1
כעבור שבוע
לטילי בּראדשוֹ היתה בעיה. היא לא אהבה בעיות. היתה לה סבילות נמוכה לאי־ודאות, ולכן הן עוררו בה חרדה.
היא חיפשה סביבה אחר מישהו לחלוק איתו את ממצאיה, אבל משרדי האגף לניתוח פשיעה חמורה היו ריקים. היא הביטה בשעונה וראתה שהשעה כמעט חצות. היא שוב עבדה שש־עשרה שעות רצופות. היא הקלידה באגודל הודעה לאמהּ, התנצלה שלא התקשרה אליה.
היא חזרה למסך שלה. היא ידעה טוב מאוד שלא מדובר בתקלה, אבל עם תוצאות כאלה, יצַפו ממנה לוודא גם שלוש פעמים. היא הריצה שוב את התוכנה.
בראדשו הכינה לעצמה תה פירות והעיפה מבט בסַמן ההתקדמות, לראות כמה זמן נותר לה לחכות. חמש־עשרה דקות. היא פתחה את הלפטופ האישי שלה, חיברה את האוזניות והקלידה, "חזרתי למקלדת." בתוך שניות היתה שקועה לגמרי ב'דרַגוֹן לוֹר', משחק תפקידים מקוון רב־משתתפים.
ברקע עיבדה התוכנה את הנתונים שהזינה לה. בראדשו לא בדקה את המחשב של אנפ"ח אפילו פעם אחת.
היא לא היתה אחת שטועה.
כעבור רבע שעה התמוסס הלוגו של הרשות הלאומית למלחמה בפשיעה, ואותן התוצאות הופיעו. היא הקלידה, "עזבתי את המקלדת," ויצאה מהמשחק.
היו שתי אפשרויות. או שהתוצאות מדויקות, או שהתרחש איזה צירוף מקרים מתמטי לא סביר. כשראתה לראשונה את התוצאות, חישבה את הסבירות לכך שיתקבלו במקרה, והסבירות הייתה אפסית. למקרה שישאלו אותה, היא הזינה את הבעיות המתמטיות לתוכנה שתיכנתה בעצמה והריצה אותה. התוצאה שהתקבלה היתה בתחומי שולֵי השגיאה שהתירה. היא לא חייכה כשקלטה שהיא עצמה עשתה את החישוב מהר מן המחשב שלה, באמצעות תוכנה שכתבה.
בראדשו לא ידעה בדיוק מה לעשות עכשיו. בדרך כלל הבוסית שלה, בלשית־מפקחת סטֶפני פְלין, נחמדה כלפיה, אבל עבר שבוע מאז ניהלו את שיחתן הקטנה בנוגע לשאלה, מתי הולם להתקשר אליה הביתה. היא קיבלה אישור לצלצל רק כשהעניין חשוב. אבל... מאחר שב"מ פלין היא שהחליטה אם משהו חשוב, איך היא אמורה לדעת בלי לשאול אותה? זה היה מבלבל מאוד.
בראדשו הצטערה שלא מדובר בבעיה מתמטית. היא הבינה מתמטיקה. היא לא הבינה את בלשית־מפקחת פלין. היא נשכה את שפתה והגיעה לידי החלטה.
היא סקרה את ממצאיה ותירגלה מה תאמר.
התגלית שלה היתה קשורה למטרה העדכנית ביותר של אנפ"ח — אדם שהתקשורת מכנה 'האימוֹלטוֹר'. האיש הזה, יהיה אשר יהיה — והם יצאו מהנחה מוקדמת שמדובר בגבר — כנראה אינו אוהב גברים בני שישים ושבעים. למעשה, אינו אוהב אותם עד כדי כך, שהוא מעלה אותם באש.
מה שבראדשו ניתחה היו נתוני הקורבן השלישי והאחרון עד כה. אנפ"ח נכנסו לתמונה אחרי הקורבן השני. נוסף על זיהוי הופעתם של רוצחים סדרתיים ואנסים סדרתיים, הם גם היו אמורים לספק תמיכה אנליטית לכל כוח משטרתי שעוסק בחקירת מקרי רצח, שעל פניו נראו חסרי מניע. האימולטור ענה בעליל על כל התנאים של אנפ"ח.
מאחר שהאש השמידה את הגופות עד לנקודה שבה אפילו לא נראו עוד כגופות, הנתיחה לאחר המוות לא היתה הגישה היחידה שנקט המח"ק — מפקד החקירה — בקַמבּרִיה. הוא נועץ באנפ"ח. לאחר הנתיחה דאגו באנפ"ח להעביר את הגופה בדיקת סי־טי. טומוגרפיה רב־פרוסתית ממוחשבת היא שיטת חקירה רפואית מתוחכמת, המשתמשת בקרני רנטגן ובנוזל ליצירת הדמיה תלת־ממדית של הגוף. היא נועדה לשרת את החיים, אבל יעילה לא פחות על מתים.
