נפלאות התפתחות הילד – כרך א’

הקדמה: להיות הורים – לגדול יחד

"כשנולד תינוק חדש נולד גם אב חדש ונולדת אם חדשה".

אסתר קל

נפלאות התפתחות הילד" היא סדרה בת שני כרכים, שנבנתה כדרך לימוד ייחודית וחווייתית לחיזוק המודעות ההורית ולהבנת עולמו המורכב של הילד. הסדרה היא פרי השילוב של גישה תיאורטית כללית אשר נוסתה בשטח ונשאה פירות, והתובנות שצברתי תוך כדי כך. המרכיב התיאורטי מתבסס על תיאוריה כללית שפתחתי בתחום הבנת מערכות, שתורגמה למתודולוגיה בונת-כוחות (גישת גבהי"ם – גישה בונת-כוחות להעצמת ילדים ומבוגרים), וממנה – לתכניות העשרה וטיפוח בקרב המשפחה (תכניות הור"ים – העשרה וטיפוח מראשית החיים). המרכיב המעשי מתבסס על ניסיון רב-שנים בהפעלת תכניות אלו בשטח (באמצעות מאות אנשי מקצוע, שעבדו עם כ-15,000 משפחות בכ-80 מרכזים ברחבי הארץ). הבסיס המחקרי נשען על מחקרים חוזרים ובלתי-תלויים שהצביעו על הצלחת ההתערבות בקרב הילדים, ההורים והמשפחה כולה.1

מטרת הסדרה – לעזור לכם, הורים וכל מי שמלווים את גידולו של הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות.

לגלות – כי כל ילד הוא עולם מלא, יחיד ומיוחד. לאורך הספר נציע מגוון כלים להתבוננות בילד וליכולת לזהות בו אדם קטן, שלם ומופלא כבר מראשית חייו. להתפעם – כי כל ילד, בכל רמה התפתחותית, ניחן בכישורים מופלאים. נסייע לכם להכיר את עולמו העשיר והמורכב ולגלות את היכולות הפוטנציאליות שלו. להעשיר – כי ניתן לקדם כל ילד מהרמה שבה הוא נמצא. הספר ייתן לכם כלים לדעת כיצד לטפח את כישוריו השונים של הילד ולאפשר לו לגדול כמי שמאמין בעצמו ובכוחותיו, יודע לכבד את עצמו ואת זולתו. וליהנות – כי תהליך גידול הילדים יכול וצריך להיות חוויה של הנאה ושל צמיחה משותפת לילד, למשפחה ולכל מי שמלווה את גדילתו.

אבל קודם כול, וראשית לכול, בל נשכח שלהיות הורה זו משימה לא פשוטה, מאתגרת ומורכבת.

לא פשוט להיות הורה2

כי:

כדי להיות הורה צריך קצת מכל המקצועות האלה. להיות הורה פירושו לעסוק במקצוע שלא לומדים בבית ספר וגם לא באוניברסיטה. להיות הורה פירושו לדעת לאהוב וגם לדעת לחנך.

מה מכשיר הורים להיות הורים?

האם הורות היא תכונה שצומחת באופן טבעי, או תכונה שיש ללמוד אותה ולפתחה? התשובה היא זו וגם זו. בטבע כולו מתגייסים ההורים במלא אונם למען גידול צאצאיהם, הכוונתם והגנתם, בני אדם על אחת כמה וכמה. נתחיל באֵם – כל אישה מרגישה שחייה משתנים במידה רבה כשהיא נושאת עובר ברחמה. אט אט במשך ההיריון, ולאחר מכן עם הלידה, משתנה המאזן ההורמונלי שלה. בנפשה של אישה ההופכת לאם צומחת תחושה של אחריות כלפי תינוקה המתבטאת ברגישות מועצמת, ומה שקורה לו משפיע על רגשותיה, על מעשיה ועל יחסיה עם הסובבים אותה. מחקרים אחרונים מראים כי גם אצל האבות חלים שינויים הורמונליים כשהם הופכים להורים (Lehman, 2014). וכך, גם אם לא תיכף בהתחלה, הטיפול בתינוק מעורר תחושות כגון: קשב, פתיחות לרכוש ידע רלוונטי, רצון לגונן, נכונות להיענות לצרכים, מוכנות להשקיע מאמץ כדי לעודד את התפתחות ילדיהם, ורצון עמוק ליהנות מתהליך גידולם. עם זאת, לא תמיד חוויית הלידה היא חוויה חיובית, ולא תמיד כישורי הורות מתפתחים באופן טבעי וללא עזרה. לעתים מתפתחות תחושות כואבות כמו לחץ, דחק, פחד, ואפילו דכאון וזעם על אובדן השליטה בזמן. ועדיין, הורות היא אתגר שבכל מצב אפשר לשפר אותו באמצעות למידה. נראה, אם כן, שהטבע עושה את שלו ומקנה להורים יכולות הוריות, עם זאת, כל הורה, ולא חשוב מה היו נתוני הפתיחה שלו, יכול ללמוד לשפר אותם.

האומנם כל הורה יכול לשפר את כישורי ההורות שלו? הניסיון המצטבר עם אלפי הורים שהדרכנו במשך השנים למדונו לדעת, שמלכתחילה הורים מכל השכבות ומכל הרמות רוצים מאד להיות הורים טובים לילדיהם ולאפשר להם גדילה מיטבית, אם כי לא פעם הם 'מרימים ידיים' ומרגישים חוסר אונים, בדרך כלל, משום שאינם יודעים כיצד לעשות זאת. במשך השנים ראינו גם כי הורים, בכל רמה חברתית-כלכלית-תרבותית, הצליחו לרכוש כלים לשיפור היכולות ההוריות ולטיפוח היכולות של ילדיהם, וכי גם ברגעים קשים אפשר להפוך את גידול הילדים לחוויה של הנאה וסיפוק העטופה באהבה ויחסי כבוד הדדי. יש הורים שעושים זאת באופן טבעי ויש שזקוקים לעזרה. אלו וגם אלו יכולים לשפר את כישורי ההורות שלהם בעזרת למידה, פיתוח מודעות, תמיכה ותרגול.

