מסע אל החיים

פרק ראשון - משהו מיוחד נוצר

זה היה מקרה שטרם נודע כמותו בתולדות עולם הנצח. כל הדרך למתחם יצירת האינדיבידומים ניסו שני המדריכים להעלות הנחות יסוד סבירות לגבי השליחות המסתורית שאליה מונו על-ידי השליח. מאז שהם עצמם נוצרו והתקבלו לעולם הנצח על-ידי השליחים נערכו מיליוני סיורי היכרות שכאלו, ומעולם לא היה צורך ביותר ממדריך אחד לקבוצת היווצרות, ואילו הפעם, בנוסף למדריכה שמונתה להדרכת הסיור, נוספו גם הם עצמם.

הדרך ממתחם השליחים אל עבר מתחם יצירת האינדיבידומים עברה על השניים בדממה מוחלטת, בעודם מפלסים את דרכם בין האינדיבידומים השונים, אשר נעו הנה והנה בדרכם למלא את התפקיד שהוטל עליהם לעולמי-עד, ובין קווי המתאר השחורים שתחמו את המתחמים השונים של עולם הנצח.

למעט חוסר הבהירות לגבי המשימה שאליה נשלחו, לא היה דבר במהלך הליכתם של המדריכים שחרג משגרתם הקבועה והם לא הבחינו בשום דבר שונה בעולם שבו העבירו את קיומם. חליפותיהם הלבנות של כל האינדיבידומים שחלפו על פניהם היו זהות לאלו שהיו מאז ומעולם, גון עורם היה במגוון הצבעים המוכר וקולות הדיבור שנשמעו סביבם היו בתחום הצלילים התקין של עולם הנצח. פניהם של האינדיבידומים היו חסרות הבעה כתמיד ותנועותיהם היו סדורות ומדודות. המדריכים חלפו בדרכם על פני קבוצת סיור שניצבה בפתח מתחם בדיקת התסריטים וקיבלה את ההסבר הקבוע לגביו מפיו של אחד הבודקים. לאחר מכן הם הגיעו עד לשולי האור הבוהק של גבולות התחום הנודע, שנמצא בסמוך למתחם יצירת התסריטים, וצעדו לאורכו עד שהגיעו אל מתחם יצירת האינדיבידומים.

בכניסה למתחם פגשו השניים במדריכה שהגיעה לקבל את פניהם של האינדיבידומים החדשים שעומדים להיווצר ולהדריך אותם בסיור ההיכרות.

״מדוע שלחו אתכם לסיור הזה אם אני כבר צוותי אליו?״ שאלה המדריכה.

״אנחנו לא יודעים,״ השיב אחד המדריכים. ״הדבר היחיד ששליח 2 אמר לנו זה ש’האֶחָד’ יִידע אותו שמדובר במקרה מיוחד.״ ״כנראה שרק האֶחָד יודע מה מחכה לנו,״ ציין המדריך השני בטרם עברו השלושה מהלובן של עולם הנצח אל חשכת מתחם יצירת האינדיבידומים.

על עשרות בסיסי ההיווצרות הלבנים ששברו את אפלת המתחם ניצבו שישה אינדיבידום-זכר ושלוש אינדיבידום-נקבה, שבעוד מספר שניות עתידים היו להפוך מאובייקטים חסרי תנועה לישויות מן השורה בעולם הנצח. צמד המדריכים החל לסקור את האינדיבידומים לעתיד, ולפתע ננעצו ארבע עיניהם כאחת אל עבר אינדיבידום שבסיסו נשא את המספר 300304113. אמנם חליפתו הייתה צבועה באותו צבע לבן שבו היו צבועות חליפות האינדיבידומים מאז ומעולם, וגון עורו היה בתחום המוכר, אבל בכל זאת היה איבר אחד שמשך את תשומת לבם. על אף שצבע עיניו של 300304113, המוכר למדריכים במושגי עולם החיים כ״ירוק״, היה שגרתי להפליא, וששום דבר במה שמוגדר במסגרת המבנה הפיזיולוגי של העיניים לא היה יוצא דופן, היה נדמה להם שמבטן שיווה לפניו מבע שונה מהמקובל בעולם הנצח. עיניו הפקוחות לרווחה, בשונה משאר עיני האינדיבידומים הניצבים על כני ההיווצרות שעפעפיהם היו סגורים מעט, גרמו לשני המדריכים לחוש תחושה מוזרה, כאילו אישוניו חדרו אל תוך עיניהם שלהם, אלא שמיד ביטלו את אותן תחושות משלא מצאו הסבר מניח את הדעת לתופעה חריגה זו.

״ההיווצרות מתחילה,״ הכריזה המדריכה בעת שהחל לבקוע מבסיסי ההיווצרות אור לבן שהלך וכיסה את גופם של האינדיבידומים.

אט-אט החל האור הגדול להיעלם ובפני המדריכים נגלו בשנית האינדיבידומים החדשים. שלא כמו שאר האינדיבידומים, שסימני ההיווצרות הראשונים שלהם הסתכמו בעפעוף עיניים קל, 300304113 החל להניע את ראשו נמרצות מצד לצד כדי לבחון את אשר סביבו. מיד בתום ההיווצרות ירדו כל האינדיבידומים מהבסיסים, מלבד 300304113 שהביט בשאר האינדיבידומים למשך כמה שניות בטרם עשה כמותם. לאחר מכן נעמדו כולם מול המדריכה והביטו בה.

