טווה הרשתות – כרך א’

”טווה הרשתות’, ד”ר יוסף (ג’ו) שוורץ ומבצעי הסיוע וההצלה של הג’וינט (JDC) במלחמת העולם השנייה ומוצאיה’, מקיף ארבעה כרכים. השניים הראשונים, כרכים א’ וב’ – מתמקדים, בעיקרם, במלחמת העולם השנייה. השניים האחרים, כרכים ג’, ד’, מתמקדים בעיקרם במוצאי מלחמת העולם השנייה, בואך להקמת מדינת ישראל ושנותיה הראשונות. פרוט מדויק של הפרקים של כל כרך בתוכן העניינים אשר בראש כל כרך.

‘טווה הרשתות’ היא ביוגרפיה מבצעית של הרב הד”ר יוסף שוורץ, מי ששימש מנהל מערך הג’וינט באירופה ולמעשה גם בצפון אפריקה, ארצות המזרח התיכון וארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה ומוצאיה. ביוגרפיה של מי ששִעֲבֵֵּד את עצמו למען המטרות אותן שרת, התגלם בתוך התפקיד אותו מילא ובו התמלא. גיבור כמעט אלמוני, שלא טרח להשאיר את גרסתו על תרומתו המכרעת לעם היהודי בתקופה הרת גורל זאת.
מסע המשתרע על פני ארבע יבשות ועשרות מדינות ומתמשך שלושים ואחת שנים של פעילות טיטנית: אחת עשרה שנים בג’וינט (JDC – Joint Distribution Committee, 1950-1939), כחמש שנים במגבית היהודית המאוחדת (UJA, 1955-1951) וכחמש עשרה שנים במפעל אגרות החוב (הבונדס, 1970-1955).
סיפור מעורבותו בכל פעולות ההצלה של יהודים, הגלויות והסמויות, ה’חוקיות’ וה’בלתי חוקיות’ במלחמת העולם השנייה; בארגון הגירתם של עשרות אלפי יהודים שהצליחו להבקיע אל צרפת וממנה אל ספרד ופורטוגל ודרכן אל כל ארץ שפתחה שעריה בפניהם; בתוכניות הכופר השונות להצלת יהודי אירופה, בתוכניות השונות להצלת הילדים ועוד. גורם מרכזי בטיפול במחנות העקורים ובשוהים בהם, ובמאבק המדיני שניהלה התנועה הציונית כנגד רעיון הרפטריאציה (החזרת כל הפליטים לארצות הולדתם). מי שהיה מלווהו של ארל האריסון בביקור במחנות העקורים, היה גם מנסחה של הטיוטה העיקרית של הדו”ח שהוגש לנשיא טרומן והופיע כציוני גמור בוועדות הבינלאומיות, שמונו לאחר המלחמה בשאלת ארץ ישראל. האיש שעם צוותו וארגונו מילא תפקיד מכריע גם בסיוע ובשיקום הקהילות היהודיות שבחרו להישאר בארצות הולדתם. שניתב את הג’וינט להשתתפות פעילה בהעפלה וב’בריחה’, ובארגון מבצעי העלייה הגלויים והסמויים מכל ארצות אירופה, ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. פעולות בשיתוף הדוק עם המוסד לעלייה ב’, פעילי הבריחה, ושליחי היישוב בארצות השונות שנוהלו ביצירתיות, תעוזה ומקוריות הנראות כלקוחות מסרטי ריגול ופעולה משובחים. שעשה עם אנשיו גם בפעולות הקליטה בישראל עד שהיו למעין מח”ל (מתנדבי חוץ לארץ) אזרחי. סיפור, שלבד מהיותו סיפורו של שוורץ הוא גם מעין ביוגרפיה ארגונית של הג’וינט, אשר שוורץ הפך את פניו ועיצב את דמותו כארגון היוצא לעזרתו של כל יהודי בכל דרך ובכל מקום בו הוא נתון במצוקה. קורותיו בעוד כשני עשורים במגבית היהודית המאוחדת וגם במפעל אגרות החוב של ישראל – הבונדס – להבטחת הנדרש לישראל העוּבָּרׅית. פעילות שסימנה גם את ה’חתך הגאולוגי’ של מעורבותם החשובה של יהודי ארצות הברית ביישוב ובמדינת ישראל בעשוריה הראשונים.
ככל ביוגרפיה, גם ביוגרפיה זאת מנסה למצוא תשובה לחידת אישיותם ומקומם המיוחד של גיבורי סיפורה בהיסטוריה. רמז דק כְּפִיל מוצע לקורא בשם הספר: ‘טוֺוֵה הרשַתוֺת’.