מדוע חשוב שהורה ידע לסייע לילדו לטפח את יכולותיו? מימוש מיטבי של הפוטנציאל האישי שאתו כל ילד נולד, בכל רובדי האישיות – הרגשיים, הקוגניטיביים, החברתיים, השפתיים והמוטוריים, הוא חוויה מפעימה וצורך בסיסי וחיוני לכל אדם. בימינו, בתקופת מהפכת המידע, טיפוח הולם של הילד הוא אתגר חשוב במיוחד. הוא יכול להבטיח רמת חיים משופרת ויכולת להשתלב בצורה מועילה ומספקת בעולם המודרני. גם אם פוטנציאל היכולות האנושיות שונה מאדם לאדם, עדיין, כל אחד יכול להשתפר ולהתקדם קצת יותר מהמקום שבו הוא כבר נמצא. במילים אחרות, בכל אחד מאתנו טמון פוטנציאל בלתי ממומש שבעזרת יחס הולם וטיפוח מעשיר ובונה אפשר לעזור לממשו. הגיל הרך הוא תקופה אפקטיבית ביותר לכך, ולהורים תפקיד חשוב בכך. ספר זה יכול להעניק לכם, הורים ומחנכים, כלים שיסייעו לכם לממש בהנאה את הפוטנציאל הגלום בילדכם.

אך לפני שנצלול לפרטים, מה לדעתי הכי חשוב לזכור ועל מה הכי חשוב להקפיד? ובכן, הדברים החשובים ביותר שהורים וכל מי שמלווים את גידול הילדים יכולים להעניק הם, – לדעת להתבונן, להאמין ולכבד, לאהוב, ולזכור שתמיד אפשר לתקן.

להתבונן בצורה מכבדת ומִתְפַּעֶלֶת

חנוך לנער על פי דרכו", למדנו מספר משלי (משלי, כב, ו'). כדי שנוכל לאפשר לתינוק לגדול על פי דרכו ולהיות הוא עצמו, כדי שנדע מה חשוב לו ומה הוא מנסה לומר לנו, ראשית עלינו לדעת להתבונן בו. התבוננות היא הסתכלות בתשומת לב. מהפיזיקה הקוונטית למדנו כי התבוננות אינה דבר פשוט ואינה פעולה פאסיבית. במיוחד נכון הדבר לגבי צורת התבוננותו של מתבונן משמעותי בבני אדם. מתבונן משמעותי הוא מי שבאמצעות אופן התבוננותו יכול להשפיע על זולתו, אם מתוקף סמכותו או מתוקף הקרבה אליו. הוא יכול להיות למשל, מורה המתבונן בתלמידיו, מטפל המתבונן במטופליו, מפקד המתבונן בפקודיו, מעסיק המתבונן בעובדיו, ובעיקר – הורה המתבונן בילדיו. המעניין הוא, שלצורת ההתבוננות של מתבונן משמעותי בזולתו יכולה להיות השפעה מעצבת על סוג הציפיות המתעוררות, ולציפיות שמתעוררות – יש נטייה להיות גם נבואה המגשימה את עצמה. המחקר הקלאסי של רוזנטל וג'ייקובסון (Rosental & Jacobson, 1968) ומחקרים שבאו בעיקבותיו (באב"ד 2011, Jussim 2005) התמקדו בבדיקת האפקט של 'נבואה המגשימה את עצמה'. רוזנטל וג'ייקובסון בדקו כיצד ציפיות המורים משפיעות על התנהגות תלמידיהם. בתחילתה של שנת לימודים קיבלו המורים מידע שלפיו כמה תלמידים בכיתתם הם בעלי "פריחה מאוחרת" ועל כן בעלי כושר זינוק ויכולת להגיע להתקדמות רבה במהלך שנת הלימודים. תלמידים אלו נבחרו באקראי מבין כל תלמידי הכיתה. בסיומה של שנת הלימודים התברר כי הישגיהם של תלמידים אלו היו גבוהים יותר, הם זכו לחוות דעת חיובית על הסתגלותם החברתית ונעדרו מהלימודים פחות מאחרים. אם כי לא תמיד השפעות אלו נמשכו לטווח ארוך, בכל זאת, כשהן הפכו להיות ציפיות עצמיות הייתה להן השפעה חזקה יותר. מכאן ניתן היה להסיק, כי אדם זקוק לסביבה אנושית שתתבונן בו ושתאמין בו; וכי ציפיות ריאליות של מתבונן משמעותי יכולות בהדרגה להיות גם ציפיותיו של האדם עצמו ולהתבטא בהתנהגות, בהישגים, ביכולות, באמונות ובדימוי העצמי שלו. ההורה (שהוא המתבונן המשמעותי בחיי המשפחה) הוא דוגמה למי שלציפיותיו יכולה להיות השפעה חזקה במיוחד על ילדיו, כי בדרך כלל ההורה הוא 'המראה' שהילד רואה בה את עצמו ועל פיה הוא בונה את הדימוי העצמי שלו.

דווקא משום כך, יש לזכור שלא כל התבוננות בילד בונה אצלו הערכה ואמון בכוחותיו. אדרבא, אם לציפיות חיוביות יכולות להיות השפעות חיוביות, אזי לציפיות שליליות יכולות להיות השפעות שליליות. לא אחת אנו פוגשים הורים (או מורים) המפנים את תשומת לבם אל השלילי שבילד, ונוטים להתבונן בו במבט מבטל או חסר סבלנות וכועס. לא אחת אנו שומעים ביטויים כגון "יש לי ילד מפריע", "הילד חסר התחשבות", "הוא רוצה רק להציק", "הילד לא קולט שום דבר", "הוא לא יוצלח", "הוא סתם בכיין". התבוננות בילד מנקודת מבט של 'חצי הכוס הריקה', עלולה לחזק בו את דפוסי ההתנהגות השליליים ולהגביר את נטייתו להתנהג בדרך שמצפים ממנו המתבוננים בו. נדגיש כי הילד קולט את האופן שבו הוריו רואים אותו ומפנים זאת, גם אם הדברים לא נאמרים לו ישירות. לדוגמה: כשההורים מדברים ביניהם או עם חבריהם, והילד נראה כשקוע בעיסוקיו וכאילו אינו מקשיב. נראה אפוא שהדבר החשוב ביותר שהורים (ומורים) מצווים לטפח כלפי הילד – הוא יחס של כבוד ואמון בכוחותיו.

