מלכודת

אַרְנְבֵי־שׁוֹקוֹלָד נְמַסִּים אֶל הַשֶּׁלֶג

וּמוֹצַרְט לֹא כּוֹתֵב עַל כָּךְ רֶקְוִיאֶם.

הוּא שׁוֹאֵל מַדּוּעַ אֲנִי מְפַחֶדֶת

מֵהַזְּקֵנָה עִם הַמַּקֵּל

שֶׁמְּחַטֶּטֶת לָהּ בִּמְכַל־הַמִּחְזוּר

וְלֹא מְשִׁיבָה לִי מַבָּט.

"הַכְּפָר הוּא מָקוֹם לְהַלֵּךְ בּוֹ יָחֵף

לְלַקֵּט בֵּיצִים, לָנוּחַ בָּאָחוּ"

נֶאֱמַר בְּחוֹבֶרֶת מִשְּׁנוֹת הַ־60.

וַלְס וִינָאִי, מוּסִיקַת לַיְלָה

וּמִיקִי מָאוּס קוֹסֵם שֶׁכְּמוֹתוֹ

מֵקִים לִתְחִיָּה אַרְנְבֵי־שׁוֹקוֹלָד.

הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ רִשְׁתוֹת הַדַּיָּגִים זָרְחוּ

(כְּמוֹ יֵשׁוּ) מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם

הוּא הַלַּיְלָה בּוֹ חָל חַג הַפַּסְחָא

יִתָּכֵן שֶׁהַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי בָּעֲרוּ

בְּכָל מִקְרֶה הִתְחַלְתִּי לַחְגֹּג