הומואים העם הנבחר

מאז נעוריי פגשתי וזיהיתי (באותם חושים הומוסקסואליים חדים, באותו gaydar מוכר, אותו "רדאר הומוסקסואלי") הומואים.

כהומו בעצמי, מצאתי מכנה משותף עם ההומואים האחרים, החולקים את המכנה המשותף של מיניותי, מרכיב כה משמעותי מעצם קיומי - איתו נולדתי - מן הבחינה הגנטית.

מאז שאני זוכר את עצמי ומודע למיניותי, חשתי שעל אף הבידוד-נידוי החברתי שלו "זכינו" - אני וחבריי, רובנו ככולנו, עקב היותנו הומואים - קרי: על אף הביזוי, הלעג וההקנטות החוזרים ונשנים להם "זכינו" - ברגע זה או אחר, בתקופת חיים זו או אחרת בחיינו - וזאת עקב מיניותנו, תמיד מצאתי את עצמי ואת שותפיי-למיניות, את חבריי ההומואים - טובים יותר מכל האחרים. ולשם הדיוק: טובים יותר מכל ההטרוסקסואלים באשר הם שחיו על ידינו, מסביבנו (כולל אלה שלעגו לנו), ובכלל זה, נשים.

על אף ש"הם", ההטרוסקסואלים, היו הרוב, ואנו, ההומואים, היינו המיעוט, עדיין, מצאתי שאנו, המיעוט ההומוסקסואלי, טובים יותר מ"הם".

התחושה התחדדה וקיבלה נופך חדש - אחר לחלוטין, יש להדגיש - ככל שהתבגרתי וגיליתי - או אם תרצו, מצאתי - עוד ועוד הומואים: מוכשרים יותר מהטרוסקסואלים, חכמים יותר מהטרוסקסואלים, אמביציוזים יותר מהטרוסקסואלים, יצירתיים יותר, רגישים יותר, בעלי חשיבה מבריקה יותר ובעלת מעוף רב יותר - ושונה לחלוטין מדרך החשיבה ההטרוסקסואלית הגברית, יש לציין - ואף, במקרים כה רבים - יפים יותר - ואם לא יפים יותר, אז לפחות מטופחים יותר - מהטרוסקסואלים (על אף שהפן החיצוני ההומוסקסואלי לעומת הפן החיצוני ההטרוסקסואלי לא ייחקר מבחירה במחקר זה).

*

כאשר אני חושב על אלן טיורינג, למשל, אחד המתמטיקאים הדגולים של העת המודרנית, האיש שמבחינות רבות המצאת המחשב אותו אנו מכירים כיום נזקפת לזכותו, ואת עובדת היותו הומוסקסואל, הדבר מעלה בי שמות נוספים, רבים, חשובים ומכוננים, של הומואים אחרים אשר שינו את פני האנושות בכישרונם יוצא הדופן, בגאונותם ובהצלחתם הכבירה, המחוללת (ואם זו הוכרה בחייהם, או לאחר מותם - לדידי, אין זה כלל משנה).

בין אותם הומואים דגולים ראוי לציין את "הגדולים" הבאים: הפילוסוף הדגול סוקרטס, איש האשכולות ליאונרדו דה וינצ'י (שאף הועמד למשפט ב-1476 ונכלא עקב האשמות שהיה הומוסקסואל), אלכסנדר הגדול - מן המצביאים-הכובשים הגדולים של כל הזמנים, המשוררים וולט ויטמן ואוסקר ויילד, אנדי וורהול - האמן האמריקאי החשוב, גור וידאל ומרסל פרוסט - הסופרים המבריקים, המוזיקאי והזמר אלטון ג'ון והארווי מילק - האקטיביסט היהודי-אמריקאי - שאף נרצח בשל היותו הומוסקסואל.

אינני חושב שמישהו יכול לפקפק כהוא זה בעובדת היות ליאונרדו דה וינצ'י גאון עצום-מידות ומגוון מאין כמוהו, לא בכדי אדם אשר מוגדר עד עצם היום הזה כאיש רנסנס שאין שני לו: יוצר, אמן, מתמטיקאי וכו', שכמוהו לא היה - ומסופקני אם אי-פעם יהיה.

