1
תווי הפנים של ברנדט התברכו בכל סימטריה אפשרית, כל סימני הנעורים והתווים הנשיים להפליא שבני המין השני כה העריצו. אבל היופי הזה כיסה על מוח מוצף אי־סובלנות רעילה, מלאת בוז עמוק וממשי ביותר כלפי גברים, שהתפשט מעבר לכל היגיון או שפיות. זאת היתה דעה קדומה שהתגבשה באיטיות לאורך שנים של אכזבות.
תבוסה זו היתה חלק ממנה בדיוק כמו פניה המצודדות עם הסנטר המחודד, הפרופיל עם האף המושלם הפונה מעלה ועצמות הלחיים הגבוהות. עיניה היו בצבע אגוז באור מסוים וירוק־מכשפה באור אחר, לעתים רחוקות הן היו סתם חומות. כל מי שהביט לתוך עיניה לא היה יכול לנחש את תחושת העוינות שהסתתרה בהן. להיפך, מרבית האנשים קיבלו את הרושם של חושניות עמוקה, נשיות רכה, הבטחה לאהבה מכילה.
היא התרגלה להגיע למסיבות בגפה ולחשוש מכך אך מעט, אבל בערב הרמת הכוסית השנתית לכבוד חג המולד של טים בּאזייה, האישיות המאופקת הרגילה שלה הסגירה סימני אי־נוחות ברורים. היא חשה בחילה. הבד הדק של שמלתה, המעט שהיה ממנו, נצמד בקרירות אל הזיעה שנקוותה על גבה ותחת זרועותיה. והכי מטריד, דמעות איימו להיקוות מאחורי ריסיה מכוסי המסקרה.
למרבה הצער, ברנדט האמינה שהיא מאוהבת במארח של המסיבה, שהיה מדי ביישן וחסר ביטחון לקשר רומנטי ממשי. האמונה שלה היתה בלתי מעורערת, ושנאת הגברים שלה התפשטה לעבר כל גבר מלבד הגבר הזה.
אביה של ברנדט היה גבר של נשים. כלומר הוא רדף אחרי גופן וחברתן של נשים, אבל גילה מעט מאוד התחשבות ברגשותיהן לאחר שבאופן בלתי נמנע היו מתאהבות בו. הוא היה יכול להיות מקסים כשזה התאים לו, אבל באותה מידה מרושע כשהשתנה מצב רוחו. חם מזג והפכפך להפחיד, אנוכי בכל מילה ומעשה שלו.
כילדה קטנה ברנדט העריצה את אביה, למרות שבמהרה היא למדה לחשוש מהמזג ההפכפך שלו. היה לו הרגל להשמיע הערות מטרידות ומערערות שיכלו לשנות את כל המציאות שלה. הוא היה אומר לאשתו ולבתו, "הסיבה היחידה שאתן הנשים עצמאיות היא מפני שגברים במערב החליטו שככה זה צריך להיות. אבל אנחנו יכולים לשנות את דעתנו בכל רגע נתון! במרבית העולם זה לא ככה! תזכרו, אתן תלויות בחסדיהם של הגברים." או שהוא היה אומר לברנדט שאמא שלה המתוקה היא זונה, ש"כל הנשים הן זונות, פשוט תלוי אם אתה לוקח אותן לטווח קצר או ארוך."
ההתעללות היתה ערמומית ובלתי פוסקת, והיה קשה להימלט מסביבה כה שתלטנית ללא פגע. אבל ברנדט היתה ילדה מפותחת לגילה עם העקשנות המולדת שלה, וברגע שהבינה שדעותיו של אביה אינן האמת המוחלטת והיא יכולה להטיל בהן ספק, היא הפנתה לו עורף. היא ידעה מניסיונה שהמילים שהוא בחר כדי לתאר את אמא שלה — "כפוית טובה", "תובענית", "נתמכת כרונית" — לא היו מדויקות.
"אבל אבא, גם אני נתמכת שלך," היא ציינה בפניו לאחר שהסביר לה את פירוש המילה.
אבא שלה צחק מכל הלב ומשך אותה לחיבוק בחיקו. "את ניגשת ישר לעניין, מה? את יודעת מה טוב לך. את חוששת שאני אתייחס אלייך כמו לאמא שלך, מה? אל תדאגי, תמיד יש יותר רחמים לגורים, כל עוד תהיי ילדה טובה. את שייכת רק לי, את מבינה."
כפיצוי להתחלה חסרת המזל שלה היא השקיעה את מרצה בקריאת רומנים ופרחה כשמצאה חברים וגיבורים בין דפי הספרים. השיח הפנימי שלה היה מעוטר בספרות ויקטוריאנית, וההרגלים והדיבור שלה נעשו שילוב מיוחד של סגנון פואטי מיושן עם חשיבה מתקדמת חסרת בושה תוך התעלמות בריאה מכוחה של הפטריארכליות. היא היתה עשויה להתפתות ולתמוך במשטר הארכאי שנראה בלתי מזיק למדי באגדות המלך ארתור, אבל מניסיונה בעולם האמיתי ידעה שזה דבר מסוכן ובלתי יציב.