אבל איך מפתחים כבוד והערכה אמתיים? מילת המפתח בטיפוח כבוד לזולת (לילד, כמו גם למבוגר) היא לדעת להעריך ולהתפעל. צורת התבוננות מתפעלת ומכבדת גורמת לנו לגלות מחדש את הילד העומד מולנו, ולמצוא בכל גיל את היופי שבו. היא מלמדת אותנו לכבד את האחר, כמו שהוא, גם אם הוא שונה או חלש. היא מלמדת אותנו לכבד את עולמו של כל אחד מבני המשפחה ולהוקיר את העושר שהוא מביא לחיינו. ילד שמקבל יחס מכבד וראוי, חש ביטחון בעצמו ובעולמו, והוא נכון להתמודד עם הקשיים ועם האתגרים שהחיים מציבים בפניו. וכך, מבוגר מתבונן ומתפעל – הוא אפוא מבוגר מעריך, וילד מוערך – גדל כילד בעל ערך.

אם נלמד להתבונן לעומק בילד ובעולמו המורכב והעשיר, אם נלמד לראות את היכולות המגוונות שלו, את רגישותו המפתיעה לסביבה שבה הוא חי, ואת דרכי ההתמודדות המיוחדות שלו – ממילא ניווכח עד כמה כל ילד, מוכשר יותר ומוכשר פחות, הוא פלא, עולם מלא, יחיד ומיוחד. אם נדע להתפעל מהילד, יהיה יחסנו אליו מכבד, שמח, מתעניין ומאמין. אם נדע גם כיצד לסייע לו בהתקדמותו – יתעצמו הסיפוק והגאווה שלנו כהורים, תגדל השמחה שלנו מתהליך גידולו, ואִתה – תמריא גם אהבתנו.

אהבה אינה מותרות

אהבה היא 'סם החיים'. יש דרכים שונות להביע אהבה, כל אדם ודרכו, אבל אהבה היא צורך קיומי וחיוני לתינוק (ולא רק לתינוק) בכל מקום שבו הוא גדל.

מובן מאליו שתינוק זקוק למבוגר שיטפל בו ויספק את צרכיו, אך היום כבר ברור שלא די לתינוק בסיפוק צרכיו הפיזיים. יש לתינוק צורך בסיסי וחיוני לחוות תחושת ביטחון ויציבות בשייכות המשפחתית, להרגיש שמחה מצד הדמות המטפלת בו, ולקבל מגע אוהב וחום רגשי, בכל מצב, גם כשמציבים לו גבולות. כדי שילד יחוש ביטחון ויציבות על ההורים לפרש נכון את המסרים הרגשיים-חברתיים שהוא מעביר, ולכבד את רצונותיו ואת צרכיו האישיים המשתנים עם הגיל. לשם כך – על ההורים להכיר את עולמו ולהבין את תהליכי ההתפתחות שהוא עובר. אמנם לכל ילד (גם לתינוק) יש יכולת מסוימת להצביע על צרכיו ועל רצונותיו, אבל האחריות לקשר ולאיכות התקשורת במשפחה מוטלת קודם כול על ההורים.

עם זאת, לא צריך להיות בעל תואר בחינוך כדי להצליח בהורות. גם אין צורך לעשות דברים מסובכים או יקרים מדיי, וגם לא לעשות דברים שאינם מתאימים לכם או שינויים גדולים בהרגלי החיים שלכם. להפך, האפשרות הטובה והיעילה ביותר עבורכם ועבור הילד היא לדעת לנצל הזדמנויות במצבים יום-יומיים רגילים. יש בכוחן של פעולות פשוטות (כמו להיות ליד הילד, לחבק אותו, להתעניין בו, לשלוח אליו מבט חם, להתייחס אליו כשהוא זקוק לכך, לשחק אתו, להקריא לו סיפורים, לעניין אותו) – להשפיע לטובה על תחושת הביטחון של הילד. ילד החש שההורה שמח ונהנה להיות בקרבתו, לא יצטרך לדרוש רגעי הקשבה והתייחסות ולא יצטרך להפריע כדי שישימו לב אליו. אם יחוש מוערך ושמעשיו רצויים, הוא לא יצטרך לאמת זאת שוב ושוב. אם ירגיש בטוח ואהוב, הוא יוכל להפנות את הקשב שלו להעשרת פעילותו העצמאית ולהעמקת דרכי הלימוד שלו על סביבתו. ואז גם יתפנה להורה זמן רב יותר לעצמו.

בחיים בריאים ובאווירה משפחתית אוהבת ותומכת, לכל אדם במשפחה צריך להיות מרחב לביטוי צרכיו, וכל אדם במשפחה (גם ילד וגם הורה) זכאי להגיע למימוש עצמי, לכבוד ולהערכה. הורה הקשוב לילדו, ער לצרכיו, מתפעל מכישוריו ויודע מה אפשר לעשות עם הילד וכיצד להעסיק אותו, יוכל גם להשרות בין כל בני המשפחה אווירה של צמיחה, של כבוד הדדי ושל אהבה. באווירה משפחתית כזו יש סיכוי טוב יותר לפתרון בעיות והחיים בצוותא יהיו נעימים וזורמים.