״ברוכים הבאים לעולם הנצח,״ קיבלה המדריכה את פניהם של תשעת האינדיבידומים, ״כעת נתחיל בסיור.״

״איזה סיור?״ תהה 300304113 ועיווה את פניו באופן לא מקובל לאינדיבידום תקין. ״לאן הגענו?״

שאלותיו התמוהות הבהירו מיד למדריכים שהוא מושא השליחות שלהם, שכן די היה בהן כדי להעיד על שיבוש כלשהו במערכת המידע שלו.

״אני 101,״ הציג את עצמו ראשון המדריכים בפניו והחל לפסוע לעברו, ״ולצדי עומד 102,״ מיהר להציג את שותפו למשימה. ״אנחנו נלווה אותך במהלך הסיור בעולם הנצח אליו נוצרת בטרם תיפגש עם שליח 2.״

״נוצרתי? מה זה אומר?״

״זה אומר שהפכת מלא-קיים לקיים,״ פירש 102.

״ואת זה עשה שליח 2?״

״ודאי שלא,״ התערבה המדריכה. ״את זה עשה האֶחָד.״

״האֶחָד?״ תהה 300304113 תהייה נוספת ועיווה את פניו.

שלושת המדריכים אמנם לא נטשו את מבע פניהם התקין, אך לראשונה מאז נוצרו התקשו להגיע להיסק רציונלי לגבי התנהגותו של האינדיבידום המשונה. הדבר היחיד שהיה ברור להם הוא שהדבר יקשה עליהם להדריכו בסיור.

״אני מציע שנתחיל בסיור ולאט לאט הדברים יתבהרו,״ אמר 101.

עודם צועדים לכיוון היציאה ממתחם ההיווצרות הוסיף 101 לדבר אליו: ״מספרך הוא 300304113, אבל אנחנו נפנה אליך בשם 13 כדי להיות יעילים יותר. האם זה ברור?״

13 הנהן לאישור. ״ואם הבנתי נכון, אתה 101?״

״אכן כך,״ השיב לו.

״101!״ קרא לפתע 102 בעוצמת הקול המרבית של תחום הצלילים התקין.

כאשר סב 101 על מקומו והביט לכיוונו של 13 הוא גילה שפניו לבשו מבע שחרג בצורה בלתי מתקבלת על הדעת מצד האינדיבידומים בעולם הנצח, מבע שהיה מוכר במושגי עולם החיים בשם ״חיוך״.

״למה אתה מחייך?״ מיהר 101 לשאול אותו.

״מה הכוונה ‘מחייך’?״ שאל 13.

״המבע על הפנים שלך. זה נקרא חיוך. למה אתה לובש חיוך על הפנים שלך?״

״אני לא יודע. זה פשוט נראה לי כמו הדבר הטבעי ביותר לעשות.״

״טבעי?״ שאל 102 כמתקשה לקבל את תשובתו. ״איך הגעת למסקנה שכזאת?״

״אני לא יודע. זה פשוט הרגיש לי נכון.״

״זה לא יכול להיות,״ מיהר 102 לקבוע. ״אינדיבידומים לא יכולים להרגיש דבר. רק לדמויות יש רגשות.״

״זה בסדר,״ התערב 101. ״אני חושב שזה כבר ברור שיש לו בעיה עם מערכת המידע שלו ושחסרים בה הרבה פרטים. המידע החלקי שלו הוא שגורם להימצאותן של תופעות חריגות ולא רציונליות כמו רגשות. נצטרך לקבל את זה לעת עתה, עד שנדע פרטים נוספים לגביו.״

״אני מודה לך על ההבנה,״ אמר לו 13 ושלח את ידו לכיוונו.

101 מיהר לקחת צעד אחד אחורה בתגובה לפעולתו המשונה. ״מה פשר התנועה הזאת?״ שאל מיד, ״למה אתה שולח אליי את היד שלך?״

״זה פשוט נראה לי...״

״טבעי?״ ניסה 102 להשלים את דבריו.

״בדיוק כך,״ אישר 13.

״אתה בטוח שהוא לא מסוכן?״ מיהרה המדריכה לשאול את 101.

101 הניד את ראשו לשלילה ובחר להבליג גם הפעם על התנהגותו המוזרה של 13, אך מעתה ואילך החליט להשגיח עליו באופן הדוק יותר. התנהגותם המוכרת והצפויה של האינדיבידומים הייתה אבן היסוד של עולם הנצח, והוא ידע כי כל שינוי כזה עלול לערער את סדר הדברים הקיים. היה מובן לו שיש לנטר ולמגר מצב זה אם תעלה הסברה כי הוא מאיים על מצב העניינים הקבוע, שכן אסור לתת למאורע מקרי לאיים על הנצח.

בכך סבו המדריכים בחזרה לכיוון היציאה, ויחד עם האינדיבידומים החדשים הנוספים יצאו מאפלת מתחם ההיווצרות אל עבר הלובן המואר של עולם הנצח.