הלקחנים

 פֶּרֶק רִאשׁוֹן

גְּבֶרֶת מֵיי הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁסִּפְּרָה לִי עֲלֵיהֶם. בְּעֶצֶם לֹא לִי. אֵיךְ הָיָה אֶפְשָׁר לְסַפֵּר אֶת זֶה לִי - אוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה וּפִרְאִית, מְבֻלְגֶּנֶת וְעַקְשָׁנִית, שֶׁנָּעֲצָה מַבָּטִים כְּעוּסִים וְנֶאֱמַר עָלֶיהָ שֶׁחָרְקָה שִׁנַּיִם. קֵייט, כָּךְ צָרִיךְ לִקְרֹא לְאוֹתָהּ יַלְדָּה. כֵּן, זֶהוּ זֶה - קֵייט. לֹא שֶׁהַשֵּׁם חָשׁוּב בִּמְיֻחָד - הִיא כִּמְעַט שֶׁלֹּא מִשְׁתַּתֶּפֶת בַּסִּפּוּר.

גְּבֶרֶת מֵיי הִתְגּוֹרְרָה בִּשְׁנֵי חֲדָרִים בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרֶיהָ שֶׁל קֵייט, בְּלוֹנְדוֹן. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא הָיְתָה קְרוֹבַת מִשְׁפָּחָה מִסּוּג כָּלְשֶׁהוּ. חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלָּהּ הָיָה בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהַסָּלוֹן הָיָה בְּחֶדֶר שֶׁנִּקְרָא 'חֲדַר הַבֹּקֶר'. חַדְרֵי בֹּקֶר הֵם נֶהֱדָרִים עִם שַׁחַר, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה אֶת הַלֶּחֶם הַקָּלוּי וְהָרִבָּה, אֲבָל בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הֵם דּוֹהִים מְעַט וּמִתְמַלְּאִים בְּאוֹר כָּסוּף וּמוּזָר, מֵעֵין דִּמְדּוּמִים פְּרָטִיִּים, וְיֵשׁ בָּהֶם מִין עֶצֶב. אֲבָל קֵייט אָהֲבָה זֹאת בְּיַלְדוּתָהּ. הִיא הָיְתָה מִתְגַּנֶּבֶת אֶל גְּבֶרֶת מֵיי מַמָּשׁ לִפְנֵי שְׁעַת הַתֵּה, וּגְבֶרֶת מֵאי הָיְתָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ לִסְרֹג בְּמַסְרֵגָה אַחַת.

גְּבֶרֶת מֵיי הָיְתָה מְבֻגֶּרֶת וּמִפְרָקֶיהָ נֻקְשִׁים וְהִיא הָיְתָה - לֹא בְּדִיּוּק קַפְּדָנִית, אֲבָל הָיָה בָּהּ מִין בִּטָּחוֹן פְּנִימִי שֶׁדָּמָה לְקַפְּדָנוּת. קֵייט מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה 'פִּרְאִית' בְּחֶבְרַת גְּבֶרֶת מֵיי, וְגַם לֹא 'מְבֻלְגֶּנֶת' אוֹ 'עַקְשָׁנִית', וּגְבֶרֶת מֵאי לִמְּדָה אוֹתָהּ דְּבָרִים רַבִּים נוֹסָף עַל סְרִיגָה: אֵיךְ לְגַלְגֵּל צֶמֶר לְצוּרַת בֵּיצָה, אֵיךְ לִתְפֹּר מִכְפֶּלֶת וּלְתַקֵּן חוֹרִים, אֵיךְ לְסַדֵּר מְגֵרָה וְלִפְרֹשׂ עַל תְּכוּלָתָהּ נְיָר מְרַשְׁרֵשׁ לַהֲגָנָה מִפְּנֵי הָאָבָק.

"מַדּוּעַ אַתְּ שְׁקֵטָה כָּל כָּךְ, יַלְדָּה?" שָׁאֲלָה גְּבֶרֶת מֵיי יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁקֵּייט יָשְׁבָה מְכֻוֶּצֶת וְדוֹמֶמֶת עַל שְׁרַפְרַף. "מָה קָרָה לָךְ? בָּלַעְתְּ אֶת הַלָּשׁוֹן?"