ועדיין יש לזכור כי גידול ילדים אינו תמיד משימה קלה וכי דברים יכולים להשתבש. גם אז חשוב לדעת, שתמיד יש מה לעשות ותמיד אפשר לתקן. גם לאחר התחלה קשה ומזיקה (למשל, מצוקות וסיבוכים אצל היילוד, ולחלופין – עייפות, התשה, תחושת בדידות ועוד אצל האם או האב), אפשר לפעול לשיפור המצב. בעזרת מודעות וידע, בעזרת השקעה רגשית, אהבה ותשומת לב – גם חוויות בלתי נעימות יכולות לעבור תיקון ולהשתנות. ובמילותיו של ר' נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל – האמן גם שאפשר לתקן". המפתח הוא בידכם, הורים ומחנכים, וכל אחד מכם, אם באינטואיציה פנימית טבעית, אם על ידי לימוד עצמאי, ואם על ידי קבלת עזרה והדרכה – יכול לתקן.

הרקע המקצועי לספר זה

הכול התחיל בחוויה אישית. ב-1976 עברתי עם בני משפחתי לגור בעיירת פיתוח בדרום הארץ ועבדתי בשירות הפסיכולוגי-חינוכי שם. יחד עם אנשי המקצוע בקהילה התפעלנו מילדים רבים. עם זאת, לגבי לא מעט ילדים יכולנו לשער, מי מהם יתקשה להתמודד ברבות הימים עם אתגרי הלימוד העתידיים. זה היה מצער. בהיבט האישי – משום שראינו שילדים שנולדו בסביבה לא מטפחת, יכולים להתקשות לנצל את הפוטנציאל המולד שלהם. בהיבט החברתי והלאומי – משום שהמשאב החשוב ביותר על פני כדור הארץ, הלא הוא היכולת המופלאה של האדם, מתבזבז מול עינינו בגין חוסר תשומת לב ראויה, ובשל אי-עשייה מתאימה.

על רקע זה בניתי בשנת 1978 את תכנית הור"ים (העשרה וטיפוח מראשית החיים). זוהי תכנית העשרה להורים בעבור ילדיהם החל מהגיל הרך. מדריכות נכנסו לבתי המשפחות והעניקו להורים הדרכה אישית לטיפוח כל תחומי ההתפתחות, על פי תכנית מובנית וגמישה כאחת, שאפשרה לכל ילד (וגם לאחיו הבוגרים יותר) להתקדם לפי קצב אישי המתואם לו.

אלו היו הנחות היסוד שהנחו אותי:

הדמויות החשובות והמשמעותיות בחיי כל ילד הם קודם כול ההורים (ולצדם גם כל מי שעוסקים בגידולו). כל ילד הוא חלק מסביבתו, קשור אליה, ניזון ממנה ונמצא באינטראקציה הדוקה אתה. אם רוצים לקדם את הילד, יש לדאוג לקדם גם את סביבתו הקרובה (המשפחה, המסגרת החינוכית) כשותפים לתהליך הצמיחה והשינוי שהוא עובר. באופן טבעי, ילדים רוצים ללמוד ולהתפתח. בכל גיל הם יכולים ללמוד, לפתח כישורים חדשים ולטפח את כוחותיהם הסמויים, ובכל גיל הם יכולים לתקן חוויות שליליות של למידה במידה ונפגעו. עם זאת, השנים הראשונות הן התקופה המשמעותית, החשובה והיעילה ביותר למטרות אלו. האדם אינו מנצל את כל יכולותיו, וביכולתו למקסם ולטפח אותן. הילד הוא שלמות אחת מורכבת, ויש צורך במענה רב-תחומי לטיפוח כל היבטי התפתחותו (הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים, השפתיים והמוטוריים). התפתחות מעצימה צריכה לתת מענה למכלול ההיבטים הללו. כל ילד הוא יחיד ומיוחד באופיו, בכישוריו, ביכולותיו ובנטיות לבו. בטיפוח נכון יוכל הילד לצמוח לאישיות בוגרת, ייחודית, מעניינת ומרתקת. תהליכי הצמיחה שלו צריכים להיות על-פי הקצב האישי שלו, צרכיו ונטיותיו. צמיחה אמתית מתרחשת מבפנים. ההורה (וגם המורה או המטפל) הם רק שליחים ואמצעים לעורר צמיחה ושינוי אצל הילד שבאחריותם. הדרך לעזור לאדם לגייס את כוחותיו ולצמוח היא קודם כל להאמין בו, לכבד אותו, ולסייע לו להאמין בעצמו. בניית כוחות וגישה סלוטוגנית (גישה המעצימה את הכוחות הקיימים ומתמקדת בחיובי) היא הדרך האפקטיבית, הנעימה והמועדפת בחינוך ילדים ובהדרכת הורים. יחס מכבד, ובו בזמן גם משחרר, הוא תנאי בסיסי לגילוי כוחות ולבניית אישיות עצמאית. ולכן, אין לגרום לילד (או להורה) להיות נתמך, סביל ותלותי.

לימים, תכנית הור"ים המקורית התפתחה והפכה למכון הור"ים שבמרכז גבהי"ם. התפרסנו ליישובים רבים ברחבי הארץ. פעלנו בעשרות מרכזים, שבהם הודרכו אלפי משפחות - יהודים, דרוזים וערבים, ילידי הארץ ועולים חדשים, מאוכלוסייה חזקה ומבוססת ומאוכלוסייה חלשה או רבת מצוקות (הרחבה על התכנית ועל עקרונותיה תוכלו לקרוא בפרק 47 שבכרך השני). כדי לבסס את העבודה בתכנית גיבשתי סדרת חומרי הדרכה ששימשו בסיס לעבודתם של מאות אנשי מקצוע, ובהם פסיכולוגים, יועצים, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך ובעלי מקצועות סמך-רפואיים. הם מצדם העשירו את העשייה מניסיונם המצטבר דרך משובים מהשטח ויוזמות. החומר הבסיסי הועשר בידע התפתחותי, לוטש, עובד ונבחן בשטח שוב ושוב. אל הניסיון רב השנים הזה חברו מחקרים חוזרים ובלתי תלויים שהראו כי ההשתתפות בתכניות הור"ים הביאה באופן משמעותי ומובהק לשיפור האווירה המשפחתית, להגדלת המודעות ההורית וההנאה מגידול הילדים, ולשיפור היכולות הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות של הילדים (תוכלו לקרוא על כך בפרק 48). ההצלחות המתועדות והמוכחות של תכניות אלו מחד, ובקשות חוזרות ונשנות במהלך השנים, הן מהמשפחות והן מגורמי מקצוע שונים, מאידך, דרבנו אותי לעבד את חומרי ההדרכה של מכון הור"ים לסדרת הספרים שבידכם.

