השרביט והחרב 21: ראשוק טרול המערות

בִּרְכוֹת שָׁלוֹם, אַחַי וְרֵעַי הָעוֹקְבִים בְּעִנְיָן אַחַר מְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ.

טֶרֶם נִפְגַּשְׁנוּ, אֲבָל בְּדוֹמֶה אֲלֵיכֶם, צָפִיתִי מִקָּרוֹב בְּהַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל תוֹם. הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? הַאִם שְׁמַעְתֶּם עַל טָלָדוֹן הַמָּהִיר, אֲדוֹן חַיּוֹת הַפֶּלֶא? שַׁבְתִּי — בְּדִיּוּק בַּזְּמַן כְּדֵי שֶׁבְּנִי, תוֹם, יוּכַל לְהַצִּיל אוֹתִי מִגּוֹרָל נוֹרָא מִמָּוֶת. מֶלְוֶל, הַמְּכַשֵּׁף הָאָפֵל, גָּנַב מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ יְקַר־עֵרֶךְ, וְעַד שֶׁתּוֹם יַצְלִיחַ לְהַשְׁלִים מְשִׂימַת חִפּוּשׂ נוֹסֶפֶת, אֲנִי נֶאֱלָץ לְהַמְתִּין בֵּין הָעוֹלָמוֹת, לֹא חַי וְלֹא מֵת. אֲנִי רַק צֵל שֶׁל מָה שֶׁהָיִיתִי בֶּעָבָר, וְתוֹם הוּא הַיָּחִיד שֶׁיּוּכַל לְהָשִׁיב לִי אֶת תִּפְאַרְתִּי הָאֲבוּדָה.

הַאִם יִהְיֶה לְתוֹם עֹז הַלֵּב הַנִּדְרָשׁ לַעֲזֹר לְאָבִיו? הַמְּשִׂימָה הַחֲדָשָׁה תִּהְיֶה קָשָׁה אֲפִלּוּ לַגִּבּוֹר הַנָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר. וְאִם בְּנִי יָבִיס שֵׁשׁ חַיּוֹת פֶּלֶא נוֹסָפוֹת, הוּא עוֹד עָלוּל לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר כָּבֵד...

אֲנִי יָכוֹל רַק לְקַוּוֹת שֶׁתּוֹם יַצְלִיחַ, וְשֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם אָשׁוּב לִמְלוֹא כּוֹחִי. הַאִם תִּתְמְכוּ בְּתוֹם וְתַעַמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו? הַאִם תְּיַחֲלוּ לְהַצְלָחָתוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל בְּנִי — הַאִם אוּכַל לִסְמֹךְ גַּם עֲלֵיכֶם? אָסוּר לְבַזְבֵּז אַף רֶגַע. הַרְבֵּה תָּלוּי בִּמְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת, שֶׁיּוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ.

עַל כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים.

טָלָדוֹן