והרעב כבד בארץ

פתח דבר

המחברים הם פרופסור (אמריטוס) אריה ש. איסר, הידרו־גיאולוג שהתמחה במחקר משאבי מים באזורים צחיחים וצחיחים־למחצה, ובמחקרים על השפעת שינויי אקלים על זמינות מקורות המים באזורים צחיחים ועמו ד"ר מתניה זהר, ארכיאולוג שהתמחה בחקר התקופות העתיקות בתולדות האנושות בכלל ובאזורנו בפרט. שניהם הגיעו, כל אחד בנפרד, למסקנה בדבר הקשר הנסיבתי בין שינויי אקלים ותמורות היסטוריות באזורנו והחליטו לשתף פעולה בכתיבת הספר הזה.

המחקר של איסר בנושא השפעת שינויי האקלים על ההיסטוריה, התחיל בשנות השמונים של המאה העשרים, בהקשר לתהליך ההתחממות העכשווי של כדור הארץ הידוע גם כ"תופעת החממה", כלומר תהליך עליית הטמפרטורות של האטמוספרה והאוקיינוסים. לדעת מדעני האקלים, תהליך זה הוא תוצאה מההצטברות של הגזים שפולטים תחנות הכוח, המפעלים התעשייתיים והמכוניות השורפות דלק פוסילי, בחלק העליון של האטמוספרה. הצטברות זו יוצרת מעטפת מבודדת שאינה מאפשרת לקרניים האינפרה־אדומות להקרין בחזרה חום לחלל החיצון. כתוצאה מכך מצטבר החום באטמוספרה ומחמם את כדור הארץ. השאלה שעמדה בפני איסר, במסגרת קבוצת מחקר של אונסק"ו, הייתה איזו השפעה תהיה להצטברות חום זו על זמינות משאבי המים באזורים שונים בעולם בכלל ובאזור הגובל עם מזרח הים־ התיכון בפרט. על־מנת לענות על השאלה הזו היה צורך בחריגה מהכלל הבסיסי בגיאולוגיה הגורס ש"ההווה הוא המפתח לעבר" ולאמץ את הכלל ש"העבר הוא המפתח להבנת העתיד". במילים אחרות: במקום הכלל האומר שהבנת התהליכים שקורים בהווה מאפשרת הבנה ואפילו כימות תהליכים שקרו בעבר, הרי הגישה החדשה הציעה לחקור תהליכים שקרו בעבר ובעזרתם לנסות ולפענח תהליכים עתידיים. לדוגמה, לפי הכלל הראשון הרי במידה ולפנינו שכבה גיאולוגית ששקעה באגם או בים שעוביה מאות מטרים וברצוננו לדעת מה היה משך הזמן שלאורכו שקעה שכבה זו אנו נלך לאגם או לים בו שוקעות שכבות כאלו, נמדוד את קצב שקיעתן השנתי ונכפיל בעובי השכבה שאת משך שקיעתה ברצוננו לדעת. לעומת זאת, לפי הכלל החדש במידה וברצוננו לדעת מה תהיה השפעת ההתחממות על משאבי המים נלך אחורה בממד הזמן ונראה באם חלו שינויי אקלים במהלך תולדות האזור ומה הייתה השפעתם על משאבי המים בעבר ועל סמך זאת נצפה מה יקרה בעתיד. לצורך זה הוחל באיסוף מידע שממנו ניתן לשחזר את שינויי האקלים בתקופות ההיסטוריות.

