מסכת‭ ‬אבות‭ ‬עם‭ ‬גדולי הדורות – חלק...

בָּנִים יְחִידִים

"וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה".

(פרק א משנה א)

הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר גּוֹרְדוֹן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת טֶלְז, אָהַב אֶת תַּלְמִידָיו אַהֲבַת נֶפֶשׁ. בְּאַחַד הַיָּמִים, נֶעֶצְרָה בְּפִתְחָהּ שֶׁל הַיְשִׁיבָה מֶרְכָּבָה וּמִתּוֹכָהּ יָרַד גְּבִיר, לָבוּשׁ בְּהִדּוּר. הַגְּבִיר הָיָה יָדוּעַ בֵּין מַכָּרָיו וּמוֹקִירָיו כְּאוֹהֵב תּוֹרָה וְחֶסֶד. כְּסָפִים רַבִּים נִדֵּב מִכִּיסוֹ לְטוֹבַת יְשִׁיבוֹת וּמוֹסְדוֹת תּוֹרָה. הַפַּעַם, הִגִּיעַ הַגְּבִיר לְשֵׁם מַטָּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי...

הוּא עָלָה בְּמַדְרֵגוֹת הַיְשִׁיבָה, פָּנָה אֶל הַהֵיכָל וְנִגַּשׁ אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר גּוֹרְדוֹן, שֶׁיָּשַׁב בְּכֹתֶל הַ'מִּזְרָח'.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!" קִדֵּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶת פָּנָיו שֶׁל הַגְּבִיר בְּחִבָּה. "עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם, רַבִּי!" הֵשִׁיב הַגְּבִיר.

"בָּאתִי לְחַפֵּשׂ חָתָן לְבִתִּי", סִפֵּר הַגְּבִיר, "מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, שֶׁיַּצִּיעַ עֲבוּרִי חָתָן מַתְמִיד וִירֵא שָׁמַיִם, וַאֲנִי אֲסַפֵּק לוֹ אֶת כָּל צְרָכָיו בְּהַרְחָבָה וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת..."

"הָבָה וְנַעֲבֹר בֵּין סַפְסְלֵי הַיְשִׁיבָה", הִצִּיעַ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר גּוֹרְדוֹן, "וְאַתָּה תֹּאמַר לִי, מִיהוּ הַנִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ..."

צָעֲדוּ הַשְּׁנַיִם בֵּין הַסַּפְסָלִים, וְעֵינָיו שֶׁל הַגְּבִיר סָקְרוּ בְּעִנְיָן אֶת בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה, הַמִּתְנוֹעֲעִים עַל גְּמָרוֹתֵיהֶם, בְּחֵשֶׁק וּבְמֶרֶץ. לְפֶתַע נָחוּ עֵינָיו עַל בָּחוּר מַתְמִיד שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ אֵין לוֹ כְּלוּם בְּעוֹלָמוֹ חוּץ מִדַּף הַגְּמָרָא שֶׁלְּפָנָיו.

"מִי הוּא זֶה, רַבִּי?" שָׁאַל.

"זֶהוּ בְּנִי יְחִידִי!" הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּחִיּוּךְ.

'אָכֵן', הִרְהֵר הַגְּבִיר בְּלִבּוֹ, 'רָאוּי הוּא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְבֵן כָּזֶה...'

"וּמִי הוּא זֶה?!" שָׁאַל הַגְּבִיר בְּהַצְבִּיעוֹ עַל בָּחוּר אַחֵר, שֶׁנִּרְאֶה הָיָה גַּם הוּא שָׁקוּעַ עַד לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ בְּלִמּוּד סוֹעֵר.

"גַּם הוּא בְּנִי יְחִידִי..." הֵשִׁיב רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.

עֵינָיו שֶׁל הַגְּבִיר הִתְעַגְּלוּ בְּתִמָּהוֹן. 'וְכִי כַּמָּה בָּנִים יְחִידִים יֵשׁ לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה?!' הִרְהֵר.

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לֹא הִנִּיחוֹ לְהִתְיַסֵּר בְּהִרְהוּרָיו זְמַן רַב. הוּא אָחַז בִּזְרוֹעוֹ, וְלָחַשׁ בְּאָזְנָיו בְּקוֹל חַם: "דַּע לְךָ, יְדִידִי, כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת בָּנִים יְחִידִים לוֹמְדִים בִּישִׁיבָתִי..."

אָכֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָהַב כָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ יְחִידוֹ, וְכָךְ זָכָה וְהֶעֱמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, תַּלְמִידִים שֶׁהֵם כְּבָנִים אֲהוּבִים...