"לֹא," עָנְתָה קֵייט, וּמָשְׁכָה בְּאַבְזַם נַעֲלָהּ, "אִבַּדְתִּי אֶת הַמַּסְרֵגָה..." (הֵן הֵכִינוּ כִּסּוּי לְמִטָּה, עָשׂוּי רִבּוּעֵי צֶמֶר, וְנוֹתְרוּ עוֹד שְׁלוֹשִׁים רִבּוּעִים לִסְרֹג). "אֲנִי יוֹדַעַת אֵיפֹה שַׂמְתִּי אוֹתָהּ," הִמְשִׁיכָה בִּמְהִירוּת, "עַל הַמַּדָּף הַתַּחְתּוֹן שֶׁל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלִּי."

"עַל הַמַּדָּף הַתַּחְתּוֹן?" חָזְרָה גְּבֶרֶת מֵיי וְהַמַּסְרֵגָה שֶׁלָּהּ רִצְּדָה לְאוֹר הָאָח. "קָרוֹב לָרִצְפָּה?"

"כֵּן," אָמְרָה קֵייט. "אֲבָל כְּבָר חִפַּשְׂתִּי שָׁם, וּמִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ - בְּכָל מָקוֹם. הַצֶּמֶר עֲדַיִן שָׁם, בְּדִיּוּק הֵיכָן שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ."

"אוֹי, לֹא," קָרְאָה גְּבֶרֶת מֵיי, "אַל תַּגִּידִי לִי שֶׁהֵם נִמְצָאִים גַּם כָּאן!"

"מִי נִמְצָא?" שָׁאֲלָה קֵייט.

"הַלַּקְחָנִים," עָנְתָה גְּבֶרֶת מֵיי, וְנִרְאֶה שֶׁחִיְּכָה בָּאוֹר הַקָּלוּשׁ.

קֵייט בָּהֲתָה בָּהּ בַּחֲשָׁשׁ. "בֶּאֱמֶת יֵשׁ כָּאֵלֶּה דְּבָרִים?" שָׁאֲלָה לְבַסּוֹף.

"אֵיזֶה דְּבָרִים?"

קֵייט מִצְמְצָה. "אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁחַיִּים בַּבַּיִת וְ... לוֹקְחִים דְּבָרִים."

גְּבֶרֶת מֵיי הִנִּיחָה אֶת הַמַּסְרֵגָה. "מָה דַּעְתֵּךְ?"

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת," קֵייט הֵסֵבָּה אֶת מַבָּטָהּ וּמָשְׁכָה בְּכֹחַ בְּאַבְזַם הַנַּעַל. "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ. אֲבָל–" זָקְפָה רֹאשָׁהּ, "אֲבָל לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁחַיָּבִים לִהְיוֹת."

"מַדּוּעַ אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁחַיָּבִים לִהְיוֹת?" שָׁאֲלָה גְּבֶרֶת מֵיי.

"בִּגְלַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּעֱלָמִים. סִכּוֹת בִּטָּחוֹן, לְמָשָׁל. בָּתֵּי הַחֲרֹשֶת מַמְשִׁיכִים לְיַצֵּר סִכּוֹת בִּטָּחוֹן, וַאֲנָשִׁים מַמְשִׁיכִים לִקְנוֹת אוֹתָן, וּבְכָל זֹאת, אֵיכְשֶׁהוּ, אַף פַּעַם לֹא מוֹצְאִים סִכַּת בִּטָּחוֹן כְּשֶׁצְּרִיכִים אַחַת. אֵיפֹה הֵן? עַכְשָׁו, בְּרֶגַע זֶה? לְאָן הֵן נֶעֱלָמוֹת? וּמְחָטִים," הִמְשִׁיכָה, "כָּל אֵלּוּ שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי קָנְתָה אֵי פַּעַם - מְאוֹת מְחָטִים - לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהֵן סְתָם זְרוּקוֹת בַּבַּיִת."

