נוכחות משפיעות מובילות

פתח דבר

"איפה הכניסה?" שאלתי את אחת האימהות שחיכתה בפתח הגן.

היא הסתכלה עליי במבט תמוה ועיקמה את האף. "מכאן... לא ראיתי אותך פה אף פעם. אמא של מי את?"

"כן, אני עובדת סביב השעון, בדיוק נָחַתּי מטיסה אז יש לי זמן לאסוף את נעם מהגן," עניתי בחיוך. חזרתי מכנס בינלאומי מרתק והרגשתי על גג העולם. הלב שלי התפוצץ מאושר.

"מה את עושה?" היא שאלה. סיפרתי. "ומה את?"

התשובה — מהוססת, ביישנית — לא איחרה לבוא.

"ומעניין לך?" שאלתי בעדינות. "כן" מהוסס נשמע מפיה. איחלתי לה יום נפלא והמשכתי בדרכי.

לימים ראיתי אותה נוסעת ברכב שעליו התנוסס לוגו של חברה ונופפתי לשלום. היא עצרה ואמרה, "זה בזכותך... את גרמת לי לעשות את השינוי."

"ואת מאושרת?" שאלתי.

"הכי מאושרת בעולם," היא ענתה.

בסיטואציה הזו ליד הגן גם אני בחרתי, וגם היא.

יכולתי להיעלב עד עמקי נשמתי, לצעוד לרכב בתסכול, ברגשות אשם כבדים מהולים בנקיפות מצפון קשות, אפילו לשקול לעזוב את הקריירה שבניתי בשתי ידיי, מזניחת משפחה שכמותי. אלא שהרגשתי בדיוק להפך. היא הייתה יכולה להרגיש שלמה לגמרי עם בחירתה ולא לחשב מסלול מחדש. הבחירות שלנו לא תמיד זוכות לאהדה מצד הסביבה, אבל האם אנחנו מצליחות להשתיק את הקולות הללו ולבחור במה שנכון לנו?

עד כמה הבחירות שלנו הן אכן שלנו? לא נולדנו עם צ׳יפ של רגשות אשם מושתל בנו, זה בטוח.

סימון דה בובואר1 דיברה על כך שאישה אינה נולדת אישה, היא נעשית אישה. בכך היא התכוונה שנשים, באופן בולט, מאמצות כמצופה מהן בתפיסה הפטריארכלית את המבט שבסופו של דבר מכניס אותן לתבניות שנתפסות בחברה שלנו כ"נשיות", ולכן:

מעט מדי נשים משתיקות רעשי רקע.

מעט מדי נשים בוחרות להתמודד עם עולם העבודה המאתגר.

מעט מדי נשים מייצרות מערך תומך לבית שיאפשר להן להתפתח מחוץ לו, וכך מוותרות על שאיפותיהן.

מעט מדי נשים מאמינות שאפשרי לג'נגל.

מעט מדי נשים מעיזות להגיש מועמדות לתפקידים כדי להשתלב ולהתקדם בעולם התעסוקה.

הן שואלות: "למה בכלל מסלול קריירה?" "זה לא קשה?" "איך מג'נגלים ומצליחים?" "לא אכפת לך לא לראות את הילדים?"

מעט מדי מנהיגים עסקיים, מנהלים, מנכ"לים, בעלי הון ודירקטורים מבינים שללא שוויון אין הצלחה.

מעט מדי ארגונים מטמיעים תהליכים מעודדי שוויון.

מעט מדי ארגונים מתחייבים לשנות.

חוויתי זאת מול קהלים שונים. לא מספרים לנו את האמת מאחורי תמונת ההצלחה היפה. לכן זה נראה מפחיד מדי. נכון, מסע קריירה מהווה דרך רצופת מהמורות וקשיים, ולעיתים ההצלחות הן קטנות. אולם הדרך הזו מאוד־מאוד מתגמלת. ולא רק בכסף. היא מעצבת את מי שאנחנו. ויתור עליה משמעו ויתור על מימוש עצמי, עצמאות, פיתוח אישי והשפעה. לא הכול שחור או לבן, אפשר גם וגם. חשוב לקיים דיון מעמיק ורציני במקום שלנו בעולם התעסוקה ובסוגיות של קריירה ושוויון.

חשוב לי לחזק אתכן. לעודד ולומר שאפשר לנפץ את תקרת הזכוכית (שלעיתים היא רק אצלנו בראש) או את התפיסות המקובלות. כי זה נכון. ובאותה נשימה — חשוב שארגונים יבינו שהם מחמיצים סיכוי למצות הצלחה, ושעליהם לעשות הכול כדי לפתוח את הדלת.

הספר הזה הוא גם עבורךָ — מנכ"ל, סמנכ"ל, מנהל צוות — כדי שתסתכל על האנשים שלך בצוות היום ותשאל עד כמה הוא שוויוני וערכי, עד כמה הוא מצליח, עד כמה הוא מגוון ולא שיבוט ידוע מראש.

בספר זה ניאותו נשים מכל קשת החברה לחשוף באומץ ובאותנטיות את מסע הקריירה שלהן. מסע רצוף דילמות והתמודדויות. בפרק התובנות תמצאו את תמצית תובנות הקריירה שלהן להצלחה בדרך. המכנה המשותף של כולן — הן בחרו בעשייה, בקריירה, בזוגיות, במשפחה, בהחזקת כל הכדורים באוויר. כל הזמן. וגם כאשר הן מתאמצות מאוד, הן נהנות מכל רגע.