לאנפ"ח לא היו משאבים להחזיק מכונת סי־טי משלהם — לאף רשות לאכיפת החוק לא היו משאבים כאלה — אבל היה להם הסכם לרכישת זמן שימוש במכונה כזאת, כשהמצב הצדיק זאת. מאחר שהאימולטור לא השאיר שום ראיות בזירות הרצח או באתרי החטיפה, המח"ק היה מוכן לנסות הכול.
בראדשו נשמה נשימה עמוקה וחייגה לב"מ פלין.
השיחה נענתה בצלצול החמישי. קול מטושטש ענה, "הלו?"
היא בדקה בשעונה לוודא שהשעה אכן אחרי חצות ואז אמרה, "בוקר טוב, בלשית־מפקחת פלין. מה שלומך?" נוסף על השיחה בדבר השעות ההולמות להתקשר אליה אחרי העבודה, ב"מ פלין גם דחקה בה להיות מנומסת יותר כלפי עמיתיה.
"טילי," נהמה פלין, "מה את רוצה?"
"אני רוצה לדבר איתך על התיק, בלשית־מפקחת פלין."
פלין נאנחה. "טילי, את יכולה פשוט לקרוא לי סטפני? או סטֶף? או בוס?"
"בטח, בלשית־מפקחת סטפני פלין."
"לא... כאילו את יכולה פשוט... אחח, לא משנה."
בראדשו חיכתה שפלין תסיים ואז אמרה, "אני יכולה בבקשה לספר לך מה מצאתי?"
פלין גנחה. "מה השעה?"
"השעה היא חצות ושלוש־עשרה דקות."
"אז קדימה. מה כל כך חשוב שזה לא יכול לחכות עד הבוקר?"
פלין הקשיבה לה ואחר כך שאלה שאלות אחדות וניתקה. בראדשו נשענה לאחור בכיסאה וחייכה. היה נכון מצדה להתקשר אליה. ב"מ פלין אמרה זאת.
פלין הגיעה בתוך חצי שעה. שערה הבלונדיני היה פרוע. היא לא היתה מאופרת. גם בראדשו לא היתה מאופרת, אבל במקרה שלה מבחירה. זה היה מטופש בעיניה.
בראדשו לחצה על כמה מקשים והעלתה שורה של חתכי רוחב. "כולם של פלג הגוף העליון," היא אמרה.
ואז התחילה להסביר מה עושה הסי־טי. "הוא יכול לזהות פצעים ושברים שהנתיחה לאחר המוות עלולה לפספס. הוא יעיל במיוחד כאשר הקורבן נשרף בצורה חמורה."
פלין ידעה זאת, ואף על פי כן הניחה לה לגמור את דבריה. בראדשו סיפקה מידע על פי לוח זמנים משלה, ולא היה אפשר להאיץ בה.
"חתכי הרוחב כשלעצמם לא באמת נותנים לנו הרבה, ב"מ סטפני פלין, אבל תראי את זה." בראדשו העלתה תמונת תצרף, הפעם מן החלק העליון של פלג הגוף.
"מה הולך פה..." שאלה פלין, לוטשת עיניים במסך.
"פצעים," ענתה בראדשו. "הרבה פצעים."
"אז הנתיחה שלאחר המוות פיספסה אוסף שלם של חתכים אקראיים?"
בראדשו הנידה את ראשה. "זה גם מה שאני חשבתי." היא לחצה על מקש, והן בחנו את הדמיית התלת־ממד של הפצעים על חזהו של הקורבן. התוכנה עיבדה את הפצעים האקראיים־לכאורה. בסופו של דבר כולם התמזגו לתמונה אחת.
הן לטשו עיניים בתמונה הסופית. לא היה בה שום דבר אקראי.
"מה אנחנו עושות עכשיו, בלשית־מפקחת פלין?"
פלין שתקה רגע לפני שענתה. "התקשרת לאמא שלך להסביר לה למה את עדיין לא בבית?"
"שלחתי לה הודעה."
"אז תשלחי לה עוד אחת. תגידי שלא תחזרי הלילה."
בראדשו התחילה להקיש על מסך הטלפון הנייד שלה. "איזו סיבה לתת?"
"תגידי לה שאנחנו מעירות את ראש האגף."
יוסף ברגמן דר׳ (בעלים מאומתים) –
Yaron Herscovici (בעלים מאומתים) –
נהדר. מותח. מומלץ