"לֹא סְתָם זְרוּקוֹת," הִסְכִּימָה גְּבֶרֶת מֵיי.

"וְכָל שְׁאַר הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹנִים. שׁוּב וְשׁוּב וְשׁוּב. כְּמוֹ עֶפְרוֹנוֹת וְקֻפְסְאוֹת גַּפְרוּרִים וְחוֹתְמוֹת שַׁעֲוָה וְסִכּוֹת לַשֵּׂעָר וּנְעָצִים וְאֶצְבְּעוֹנִים–"

"וְסִכּוֹת לַכּוֹבַע," הוֹסִיפָה גְּבֶרֶת מֵיי, "וּגְלִילֵי נְיָר סוֹפֵג."

"כֵּן, נְיָר סוֹפֵג," הִסְכִּימָה קֵייט, "אֲבָל לֹא סִכּוֹת לַכּוֹבַע."

"פֹּה אַתְּ טוֹעָה," אָמְרָה גְּבֶרֶת מֵיי וְחָזְרָה לִסְרִיגָתָהּ. "יֵשׁ סִבָּה לִלְקִיחַת סִכּוֹת כָּאֵלֶּה."

קֵייט בָּהֲתָה בָּהּ. "סִבָּה?" חָזְרָה, "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת? אֵיזוֹ סִבָּה?"

"וּבְכֵן, לְמַעֲשֶׂה יֵשׁ שְׁתֵּי סִבּוֹת. סִכָּה שֶׁכָּזוֹ הִיא כְּלִי נֶשֶׁק שִׁמּוּשִׁי מְאוֹד, וְ–" גְּבֶרֶת מֵיי צָחֲקָה לְפֶתַע, "אֲבָל הַכֹּל נִשְׁמָע כְּמוֹ שְׁטֻיּוֹת," הִסְּסָה, "זֶה הָיָה לִפְנֵי זְמַן רַב כָּל כָּךְ!"

"סַפְּרִי לִי!" בִּקְּשָׁה קֵייט, "אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת עַל הַסִּכָּה? רָאִית פַּעַם?"

גְּבֶרֶת מֵיי הֵצִיצָה בָּהּ בְּמַבָּט חָטוּף. "וּבְכֵן, כֵּן–" פָּתְחָה.

"לֹא סִכָּה," קָרְאָה קֵייט בְּקֹצֶר רוּחַ. "רָאִית אֶחָד מֵהֶם, מָה־שְׁמָם, לַקְחָן?"

גְּבֶרֶת מֵיי נָשְׁפָה בְּחַדּוּת. "לֹא," עָנְתָה בִּמְהִירוּת, "אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי אֶחָד מֵהֶם."

"אֲבָל מִישֶׁהוּ אַחֵר רָאָה," קָרְאָה קֵייט. "וְאַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת!"

"שְׁשְׁשְׁ..." אָמְרָה גְּבֶרֶת מֵיי, "אֵין צֹרֶךְ לִצְעֹק." הִיא הִבִּיטָה בַּפָּנִים הַנְּשׂוּאוֹת אֵלֶיהָ וּמַבָּטָהּ הִתְמַקֵּד בַּמֶּרְחָק. "הָיָה לִי אָח –" אָמְרָה בְּהִסּוּס.

קֵייט כָּרְעָה עַל הַשְּׁרַפְרַף, "וְהוּא רָאָה אוֹתָם!"

"אֵינֶנִּי יוֹדַעַת," אָמְרָה גְּבֶרֶת מֵיי וְנִעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ, "אֲנִי מַמָּשׁ לֹא יוֹדַעַת!" הִיא הֶחְלִיקָה אֶת הַצֶּמֶר הַסָּרוּג עַל בִּרְכֶּיהָ, "הוּא תָּמִיד נָהַג לְהִתְבַּדֵּחַ וְסִפֵּר לָנוּ - לַאֲחוֹתִי וְלִי - דְּבָרִים רַבִּים וּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים. הוּא נֶהֱרַג לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת," הוֹסִיפָה בְּשֶׁקֶט. "בַּחֲזִית הַצְּפוֹנִית־מַעֲרָבִית. הוּא הִתְמַנָּה לְקוֹלוֹנֶל בַּחֲטִיבָה שֶׁלּוֹ. הֵם אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת 'כְּמוֹ גִּבּוֹר'."

