הרומנים הנפוליטניים 2: הסיפור של שם-המשפחה החדש

הדמויות ורמזים לקורותיהן בכרך הראשון

משפחת צֶ'רוּלוֹ (משפחתו של הסנדלר):

פֶרנַנדוֹ צֶ'רוּלוֹ, סנדלר, אביה של לִילָה. לא הוסיף לשלוח את בתו לבית־הספר אחרי שסיימה את בית־הספר היסודי.

נוּנציה צֶ'רוּלוֹ, אמהּ של לִילָה. קרובה לבתה, אך אין לה די סמכות לתמוך בה מול האב.

רָפָאֶלָה צֶ'רוּלוֹ, מכונה לִינָה או לִילָה. נולדה באוגוסט 1944. בגיל שישים־ושש נעלמה מנפולי מבלי להותיר עקבות. בכרך הראשון היתה תלמידה מבריקה, בגיל עשר כתבה סיפור בשם "הפֵיה הכחולה". נטשה את הלימודים אחרי קבלת תעודת־גמר של בית־ספר יסודי. למדה את מקצוע הסנדלרות.

רִינוֹ צֶ'רוּלוֹ, אחיה הבכור של לִילָה, אף הוא סנדלר. יחד עם אביו פֶרננדוֹ, והודות ללִילָה ולכספו של סְטֶפָנוֹ, הוא מקים את מפעל הנעליים צֶ'רוּלוֹ. הוא מתארס עם אחותו של סְטֶפָנוֹ, פִּינוּצָ'ה קאראצ'י. בנה הראשון של לִילָה יישא את שמו, רִינוֹ.

ילדים נוספים.

משפחת גְרֶקוֹ (משפחתו של השוער בעירייה):

אֶלֶנָה גְרֶקוֹ, מכונה לֶנוּצָ'ה או לֶנוּ. נולדה באוגוסט 1944, והיא המחברת של הסיפור הארוך שאנו קוראים. אֶלֶנָה מתחילה לכתוב אותו ברגע שהיא מבינה שחברת הילדות שלה לִינָה צֶ'רוּלוֹ, שרק היא קוראת לה לִילָה, נעלמה. אחרי בית־הספר היסודי אֶלֶנָה ממשיכה ללמוד בהצלחה הולכת וגוברת. היא מאוהבת עוד מילדותה בנינוֹ סאראטוֹרֶה, אך מטפחת את אהבתה בסתר.

פֶּפֶּה, ג'אני, אֶליזָה, אחיה ואחותה הקטנים של אֶלֶנָה.

האב, שוער בעירייה.

האם, עקרת־בית, צליעתה היא האובססיה של אֶלֶנָה.

משפחת קאראצ'י (משפחתו של דון אָקילֶה):

דון אָקילֶה קאראצ'י, המפלצת מן האגדות, סָחַר בשוק־השחור, היה מלווה בריבית קצוצה. נרצח.

מארייה קאראצ'י, אשתו של דון אָקילֶה, אמא של סְטֶפָנוֹ, פִּינוּצָ'ה ואַלפוֹנסוֹ. עובדת במעדנייה של המשפחה.

סְטֶפָנוֹ קאראצ'י, בנו של המנוח דון אָקילֶה, בעלה של לִילָה. מנהל את ההון שצבר אביו, ויחד עם אחותו פִּינוּצָ'ה ואחיו אַלפוֹנסוֹ ואמו מארייה הוא גם הבעלים של מעדנייה מצליחה.

פִּינוּצָ'ה, הבת של דון אָקילֶה. עובדת במעדנייה, ארוסתו של רינוֹ, אחיה של לִילָה.

אַלפוֹנסוֹ, הבן של דון אָקילֶה. חבר לספסל הלימודים של אֶלֶנָה. הוא החבר של מאריזָה סָארָאטוֹרֶה.

משפחת פֶּלוּזוֹ (משפחתו של הנגר):

אלפרדו פֶּלוּזוֹ, נגר. קומוניסט, הואשם ברצח דון אָקילֶה, הורשע ונמצא בכלא.

ג'וּזֶפִּינָה פֶּלוּזוֹ, אשתו של אלפרדו. פועלת בתעשיית הטבק, מסורה לילדיה ולבעלה האסיר.