מה בסדרה וכיצד תוכלו לקרוא בה?

המסר המרכזי של הסדרה "נפלאות התפתחות הילד" הוא שכבר מרגע לידתו של הילד, ואף קודם לכן, הילד הוא אדם שלם, מרגיש, קולט, לומד ומגיב – אדם בעל נשמה ואישיות ייחודית, שאין ולא יהיה עוד כמותו בכל העולם כולו. אין זה מסר חדש. יאנוש קורצ'אק, המחנך הדגול, בנה על עיקרון זה את בית היתומים שלו. עם זאת, עדיין יש עוד הרבה מה לעשות. עדיין מרחפת אי-שם נימה מבטלת "שהרי הוא קטן וכנראה עוד לא מבין...." וכך, ספרי הסדרה שבידכם מעניקים תמונה פנורמית נרחבת ומקיפה על התפתחותו של ילדכם מראשית החיים ועד גיל הגן וטרום בית הספר. שלב אחר שלב, נלווה את היילוד, ההופך לתינוק, שהופך לפעוט, ההופך לילד הגדל להיות אדם עצמאי, חושב ויוצר – אדם שהוא פלא גדול:

נלווה את התפתחותו הקוגניטיבית של הילד, כלומר את יכולות החשיבה שלו. נתבונן במעשיו ונגלה את הפעילות השכלית העצומה שהוא מבצע מרגע לידתו. נאזין להתפתחות השפה שלו, נסייע לו לשכלל את כישורי השפה ולבטא בעזרתה את רגשותיו, את מחשבותיו ואת רצונותיו. נעקוב אחר האופן שבו הוא יוצר את קשריו החברתיים. נראה אותו מתייחס בדרך שונה לדמויות שונות ומעדיף אנשים מסוימים, ונסייע לו להיות אדם אוהב, אהוב וחברותי. נתמוך בו במהלך התבגרותו הרגשית. נסייע לו להיות אדם שלו ובוטח בעצמו. נעזור לו לשפר את התחומים המוטוריים – לחזק את שריריו, ללכת, לקפוץ, לרוץ וגם לבנות, לגזור ולצייר. נעזור לו ללמוד גבולות ולרכוש נורמות וערכים של התנהגות מכבדת ומשתפת פעולה.

בגלל היקפה הרחב הסדרה חולקה לשני כרכים המשלימים זה את זה, וביחד הם יוצרים שלמות אחת. מלבד כמה נושאים ספציפיים (כמו "כישורי הרך הנולד, יתרונות ההנקה, גמילה מהרטבות), רוב הנושאים שנבחרו (כגון: כיצד אנו מקדמים את היכולת להביע רגשות, לטפח את החשיבה, ליצור קשרים עם הזולת, לשפר את היכולות המוטוריות שלנו, ועוד) – מלווים אותנו לאורך כל חיינו, ובהתאמות ספציפיות הן חשובות בכל גיל וניתנות לקידום בכל שלב התפתחותי. בכך מהווים נושאים אלה פלטפורמה להפעלת המשפחה הרב-גילית כולה, החל מהילד בגיל הרך ועבור לאחיו הבוגרים יותר. העובדה שאלה וגם אלה עוסקים באותם נושאים מדגישה עד כמה כל אחד מאתנו, בכל גיל, הוא עולם מלא ומורכב, והיא מלמדת אותנו לראות את התהליכים כרצפים התפתחותיים ולא כמשימות ממוקדות.

שני הכרכים כוללים שמונה שערים ובהם 48 פרקים. כל שער מוקדש לאתגר משמעותי בהתפתחות הילד. דרך פרקיו השונים מוצג האתגר המרכזי ומלובן באמצעות מגוון נושאים מהיבטים שונים ומשלימים. עם זאת, כל פרק עומד גם כנושא בפני עצמו, ואפשר להשתמש בספרי הסדרה גם על דרך של פתיחת תוכן העניינים ועיון בנושא ספציפי כאשר קושי מתעורר בו (תוכלו להיעזר גם בתוכן העניינים המפורט המופיע בנספח א' שבסוף כל כרך).

הנה הנושאים הבונים את הסדרה כולה:

בכרך הראשון "יכולות וכישורים מראשית החיים" רוכזו נושאים שבאמצעותם לומד התינוק להכיר את עצמו ואת סביבתו, ומה משפיע עליו להיות מי שהוא – עולם מלא, יחיד ומיוחד. הספר פותח צוהר לדרך הסתכלותו הרעננה של הילד על העולם, וכיצד ההורים יכולים לעזור לו לשמר הסתכלות מרגשת ומלאה זו גם הלאה. מרבית הנושאים, אלה המתייחסים לניצני ההתפתחות הרגשיים, החברתיים, המוטוריים והחברתיים של הילד, רלוונטיים גם לגילאים בוגרים יותר. הם נותנים הבנה מה מעצב את תחומי ההתפתחות השונים וכיצד ניתן לטפחם.