הספר, בחלוקה לתחומי עיסוק של הנשים, בנוי כרצף סיפורים קצרים שכתבו הנשים עצמן, לצד אומניות ששיתפו באומנות הייחודית להן. מעומק ליבן. ביקשתי מכל אחת ואחת מהן רק בקשה אחת: "ספרי את האמת". את החוכמה שלך. אירוע, רגע אחד, חוויה, שיעידו על ההתמודדות שבדרך. ללא פילטרים. ללא מסכות. הכי נאמן למקור.

הימים הם ימי סגר שבמהלכם התמודד העולם כולו עם מגפה ששינתה סדרי בראשית. נגיף שגודלו 0.1 מיקרון — קורונה (covid-19) — הביא לכאוס גלובאלי.

כיצד משק כנפי פרפר בברזיל2 משפיע על יצירת סופת טורנדו בטקסס? משפיע עד מאוד, מסתבר! חווינו זאת כולנו. ברגע אחד שום דבר כבר לא היה אותו הדבר. בכל מקום. בכל שגרות ושדרות החיים שלנו.

החוויה האישית הזו העלתה בי מחשבות, שנדדו בעיקר לחיפוש אחר עשייה משמעותית עבור אחרים. במקרה שלי — אחרות. לא כקלישאה. אמיתי מהלב.

ההחלטה ליצירת ספר כזה מהווה עבורי חיבור נקודות של חיים וקריירה. לא נולדתי לוחמת שוויון. אבל למשל, בחטיבת הביניים התעקשתי להשתלב בלימודי העשרה בתחום "הרֶכב והמנוע" ולא ב"כלכלת בית". זה לא היה פשוט, אבל בתום מסע שכנוע לא ארוך במיוחד מצאתי את עצמי מחליפה בּוּכנה במנוע.

לא תמיד הרגשתי שזה סיפור כל כך גדול או חשוב. אבל עם השנים התחוור לי שאני במיעוט, ושזו חובה אישית שלי — לפצח את הסיבה שמונעת מאיתנו להימצא בעולם התעסוקה באופן שווה. ובעיקר לעזור לאחרות לקפוץ למימי הקריירה למרות שהם קרים, בלי מצופים, ולהשפיע. הרגשתי קריאה לשליחות שמטרתה לסייע ביצירת מציאות אחרת. למידה וקבלת כוח מנשים ש"עשו את זה" עשויות להביא נשים נוספות לשינוי מסלול. לנסות, להעז, להילחם.

הרעיון הוא שתהיו מאושרים, אומר רובין שארמה.3 הייעוד שלכם לא יגרום לכם לעולם לעשות משהו שיאמלל אתכם. האם קריירה היא חלק מהייעוד שלך? אם כן, האוסף המרגש שלפנייך ירתק אותך.

מילדותנו שואלים אותנו, מה נרצה להיות כשנהיה גדולים?

מעגל החיים של רובנו מתחיל בגן, דרך בית הספר ובחירת מגמת הלימוד. עבור חלקנו, למסלול השירות הצבאי או הלאומי — שהוא חריג בנוף העולמי — יש משמעות להמשך החיים. ואז לבחירת מסלול לימודים או מקצוע. ואז, לבחירת מסלול העבודה שמתפתח (או לא) למסע הקריירה שלנו. לעיתים תוך כדי מימון קיומנו במהלך הדרך הזו.

בכל צומת קבלת החלטות במסלול זה, אנו עומדים מול עצמנו ומול השאיפות שלנו. לאן נרצה להגיע? מה המטרה שלנו? שאלות קיומיות אלה מעסיקות אותנו בכל מקום על פני כדור הארץ. השאלות הללו הופכות למורכבות אף יותר כאשר שואלת אותן נערה, סטודנטית, אישה, זאת בהנחה שיש לנו אומץ לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות. למה? מיד נפתח את הקלפים. דיון על ה"מובן מאליו" שהוא כיום נטל נשי מובהק.

בספר זה אני פותחת עבורכן חלון רחב ומרתק אל אוסף שאלות וגם תשובות של נשים לאורך הדרך. סיפורים מהחיים, עדויות אמיתיות, על הצמתים, הכישלונות, ההתלבטויות, ההחלטות הקשות. הדמעות והשמחות, גם הקטנות. הכי אותנטי, הכי אמיץ ובלי מייקאפ.

פסיפס ייחודי חד־פעמי של נשים, קריירה, זוגיות, הורות, הגשמה עצמית, דילמות. הג'גלינג של החיים.

כשהוגים רעיון, פעמים רבות חשים בביטחון מלא שהוא חכם, מקורי וחדשני, כי הוא בראש ובלב שלנו. כאשר משתפים בו וזוכים לחיבוק גדול מעשרות נשים שחושבות שהגיע הזמן — זה כבר של כולם. היה ברור לי שלמסע הזה אני לא יוצאת לבד. שותפות לו 111 נשים, ולצדן עוד רבות שעמלו ליצירתו.

וברוח זו, מארי קירי4 אמרה פעם: "החיים לא קלים לאף אחד מאיתנו. אז מה? אנחנו חייבות להתמיד, ומעל הכול להיות בטוחות בעצמנו. אנחנו חייבות להאמין שאנחנו מאוד מוכשרות במשהו, ואת המשהו הזה להשיג."

קריאה נעימה.