מנהרת הזמן 83: מכתבים לאנה פרנק

הַקְדָּמָה

הַמְּיֹעֶדֶת רַק לְמִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה

לְדַעְתִּי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בְּסִדְרַת 'מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן' וְרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּעִנְיָנִים וּלְהָבִין מָה קוֹרֶה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, חַיָּב לָדַעַת עָלַי כַּמָּה דְּבָרִים:

שְׁמִי דָּן וַאֲנִי בֶּן עֶשֶׂר. אֲנִי יֶלֶד רָגִיל לְגַמְרֵי, לֹא מוּזָר אוֹ חוֹלְמָנִי אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, וַאֲנִי דֵּי מְקֻבָּל בַּכִּתָּה שֶׁלִּי. אַף פַּעַם לֹא הִמְצֵאתִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי חַיְזָר אוֹ גִּבּוֹר־עָל, לְמָשָׁל. אֲנִי חוֹבֵב כַּדּוּרֶגֶל, מִתְאַמֵּן בְּקָרָאטֶה, וּכְשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי אֲנִי גּוֹלֵשׁ בָּאִינְטֶרְנֶט, מִסְתַּמֵּס עִם הַחֲבֵרִים בְּווֹטְסְאַפּ אוֹ מְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב.

חוּץ מִזֶּה אֲנִי נִגְנָב מִסִּרְטֵי אֵימָה. כֵּיף לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה, וְלִרְעוֹד מִפַּחַד כְּשֶׁכָּל מִינֵי עַרְפָּדִים מוֹצְצֵי דָּם רוֹדְפִים אַחֲרֵי יְלָדִים מְבֹהָלִים. כָּכָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה עַל הַמָּסָךְ.

אֲנִי גָּר בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. הַסִּפּוּר שֶׁל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן מַתְחִיל כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי לֹא רָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי מְעָרָה קְטַנָּה. הֶחְלַטְתִּי אָז שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה הַמְּעָרָה שֶׁלִּי וְהָפַכְתִּי אוֹתָהּ לִמְקוֹם הַמַּחְבּוֹא הַסּוֹדִי שֶׁלִּי.

פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּמְּעָרָה, פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם דִּמְיוֹן, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה דִּמְיוֹן. הַקִּיר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּעָרָה הִתְחִיל מַמָּשׁ לְהִתְפּוֹרֵר וַאֲבָנִים קְטַנּוֹת נָפְלוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַשָּׁטִיחַ. לְאַט לְאַט נִפְעַר חוֹר בַּקִּיר. אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזֶּה הָיָה קֶטַע מָה־זֶה מַבְהִיל.

בָּרַחְתִּי הַחוּצָה וְחִכִּיתִי כַּמָּה דַּקּוֹת. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לַמְּעָרָה. בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי בַּחוּץ, הַקִּיר כְּאִלּוּ נִרְגַּע וְהִפְסִיק לְהִתְפּוֹרֵר. הוֹצֵאתִי אֶת הַשָּׁטִיחַ וְנִעַרְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁפָּרַשְׂתִּי שׁוּב אֶת הַשָּׁטִיחַ עַל הָאֲדָמָה, גִּלִּיתִי שֶׁלַּחוֹר בַּקִּיר יֵשׁ צוּרָה שֶׁל עִגּוּל. הֵצַצְתִּי פְּנִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַחוֹר, אֲבָל רָאִיתִי רַק חֹשֶךְ.

יֶלֶד אַחֵר, אַמִּיץ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אוּלַי הָיָה נִכְנָס לְבַדּוֹ לְתוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה שָׁם. אֲבָל אֲנִי לֹא הַיֶּלֶד הֲכִי אַמִּיץ בָּעוֹלָם, וְלָכֵן גִּלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְשָׁרוֹן. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה לָבוֹא אִתִּי לִבְדּוֹק אֶת הַמִּנְהָרָה.

שָׁרוֹן לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁלִּי, וְהִיא אַמִּיצָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה בָּנִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר. הִיא יַלְדָּה סַקְרָנִית וְלָכֵן הִיא הִסְכִּימָה לָבוֹא אִתִּי לַמְּעָרָה.

נִפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְהָרָה. הֵאַרְנוּ אֶת

הַקִּירוֹת בְּפָנָס וְגִלִּינוּ פְּתָחִים לְמִנְהָרוֹת צְדָדִיּוֹת. פָּנִינוּ לְמִנְהָרָה צְדָדִית אַחַת, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ לְחֶדֶר מוּזָר שֶׁהָיוּ בּוֹ חָבִיּוֹת וּבָהֶן רוֹבִים.

לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָבִין אֵיפֹה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, בָּחוּר עִם אֶקְדָּח אִיֵּם עָלֵינוּ. הוּא אָמַר שֶׁאִם לֹא נַגִּיד לוֹ מָה הַסִּסְמָה, הוּא יִקַּח אוֹתָנוּ בַּשֶּׁבִי.

בָּרוּר שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מָה הַסִּסְמָה, וְלָכֵן נָפַלְנוּ בַּשֶּׁבִי.

כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אוֹתָנוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא נִמְצָאִים בַּתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא בִּשְׁנַת 1948, בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר. הִתְבָּרֵר לָנוּ גַּם שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁנוּ הֵם הַמְּגִנִּים שֶׁל הָרֹבַע הַיְּהוּדִי שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

כָּךְ הֵבַנּוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּנְהָרָה שֶׁלָּנוּ - זוֹ הָיְתָה מִנְהֶרֶת־זְמַן, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לִתְקוּפָה אַחֶרֶת: לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, לִימֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל, לְתֵל־חַי, לִימֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁלָּחֲמוּ בַּבְּרִיטִים, לְמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת־הַיָּמִים, וַאֲפִלּוּ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמָשָׁל לְגֶטוֹ וַרְשָׁה בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה וּלְאַפְרִיקָה בְּמִבְצַע אֶנְטֶבֶּה וּבְ'מִבְצַע מֹשֶה', וְלִפְעָמִים גַּם לִתְקוּפות עַתִּיקוֹת יוֹתֵר, לְמָשָׁל לִימֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם אוֹ לִמְצָדָה.

רוֹצִים לָדַעַת מָה עָשִׂינוּ כְּשֶׁרָצִינוּ לַחְזוֹר לַתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ? אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזּוֹ בֶּאֱמֶת הָיְתָה בְּעָיָה גְּדוֹלָה וּבְכָל פַּעַם חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה.

אֲבָל מָה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה? מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מָה קָרָה לָנוּ אָז - שֶׁיִּקְרָא אֶת הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל מִיָּד וְלָדַעַת מָה יִקְרֶה לָנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה - בְּבַקָּשָׁה.