המדריך היהודי 5: חג הפסח – חלק ד’

מַהוּ "תִּקּוּן לֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח"?

עֶרֶב הַחַג

יום "שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" הוא יום חג לכל דבר, וראוי להתכונן אליו בהתאם. אם החג חל בְּיוֹם חֲמִישִׁי בשבוע ורוצים לבשל בחג גם לשבת, מקיימים את טקס "עֵרוּב תַבְשִׁילִין" כמוסבר קודם. מקבלים את פני החג בהדלקת נרות, ומברכים:

"בָּרוּךְ אַתָּה... וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב".

ללא ברכת "שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ".

על טקס הדלקת הנרות, נוסח הברכות המלא, וכיצד יש לנהוג אם "לֵיל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" חל בערב שבת או במוצאי שבת, תוכלו לקרוא בפרק "עֶרֶב הַחַג רִאשׁוֹן" קודם לכן.

הַתְּפִילּוֹת וּסְעוּדַּת עֶרֶב הַחַג

סדר תפילת "עַרְבִית שֶׁל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" זהה לתפילת "עֶרֶב חַג רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח", אם החג חל בערב שבת או במוצאי שבת נוהגים כמפורט שם. לפני ארוחת החג עורכים "קִידּוּשׁ" כמו בערב החג הראשון אך לא מברכים את "בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָינוּ".

תַּפְרִיט חָפְשִׁי

בתפריט סעודת ערב חג "שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" אין מאכלים מסורתיים מיוחדים אך נוהגים להרבות בְּ"בָשָׂר וְיַיִן" ובמטעמים כמו בכל חג. נזכיר כי בסעודה זו ובסעודת צהרי יום החג אוכלים עדיין מַצּוֹת למרות שהחג מתקרב לסיומו.

לַיְלָה לָבָן

חג "שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" חל ביום כ"א בְּנִיסָן ורבים נוהגים להישאר ערים במשך כל הלילה וללמוד תורה. לימוד זה נקרא במסורת "תִּקּוּן שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" וכולל נושאים העוסקים בענייני גאולת ישראל וביאת המשיח. סדר הלימוד משתנה בעדות ישראל, רבים קוראים פרקים נבחרים מספרי קודש אלו: תּוֹרָה, נְבִיאִים, כְּתוּבִים, גְּמָרָא, זֹּהַר ועוד. סדר הלימוד בעדות המזרח מופיע בספר "חֶמְדַּת יָמִים". יש המשתתפים בתיקון המתקיים בבית הכנסת ואחרים מסתפקים בלימוד בביתם.

חַג הַגְּאוּלָּה הָאַחֲרוֹנָה

לילה גורלי התחיל בשעה קשה לעם ישראל ועם שחר הגיעה תשועה גדולה, לכן "מְחַבְּרִים" את הלילה לבוקר בלימוד תורה. במדרש חז"ל נאמר שבני ישראל הגיעו לדרגת אמונה עילאית כאשר ראו את "נִיסֵי הַהַצָּלָה" מתרחשים לנגד עיניהם. מטרת הלימוד בלילה זה לחזק את האמונה בגאולה הקרובה לבוא. רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל שְׁנֵיאוֹרְסוֹן המכונה במסורת "הַצֶּמַח צֶדֶק" על שם ספרו, כתב כך:

"הַחַג הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח הוּא חַג שֶׁל הַגְּאוּלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵהַגָּלוּת עַל יְדֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵּנוּ גּוֹאֵל אַחֲרוֹן".

שִׁפְחָה עַל הַיָּם

על הניסים הגדולים שקרו ביום "שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח" אמרו חז"ל כך:

"מָה שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם (בִּקְרִיעַת יָם סוּף), לֹא רָאָה יְחֶזְקֵאל בֵּן בוּזִי".

במסורת נאמר על הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל כי ראה חזיונות נשגבים, מלאכי מרום ואפילו את "מַעֲשֶׂה הַמֶּרְכָּבָה" המסתורי. בנס זה, אפילו השפחות של בני ישראל ראו את "יָד הַגְּבוּרָה הַעֶלְיוֹנָה" שהיא למעלה מכל "מַרְאוֹת הַנְּבוּאָה" שראה הנביא יחזקאל.

"וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת". ("יְחֶזְקֵאל", א')