הפינה השקטה

ג'יין הוק התעוררה בעלטה הקרירה ולרגע לא הצליחה להיזכר היכן נרדמה, אלא שכמו תמיד היא היתה במיטת קווין או קינג סייז והאקדח שלה היה מונח מתחת לכרית שעליה היה נח ראשו של בן זוג אלמלא נסעה לבדה. נהמת הדיזל ואוושת צמיגי משאית על אספלט הזכירו לה שהיא במוטל לצד הכביש המהיר, ושהיום... יום שני.

האור הירוק הרך שבקע מהשעון המעורר שלצד המיטה בישר למרבה הצער אך לא למרבה הפליאה כי השעה 4:15 בבוקר, מוקדם מכדי להשלים שמונה שעות שינה אבל מאוחר מכדי להאמין שתצליח לחזור לישון.

היא שכבה במיטה זמן מה וחשבה על מה שאיבדה. היא הבטיחה לעצמה שתפסיק עם המחשבות המרירות על העבר. כעת הרהרה בכך לעתים רחוקות יותר, דבר שהיה יכול להיחשב להתקדמות אלמלא החלה לחשוב על כל מה שהיא עוד עלולה לאבד.

היא לקחה לחדר האמבטיה בגדים להחלפה ואת האקדח שלה, סגרה את הדלת והצמידה לידית כיסא בעל משענת ישרה שהכניסה לאמבטיה ערב קודם לכן, כשרק הגיעה לחדר.

על טיב ניקיון החדרים העידה רשת קורי עכביש מרשימה שנמתחה בפינה שמעל הכיור וכיסתה שטח גדול יותר מכף ידה. כשנכנסה למיטה באחת־עשרה, אספקת האוכל היחידה על הקור היתה עש שעוד ניסה להיאבק על חייו. כעת נותרה מהעש רק קליפה. מעטפת גופו השקופה היתה חלולה, והכנפיים הפריכות השבורות הופשטו משכבת המשי שלהן. העכביש השמנמן השגיח כעת על צמד חרקים קטנים כסופים שנתפסו ברשתו, מזון דל יותר, אם כי בקרוב ימצא את דרכו אל בית המטבחיים העכבישי מעדן נוסף.

האור שבקע מתאורת ביטחון בחוץ צבע בזהב את הזכוכית החלבית של החלון הקטנטן בחדר האמבטיה, חלון זעיר כל כך שאפילו ילד לא היה יכול לעבור דרכו. ממדיו לא יאפשרו לה לברוח במקרה חירום.

ג'יין הניחה את האקדח על המכסה הסגור של האסלה והשאירה את וילון האמבטיה פתוח בזמן שהתקלחה. המים, שהיו חמים מכפי שציפתה מעסק עלוב של שני כוכבים, מוססו את הכאב שהצטבר בשרירים ובעצמות, אבל היא לא השתהתה מתחת לזרם המים כפי שרצתה.