"הוּא הָיָה הָאָח הַיָּחִיד שֶׁלָּכֶן?"

"כֵּן, אָחִינוּ הַקָּטָן. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ –" הִיא הִרְהֲרָה מְעַט, עֲדַיִן מְחַיֶּכֶת לְעַצְמָהּ - "כֵּן, לָכֵן סִפֵּר לִי כָּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת וְדִמְיוֹנִיּוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא קִנֵּא בָּנוּ, כִּי הָיִינוּ בּוֹגְרוֹת מִמֶּנּוּ וְיָדַעְנוּ לִקְרֹא הֵיטֵב. הוּא רָצָה לְהַרְשִׁים אוֹתָנוּ, אוּלַי אֲפִלּוּ רָצָה לְהַדְהִים אוֹתָנוּ. וּבְכָל זֹאת," הִיא הִבִּיטָה בָּאֵשׁ, "הָיָה בּוֹ מַשֶּׁהוּ - אוּלַי בִּגְלַל שֶׁגָּדַלְנוּ בְּהֹדּוּ, בִּסְבִיבָה מְלֵאָה בְּמִסְתּוֹרִין, קֶסֶם וְאַגָּדוֹת - מַשֶּׁהוּ שֶׁגָּרַם לָנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא מְסֻגָּל לִרְאוֹת דְּבָרִים שֶׁאֲחֵרִים לֹא רָאוּ. לְעִתִּים יָדַעְנוּ שֶׁהוּא מַמְצִיא, אֲבָל בִּפְעָמִים אֲחֵרוֹת - וּבְכֵן, לֹא הָיִינוּ בְּטוּחוֹת כָּל כָּךְ..."

הִיא רָכְנָה קָדִימָה וּבְדַרְכָּהּ הַמְּסֻדֶּרֶת, גָּרְפָה אֵפֶר שֶׁהִתְפַּזֵּר תַּחַת סִבְכַת הָאָח. וְאָז, כְּשֶׁהַמִּבְרֶשֶׁת בְּיָדָהּ, נָעֲצָה מַבָּט נוֹסָף בָּאֵשׁ. "הוּא לֹא הָיָה יֶלֶד חָזָק בִּמְיֻחָד. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה מֵהֹדּוּ, חָלָה בְּקַדַּחַת הַשִּׁגָּרוֹן. הוּא הֶחְמִיץ סֶמֶסְטֶר שָׁלֵם בְּבֵית הַסֵּפֶר וְנִשְׁלַח מֵהָעִיר כְּדֵי לְהַחְלִים, אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל אֵיזוֹ דּוֹדָה בָּאֵזוֹר הַכַּפְרִי. נָסַעְתִּי לְשָׁם בְּעַצְמִי בַּהֶמְשֵׁךְ - זֶה הָיָה בַּיִת יָשָׁן וּמוּזָר..." הִיא תָּלְתָה אֶת הַמִּבְרֶשֶׁת עַל הַוָּו הֶעָשׂוּי פְּלִיז, נִגְּבָה אֶת יָדֶיהָ בְּמִטְפַּחַת וְהִמְשִׁיכָה בַּסְּרִיגָה. "כְּדַאי שֶׁתַּדְלִיקִי אֶת הַמְּנוֹרָה," אָמְרָה.

"עוֹד לֹא," בִּקְּשָׁה קֵייט וְנִשְׁעֲנָה קָדִימָה. "בְּבַקָּשָׁה תַּמְשִׁיכִי, בְּבַקָּשָׁה סַפְּרִי לִי–"

"אֲבָל סִפַּרְתִּי לָךְ."