*****
פרופסור ג’ודי באומל-שוורץ, אוניברסיטת בר-אילן.
” … ספר אדיר במובנים רבים. אדיר ממדים, אדיר בעומק ובדיוק, אדיר בפריסה הרחבה של הנושא, המקורות והמחקרים שמהם שאב המחבר ועוד ועוד … סיפור המובא במלוא המורכבות, מבלי לפסוח על דמות, מקום, ארגון, וכל מה שסבב לו. ניתוח הסיפור מכל צדדיו המעניק לקורא גם את הסיפור בתוך הסיפור שבתוך הסיפור… ספרו של היסטוריון בכיר, מרכזי בתחומו, החולש על כמה תחומים ובקי בהם מאד, שידע לעשות שימוש מושכל בחומרים היסטוריים באמצעותם היה בעצמו לטווה – טווה סיפור היסטורי מרתק — קריאת חובה –.”

פרופסור דני גוטויין, אוניברסיטת חיפה:
“מעבר לחשיבות יוצאת הדופן של הספר לחקר תולדות השואה של העם היהודי והקמתה של מדינת ישראל, פרילינג מציע גם תרומה נדירה לדיון ההיסטוריוגרפי בשאלת “מקומה של האישיות בהיסטוריה”, וככזה הוא קריאת חובה לכל החותרים להבנת העבר”.

ד”ר רפי ואגו, אוניברסיטת תל אביב:
“… תוך כתיבת “טווה הרשתות” הפך המחבר ל”טווה ההקשרים” שהצליח להרכיב פסיפס מרתק על פועלו של יוסף שוורץ ופעולות ההצלה של הג’וינט, תוך מארג מורכב של תקופת השואה ומוצאיה … תמונה אמינה ביותר של המציאות הפוליטית המורכבת ותרומה רבה להיסטוריוגרפיה של הנושא … גורלם של יהודי רומניה בשואה, הטרגדיה הנוראה בשטחי טרנסניסטריה, תוכניות וניסיונות ההצלה, הפעולות לקליטת פליטים והנושא המורכב של גורלם של יהודי רומניה אחרי המלחמה בתקופת הסובייטיזציה ( לרבות ההצעות למכירת היהודים) – מוצגים בכתב היד בצורה המוסמכת ביותר, תוך שליטה מלאה בפרטי המפה הפוליטית המשתנה במהירות, ותפקידם של האישים ששיחקו תפקיד חשוב מול הג’וינט. בטוחני שלספר תהיה הצלחה רבה ותרומה מאוד משמעותית”.

פרופסור מרקוס זילבר, אוניברסיטת חיפה:
“… ניתוח ביוגרפי של יוסף שוורץ, תושייתו ועוצמתו של איש יוצא דופן. יכולותיו לבחון ולנתח מצבים מורכבים, לקשור קשרים אישיים ומי שבאמצעותו נבחנות הדילמות בהן התמודד הממסד היהודי העולמי והמקומי משנות מלחמת העולם השנייה ועד שנות החמישים … מרשימות במיוחד המיומנויות שרכש בחייו, יכולותיו לחבר גופים וארגונים שנראו כבלתי ניתנים לחיבור לשרות פתרון מצוקות היהודים … יכולותיו ליישם שיטות הצלה ממערב אירופה במזרחה, לפתור מצוקות במרכז אירופה ולתרגמם לפתרון מצוקות בצפון אפריקה ולהפך … התבוננות המצליחה … להצביע על יכולתו של איש אחד … לשנות את תכתיבי “התהליכים ההיסטוריים הגדולים …”.

פרופסור אסתר מאיר-גליצנשטיין, אוניברסיטת בן-גוריון:
“… אי אפשר שלא להתפעל מהיקף החומר ומהיקף היריעה … הפרק על הג’וינט והעלייה מתימן מעניין מאוד … מעבר לחומרים המוכרים לי בנושא, מצאתי עניינים נוספים הקשורים לשוורץ ולג’וינט עצמו, לחברת התעופה ולהסדרת הטיסות ובכלל – לעניינים של פעילות הג’וינט שמאחורי הקלעים … עבודה מרשימה”.

פרופסור דן מיכמן, אוניברסיטת בר-אילן ויד ושם:
“מחקר מרשים, חשוב, מפורט ומתועד בצורה יוצאת מן הכלל … מחקר חשוב ביותר לחקר “ההיבט היהודי” של השואה …”

פרופסור חיים סעדון, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן צבי:
“ספר התורם לידיעה ולהבנה במספר מישורים: הכרות עמוקה ויסודית עם דמותו של ד”ר שוורץ והשפעתו על התקופה שממלחמת העולם השנייה ועד ראשית שנות החמישים. בהקשר זה בולטת שאלת מקומה של האישיות בהיסטוריה, שכן ברור עד כמה הצליח ד”ר שוורץ להטות את המדיניות של ארגונו לעבר הציונות ומדינת ישראל, עניין שכלל לא היה ברור מאליו. הספר מלמד גם על חשיבותם של ארגונים יהודיים בינלאומיים ברגעי משבר … ועל יכולתו של שוורץ להטמיע את ההכרה בחשיבות ההיסטורית המיוחדת של התקופה בקרב מנהליו.
הספר מוסיף עוד רכיב חשוב להבנתה של התקופה ושוזר, בצורה מעוררת הערכה, את ההיסטוריה של הקיבוצים היהודים בעולם מתוך “יציאה” מהדיון הממוקד ביהודי אירופה, בשארית הפליטה וב’בריחה’, מגמה שאפיינה את המחקר עד כה. במחקר הנוכחי נטוו הרשתות לראייה של התהליכים שעברו על יהדות ארצות האסלאם כחלק אינטגרלי של התקופה ושל העם היהודי.”

