתף פעולה עם חוקריו באופן מלא, וסיפר כל שהיה ידוע לו. לאחר החקירה הוא נבדק בפוליגרף ועוכב לתשאול נוסף. לאון הקטן ואני ישבנו בבית וחיכינו בסבלנות לשובו.

אבל רומן לא זכה לחזור הביתה. הוא נעצר בחשד לרצח הנערה תאיר ראדה ז”ל. באמצעות תחבולות, חצאי אמיתות ושקרים גלויים נרקמה נגדו עלילה מכפישה ומזעזעת. תמימותו של רומן, תשישותו, שטיפת המוח שעבר והפחד שהטילו עליו לובשי המדים הובילו אותו להודות במעשה שלא ביצע.

אף שלא נמצאה שום ראיה הקושרת את בעלי לביצוע הפשע ולזירת הרצח עצמה – הוא הורשע ונשלח למאסר עולם.

לאחר שגיליתי שוב ושוב כיצד המערכת מנסה לכסות את מחדליה, כיצד אנשים חסרי מוסר דורכים על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחים תמימים, כיצד אנשי החוק והמשפט שותקים בזמן שאדם חף מפשע, אב לילדים קטנים, יושב בכלא על לא עוול בכפו, בעוד הרוצח האמיתי מעולם לא נתפס – החלטתי לכתוב את הספר הזה.

אולגה זדורוב – רעייתו של רומן זדורוב ואם ילדיו. מאז מעצרו של רומן היא נלחמת על חפותו ופועלת כדי להביא לידיעת הציבור את הדברים שאנשי המשטרה והפרקליטות מתאמצים להסתיר.

אתם עתידים להיחשף לפרטים דרמטיים מחדרי החקירות, לשיטותיהם המתוחכמות והמניפולטיביות של חוקרי משטרה רודפי פרסום וחסרי מצפון, לדברי מומחים בעלי שם עולמי ההופכים את ההרשעה על פיה, לממצאים ולעדויות שלא נחקרו ולסימנים נוספים המעידים על כך שברצח הנורא שזעזע מדינה שלמה הואשם האיש שלא היה שם.

קוראים כותבים (5)

  1. איב (בעלים מאומתים)

    האיש שלא היה שם

    הספר מספר את המקרה מהצד של אולגה זדורוב.
    את התחושות שלה ומה שעבר עליה מהרגע שרומן נכלא.
    אולגה מספרת על השחזור וההודאה של רומן וכיצד כל זה השפיע על משפחתם.
    ישנם קטעי יומן קצרים של רומן.
    ספר מעניין ונותן פרספקטיבה נוספת על הרצח שעדיין מטריד מדינה שלמה.

  2. מלכה לוין

    האיש שלא היה שם

    בדרך כלל אני מתייחסת לספרים כאלו מנקודת מבט של חשדהו וחשדהו, בגלל חוסר האובייקטיביות של הכותבת – אשתו של מי שהואשם ברצח וטוענת לחפותו- אבל במקרה הספציפי הזה, כשכל כך הרבה נאמר ונכתב על ההוכחות שלא הוא הרוצח, וכשאמא של הנערה שנרצחה בעצמה לא מאמינה שזה הרוצח – אני חושבת שאם זה באמת נכון, מדובר באחד המחדלים הקשים של משטרת ישראל. במהלך הקריאה נזכרתי שוב ושוב בפרשת הרצח בברנוער שגם שם הואשם ונאסר אדם חף מפשע. הקלות שבה מפילים תיקים על אזרחים חפים מפשע במדינת ישראל של המאה ה21 פשוט מצמררת.

    הספר עצמו כתוב היטב, בצורה קולחת ומרתקת, וכל כך עצוב שהוא מתרחש במציאות. הוא ספר די שונה מבחינת הסוגה שלו והוא לא מתאים לשום קריטריון:זה לא בדיוק ספר עיון, זה גם לא ביוגרפיה וזה גם לא רומן (המממ… תרתי משמע).
    simania.co.il/showReview.php?reviewId=108646

  3. הגיונות

    האיש שלא היה שם

    ‘האיש שלא היה שם’, מספר את השתלשלות פרשיית ‘תאיר ראדה’ – הרצח שהתרחש בבית הספר ‘נופי גולן’ שבקצרין. מתוך נקודת המבט של אלוגה זדרוב, רעייתו של רומן זדורוב, מי שהואשם ברצח של תאיר.

  4. עינת (בעלים מאומתים)

    האיש שלא היה שם

    הספר מתאר את פרשת רצח תאיר ראדה מנקודת מבט של אשתו של מי שהואשם ברצח – רומן זדרוב. בספר מסופר על ההודאה ברצח והשתלשלות העניינים מאז. ספר מרתק מאוד.

  5. הגיונות

    האיש שלא היה שם

    הספר כתוב ברהיטות רבה, הוא בהיר, קולח וזורם. ניכר שהספר נכתב עבור הציבור הרחב והעממי, אין בו סיבוכים ופלפלנות, והוא מחוסר דקדוקי עניות כאלו ואחרים. אולגה מדגישה שוב ושוב, את חשיבות ה’שכל הישר’ והעדר הוכחה פורנזית או קורלציה ממשית הקושרת את רומן לרצח.

    העדר הפלפלנות והכתיבה הפופולרית של הספר, יש בה נקודת זכות אך גם חובה, אליה וקוץ בה. מצד אחד, הספר משכנע, הקורא הישר, אמור להסכים לטענות המובאות בספר. אך מנגד, אדם שמעט עסק ודש בפרשה (קרא את ספרו של ד”ר חיים סדובסקי, עקב אחר הפרסומים של רועי וויס או אפילו צפה בסדרה הדוקומנטרית ‘צל של אמת’), לא ימצא בספר חידושים מרעישים וגילויים דרמטיים. הכל כבר ידוע, ואין אינפורמציה חדשה בספר. יתר על כן, הספר לא מתייחס לטענות רבות בעד זדורוב. בקיצור, הספר לא מקיף, מבחינתי הוא ‘שער כניסה’ ונקודת התחלה בלבד.

    אמרתי ‘נקודת התחלה’, אבל זה לא לחלוטין מדוייק. שכן, הספר מתמודד עם פסק הדין וטענות הפרקליטות. מי שנטול רקע על הפרשייה, לא לגמרי יבין את הטענות שבספר. הספר יוצא מתוך הנחת מוצא שהקורא מכיר פחות או יותר את פסק הדין, ואת הטענות שכנגד זדורוב.

    מה עוד יש לי להגיד על הספר? אמרתי שהספר קולח ורהוט, אגיד גם שהספר קצר והוא נקרא בלילה אחד (192 עמ’ והפונט גדול). בספר גם מובאים תיאורים נרחבים על אופיו של רומן, על תמימותו ועל טוב ליבו. כמו כן, בספר מובאים גם חלקים מתוך יומנו של זדורוב (שזה חידוש גם למי שמצוי בפרשיה). ובסך הכל, הספר די טוב. אני ממליץ לקרוא. ארבעה כוכבים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=109465