הרבי מלובביץ’
הרב אברהם אוחיון
₪ 16.00
תקציר
עשרים וחמישה סיפורים ממסכת חייו המופלאה של כ”ק אגמו”ר הגה”ח רבי מנחם מנדל שניאורסון זיע”א.
***
וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם הִבְחִין אַחַד הַחֲסִידִים בַּמַּחֲזֶה, הָרַבִּי נוֹשֵׂא שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת, וּלְצִדּוֹ צוֹעֵד זָקֵן אַלְמוֹנִי כְּשֶׁיָּדָיו חָפְשִׁיּוֹת. הוּא חָשׁ כִּי הוּא מֻכְרָח לְהַבְהִיר לַזָּקֵן מִיהוּ הַנּוֹשֵׂא אֶת מִזְוְדוֹתָיו. וְאָכֵן, הוּא הִתְקָרֵב לַזָּקֵן מֵאָחוֹר, וְלָחַשׁ עַל אָזְנוֹ: ״הֲלֹא תֵדַע, כִּי הָאִישׁ הַמְסַיֵּעַ לְךָ, הוּא הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ!״
***
הַהוֹרִים סִיְּמוּ אֶת הַסִּפּוּר, וְהָרַבִּי פָּנָה לַיַּלְדָּה וְשָׁאַל: ״הַאִם תִּהְיִי מוּכָנָה לְקַבֵּל עַל עַצְמֵךְ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת?״ דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר. הָרַבִּי הִבִּיט בַּיַּלְדָּה, וְגַם הַהוֹרִים הִבִּיטוּ בָּהּ, בְּצִפִּיָּה לִרְאוֹת מָה תִּהְיֶה תְּגוּבַת בִּתָּם. הַיַּלְדָּה הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת הֵן.
אוּלָם הָרַבִּי לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. הוּא עוֹדֵד אֶת הַיַּלְדָּה בְּמַבָּטוֹ וְאָמַר לָהּ: ״נוּ, אִמְרִי הֵן…״
***
אַךְ הִנֵּה, כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, מְקַבֵּל הָרַב גּוּטְנִיק מִכְתָּב מֵהָרַבִּי, וּבוֹ שְׁאֵלָה: ״מָה עִם הַנַּעֲרָה הַיְּהוּדִיָּה מִבֶּלְרָאט?!״ הָרַב גּוּטְנִיק הָיָה הָמוּם. הֲלֹא הָרַבִּי כּוֹתֵב בִּמְפֹרָשׁ שֶׁהִיא יְהוּדִיָּה! הוּא קָם וְנָסַע לְבֶּלְרָאט, עָלָה אֶל בֵּית הוֹרֵי הַנַּעֲרָה, וְתִחְקֵר אוֹתָם עַל מוֹצָאָם, אוּלָם הֵם הִצְהִירוּ בְּפֶה מָלֵא כִּי הִנָּם נוֹצְרִים אֲדוּקִים, מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה.
***
וְאָז אֵרַע הַדָּבָר. לְפֶתַע פִּתְאוֹם נָשָׂא הָרַבִּי אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר בְּנִימָה רְווּיַת מַשְׁמָעוּת: ״וּלְאוֹר הָאָמוּר לְעֵיל, יֵשׁ לְתָרֵץ בְּדֶרֶךְ זוֹ גַּם קֻשְׁיָא בָּרַמְבַּ”ם!״ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כָּרָה אֶת אָזְנוֹ וְנִפְעַם, הָיְתָה זוֹ אוֹתָהּ קֻשְׁיָא בָּהּ עָסְקוּ הוּא וּמְאָרְחוֹ שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן. הַפְתָּעָתוֹ גָּבְרָה כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי תֵּרֵץ אֶת הַקֻּשְׁיָא בְּאֹפֶן חַד וּבָהִיר, בְּכַמָּה מִשְׁפָּטִים קְצָרִים: ״לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת!״ חָשַׁב הָאִישׁ, ״הֲלֹא יַד יְמִינִי מְשֻׁתֶּקֶת לְמֶחֱצָה!״ אֶלָּא שֶׁהָרַבִּי סִמֵּן לוֹ שׁוּב, לְהַעֲבִיר אֶת הַכּוֹס לְיַד יְמִינוֹ, וּמַאן דְּהוּ לָחַשׁ מֵאֲחוֹרָיו, בְּקוֹל רוֹעֵם:״ נוּ! עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁהָרַבִּי אוֹמֵר לְךָ! הַעֲבֵר אֶת הַכּוֹס לְיַד יָמִין!״ בְּיָד רוֹעֶדֶת עָשָׂה הָאִישׁ כְּפִי שֶׁנִּצְטַוָּה, וְאָז אֵרַע הַפֶּלֶא, בְּבַת אַחַת נֶעְלַם הַשִּׁתּוּק. אֶצְבְּעוֹתָיו לָפְתוּ אֶת הַכּוֹס בְּרַכּוּת, וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה…
ציורים: תמר צייטלין
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.