מתלקחים

דועך

כשפליסיטי ויילד מגיעה לנאשוויל, היא לא מחפשת תהילה

– היא רק רוצה מקום בטוח להתחבא בו משדי העבר שלה.

ולזמן מה, התחלה חדשה נראית אפשרית. היא מוצאת עבודה בבר

מוזיקה מקומי, חוסכת טיפים ושומרת על פרופיל נמוך.

עד שלילה אחד, הוא עולה לבמה.

ריידר וודס הוא כוכב עולה. כולם יודעים שהוא נועד לדברים

גדולים – זה רק עניין של זמן לפני שיקבל חוזה הקלטות ויעבור

ללוס אנג’לס בלי להביט לאחור. אין לו שום עניין להיתקע

בנאשוויל, כמו כל המוזיקאים השחוקים שלא באמת הצליחו.

ברגע שהוא מבחין בבחורה השקטה שעובדת מאחורי הבר – זו

עם העיניים הרדופות, ששרה את המילים שוברות הלב ביותר

שהוא שמע בחייו – פתאום ריידר לא ממהר כל כך לעזוב.

כשפליסיטי וריידר מתחילים לעשות מוזיקה יחד, החיבור

ביניהם מעמיק… אבל כשהשדים מעברה של פליסיטי חגים

קרוב יותר, ודרישות עתידו של ריידר נושאות פרי סוף־סוף,

הם יגלו שהם בצומת דרכים בלתי אפשרי.

תמיד אומרים שלתהילה יש מחיר…

אבל מה אם המחיר הוא אהבת חייך?

מתלקח

“אנחנו נקודת דממה מוחלטת בים של תוהו ובוהו.

לא מביטים זה בזה. בקושי נושמים…”

פליסיטי ויילד מעולם לא חיפשה תהילה.

למרות זאת, התהילה מצאה אותה.

ואיתה הגיע מטען של הבטחות שהופרו ושל פרידות כואבות.

מאז עזבה את אור הזרקורים – והתרחקה מריידר וודס – היא יצרה לעצמה חיים חדשים.

חיים שקטים. פשוטים. חסרי דרמה.

חסרי מוזיקה.

זה כל מה שהיא חשבה שהיא רוצה.

אז למה היא הרגישה שחייה חלולים כל כך?

היא הבטיחה לעצמה שלעולם לא תחזור.

לא למוזיקה.

לא ללוס אנג’לס.

לא אליו.

אבל כשבעל כורחה היא נאלצת למלא את ההתחייבויות החוזיות שלה,

פליסיטי שוב מוצאת את עצמה מתמודדת עם החיים שחשבה שהשאירה מאחור…

ועם הגבר ששבר את ליבה לחתיכות.