1
"היי! קוראים לי אוליביה, והיום אני אדגים לכם איך משתמשים בבדיקת הדי־אן־איי הביתית שלכם. זה סופר קל!" בריטית צעירה עם קארה שחור חלק ואייליינר חתולי, לבושה בסוודר כחול דק, הסבה אל שולחן מהגוני רחב. מירה החלישה את עוצמת הקול. היא לא ציפתה למידה כזו של התלהבות בסרטון הדרכה. אוליביה חשפה את לובן העיניים והשיניים שלה, הניחה להן לזהור לרגע, ואז החלה בחשיפת השלבים לאיסוף דגימת רוק מוצלחת. "זה הליך פשוט, נטול כאב, שכל אחד יכול לבצע בנוחיות בביתו! בתוך המעטפה הנחמדה הזאת תמצאו כמה דברים: הוראות, טופס שצריך לחתום עליו, אל תשכחו!" נופפה באצבעה מול המצלמה, "שני מטושים ארוזים, שני בקבוקונים קטנים, נכון שהם חמודים? תמצאו גם מעטפה נוספת, ולתוכה תכניסו את הבקבוקונים אחרי שתאספו את הדגימות, ותשלחו אלינו, למעבדה. אנחנו כבר נדאג לשאר!"
לפי התחקיר הקצר שערכה מירה, ילדים מאומצים שביקשו לאמת את הקשר להוריהם הביולוגיים, נשים שלא היו בטוחות מי אבי ילדיהן, גברים שפקפקו אם הילד שהם מגדלים הוא אכן פרי זרעם, וצעירים שהפחד הוביל אותם לברר אם הם ואהובם החדש עלולים להתגלות כקרובי משפחה – אלה היו קהל היעד העיקרי של הערכות האלו. מירה חשבה שאף אחד מהמקרים לא היה קליל ועליז, והטון העולץ של אוליביה הבריטית הבהיר שלפחות ביום שבו התייצבה לצילומים, לה לא היה צל של ספק מנין באה ולאן פניה מועדות. "אז ככה," אוליביה המשיכה, לאחר שפרשה את כל הפריטים על השולחן, "הדבר הראשון שאנחנו נרצה לעשות זה להוציא את אחד המטושים, ולפתוח אותו. בזהירות! אנחנו לא רוצים שהוא יזדהם, נכון?" מירה זיהתה מעבר פתאומי לצילום תקריב של ידיה של אוליביה. האם ייתכן שאוליביה הסתבכה בקריעת האריזה וזיהמה את המטוש, ולכן חתכו לקלוז־אפ? ואם זה קרה למישהי כמו אוליביה, שידיה יציבות מספיק כדי לשרטט אייליינר מושלם, מה הסיכויים שלמירה זה לא יקרה? היא שינתה את כמות הפריטים בסל הקניות הווירטואלי לשבע ערכות, למקרה של ידיים שמאליות. "עכשיו אראה לכם איך אני אוספת את דגימת הרוק. זה לא כואב, אני מבטיחה. אנחנו לא רוצים לגעת בחניכיים או בשיניים, רק בחלק הפנימי של הלחי." אוליביה תחבה אצבע לפיה ומשכה את לֶחיָיה הצידה, ואז הרימה את המטוש ביד ימין, דוחפת את המקל אל הכיס החשוך שנוצר, הניעה אותו שם בתנועת הברגה, ואז שלפה. "ועכשיו מגיע החלק האהוב עליי! נפתח את הבקבוקון החמוד, ואת המקל נכניס פנימה בעדינות, עד הקו השחור הזה. עכשיו נקפל את המקל עד שהחיבור יישבר ואנחנו נשמע קליק. מוכנים?" אוליביה חיכתה רגע, להדגשה דרמטית. היא כופפה את המקל, ובאמת אחרי רגע קצר נשמע הקליק המיוחל. אוליביה סגרה את הבקבוקון בגאווה. "אני כבר אספתי את הדגימה השנייה, אז כל מה שנשאר לעשות זה לשים במעטפה את הבקבוקונים עם טופס הוויתור החתום - זוכרים אותו, חברים? - ולשלוח אלינו. את התוצאות נשלח לכם בדואר או באימייל, תלוי מה סימנתם בטופס." אוליביה הסירה את הפס הדביק של המעטפה וחתמה אותה. היא הצליבה אצבעות וקירבה גבות בסימן הבינלאומי ל'אחלו לי בהצלחה', ואמרה: "תודה שצפיתם!" והסרטון הסתיים.
שלושה ימים לפני הלוויה הגיעה המעטפה ובה שבע הערכות. מירה טמנה אותה בארון שבו אחסנה אִימהּ את קופסאות הדברים ששולפים רק בזמן הנכון.
הילית ביבר (בעלים מאומתים) –
סיפור מרתק כתוב ביד אמן. מותח, לא צפוי, אנושי ורגיש.