חיים גראביצר

הספר חיים גראביצר - סיפורו של נוֹפֵל המונח בפניכם, פרי עטו של פרופ' יהושע פישל שניאורסון (1888-1958), הוא גולת הכותרת של יצירתו הספרותית. הוא מתאר בדייקנות, ברבגוניות וברגישות רבה מסע רוחני של יהודי "נוֹפֵל" בן המאה התשע-עשרה, שבעקבות נבכי נפשו הוא נע ונד בין מגוון עולמות רוחניים וחברתיים בני תקופתו: חסידות חב"ד, חסידות פולין (גליציה), עולם ההשכלה, ישיבת וולוז'ין ועולמם של המתנגדים, וסיפורם הטראגי של הקנטוניסטים.

הספר, פרי דמיונו היצירתי של המחבר, נכתב על רקע מקומות, אישים ואירועים אמיתיים, והוא מבטא את רחשי לבו וקורות חייו, לצד הבנתו כרופא ופסיכולוג בנפש האדם. הוא נכתב בתקופות שונות בחייו: החלק הראשון הודפס ביידיש בשנת 1922 בברלין, בשם "חיים גראוויצער: די געשיכטע פון דעם געפאלענעם פון דער חבדישער וועלט" (סיפור המעשה על הנופל מעולמם של חסידי חב"ד). החלק השני והשלישי הודפסו גם הם כחלק אחד בברלין בשנת 1926 תחת הכותרת "חיים גראוויצער: ראנגלעניש פון דעם געפאלענעם" (היאבקות הנופל). חלקים אלו נכתבו בידי המחבר בשנות השלושים לחייו. שנים לאחר מכן, לקראת שנות החמישים לחייו, המשיך המחבר בכתיבת החלק הרביעי, הגדול בהיקפו מקודמיו והשונה מעט בתכניו ובמסריו. פרסום ראשוני שלו בשפת כתיבתו ביידיש הודפס מדי שבוע בשבוע כסיפור בהמשכים בעיתון דער מארגען זשורנאל בניו יורק בשנים 1937-1938, תחת הכותרת: "דער סוף פון אגעפאלענעם" (סופו של הנופל).

הספר תורגם לעברית בידי הסופר והמשורר אברהם שלונסקי, שגדל בעצמו במשפחה חב"דית שהיתה מקורבת למשפחת שניאורסון. התרגום העברי פורסם לראשונה בגיליונות יום שישי של עיתון הצופה בשנים 1938-1940. מהדורה עברית שלמה של הספר הודפסה בתל אביב בדפוס מסדה בשנת 1940, ומהדורה שנייה, מתוקנת יחסית לקודמתה, יצאה בהוצאת אברהם ציוני בשנת 1956.

המחבר מיטיב לתאר מגוון עולמות רוחניים שהתוודע אליהם בילדותו ובבגרותו. כתיבתו רוויה בשפע של ביטויים ייחודיים בעברית וביידיש, בארמית תלמודית לצד עברית רבנית ולעתים אף ברוסית.

מהדורה זו משמרת את מרבית הטקסט המקורי, לצד הערות שוליים מבארות. תפקידה של השפה בספר זה איננו להיות כלי להמשגת רעיונות בלבד; שלל הביטויים והמושגים הייחודיים הם מעין תווים מוזיקליים, היוצרים בשילוּבם יחד את איכות היצירה, את עומקה ואת עוצמתה הספרותית הנדירה. מבחינה זו השפה היא חלק בלתי נפרד מייחודה של יצירת מופת זו, המטעימה את הקורא במעט מרוחם ומעולמם של החיים היהודיים במאה התשע-עשרה במזרח אירופה.

כמעשה של גשר בין הספר, המחבר והתקופה לבין הקוראים כיום, לקחנו לעצמנו היתר להוסיף הערות תוכן לצד ענייני תרגום, לכתוב מעט פרטים על דיוקנן של דמויות היסטוריות המוזכרות בסיפור, להבהיר מושגים, לפסק ולנקד, וכך לשמר את המקור היידי וצלילו. במהלך העריכה השווינו בין המהדורות השונות וביניהן ובין חלקים מכתב היד של המחבר ביידיש, משנותיו בברלין ומימי מגוריו בתל אביב, שנשתמרו בעיזבונו בתיקי שניאורסון ב"ארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה על שם אביעזר ילין" (מיסודה של הסתדרות המורים) בתוך הספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב.

