לעבור את הגבול

פרוסה לפניכם התיאוריה של תורת החסידות לגבי מסע החיים. ככל תיאוריה, היא משרטטת את המבנה הרעיוני של הנושא שבו היא עוסקת, בשאיפה להסביר עד כמה שאפשר את מציאות חיינו, ולשמש מפה להולכים בה. אין כאן ניסיון לשכנע או להוכיח שהמפה אמיתית. ההולכים בדרך יצטרכו לשקול אם הם רוצים להיעזר בה, האם יש בה כדי לתת פשר למסלול שאותו הם עוברים. למפה שלושה מרכיבים שכל אחד משמעותי בפני עצמו: תיאור השטח, הגדרת היעד, וסימון מסלול ההגעה אליו.

החשיבות של המפה, עוד לפני הקו שמסמן את מסלול ההליכה, מתבטאת בכך שהיא מגדירה את המרחב. היא יודעת לומר שאנחנו נמצאים בנגב ולא בערבה, ושליד עץ השיטה שלפנינו יש מעיין. לכן התיאוריה על מסע החיים מתחילה בהסבר על העולם. מה בעצם הקטע עם הגלובוס והאם הוא רק מה שאנחנו רואים שהוא או שיש בו ממדים נוספים. באמצעות עיון במושגי יסוד כמו סוף ואינסוף, צמצום וגילוי, ניפתח לאפשרות שהעולם שלנו מכיל גם רבדים מטפיזיים.

לאחר שיוסבר כיצד בנויה המציאות שסביבנו, מה מצויר במפה, ניתן יהיה לגשת לשאלה העיקרית – מה התכלית של המסע, לאן עלינו להגיע בסיומו? או במילים אחרות: לשם מה הקב"ה הניח אותנו בעולם הזה? על השאלה הקיומית הזו נענה ונאמר שהתכלית היא התקרבות אל הקב"ה מתוך בחירה. הייעוד של היותנו כאן הוא להצליח לעבור את הגבול של העולם החומרי ולבחור לדבוק ברצון ה' האינסופי.

אז את נקודת הסיום סימנו בעיגול אדום, הבנו מה המטרה שלשמה הגענו למסע החיים. כעת נצטרך לצייר את תוואי הדרך, את מסלול ההליכה, בתקווה שנעמוד באתגרים שעוד נכונו לנו. ההגעה אל מה שמעבר לגבולות כרוכה בעמידה בניסיונות, בהקשבה לקול ה' ובדיוק פנימי.

את המפה הזו לא אנחנו המצאנו. היא מתגלגלת בעם ישראל במשך דורות, כשבכל פעם היא מונגשת לקהל המטיילים לפי סגנונם ועניינם. בספר זה נעשה ניסיון לצבוע בגוונים חיים את דבריו של הרש"ב. הרש"ב היה חלק מהתהליך המתמיד של העברת המפה בין גדולי האומה, כשהוא המשיך את הפרשנות שנתנו לה הבעל שם טוב, האר"י ושאר בעלי החסידות. אולי הסיפור של העברת המפה נשמע כאילו הוא לקוח מאיזה סרט, אבל האמת היא שהגרסה הראשונה שלה מופיעה בתורה עצמה, פשוט צריך לקרוא. מרוב שהתרגלנו לסיפורי פרשת השבוע כבר מגן הילדים, אנחנו מפספסים את האוצר שטמון בפסוקים הללו.

* * *

הגרסה של הרש"ב למפה, לתיאוריה על מסע החיים, מבוססת על העמקה בפסוק אחד בספר דברים. כעת נראה מהי ההבנה הקלאסית של הפסוק ומה שואל עליה הרש"ב.

בקטע הבא, שבו משה רבנו מדבר בלשון נוכח, אפשר ממש להרגיש כיצד הוא קורא לכל אחד מאתנו. משה פונה אל עם ישראל ברגע שלפני מעבר הגבול לארץ ישראל, ולקראת סיום הנאום הוא אומר:

אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְ־הוָה הוּא הָאֱ־לֹהִים, אֵין עוֹד

מִלְבַדּוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶ

הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ

וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וַיּוֹצִאֲךָ

בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם: לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים

מִמְּךָ, מִפָּנֶיךָ, לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה, כַּיּוֹם

הַזֶּה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְ־הוָה הוּא הָאֱ־לֹהִים

בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד:

דברים ד, לה–לט

משה מתאר את החוויה הייחודית שעבר עם ישראל ביציאה ממצרים. גולת הכותרת של חוויה זו היא ההבנה שהקב"ה הוא הבּוֹס הגדול של המציאות. הכוונה הפשוטה של הפסוק האחרון היא שהקב"ה הוא האלוקים שאותו אנו עובדים, ושאין א־ל אחר מלבדו. אך הרש"ב מפנה את תשומת לבנו להקשר של הפסוק, ומראה שהוא מובא בסמיכות לאזכור יציאת מצרים והכניסה לארץ. מדוע בוחר משה לייחס דווקא לשני מאורעות אלו את הידיעה שה' הוא האלוקים ואת השבתה אל הלב?

בשאלה זו נפתח המאמר, והיא מקבלת מענה רק בסיומו. אך למעשה, השאלה הזו היא בסך הכול תירוץ שמאפשר לעסוק בנקודות רגישות ומהותיות שנוגעות לכל עובד ה'. להלן פירוט של נקודות אלה על פי החלוקה לפרקי הספר:

בפרק הראשון נדבר על הפער שבין הידיעה לחוויה; אנו יודעים שהקב"ה נמצא בעולם, אך איננו חווים במורגש את נוכחותו ואת קרבתו.

בפרקים השני, השלישי והרביעי יינתנו כמה הסברים לקושי שהוצג בפרק הראשון. הסברים אלו יעניקו לנו מבט מרענן על המציאות המוכרת ויגרמו לנו לשים לב לכך שהקב"ה מתגלה בה דווקא דרך צמצום הימצאותו.

בפרק החמישי נלמד על סיבת ירידת הנשמה לעולם ונעמוד על כך שכל מצוקה אנושית נובעת מריחוקה של הנשמה מהקב"ה.

בפרק השישי נגלה כי הדרך למימוש תכלית ירידתנו לעולם היא עמידה בניסיונות. נבין מהו ניסיון ומדוע העמידה בו משמעותית כל כך.

בפרק השביעי נשתמש ברעיונות שעסקנו בהם בפרקים הראשונים ונפיק מהם כלים מעשיים לעמידה בניסיונות.

בפרק השמיני נחבר את הידיעה שה' הוא האלוקים למהותן של יציאת מצרים ושל ארץ ישראל.

בפרק התשיעי נבחין בניסיון נוסף ועדין, שהעמידה בו משפיעה על ראיית העולם והופכת את המציאות למאירה וקורנת.

אז במקום לרוץ למצוא תשובה לשאלת הרש"ב ולסגור את הספר, בואו נצא לטְרֶק קטן במחוזות החיים.