היא פיתחה אידיאל רומנטי של איך גבר אמור להיות לפי הדמויות הבדיוניות, שלעתים קרובות תוארו כמובן בידי נשים, והעניקו לה ציפיות לא פרקטיות באשר לאהבה רומנטית. וחלוקה זאת בין המציאות לבדיון היא שתרמה לשנאת הגברים שלה כאדם בוגר. היא נתנה את כל אמון הילדות שלה באידיאל, וגברים כמובן מעולם לא עמדו בו. בחיים האמיתיים ברור שגם נשים איכזבו אותה, למרות שלא היתה מוכנה להודות בזה. ההשלמה החרישית של אמה עם ההתנהגות המפוקפקת של אביה גרמה לברנדט להרגיש חסרת אונים. היא לא היתה עצובה אפוא כשבגיל תשע אבא שלה עזב, והן מעולם לא שמעו ממנו יותר. אבל אמא שלה היתה הרוסה.
שוש –
משחקי אהבה
ספר חביב שכתוב בצורה ארכאית ומיושנת. גם אם אתם חובבי גיין אוסטין מומלץ לקרא את הפרק הראשון על מנת להתרשם עד כמה אתם מתחברים לסגנון הכתיבה הזו
שוש –
משחקי אהבה
ספר חביב שכתוב בצורה ארכאית ומיושנת. גם אם אתם חובבי גיין אוסטין מומלץ לקרא את הפרק הראשון על מנת להתרשם עד כמה אתם מתחברים לסגנון הכתיבה הזו
אורה –
משחקי אהבה
ספר חביב ולא יותר. הכתיבה או שאולי התרגום לא זרמו לי כל כך טוב בקריאה, וחבל. לטעמי אפשר לוותר בהחלט
לירון –
משחקי אהבה
ספר מאוד נחמד אך לצערי לא יותר מכך. בשלב שבו אנו נמצאים בארץ בז’אנר הייתי מצפה ליותר.. צפוי ודיי בנארי
סיגלית –
משחקי אהבה
ראיתי את הכריכה והיה רושם מתוך התקציר והכריכה שזה ספר הומוריסטי ושנון אך לדאבוני התאכזבתי ספר כול כך צפוי לא מאתגר מחשבתית ללא תובנות אפילו היו קטעים שדילגתי מסתבר שלא שופטים ספר לפי הכריכה
Lital –
משחקי אהבה
סיימתי את הספר “משחקי אהבה” אתמול בלילה ולצערי הרגשתי תחושת החמצה. הספר לא מאתגר או מותח, הוא דיי יבש.. הכל היה מאוד צפוי, כתוב בצורה קצת איטית וכבדה.
לורי –
משחקי אהבה
על פי התקציר זה היה נראה מבטיח אך ככל שקראתי התאכזבתי . ספר שכתוב רע או שאולי מתורגם רע. כך או כך לא ממליצה.
לימור –
משחקי אהבה
בסך הכל ספר נחמד ולא יותר, באופן אישי התחברתי לתקציר אך ככל שקראתי ראיתי שהספר דיי רדוד אז מותירה לשיקולכם.
בתיה –
משחקי אהבה
התחלתי לקרוא בהמלצת חברה שהתלהבה מהספר. האמת אני התאכזבתי, הספר לא זורם, העלילה נמתחת כמו מסטיק, לא הבנתי על מה המהומה.
שרונה –
משחקי אהבה
לא התלהתי מהספר , מצאתי את עצמי קוראת בכוח אולי בהמשך זה ישתפר.
משהו בעלילה לא זרם , הדיאלוג בין השחקנים היה נדוש .
מיותר ולא מומלץ
ענבר –
משחקי אהבה
זהו רומן רומנטי לא ארוטי המסופר מגוף שלישי. בהתחלה היה לי קשה עם הכתיבה מנקודת המבט מגוף שלישי אבל עם הזמן זה תרם מאוד להתפתחות הספר. זה סיפור אהבה שבמרכזו עומד משולש רומנטי בין ברנדט שנפגעה קשות מגברים ויש לה תפיסה קשה על גברים ומערכות יחסים בפרט. ראיתי שיאהב בברנדנט למרות מגרעותיה הרבות. וטים שעומד להינשא. אני חייבת לציין שהספר לא טעם לכריחה ולתקציר ועם זאת עדיין נהנתי. נכון רוב הזמן ברנדט בלתי נסבלת אבל היא גם דמות מאוד מובנת וניתנת להזדהות. היא עושה הרבה טעויות ולא תמיד מבינה איפה היא שוגה. היא מרגישה שכולם משוגעים ושהיא השפויה היחידה. היא אגואיסטית ואנוכית. ועדיין היא חדה חכמה ומעוררת מחשבה. אני נהנתי.