פרופסור דינה פורת, אוניברסיטת תל אביב ויד ושם:
” … קראתי בעניין רב ובהשתאות את העבודה האדירה ששוורץ ופרילינג עשו … “

פרופסור זהר שגב, אוניברסיטת חיפה:
” … פנינה מחקרית! פרילינג חושף בספר מגוון אדיר של תיעוד ארכיוני חדש ומרתק המוצג בפני הקורא בצורה מרתקת ונגישה. המחבר מציג לראשונה בהיקף ובמידת העמקה כזאת את סיפורו של יוסף שוורץ –סיפור שלא סופר. חשיבותו של הספר חורגת מכך. באמצעות דמותו המרתקת של שוורץ ופעילות ארגון הג’וינט בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, נחשפים בפנינו זרמי העומק והתהליכים המורכבים והייחודיים של פעילות ההצלה של הארגונים הפילנטרופיים היהודים בתקופת השואה, ועיצוב העולם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה. ספר שאנשי אקדמיה, סטודנטים והציבור המתעניין ימצאו בו ענין רב. “

פרופסור דניס שרביט, האוניברסיטה הפתוחה:
” … פרילינג שולף מתהום הנשייה את דמותו של יוסף שוורץ. בכך עושה חסד עם אחד החיילים האלמונים של צבא הצללים שעבדו במסירות ובמרץ להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה … פרילינג לא טרח יתר על המידה לעסוק בשאלה מדוע הם עשו זאת? מניעיהם ברורים … [חלף זאת] המחקר מנסה לתאר ולנתח כיצד יוסף שוורץ ואנשיו עשו את מה שעשו כנגד כל הסיכויים … תוך היצמדות מעוררת השתאות למסמכים שחשף אנו לומדים מה היו ההחלטות שהתקבלו והפעולות שבוצעו, כיצד ניצלו כל ההזדמנות שנקרתה בדרכם, איך בנו הזדמנויות, וכיצד הפליאו להתגבר על המכשולים. לתומי חשבתי שרק סופר מתח דגול מסוגל לתווך מציאות כה סבוכה, מציאות העולה על כל דמיון. ובכן טעיתי. מתברר שגם היסטוריון בעל כושר נרטיבי משובח כמו זה של טוביה פרילינג מסוגל, על סמך המסמכים בלבד … לרתק את הקורא על פני אלפי עמודים … נסחפתי אחר העוצמה של הדמות ואחר העוצמה שבמילות המחבר. נסחפתי ונלכדתי ברשת שטווה פרילינג בכישרון רב ..”.

ד”ר גלי תיבון – “ספר מרשים. מהנקודות הקטנות … ועד התמונה הרחבה של ניסיונות ההצלה ומפעלי ההצלה. בדרכו היסודית ובכתיבתו המרתקת מחזיר המחבר את העובדות למרכז השיח ובונה בסיס לדיון ההיסטורי לדורות”.

טוביה פרילינג הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 2001-1993 כיהן כראש מכוני בן-גוריון בקריית האוניברסיטה במדרשת בן-גוריון. בשנים 2004-2001 כיהן כגנז המדינה במהלכן הכין והגיש תוכנית אב לפיתוח ושדרוג מערך ארכיוני ישראל. בשנים 2005-2004 היה אחד משלושת סגניו של הפרופסור אלי ויזל ב’וועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה’. על שרותו בוועדה ועל הישגיו האקדמיים זכה בעיטור כבוד מטעם נשיא רומניה, יון אילייסקו. בין ספריו: חץ בערפל: דוד בן-גוריון, הנהגת היישוב ונסיונות הצלה בשואה (1998; זכה בפרס מרדכי איש שלום); מי אתה ליאון ברז’ה? סיפורו של קאפו באושוויץ, היסטוריה, פוליטיקה וזיכרון (2009). גרסתו באנגלית,A Jewish Kapo in Auschwitz, History, Memory and Politics of Survival (2014) הוגדרה על ידי אחד מעורכי כתב עת חשוב להיסטוריה יהודית בארצות הברית כראשון ברשימת חמשת הספרים הטובים ביותר שראו בה אור באותה שנה.