"לֹא, לֹא סִפַּרְתְּ. הַבַּיִת הַיָּשָׁן הַהוּא - זֶה לֹא הָיָה הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא רָאָה אֶת - אֶת..."

גְּבֶרֶת מֵיי צָחֲקָה. "הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ רָאָה אֶת הַלַּקְחָנִים? כֵּן, זֶה מָה שֶׁהוּא סִפֵּר לָנוּ... הַדְּבָרִים שֶׁהוּא גָּרַם לָנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם! וְיוֹתֵר מִזֶּה, כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא רַק רָאָה אוֹתָם, אֶלָּא לָמַד לְהַכִּיר אוֹתָם הֵיטֵב וְהָפַךְ לְחֵלֶק מֵחַיֵּיהֶם. לְמַעֲשֶׂה, נִתָּן לוֹמַר שֶׁכִּמְעַט שֶׁהָפַךְ לְלַקְחָן בְּעַצְמוֹ."

"אוֹי, סַפְּרִי לִי! בְּבַקָּשָׁה! נַסִּי לְהִזָּכֵר - סַפְּרִי לִי מַמָּשׁ מֵהַהַתְחָלָה!"

"אֲנִי זוֹכֶרֶת," אָמְרָה גְּבֶרֶת מֵיי, "בְּאֹפֶן מוּזָר לְמַדַּי אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת זֶה טוֹב מִכְּפִי שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת דְּבָרִים רַבִּים וַאֲמִתִּיִּים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ. אוּלַי גַּם זֶה הָיָה אֲמִתִּי, אֵינֶנִּי יוֹדַעַת. אַתְּ מְבִינָה, בְּדַרְכֵּנוּ חֲזָרָה לְהֹדּוּ, חָלַקְתִּי עִם אָחִי תָּא. אֲחוֹתִי נָהֲגָה לִישֹׁן עִם הָאוֹמֶנֶת שֶׁלָּנוּ - וּבַלֵּילוֹת הַחַמִּים הָאֵלֶּה, לְעִתִּים לֹא הִצְלַחְנוּ לְהֵרָדֵם וְאָחִי הָיָה מְדַבֵּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת, מְשַׁחְזֵר אֶת מָה שֶׁקָּרָה, מְדַקְלֵם שִׂיחוֹת, מְסַפֵּר לִי אוֹתָם הַפְּרָטִים שׁוּב וָשׁוּב, וְתוֹהֶה מָה שְׁלוֹמָם וּמָה מַעֲשֵׂיהֶם וְ–"

"אֲבָל מִי הֵם הָיוּ בְּדִיּוּק?"

"הוֹמִילִי, פּוֹד וְאָרִיאֶטִי הַקְּטַנָּה."

"פּוֹד?"

"כֵּן, אֲפִלּוּ שְׁמוֹתֵיהֶם הָיוּ מוּזָרִים. הֵם דִּמְיְנוּ שֶׁהָיוּ לָהֶם שֵׁמוֹת מִשֶּׁלָּהֶם - שׁוֹנִים לְגַמְרֵי מִשֵּׁמוֹת אֱנוֹשִׁיִּים - אֲבָל בְּקַלּוּת רַבָּה נִתָּן הָיָה לְהַבְחִין שֶׁגַּם אֶת הַשֵּׁמוֹת לָקְחוּ. אֲפִלּוּ אֶת שֶׁל הַדּוֹד הֶנְדְרֶרִי וְשֶׁל אֶגְלֶטִינָה. לֹא הָיָה לָהֶם דָּבָר מִשֶּׁל עַצְמָם - שׁוּם דָּבָר. וְלַמְרוֹת זֹאת, אָחִי סִפֵּר שֶׁהָיוּ מְהִירִים לְהֵעָלֵב וִיהִירִים, וְחָשְׁבוּ שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ שַׁיָּךְ לָהֶם."

"לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת?"

