וי גיימז

השם וסילייב הוא רב־עוצמה.
אנחנו שולטים ביד ברזל וביד רמה.
כבן הבכור, אבי נושא אליי את עיניו ובוטח בי שאשאיר את משפחתנו בראש הפירמידה.
לכל דבר שאני עושה יש מטרה. לכל דבר שאני עושה יש סיבה.
אני משחק את המשחקים שלי וחושב כמה צעדים קדימה.
עוצמה. כוח. שליטה.

עד שהיא הגיעה.

המהלך הבא דורש שאתחתן ובקרוב. נישואים יחזקו אותנו ויבצרו את מעמדנו.
אבל אני לא אמור להתחתן איתה, אני אמור להתחתן עם וולקוב הבכורה.
הבעיה היא שאחותה הצעירה היא זו שמעוררת את ליבי המת.
אותה אני רוצה אצלי במיטה ולצידי לעד.
אותה. אותה. אותה.

אבל במשחק הזה, לא חשוב מה אני רוצה.
ואולי זה קשור למה שהיא רוצה.

אני ולאד.
כואב.
תָּאֵב.
משלהב.
וסילייב.
ובסוף אני אנצח.

***

השם וטרוב מגיע עם ציפיות.
התפקיד שלי בעולם הזה פשוט וידוע: לעשות את מה שאבא דורש ולחיות את חיי בהתאם לתוכניותיו.
העתיד שלי נכתב מראש ועליי מוטלת האחריות לנהל את האימפריה.
ערכים ותיקים. שלטון ותיק. כסף ותיק.

כל מה שאני עושה חסר מטרה.
כל מה שאני עושה ריק מתוכן.
נשים, כסף, שליטה – הכול חסר משמעות.

עד שהיא הגיעה.

כשהוורד ממשפחת וולקוב הופיעה אצלי בבית, כנטל מחפיר שנמסר לי באופן אישי על ידי נסיך מבית וסילייב, התחלתי לסלול את דרכי.
נדרתי נדר לעזור לה לשוב לפרוח.
האש שלה צרבה אותי.
היא. היא. היא.

אבל אי אפשר לאהוב ורד ולצפות שהקוצים לא ידקרו אותך.
היא פצעה אותי עמוק מדי. ודיממתי.
הנשמה שלי ברחה.
וכל מה שנותר הוא מפלצת קרה ומחושבת.

אני וניימין.
לצרוב.
לחשוב.
לחלוב.
וטרוב.

מי שנכנס לעולם שלי כדי לשחק משחקים, צריך להתכונן להפסיד.
בסופו של דבר, אני תמיד מוצא את הקוץ ודוקר איתו.

***

וולקוב הוא השם שלו ייחלתי.

זו המשפחה שבה גדלתי, אך לא כשווה בין שווים – אלא כבן המשרתת.
זה לא מנע ממני להפוך לאדם שאי אפשר להתעלם ממנו.
גם כשקיבלתי את השם המגיע לי בזכות, עדיין הרגשתי מנותק מהכול.

עד שהיא הגיעה.

כל מה שעשיתי היה כדי להתקבל.
כל מה שאיבדתי, הביא אותי אל המשפחה שלי.
אל החיים האלה.
אליה.

נאבקתי למען המעמד.
נאבקתי למען אחיותיי.
ואיאבק עד המוות למען המלאך שלי.
היא הוכיחה לי שיש אור בעולמנו השחור משחור, שהכוכבים לא יכולים לזרוח ללא אפלת הלילה.
היא הכוכבים ואני הרקיע שבו היא זורחת.

רוע אורב בין הצללים שאנחנו יוצרים.
השחיתות והשפל המוסרי של המשפחות הראשונות הפכה לרעילה והיא מזהמת את כולנו.
המשחקים התקיימו וכעת עליהם להסתיים.

אני ואס.
לארוב.
לצלוב.
לחלוב.
וולקוב.
השטן מאוהב במלאך ויחד הם ימשלו בגיהינום עלי אדמות.

***

קר דיוקי וקיי וובסטר, שתי סופרות רבי־המכר של וול סטריט ג’ורנל, ניו יורק טיימס ויו־אס־איי טודיי, חברו יחדיו דרך אהבתן לספרים אפלים והתמכרותן לכתיבה.
סדרת וי גיימז היא אחת מהסדרות הבולטות והמצליחות שהן כתבו יחד.