מפליג בסיפורים

עוד לפני שידעתי לקרוא, אהבתי לספר סיפורים.
כל סיפור, על כל נושא, כל דבר שעניין את מי שרק היה מוכן לשמוע. יכולתי לתאר בהתלהבות חוויה אמיתית שעברתי, או חוויה דמיונית או חוויה של מישהו אחר
שאימצתי לעצמי.
הקו המנחה היה- שיהיה מעניין, מותח או מצחיק, רק לא משעמם!
והכי חשוב – לעולם לא לתת לעובדות להרוס סיפור טוב.
שנת ,2022 אני תכף בן 47 ורוצה לכתוב יותר.
רוצה שיקראו את מה שאני כותב.
ואם לא יקראו?
שאלת השאלות!
ממה אני נהנה יותר? מהכתיבה או מהתשואות?
אין לי תשובה חד משמעית, מה שכן אני יודע – שלכתוב אני אוהב. אז אכתוב.
תודה על כל קורא וקוראת.
29.07.2022

מילים אלה כתב גולן עזרא כשישה חודשים לפני מותו. הסיפורים שכתב מספרים את חייו ומשלבים בתוכם את אהבתו אל הים שאותו גילה בשנתיים האחרונות שבהן נעשה לסקיפר. הם מביעים בכנות מוחלטת ובאופן שנון את המקומות הכואבים והפצועים, את הצורך באהבה ובתשואות, את החלומות, השורשים, ראיית האחר, הכרת הטוב, הדאגה, הפחדים, אהבת המסורת והדבקות במשפחתיות שהייתה כה חשובה לו.

“אומרים שנשמה יודעת מתי היא עומדת להיפרד מן העולם, אך מעטים האנשים שמספיקים לעשות סגירת מעגל שכזו לפני לכתם. השנתיים האחרונות בחייו של גולן ז”ל, העידו על כך שנשמתו ידעה.
כאשר הכרתי את גולן הוקסמתי מהכריזמה שלו, צחקתי מההומור שלו, הופתעתי מהישירות ומחדות הלשון שלו, התרגשתי מהמחוות שלו ובכיתי מהרגישות שבו. התאהבתי בו. זכיתי בו.
אישיותו המיוחדת נצרבה בזיכרונם של כל מכריו.
איש שכולו אהבת חינם.
ביום רביעי, 25/01/2023 בגיל 47 בלבד, ליבו של גולן נדם והותיר אותנו המומים וכואבים, לכודים במערבולת של רגשות וגעגועים.
נותרנו עם ים של זיכרונות להתרפק עליהם.
הספר הזה הוא אבן יסוד בזיכרונות שהותיר אחריו וסגירת מעגל חייו.”
עינב עזרא, אלמנתו של גולן ז”ל