"הֵם חָשְׁבוּ שֶׁבְּנֵי הָאָדָם קַיָּמִים רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַבְּזוּיוֹת - עֲבָדִים עֲנָקִיִּים שֶׁנּוֹצְרוּ לְשִׁמּוּשָׁם. לְפָחוֹת, זֶה מָה שֶׁאָמְרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי. אֲבָל אָחִי אָמַר שֶׁלְּדַעְתּוֹ הֵם פָּחֲדוּ. בִּגְלַל שֶׁפָּחֲדוּ כָּךְ, לְדַעְתּוֹ, הִצְטַמְּקוּ וְהָפְכוּ לִקְטַנִּים כָּל כָּךְ. מִדּוֹר לְדוֹר הָלְכוּ וְהִתְנַמְּכוּ, וְהִסְתַּתְּרוּ. בְּיָמִים עָבָרוּ, כָּךְ נִדְמֶה, וּבַאֲזוֹרִים מְסֻיָּמִים שֶׁל אַנְגְּלִיָה, אֲבוֹתֵינוּ הִזְכִּירוּ פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת 'הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים'."

"כֵּן," אָמְרָה קֵייט, "אֲנִי יוֹדַעַת."

"כַּיּוֹם," הִמְשִׁיכָה גְּבֶרֶת מֵיי לְאִטָּהּ, "אֲנִי מְשַׁעֶרֶת שֶׁאִם הֵם קַיָּמִים בִּכְלָל, תִּמְצְאִי אוֹתָם רַק בְּבָתִּים יְשָׁנִים וּשְׁקֵטִים הַנִּמְצָאִים הַרְחֵק בָּאֲזוֹרִים הַכַּפְרִיִּים, בָּהֶם הָאֲנָשִׁים מְנַהֲלִים חַיִּים שֶׁל שִׁגְרָה. בִּטְחוֹנָם נִשְׁעָן עַל שִׁגְרָה: חָשׁוּב לָהֶם לָדַעַת בְּאֵילוּ חֲדָרִים מִשְׁתַּמְּשִׁים וּמָתַי. הֵם לֹא נִשְׁאָרִים בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים אֲנָשִׁים רַשְׁלָנִים, יְלָדִים חַסְרֵי מִשְׁמַעַת אוֹ חַיּוֹת בַּיִת מְסֻיָּמוֹת. אוֹתוֹ בַּיִת יָשָׁן, הָיָה כַּמּוּבָן מֻשְׁלָם - לַמְרוֹת שֶׁלְּדַעַת כַּמָּה מֵהֶם, הָיָה מְעַט קַר שָׁם וְרֵיק. הַדּוֹדָה סוֹפִי הָיְתָה מְרֻתֶּקֶת לַמִּטָּה בִּגְלַל תְּאוּנַת צַיִד שֶׁהִתְרַחֲשָׁה עֶשְׂרִים שָׁנִים לִפְנֵי כֵן, וּמִלְּבַדָּהּ הָיוּ בַּבַּיִת רַק גְּבֶרֶת דְרַייבֶר הַטַּבָּחִית, קְרַמְפְּפוּרְל הַגַּנָּן וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיְתָה מַגִּיעָה גַּם עוֹזֶרֶת בַּיִת. גַּם אָחִי, שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם לְאַחַר שֶׁחָלָה, נֶאֱלַץ לְהִשָּׁאֵר זְמַן רַב בַּמִּטָּה. כַּנִּרְאֶה שֶׁבַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַלַּקְחָנִים לֹא הָיוּ מוּדָעִים לְקִיּוּמוֹ. הוּא יָשַׁן בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה הַיָּשָׁן שֶׁל הַיְּלָדִים, מֵאֲחוֹרֵי חֲדַר הַלִּמּוּד שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן מָלֵא גְּרוּטָאוֹת מְכֻסּוֹת יְרִיעוֹת בַּד: אַרְגָּזִים מְשֻׁנִּים, מְכוֹנַת תְּפִירָה מְקֻלְקֶלֶת, שֻׁלְחַן כְּתִיבָה, בֻּבַּת דִּגּוּם לִתְפִירָה, שֻׁלְחַן אֹכֶל וְכַמָּה כִּסְּאוֹת, אוֹרְגָן נָטוּשׁ - כִּי הַיְּלָדִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ, יְלָדֶיהָ שֶׁל הַדּוֹדָה סוֹפִי - כְּבָר גָּדְלוּ מִזְּמַן, הִתְחַתְּנוּ, מֵתוּ אוֹ עָבְרוּ לְמָקוֹם אַחֵר.