המחקר הארכיאולוגי של מתניה זהר התחיל במסגרת עבודת הדוקטורט שלו על תקופות המעבר הקדומות של סוריה וארץ ישראל, בניסיון להבין את הסיבות למעברים אלו. בהתפתחות התרבותית של אזורנו ניתן להבחין במחזוריות של תקופות בהן אנו עדים לתרבויות "מפותחות", לרוב עירוניות, שעל הגדרתן וציונן כמעט אין חילוקי־דעות בין החוקרים. בין תקופות אלו ניתן להבחין בתרבויות פחות מתוחכמות, כלומר כפריות ו"פשוטות". אלו מכונות על־ידי הארכיאולוגים "תקופות מעבר" ואפילו "תקופות אופל" בגלל דלות הממצא החומרי וקשיי הגדרתו. לגבי תקופות המעבר קיימת הסכמה כללית רק על כך שמדובר בזמנים של תמורות תרבותיות, חברתיות ואקולוגיות המלֻוות לעיתים קרובות בתנודות עמים וחילופים אתניים ודתיים. נראה שחילופים אלו אירעו בתדירות מסוימת. בין שלוש תקופות המעבר (א: בערך 3300-3000 לפנה"ס, ב: בערך 2400-1900 לפנה"ס, ג: בערך 1300-1000 לפנה"ס) מפרידים כאלף שנה – תדירות שלא ניתן להסביר אותה על־ידי גורם אנושי. בנוסף לדמיון הכללי בין תקופות אלו נראה שמרכיבים תרבותיים רבים מופיעים מחדש בכל אחת מהן: דגמי התיישבות, אלמנטים ארכיטקטוניים, סגנונות קרמיים ובעיקר מנהגי קבורה המופיעים בתחילת תקופת המעבר הראשונה, ונעלמים לקראת סופה, ומופיעים, בשינויים מסוימים, שוב בתקופת המעבר השנייה והשלישית.

הניתוח של מכלול הממצאים העלה ראיות בדבר החשיבות של הגורמים הסביבתיים, ובעיקר השפעת כמויות המשקעים על עושרן ואושרן של חברות מבוססות על חקלאות ומרעה. הבעיה הייתה איך להוכיח זאת. ההוכחה נמצאה עֵקב השוואה עם מידע על שינויי אקלים בתקופות ההיסטוריות באזורים אחרים בעולם. מידע זה התפרסם במאמרים בעיתונים מדעיים וספרים המסכמים כנסים מדעיים שיצאו לאור על־ידי הוצאות ספרים מדעיות. מתברר שהשינויים האקלימיים החריפים ביותר הם גלובליים ומתבטאים בכל מקום בהשפעה על הסביבה וחברות האדם המקומיות. ספר המסכם השוואות והשפעות אלו ושנכתב על־ידי איסר יצא לאור ב־2003 בהוצאה משותפת של אונסק"ו ואוניברסיטת קמברידג'. המסקנה הכוללנית בספר זה היא שהשינויים שניתן להבחין בהם באזורנו מקבילים על ציר הזמן לשינויים שקרו באזורים שונים בעולם ועל כן מדובר בתופעה גלובלית.

המסקנות אליהן הגיעו בנפרד איסר וזהר, בדבר השפעת שינויי האקלים על התרבויות של אזורנו והעובדה שאזור זה שימש ערש התרבות המערבית הביאו אותם למסקנה שיש צורך בכתיבת הספר: שינויי אקלים, סביבה ותרבות במזרח התיכון שימקד את המבט לקשר שבין שינויי אקלים וההיסטוריה של אזורנו. הספר יצא לאור ב־2004 על־ידי הוצאת הספרים הבינ"ל שפרינגר. ב־2007 יצאה מהדורה שנייה של הספר.

אולם למרות העדויות הרבות שהובאו בשני הספרים הנ"ל, ובמאמרים שונים שהתפרסמו בעולם ובישראל, התברר לכותבי הספר הנוכחי שרוב רובו של ציבור הארכיאולוגים וההיסטוריונים בישראל אינו מוכן לכלול את שינויי האקלים במסגרת ההשפעות שעיצבו את ההיסטוריה של אזורנו. כתוצאה מכך רוב רובו של הציבור המשכיל המתעניין בתולדות ארץ ישראל אינו מודע להיבט זה. אי־לזאת קיבלו עליהם איסר וזהר לכתוב גרסה עברית, מותאמת לציבור המשכיל, של הספרים והמאמרים שלהם המציגים את השקפתם.