פַּסקוּאַלֶה פֶּלוּזוֹ, הבן הבכור של אלפרדו וג'וּזֶפִּינה, פועל בניין, קומוניסט מיליטנטי. היה הראשון שהבחין ביופיה של לִילָה והצהיר בפניה על אהבתו. מתעב את בני משפחת סוֹלָארָה. מאורס לאָדָה קאפּוּצ'וֹ.

כרמלה פֶּלוּזוֹ, המבקשת להיקרא גם כרמן. אחותו של פַּסקוּאַלֶה, מוכרת בחנות סדקית, אך עד מהרה לִילָה תשכור אותה לעבודה במעדנייה החדשה של סְטֶפָנוֹ. מאורסת לאֶנצוֹ סְקָאנוֹ.

ילדים נוספים.

משפחת קאפּוּצ'וֹ (משפחתה של האלמנה המטורפת):

מֶלינָה, קרובת־משפחה של נוּנציה צֶ'רוּלוֹ, אלמנה, שוטפת את חדרי־המדרגות בבנייני השכונה הישנה. היתה המאהבת של דוֹנאטוֹ סָארָאטוֹרֶה, אביו של נינוֹ. משפחת סָארָאטוֹרֶה עזבה את השכונה בדיוק בגלל פרשת האהבים הזאת, ומֶלינָה כמעט איבדה את שפיותה.

הבעל של מֶלינָה, היה פורק ארגזים בשוק הפירות והירקות ומת בנסיבות מסתוריות.

אָדָה קאפּוּצ'וֹ, הבת של מֶלינָה. בנערותה עזרה לאמהּ בשטיפת חדרי־המדרגות. הודות ללִילָה, תקבל עבודה כמוכרת במעדנייה שבשכונה הישנה. מאורסת לפַּסקוּאַלֶה פֶּלוּזוֹ.

אנטוניו קאפּוּצ'וֹ, אחיה, מכונאי. הוא החבר של אֶלֶנָה ומקנא מאוד בנינוֹ סָארָאטוֹרֶה.

ילדים נוספים.

משפחת סָארָאטוֹרֶה (משפחתו של עובד־הרכבת־המשורר):

דוֹנאטוֹ סָארָאטוֹרֶה, עובד־רכבת, משורר, עיתונאי. רודף־נשים מושבע, היה המאהב של מֶלינָה קאפּוּצ'וֹ. כשאֶלֶנָה נסעה לחופשה באיסקְיה, והתארחה בבית שבו שהתה גם משפחת סָארָאטוֹרֶה, היא נאלצה לעזוב את האי בחיפזון כדי לחמוק מהטרדותיו המיניות של דוֹנאטוֹ.

לידיה סָארָאטוֹרֶה, אשתו של דוֹנאטוֹ.

נינוֹ סָארָאטוֹרֶה, הבן הבכור של דוֹנאטוֹ ולידיה. מתעב את אביו. תלמיד מבריק ביותר.

מאריזָה סָארָאטוֹרֶה, אחותו של נינוֹ. לומדת להיות מזכירה, מבלי להגיע להישגים גדולים. חבֶרתו של אַלפוֹנסוֹ קאראצ'י.

פִּינוֹ, קְלֶלְיה וצ'ירוֹ סָארָאטוֹרֶה, הילדים הצעירים יותר של דוֹנאטוֹ ולידיה.

משפחת סְקָאנוֹ (משפחתו של הירקן):

ניקוֹלָה סְקָאנוֹ, ירקן.

אָסוּנטָה סְקָאנוֹ, אשתו של ניקוֹלָה.

אֶנצוֹ סְקָאנוֹ, בנם של ניקוֹלָה ואָסוּנטָה, גם הוא ירקן. לִילה נוטה לו חיבה עוד מילדותם. הקשר ביניהם נולד כשאֶנצוֹ, בתחרות בבית־הספר, גילה הצטיינות לא־צפויה במתמטיקה. אֶנצוֹ מאורס לכרמן פֶּלוּזוֹ.

ילדים נוספים.

