חיסול ממוקד

בגובה מטר תשעים ובמשקל 125 קילוגרם, קֶן בֶּרְגְלוּנד היה סוג של ענק. היה לו זקן בלונדיני עבות ושרוולי קעקועים שטיפסו במעלה זרועותיו. "הסטייקים כמעט מוכנים," קרא.

קריאת שמחה עלתה מחבריו לצוות שבחצר ומהנשים שנאספו סביב לוח האבן העתיק ששימש שולחן אוכל. מישהו השמיע שיר של צ'רלי דניאלס באייפון שלו ועוד בירות נשלפו מהצידנית.

היה זה לילה מושלם לפיקניק. מעל המצודה המדברית הנטושה הכוכבים זהרו בשמיים התכולים־שחורים, משב רוח קל צינן את חומו של היום, ולרגע הם הצליחו לשכוח היכן הם נמצאים.

אבל הם נזכרו ברגע שעיניהם נחו על רובי ה-M4 המקוצרים שהיו תמיד בהישג יד, או על אקדחי ה-0.45 מילימטר שנשאו הגברים על מותניהם. ברגע שרואים את אלה, האשליה מתנפצת. אף אחד לא מתחמש כך לארוחת ערב אלא אם הוא נמצא באזור מלחמה. וזה בדיוק האזור שבו הם היו.

אשלי פוֹסְטֶר הפחיתה בערכה של הסכנה כשהציגה את הטיול לשתי חברותיה כחוויה הלקוחה מ"לורנס איש ערב" - סופשבוע בטירה מדברית רומנטית, מוקפת במדבר רחב ידיים ובכמה גמלים. מובן שכקצינת איסוף מודיעין של הסי־אַיי־אֵי, היא ידעה שזה לא מדויק. היא היתה מוצבת בשגרירות ארצות־הברית בעמאן שבירדן ונחשפה למודיעין מדי יום. למעשה, היה זה תפקידה למיין את המידע, לפענח אותו, ולשלוח אותו בחזרה למטה הראשי של הסי־איי־אי בלֶנְגלי שבווירג'יניה.

לא היה מקום בטוח בעיראק - על אחת כמה וכמה באַנְבַּר. דאעש אולי לא הגיעו עדיין לעומק הפרובינציה, אבל היה זה רק עניין של זמן עד שיגיעו.

גם חברותיה ידעו את האמת. כחברות סגל בשגרירות, הן היו מעודכנות בפרטי המצב הביטחוני לא רק בירדן אלא גם בעיראק ובסוריה השכנות. מה שהן עמדו לעשות היה מסוכן.

אבל הסכנה היתה חלק מגורם המשיכה של הסופשבוע. זו היתה הרפתקה, והרפתקאות אמורות להיות מרגשות. ומה יכול להיות מרגש יותר ממסיבה של שני לילות בבית בטוח של הסי־איי־אי?

הן יצאו מהעבודה מוקדם ביום שישי, עצרו בדירתן רק כדי לארוז כמה בגדים וארבע צידניות ענקיות (שאותן השאילו מהמחסן של השגרירות) מלאות באוכל, בין היתר בסטייקים, בגלידה, בבירה ואפילו בדונאטס.

באווירה קלילה, המתאימה יותר להווי סטודנטים במכללה היוצאים לחופשת הקיץ, הן קפצו לתוך הטויוטה של אשלי, הגבירו את המוזיקה, וכיוונו את הג'יפ למעבר הגבול כָּרָאמֶה־טָארֶבִּיל.

פחות משלוש שעות לאחר מכן הן נופפו בדרכוניהן הדיפלומטיים ועברו דרך נקודות הבידוק הירדנית והעיראקית. מעט אחריהן המתינו להן החבר של אשלי ושניים מחברי הצוות שלו.

כחבר לשעבר ביחידת הרֵיינגֶ'רס של צבא ארצות־הברית, קן בֶּרְגְלוּנד עבד עבור הפלוגה המסווגת הצבאית־למחצה הידועה בשם חפ"ם - החטיבה לפעולות מיוחדות.

קן וששת חברי הצוות שלו ישבו במצודה המדברית המתפוררת למעלה משבוע, ממתינים לאור ירוק מהסי־איי־אי לחדירה לסוריה כדי לתפוס מבוקש בכיר בדאעש.