אינני חושב שמישהו יכול לטעון שאלן טיורינג איננו אחד מן המתמטיקאים והוגי מדעי המחשב החשובים ביותר, המבריקים ביותר, שחיו אי-פעם.

אינני חושב שמישהו יכול לערער על היות אלכסנדר הגדול מן המצביאים-כובשים החשובים ביותר בהיסטוריה.

אינני יכול לדמיין מישהו - גם אם הוא איננו חסיד של יצירותיו - אשר יכול להגיד משהו נגד הגאוניות והיצירתיות - ולא פחות מכך, הגאונות השיווקית-יחצ"נית-פרסומית - של אנדי וורהול, מן החשובים והמכוננים שבאמני המאה ה-20.

אינני חושב שמישהו יכול לומר דבר-מה כנגד גאוניותו, שפעת יצירתיותו, מעופו ודרך החשיבה והכתיבה הכה מקורית של גור וידאל.

אינני מכיר מישהו שיכול לטעון שאלטון ג'ון איננו מן היוצרים-מבצעים-מוזיקאים הטובים, היצירתיים והחשובים בעולם.

ולסיום, אינני זוכר אקטיביסט כה נלהב - וההומו הראשון שכיהן כחבר בעיריית סן פרנסיסקו, יש לציין - כהארווי מילק.

ההומואים "הגדולים" הללו אשר הזכרתי זה עתה, הינם מייצגים של הומואים רבים, אחרים, גדולים מאוד - או ליתר דיוק, גדולים לא פחות - אשר מעידים - בדרך זו או אחרת - על הכלל, ועל היות ההומואים באשר הם טובים יותר משאר האוכלוסייה - הלא-הומואית, ההטרוסקסואלית - ומעידים על כך שעד כמה שעובדה יוצאת דופן זו - אשר טרם נחקרה לפני מחקר זה - יכולה לעורר ברבים כעס ואף אנטגוניזם - ובעיקר בהטרוסקסואלים באשר הם, אך לא רק בהם - גנטית - הומואים, כאמור, טובים יותר: מבריקים יותר, מוכשרים יותר, חכמים יותר, יצירתיים יותר, אמביציוזיים יותר, ולא פחות חשוב מכך - רגישים יותר מכל שאר בני האדם. (ורגישותם הרבה, ה"אחרת", מוסיפה נדבך חשוב מאין כמוהו לקיומם - ובכלל זה ליצירתם - הן המדעית, הן האמנותית).

*

ראוי לומר: ברור לי כשמש, כפי שציינתי זה עתה, שמחקר זה יעורר אנטגוניזם ברבים מקוראיו ובכלל זה גם בהומואים עצמם - אף כאלה אשר מודעים לעובדת היותם טובים יותר משאר האוכלוסייה, אך אינם רוצים לצאת עם כך אל העולם, בפומבי - אך כיוצר והוגה דעות רנסנסי בעצמי, חשוב לי לבטא את דעתי הנחרצת הזו ואת אמונתי כי הומואים - באשר הם - טובים יותר מלא-הומואים (ולשם הבהרת הנקודה: לדידי, מעצב שיער הומו טוב יותר ממעצב שיער לא-הומו. מאפר הומו טוב יותר ממאפר לא-הומו ומעצב אופנה הומו טוב יותר ממעצב אופנה לא-הומו. בהמשך לכך ולהבדיל מתחום היופי: מתמטיקאי הומו טוב יותר ממתמטיקאי לא-הומו. מתכנת מחשבים הומו טוב יותר ממתכנת מחשבים לא-הומו. עורך דין הומו טוב יותר מעורך דין לא הומו ופוליטיקאי הומו טוב יותר מפוליטיקאי לא-הומו, וכן הלאה, וכן הלאה).

לסיכומו של דבר: כל הומו - באשר הוא - טוב יותר מכל לא-הומו. זוהי עובדה אשר ברורה לי ואני איכנס לעובי הקורה של נושא חשוב זה במחקר הראשון מסוגו, התקדימי, פורץ הדרך ומעורר המחשבה אשר לפניכם.