בשם של הספר הנוכחי, והרעב כבד בארץ, שמציין את המצב באזורנו שהביא את יעקב ובניו לרדת מצרימה ולשבור שבר, יש ביטוי להשפעה של תנודות האקלים על מהלך ההיסטוריה של עמי האזור בכלל ועמנו בפרט, ועל כך יורחב בפרקים הבאים.

הציטוטים מהמקרא בהקבלה לראשי הפרקים וההתייחסות לסיפורי המקרא בפרקים השונים הם לא משום שהמחברים רואים במקרא ספר היסטוריה במובן המקובל בימינו. כלומר, תיאור חסר פניות, עד כמה שאפשר, של אירועי העבר. אולם יחד עם זאת מחקריהם הובילו אותם למסקנה שבסיפורי המקרא יש הדים עמומים לאירועי העבר שהולכים ומיטשטשים ככל שהם מרוחקים על ציר הזמן. על־מנת לשחזר את התובנה שבהדים העמומים הללו ולשם השוואת הדים אלו עם אירועים שאכן קרו נעשה בספר הנוכחי ניסיון למצוא את הקשר עם שינויי אקלים שאותם ניתן לפענח ולתארך בעזרת שיטות מדעיות חדשניות. בניית פסיפס שכולל את המידע על העבר המבוסס הן על תעודות היסטוריות, מבלי להתעלם מסיפורי המקרא, הן על תוצאות של מחקרים ארכיאולוגיים וגם שינויי האקלים מאפשרת, לדעת המחברים, הבנה מקיפה יותר של הסיבות שהביאו לאירועים ההיסטוריים שהתרחשו באזורנו.

מאחר שספר זה מיועד לקהל הרחב אין בגוף הספר התייחסות לכל המאמרים והספרים בלועזית, אלא רק לספרי היסוד שנכתבו או תורגמו לעברית וכן למאמרים או ספרים בעברית שתרמו תרומה ייחודית לנושאים בהם דן ספר זה. כל המעוניין בביבליוגרפיה יותר מפורטת ימצא אותה בביבליוגרפיה הכללית הנספחת לספר.

דברי תודה ליעקב איסר שעזר לנו בתרגומים ובעריכה של חומר מפרסומים שונים, שלנו ושל אחרים. תודות גם לגיורא וענת איסר שהביאו לתשומת־ליבנו את העובדה שגם בהרצאות שהם שמעו וכן בביקורים המודרכים בהם השתתפו באתרים ארכיאולוגיים בישראל, אין כל התייחסות מצד המדריכים והארכיאולוגים לנושא השינויים האקלימיים כגורם היסטורי וכן העירו לנו על מעקשים בהבנת החומר שסיכמנו בספר זה. תודה למלכה צירלין שעזרה בהגהת הספר, לשאול דגן, לאהרון לירון ולכל אלו שהואילו להעיר את אוזנינו ולהאיר את עינינו לגבי שגיאות וסוגיות הצריכות תיקון.

אנחנו מקווים שספר זה, בנוסף לאלו שפרסמנו בשפות האנגלית, הצרפתית והאיטלקית, יביא למודעותם של הארכיאולוגים וההיסטוריונים, וכן של הציבור הרחב בישראל, את הגורם של שינויי האקלים בקביעת ההיסטוריה של ארצות המקרא.

[1] מתניה זהר, תקופות המעבר הקדומות בארכיאולוגיה של סוריה וארץ ישראל, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה – האוניברסיטה העברית ירושלים, 1994. [חזרה] [2] ראו ביבליוגרפיה כללית Issar, 2003 (a) (כנ"ל). [חזרה] [3] ראה ביבליוגרפיה כללית Issar and Zohar 2004 (a), Issar and Zohar 2007 (b) [חזרה] [4] Issar 1990, 1994, Issar and Zohar, 2004, 2007. [חזרה]