אחרית הדבר מציגה בפני הקורא את דמותו הייחודית של המחבר: ילדותו ונערותו בבית אביו הרב מהומל וסבו האדמו"ר מרצ'יצה, פלג מחסידות חב"ד קאפוסט; לימודי הרפואה באוניברסיטת ברלין ומפגש עם יצירה, ספרות ותרבות עברית; פעילותו המסורה למען ילדים ומבוגרים במרפאות לחינוך מיוחד, בברלין, בוורשה ובתל אביב; תפיסתו הפסיכולוגית הייחודית, המדגישה את ערך המשחק והיצירתיות בתהליך הבראתו הנפשית של האדם, גישה המתוארת בספרי פסיכולוגיה שהוא הוציא לאור ביידיש, בגרמנית, באנגלית, בצרפתית ובעברית; וכן כתיבתו הספרותית הענפה במשך השנים, לצד מעורבותו בענייני ציבור, ובפרט הניסיון לרתום אנשי רוח לפעילות ציבורית בימי השואה למען יהודי אירופה, במסגרת הארגון "אל דמי".

חיבור זה נועד להפגיש את הקוראים עם דמותו העלומה של המחבר, איש רוח ייחודי, סוער ויצירתי, שלא נמנה עם מגדל השן של עולם הרוח והספרות, היה ער למצוקת הזולת ועסק כל חייו בעשייה עם שכבות מוחלשות. ייתכן שאחריתו של חיים גראביצר, גיבור הסיפור שלפנינו, ובחירתו להצטרף לגורלם של ילדי הקנטוניסטים, היא השתקפות נאה של חיי המחבר, שהתמסר לטיפול בילדים חריגים וחי את חייו במגוון רחב וסותר של עולמות רוחניים ותרבותיים, חברתיים וגיאוגרפיים ודוברי שפות שונות, שידע להיות בן בית בכל אחד מהם וגם להיות אחר ושונה, ואולי בשל כך נשתכח זכרו.

מלאכת העריכה נעשתה בשיתוף עם צבי יוסף שכטר, נכד המחבר, ועם שלמה הופמן. דמות דיוקנו של המחבר עמדה לנגד עינינו בשעת עבודתנו, השתדלנו לשמר את סגנונו הייחודי ואנו מקווים שעשינו את מלאכתנו נאמנה. תודה מיוחדת לפרופ' דוד אסף על עזרתו הרבה בהתקנת הספר, בעצה, בליווי ובתיקון טעויות בהערות בגוף הספר ובאחרית הדבר על המחבר. תודה מיוחדת לפרופ' דינה פורת, הראשונה והאחרונה שכתבה על קבוצת "אל דמי" ועל פועלו של המחבר בנושא זה, ששיתפה אותי בעין יפה בחומרי הארכיון שבידה. תודה לגברת דנית בראלי, מנהלת "הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה על שם אביעזר ילין", שפתחה את שעריו בפנַי. תודה למשפחת עורי - פרופ' אבי וקרין קוסוי עורי, על שיחות וחילופי דעות בעניינו של המחבר ופועלו הרפואי ועל כך שבעקבותיהם הגעתי אל הארכיון.

הוצאת "ידיעות ספרים" נטלה על עצמה את האחריות המלאה להוצאה המחודשת של ספר עב כרס זה. תודת הקוראים ותודתי נתונות לה על כך. תודה מיוחדת ליפעת הראבן, עורכת ספרות מקור בהוצאה, על היענותה המיידית לפרויקט ועל מסע משותף בעקבות המחבר וספרו.

הוצאת מהדורה זו היא לי סגירת מעגל עם ספר שהתוודעתי אליו בצעירותי בחנות לספרים משומשים ובמשך לילה שלם קראתי בו ולא יכולתי להניחו מידי. בשנים לאחר מכן המשכתי ללמוד אותו שוב ושוב פעמים רבות. שאלותיו של חיים גראביצר גיבור הסיפור ממשיכות להדהד בלבי, ואני מקווה שימצאו מסילות גם ללבו של הקורא, שימצא בספר זה חוליה המקשרת בין קוראי השפה העברית בימינו ובין עולמם הרוחני המגוון של יהודי מזרח אירופה בשלהי המאה התשע-עשרה.

במכתב שכתב המחבר לידידו הסופר יהושע רדלר-פלדמן ("ר' בנימין") לאחר צאת הספר בשלמותו בשנת 1940, נאמר:

גיבור הסיפור הנו גראביצר "הנופל", שהוא מעין "פאוסט" חסידי, אשר מצדדים חדשים ומתוך מכאובי נפש מיוחדים מגולל הוא את הבעיות הנצחיות של הווייתנו הרוחנית. לקול "הנופל" הזה צריך להקשיב, ולהגיב עליו צריך!

אנו תקווה שכך יהא.

נתנאל לדרברג