בכרך זה רוכזו שלושה שערים:

השער הראשון: "יחיד ומיוחד – ניצני יכולות מראשית החיים" מתמקד בניצני יכולות שבאים לביטוי כבר מראשית החיים ומבססות את התפתחותו העתידית של האדם. נסקור את כישוריו הרפלקסיביים והרצוניים של הרך הנולד, נתפעל מיכולותיו ליצור קשרים חברתיים ולהגיב עליהם ומיכולותיו להביע את עצמו, נתמקד בנפלאות המוח האנושי ובדרכי פעולתו, נעסוק במשמעות היכולת להתחיל להתנועע בעצמו במרחב (להתהפך, לזחול), ונסיים את השער במגוון כלים העוזרים לנו לראות שכל ילד הוא בעל אופי ייחודי שאותו יש להכיר ולכבד. השער השני: "צרכים בסיסיים וערוצי תקשורת מגוונים" עוסק במגוון הצרכים הבסיסיים של התינוק (כגון: אוכל, שינה, הצורך במגע והצורך בחיזוקים) וכיצד אופן ההיענות שלכם לצרכי התינוק הם בעצם גם ערוצי תקשורת שדרכם לומד התינוק על העולם. השער השלישי: "הפעוט כחוקר – תהיות ותגליות", מוקדש להצגת התינוק הקטן כחוקר, העוסק בתהיות ופוגש בתגליות מרגשות. נדבר בשער זה על חשיבות הסקרנות ואיך לקדמה, על מגוון החושים ואיך להעשירם, על תפקידי הקשב, החשיבה וארגון המידע, ועל ההתפתחות המוטורית כתנאי להתבוננות ולהתייחסות לעולם מזווית חדשה, וננסה להבין מדוע רכישת מיומנות ההליכה היא מבצע אקרובטי מורכב מאד עבור הילד. נתמודד גם עם השאלה 'מי אני?' כשמטרתה ללוות את הפעוט החוקר בהכרת גופו ויכולותיו, ונסיים בעולם הרחב הנפתח לילד באמצעות הספרים.

הכרך השני, "מתלות לעצמאות", מתמקד בעיקר בהיבטים שכיחים בעולמו של פעוט וילד צעיר בשנות הגן וטרום בית הספר, אך הוא רלוונטי גם להבנת עולמם של תינוקות. ספר זה בא כדי לעזור לכם ללוות את מסעו המרתק של הפעוט - מתלות לעצמאות. הוא דן בצעדים שעושה הילד כדי לפתח את עצמאותו, לבטא את עצמו ולהכיר את האופן שבו העולם פועל.

בכרך זה יש חמישה שערים:

השער הרביעי בסדרה (שהוא השער הראשון בכרך השני): "יכולות וכישורים מתפתחים – עולמות חדשים נפתחים" סוקר את ההתפתחות המדהימה של כישורים מתפרצים שפותחים לילד עולמות חדשים, וכיצד תוכלו להעשירם עוד יותר. נתמקד בהתפתחות היכולת של הפעוט לבנות וליצור, נראה כיצד מתפתחת יכולתו לחשיבה מופשטת באמצעות חשיבה בסמלים, נברר מהי אינטליגנציה וכיצד ניתן לטפחה, נעסוק במשחקי ילדים ונראה מה הם תורמים לילד וכיצד ניתן לקדמם, ונסיים בהבנה של משמעות היכולת המתפתחת של הילד לשרבט ולצייר וכיצד הם מקנים לו אפשרות לפתח חותם אישי. השער החמישי בסדרה: "אתגרי עצמאות – בכוחות עצמם ובעזרתנו" מתמקד באתגרי עצמאות שונים באכילה, בלבוש ובשמירת ניקיון, נראה איך לסייע לילד להיגמל מהרטבות, ונבחן כיצד השליטה ההולכת ומתפתחת באתגרי תנועה מסייעת לו לבנות את אישיותו. נראה גם כיצד להתמודד עם פחדים ופרידות המלווים את הגדילה, כיצד משחקי 'נגיד ש...' ו'כאילו ש...' עוזרים לילד להכיר את המציאות ולהתמודד אתה, ונסיים את השער בדרכים לטיפוח יכולת הבחירה שלו כבר מהגיל הרך. בשער השישי בסדרה: "'אני' ו'אנחנו' – תהליכי חִבְרוּת ורכישת ערכים ונורמות" נסקור את תקופת הסרבנות, מה חשיבותה ואיך כדאי להתמודד אתה, נדון בשאלה מדוע חשוב וכיצד ניתן לטפח הרגלים של שיתופי פעולה, נראה כיצד נכון להציב גבולות, וכשהמשפחה מתרחבת – איך לעזור לאחים לגדול כחברים. נדבר גם על היכולת להביע רגשות ולהתחשב ברגשות הזולת, וכיצד בונה הילד יחסים בריאים עם קבוצת השווים לו. בשער השביעי בסדרה: "ללמוד בהנאה וליהנות מלדעת" נסקור דרכים שונות שבהן הילד לומד, נראה איך נוכל, כמבוגרים מתווכי למידה, לעזור לו בתהליכי הלמידה לו ולסייע לו לפתח אהבה ללימודים ולרכישת דעת. נטפח את יכולת החשיבה הלוגית והמתמטית, ולצדה – את יכולת הדמיון והיצירתיות, נטפח גם את הביטוי האמנותי של הילד כבר מהגיל הרך, נברר כיצד גידול בעלי-חיים וצמחים יכולים להעשיר את עולמו, ונסיים בחשיבותה של חשיבה חיובית וכיצד לפתח גישה בוטחת ואופטימית לחיים. השער השמיני בסדרה: "השמים הם הגבול – סוד ההצלחה והמפתח להתפתחות" שונה מכל שבעת השערים שלפניו. מטרתו – להציג בפניכם את המתודולוגיה שלפיה אנו פועלים בתכניות הור"ים, ולפיה גם נכתב ספר זה. למתודולוגיה זו קראתי בשם גבהי"ם (גישה בונת-כוחות להעצמת ילדים ומבוגרים), והיא מתבססת על 'המודל לארגון מידע מכוון משמעות', המוצג בהרחבה בספרי "מֵעֵבֶר לחומר ולרוח – ארגון מידע כמפתח להבנת המציאות". תמצית העקרונות שיוצגו בשער זה יאירו לכם את העקרונות השונים השזורים בפרקי הסדרה - כמשנה מלוכדת.

אלו הם האפיונים הבולטים של צורת הכתיבה:

שלושה מרכיבים בונים כל אחד מהפרקים: הצגת הנושא, הדגשת חשיבותו והיבטים קונקרטיים שדרכם הוא בא לידי ביטוי בחיי היום-יום. שלושת המרכיבים הללו משקפים את "שלוש שאלות היסוד", המסייעות בארגון מידע באשר הוא (הרחבה על כך תוכלו למצוא בפרק 47). מבנה זה, החוזר על עצמו לאורך הספר, יסייע לכם בעקיפין ליצור לעצמכם מעין 'מפתח לארגון מידע מכוון משמעות', שתוכלו להחיל גם על נושאים שאינם מופיעים בספר ושתתקלו בהם במסע ההורות שלכם במהלך החיים.