האספקה כבר החלה להידלדל כאשר הצוות של בֶּרְגְלוּנד קיבל הודעה מלנגלי שהמבוקש שוב שינה מיקום ויש עיכוב נוסף. בסי־אַיי־אֵי רצו להמשיך את המעקב אחר המבוקש למשך כמה ימים נוספים כדי לראות עם מי הוא נפגש. לאחר מכן יוחלט מה לעשות.

מהר, להמתין. מהלך צפוי מצד המפעילים שלהם. אם לנגלי רוצים לדחות את המשימה, ההחלטה בידיהם.

אבל בינתיים, בֶּרְגְלוּנד קיבל החלטה משלו. למה לא לחדש את המלאי באספקה מעניינת קצת יותר?

הוא ואשלי לא התראו כבר כמה חודשים. כשהוא הציע שתבוא, היא קפצה על ההזדמנות. כל עוד היא תצא לדרך לפני התפילות של יום שישי, הכול יהיה בסדר. לא נשקפה סכנה ממשית בין עמאן לגבול. הנשק שלה יהיה עליה, ואם היא תצטרך לשלוף אותו, היא כבר תסתדר.

אביה של אשלי, שהיה בעצמו יוצא צבא, לימד אותה לירות באקדח כבר בגיל צעיר. מעבר להכשרה הנרחבת שעברה בסי־אַיי־אֵי, היא התאמנה כל הזמן והתגאתה ביכולתה להביס כל גבר שיהיה טיפש דיו לזלזל בכישורי הירי שלה.

זה היה רק אחד מהדברים שבֶּרְגְלוּנד אהב בה. לא רק שהיא היתה חתיכה הורסת מדרום פלורידה, היא היתה גם אישה חזקה - חסרת פחד, בלתי מתנצלת ולא מושפעת ממה שאנשים אחרים חשבו שהיא צריכה להיות.

אביה, לעומת זאת, תכנן את החיים שלה אחרת. הוא לא רצה שהיא תתקרב למזרח־התיכון, והפעיל לחצים כבדים כדי להשאיר אותה בארצות־הברית. אבל אשלי, בהיותה אשלי, מצאה דרך להשיג את מה שרצתה.

כך היה תמיד, וזה הדאיג את בֶּרְגְלוּנד. אף על פי שהם השתובבו לא מעט בשיחות וידאו סקסיות, הוא חשש שבסופו של דבר היא תצטרך מגע אמיתי, ושהיא תמצא אותו או בשגרירות או במקום אחר בקהילה הדיפלומטית.

הריינג'ר־לשעבר לא היה מסוגל לחשוב עליה עם איזה דיפלומט אירופאי נפוח, או חס וחלילה עם איזה נחת לשעבר שעובד בשגרירות. אם הוא הפר חוקים כלשהם בכך שהביא אותה לאמצע המדבר - זה היה שווה.

אבל, כפי שקורה לעיתים קרובות, החלטה גרועה אחת מובילה להחלטה גרועה נוספת.

הרעיון של סטייקים לארוחת ערב ושל בחורות יפות שיביאו את הסטייקים האלה, קָסַם כל כך לגברים האחרים בצוות, עד ששתיים מחברותיה של אשלי הוזמנו גם כן.

ומבחינתם, מה שקורה בשטח נשאר בשטח. לא היתה שום סיבה לעדכן את החבר'ה בלנגלי.

בֶּרְגְלוּנד החזיר את תשומת ליבו לסטייקים, והפך אותם בפעם האחרונה כדי ליצור פסי צריבה מושלמים בבשר - טכניקה שלמד קיץ אחד כשהיה סטודנט ועבד בסטיקייה בדאלאס.

זו עמדה להיות סעודת מלכים. אשלי השיגה אפילו מצרכים לסלט חגיגי. הלוואי שכל הפריסות שלהם היו כאלה.

כשהסטייקים היו מוכנים, הוא ערם אותם על צלחת, תלה את הרובה שלו על הכתף ופנה לכיוון השולחן. הקסדה שלו, בעלת אמצעי ראיית לילה, נחה בשורה לצד הקסדות האחרות.

בֶּרְגְלוּנד עבר את חצי הדרך לשולחן כששמע את שריקת הפגז הצורמת. הוא שמט את הצלחת, רץ לכיוון האחרים, וצעק, "פצמ"ר! פצמ"ר! תפסו מחסה!"