בַּחֲדַר הַיְּלָדִים הָיְתָה דֶּלֶת אֶל חֲדַר הַלִּמּוּד. אָחִי הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מִמִּטָּתוֹ אֶת הַצִּיּוּר שֶׁל קְרַב ווֹטֶרְלוּ שֶׁהָיָה תָּלוּי שָׁם מֵעַל לָאָח, וְאֶת הַשִּׁדָּה בַּעֲלַת דַּלְתוֹת הַזְּכוּכִית שֶׁבְּתוֹכָהּ הָיְתָה מְסֻדֶּרֶת עַל וָוִים וּמַדָּפִים מַעֲרֶכֶת כְּלֵי תֵּה זְעִירָה, עֲדִינָה מְאוֹד וִישָׁנָה. בַּלֵּילוֹת, אִם דֶּלֶת חֲדַר הַלִּמּוּד הָיְתָה פְּתוּחָה, הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת בְּמוֹרַד הַמִּסְדְּרוֹן הַמּוּאָר. מִדֵּי עֶרֶב חָשׁ מְעוֹדָד כְּשֶׁגְּבֶרֶת דְרַייבֶר הוֹפִיעָה בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת מַגָּשׁ עֲבוּר הַדּוֹדָה סוֹפִי וְעָלָיו רְקִיקִים וּבַקְבּוּק זְכוּכִית עִם יֵין מָדֵירָה. בַּדֶּרֶךְ הָיְתָה גְּבֶרֶת דְרַייבֶר מִשְׁתַּהָה בַּמִּסְדְּרוֹן וּמַנְמִיכָה אֶת הָאוֹר בִּמְנוֹרַת הַגָּז לִכְדֵי לֶהָבָה כְּחֻלָּה וַעֲמוּמָה, וְאָז הָיָה צוֹפֶה בָּהּ בְּדַרְכָּהּ הָאִטִּית מַטָּה, עַד שֶׁהָיְתָה נֶעֱלֶמֶת מֵהָעַיִן בֵּין מַעֲקֵי הַמַּדְרֵגוֹת.

תַּחַת הַמִּסְדְּרוֹן הַזֶּה, בַּכְּנִיסָה, נִצַּב שָׁעוֹן וּבַלַּיְלָה הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מְצַלְצֵל מִדֵּי שָׁעָה. זֶה הָיָה שְׁעוֹן מְטוּטֶלֶת עַתִּיק מְאוֹד. מַר פְרִית מִלֵּייטוֹן־בָּזַארְד הָיָה מַגִּיעַ מִדֵּי חֹדֶשׁ לְכַוֵּן אוֹתוֹ, מַמָּשׁ כְּמוֹ אָבִיו לְפָנָיו וְדוֹדוֹ שֶׁל אָבִיו לִפְנֵי כֵן. בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנִים שָׁנָה, כָּךְ אָמְרוּ (וּכְכָל הַיָּדוּעַ לְמַר פְרִית), הַשָּׁעוֹן לֹא עָצַר, וְכַנִּרְאֶה גַּם שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי כֵן. וְאָסוּר הָיָה לְהָזִיז אֶת הַשָּׁעוֹן. הוּא נִשְׁעַן עַל קִיר הַלּוּחוֹת, וְאַבְנֵי הַמַּרְצֶפֶת סְבִיבוֹ נִשְׁטְפוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְנִשְׁחֲקוּ כָּךְ שֶׁעָמַד עַל מֵעֵין בָּמָה קְטַנָּה. וְתַחַת הַשָּׁעוֹן הַזֶּה, בְּתַחְתִּית קִיר הַלּוּחוֹת, הָיָה חוֹר..."