משפחת סוֹלָארָה (משפחתו של בעל בית־הקפה־קונדיטוריה שזה גם שמו):

סילביו סוֹלָארָה, הבעלים של בית־הקפה־קונדיטוריה, מלוכני־פאשיסט, איש הקאמורה - המאפְיה הנפוליטנית - הקשור לסחר הלא־חוקי בשכונה. ניסה לחבל בהקמת מפעל הנעליים צֶ'רוּלוֹ.

מָנוּאֶלָה סוֹלָארָה, אשתו של סילביו, מַלווה בריבית: הפנקס האדום שלה מעורר פחד רב בתושבי השכונה.

מרצֶ'לוֹ ומיקֶלֶה סוֹלָארָה, הבנים של סילביו ומָנוּאֶלָה. בריונים, שחצנים, ואף־על־פי־כן הבחורות בשכונה אוהבות אותם, חוץ מלִילָה, כמובן. מרצֶ'לוֹ מתאהב בלִילָה, אך היא דוחה את חיזוריו. מיקֶלֶה, הצעיר במקצת ממרצֶ'לוֹ, קר־רוח מאחיו, אינטליגנטי יותר, אלים יותר. הוא מאורס לגִ'ילְיוֹלָה, בתו של הקונדיטור.

משפחת סְפַּנְיוֹלוֹ (משפחתו של הקונדיטור):

אדון סְפַּניוֹלוֹ, קונדיטור בבית־הקפה־קונדיטוריה סוֹלָארָה.

רוזה סְפַּניוֹלוֹ, אשתו של הקונדיטור.

גִ'ילְיוֹלָה סְפַּניוֹלוֹ, בתו של הקונדיטור, ארוסתו של מיקֶלֶה סוֹלָארָה.

ילדים נוספים.

משפחת אַיירוֹטָה:

אַיירוֹטָה, פרופסור לספרות יוונית קלאסית בגנואה.

אָדֶלֶה, אשתו.

מארייהרוֹזה אַיירוֹטָה, בתם הבכורה, אסיסטנטית בתולדות האמנות באוניברסיטת מילנו.

פְּייטרוֹ אַיירוֹטָה, סטודנט.

המורים:

המורֶה פֶרָארוֹ, מורה וספרן. נתן בזמנו פרסים לילדות לִילָה ואֶלֶנָה על התמדתן בשאילת ספרים בספרייה.

המורָה אוֹליבְיירוֹ, מורה. הראשונה שהבחינה בפוטנציאלים של לִילָה ושל אֶלֶנָה. אֶלֶנָה, שאהבה מאוד את הסיפור "הפֵיה הכחולה" שכתבה לִילָה בת העשר, נתנה אותו לקריאה למורָה אוֹליבְיירוֹ. אך המורה, שכעסה משום שהוריה של לִילָה החליטו לא לשלוח את בתם לחטיבת הביניים, לא אמרה אף־פעם דבר על הסיפור. למעשה, היא חדלה להתעניין בלִילָה והתמקדה אך בהצלחתה של אֶלֶנָה.

מורֵה־תיכון גֶ'רָאצֶ'ה, מורה.

גברת גַלְיָאנִי, מורָה בתיכון, אשה תרבותית ומלומדת, קומוניסטית. הוקסמה מיד מן האינטליגנציה של אֶלֶנָה. השאילה לה ספרים, הגנה עליה בעימות עם המורֶה לדת.

דמויות אחרות:

ג'ינו, בנו של הרוקח.

נֶלָה אִינְקַארְדוֹ, בת־הדודה של המורה אוֹליבְיירוֹ. גרה בבָּארָאנוֹ, באי אִיסקְיה, אירחה בביתה את אֶלֶנָה בחופשה ליד הים.

אַרמַנדוֹ, סטודנט לרפואה, בנה של המורה גַלְיָאני.

נַדיָה, תלמידה, בתה של המורה גַליָאני.

בְּרוּנוֹ סוֹקָאבוֹ, חבר של נינוֹ סָארָאטוֹרֶה, ובנו של תעשיין עשיר בסאן ג'וֹבָאני אַ טֶדוּצ'וֹ, ליד נפולי.

פְרַנקו מָארי, סטודנט.