במרבית הנושאים מוצג רצף התפתחותי – דגם כללי של התפתחות לאורך זמן והדגשת השלבים העיקריים בו. הצגת הרצף תאפשר לכם להבין מהם הקשיים שעמם הילד צריך להתמודד ברגע נתון, למה אפשר לצפות ממנו, כיצד להתאים לו פעילויות הולמות לרמתו ולקצב התפתחותו, באופן שיאפשר לו לצבור הצלחות ויעריך את יכולותיו ואת המאמצים שהוא משקיע כדי לממשן. כך יאמין הילד בכוחו ויבסס לעצמו דימוי עצמי חיובי וגישה אופטימית לחיים.

לצד הרצף ההתפתחותי תמצאו גם הצעות לתצפיות ולהפעלות. חלקן מאתגרות וייחודיות, חלקן מוכרות ופשוטות יחסית (חלק מהדברים אתם עושים, מן הסתם, באופן טבעי). לרוב, ההצעות מוצגות בדרגות קושי שונות ומטרתן ללוות בעשייה יום-יומית מקדמת תובנות את תהלכי ההתפתחות הכלליים שפרקי הספר מתארים ומדגישים. גם כאן, המטרה היא להדגיש שכל הורה יכול לקדם את ילדיו באמצעים פשוטים הנמצאים בכל בית. מלבד זאת, תוכלו להמשיך את הקו המוצע ולפתח רעיונות מקוריים משלכם. כדי להקל על הקורא הרוצה להתמקד בצדדים המעשיים, ההצעות והרעיונות לתצפיות ולהפעלות מלווים באייקונים מתאימים והטקסט הוזז פנימה.

לאורך כל הספר השתדלתי להימנע מקביעה גורפת וחד-משמעית באשר לגיל המדויק שבו מתרחשים היבטים שונים בשלבי ההתפתחות של הילד, אם כי לעתים הצגתי את טווחי הגיל המקובלים כיום כמאפיינים את הממוצע. אני רוצה להדגיש – ממוצע הוא נתון סטטיסטי. ילדכם הוא אחד, יחיד ומיוחד. עוד יש לזכור, כי להתפתחות צדדים רבים. ילד יכול להתפתח בתחום אחד מהר יותר ובתחום אחר לאט יותר. נוסף לכך, תפקוד ברגע נתון תלוי בגורמים שונים. לכן, חשוב שכל ילד ימצה את יכולותיו, יתפתח בהתאם לקצב שלו ויתקדם בכל פעם צעד נוסף מהמקום שבו הוא כבר נמצא.

איך תשתפו את כל בני המשפחה? תחומי ההתפתחות רלוונטיים לנו בכל גיל – מינקות ועד זקנה. ולכן, גם אם בפרקים מסוימים התוכן וההפעלות מתייחסים לגיל צעיר מסוים, תוכלו ליישם אותם בדרגות קושי עולות גם לגבי האחים הבוגרים. את האחים הבוגרים תוכלו לשתף גם דרך התבוננות ותצפיות שיעשו על אחיהם הקטן, דרך תובנות על התנהגותו שתגיעו אליהן במשותף, וגם דרך הצעות שתגבשו יחדיו כיצד יוכלו האחים הגדולים לקדם את אחיהם הקטן.

ובאשר לשפה: לאורך הספר נעשה שימוש בלשון זכר, וזאת מטעמי נוחות בלבד. במקומות שיש בהם דיון בגברים או בנשים באופן ספציפי, נעשה שימוש בלשון הרלוונטית לנשואי הדיון.

למי מכוונת הסדרה?

הסדרה "נפלאות התפתחות הילד" נכתבה עבור הורים המעוניינים להעמיק את הבנתם בעולמו של הילד, וגם לסבים ולסבתות, למטפלות, לגננות ולאנשי מקצוע שונים העובדים עם הורים ועם ילדים בגיל הרך. תוכלו לקרוא את שני ספרי הסדרה בצורות שונות ולהשתמש בתכניה בדרכים אחדות:

ההורים יוכלו להתייחס אל הסדרה כאל קורס ללמידה עצמית שתכליתו להעמיק את הבנתכם על עולמו של הילד ולשפר את כישורי ההורות שלכם. תוכלו, כמובן, לקרוא את הסדרה כולה (או כל אחד משני הכרכים) באופן שיטתי מהפרק הראשון עד האחרון. אבל תוכלו גם להתמקד בנושאים של שער מסוים כי כל שער מעלה אתגר חשוב ומעשיר אותו מזוויות שונות. אם אתם נתקלים בשאלה שמעסיקה אתכם, או אם אתם מוגבלים בזמן ובאנרגיות, תוכלו להתמקד בפרק הספציפי המוקדש לנושא כי כל פרק גם עומד בפני עצמו. ואם מסיבה כלשהי אתם מעוניינים לטפח בילד תחום התפתחותי מסוים, תוכלו להגיע אל הפרקים הרלוונטיים ואל הפעילויות החשובות לכם ברגע נתון בעזרת תוכן העניינים המפורט ובעזרת "חלוקת נושאי הסדרה לפי תחומי ההתפתחות של הילד" המופעים בנספחים א' ו-ב' שבסוף כל כרך. ובאשר לצורת הכתיבה – השתדלתי להביא תכנים מקצועיים אך להציג אותם כסיפורים מעניינים ובשפה השווה לכל נפש. אלה מכם המעוניינים להרחיב את התעניינותם המקצועית בנושאים הנידונים, מוזמנים להיעזר ברשימה הביבליוגרפית הרלוונטית לכל כרך, אשר מופיעה בנספח ג' בסופו של כל כרך.

אנשי חינוך, גננות וגננים, מטפלות ומטפלים, יוכלו להשתמש בספרי הסדרה כבסיס לבניית תכנית עבודה שנתית שמטרתה לקדם כל ילד באופן אישי, דרך עבודה בקבוצות קטנות, או במסגרת כל ילדי הקבוצה. כל אחד מנושאי הספר יכול להיות אז נושא מרכזי לשבוע של פעילות במהלך השנה. כמו כן, יכול הספר להיות בסיס לשיתוף פעולה עם ההורים (רצוי בהתאמה לפעילות ההעשרה שתיעשה באותה עת בגן או במעון).

מנחי הורים, מנחים התפתחותיים ואנשי מקצוע המלווים ילדים, יוכלו להשתמש בסדרה כבסיס להדרכה ולבניית תכניות התערבות בונות-כוחות (סלוטוגניות) הממוקדות בהורים, בילדים או במשפחה כולה. ההנחה שבבסיס תכניות התערבות כאלה היא כי חבירה לכוחות הבריאים של המשפחה, בשילוב מתן כלים להבנת עולמו המופלא של הילד ולקידום התפתחותו האינטלקטואלית, הרגשית, החברתית והפיזית, תעצים את ההורים ואת תחושת הצלחתם בהורות; וכי הצלחה זו תסייע לכל ילד בגיל הרך ולאחיו הבוגרים ממנו (אם יש כאלה), וגם לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

כולכם – הורים עסוקים יותר ועסוקים פחות, גננות וגננים, אנשי מקצוע ומנחי הורים – לוקחים חלק בעיצוב דמותו של הילד ובבניית אישיותו. הספר שאתם מחזיקים בידכם יכול אפוא לסייע לכם ללמוד כיצד לקדם את יכולותיהם המגוונות של ילדכם, כיצד להקנות לו ערכים וכיצד לסייע לו לגדול בשמחה. ולכם – כיצד ליהנות מהורות מעשירה, וכל זאת – בסביבתכם הטבעית, בדרככם ובזמן הנוח לכם. אני מקווה שתיהנו מהספר ושתפיקו ממנו תועלת, ומאחלת לכם גידול ילדים בנחת, בשמחה, בהתפעלות ובאהבה.

תודות

קודם כל למשפחת "תכנית הור"ים", למאות המנחות והרכזות במטה ובשטח ולאלפי המשפחות שנטלו חלק בתכנית לאורך השנים. שלושה עשורים של פעילות אינטנסיבית בתכניות הור"ים היו שנים של צמיחה הדדית ושל תחושת חלוציות. בנינו ונבנינו יחד. כל אחד תרם משהו מאישיותו, מניסיונו, מיוזמותיו ובמשוב שנתן. במהלך השנים הלכו לעולמן כמה מהרכזות ומהמנחות, ובהן אילנה ביידא, נורית זילברמן, איטה גולדשמידט, לאה כהן, ליזי סימנוביץ' וטלי וינקלר – יהא זכרן ברוך. רבות אחרות, תבל"א, ובהן מי שהתחילו את דרכן המקצועית בתכנית הור"ים, ממשיכות לתרום את תרומתן במסגרות שונות מקומיות וארציות. בהן – בתיה פריד, תקווה עברון, ענת בר, יעל ירום, ארנה ניר, ד"ר שרון איצקוביץ', סיגל קיסר, מרגלית פכלר, ד"ר עדה בקר, ד"ר נעמה צורן, תמר שבח, ד"ר דורית טובין, חנה נגרי, דניאלה שחר, לאה רוזנפלד, מיכל פרלמן שטריקס, אסתר נוי, מרסל תורג'מן גפני, לאה מוצרי, שוש שילה, עדה פאר, ויסלחו לי מאות שותפים רבים אחרים (בעיקר שותפות) שקצר המקום מלהזכיר. תהא התודה הכללית אות הוקרה לתרומתם.

תודה שלוחה גם למי שליוו את התכנית בדרכים שונות, ובהם – פרופ' שרה סמילנסקי ז"ל שעמדה בראש ועדת ההיגוי של תכנית הור"ים במשך שנים, ויבל"א, פרופ' חווה טבנקין, לאה שפטיה, ד"ר שמואל הירשפלד, ד"ר אבי לוי, אבי בר-כוכבא, ד"ר גד אביקסיס, ד"ר דון סילברמן, חנה גופרית, ד"ר שמחה לייבוביץ' ורבים אחרים שתרמו ושסייעו, כל אחד בדרכו, ואשר גם אותם תקצר היריעה מלהזכיר.

תודה לחבריי למקצוע ולידידיי אשר העירו והאירו – לסופרת לאסתר קל ז"ל, ויבל"א למתתיהו לוז, לד"ר אליזה מידן, לרות בן-חיים, לשושנה מנדל, לבלה ברמן, לצפרירה בן-צבי, לפרומה וליוסי לאור, לד"ר עפרה פורת. אם נותרו טעויות, הן שלי בלבד.

בעריכת הספר טרחו רבות חגית שפירא בעריכה לשונית, רסל דיקשטיין ותרצה יובל בהגהה. לחגית, רסל ותרצה תודה על המקצועיות, על היכולת להדגיש את העיקר, על הרגישות לשפה, על הסבלנות ועל האווירה הטובה ששררה בעבודה המשותפת. תודה חמה לאיתמר חפץ על העריכה הגרפית, על ההצעות העיצוביות, על היכולת לתרגם רעיונות כלליים לשפה גרפית עדינה ומאופקת, על הפתיחות, ועל הנכונות להשקיע זמן ומאמץ ולא להתפשר, ותודה לזאכרי זיילר על העימוד המושקע. בלעדיהם הספר לא היה נראה כפי שהוא.

ולבסוף, תודה חמה לבני משפחתי. לאישי, יעקב, על האמון, על העידוד, על התמיכה ועל העצות החכמות לאורך כל הדרך. לילדיי ולבני זוגם – נעמה ונתנאל שלם, דוד ולימור לוז, איתם ואביטל לוז, גפן ועומרי בן-צבי – על ההתעניינות, המעורבות והמחשבה שבהם ליוו אותי בתהליך המורכב של כתיבת הספר, ועל שנתנו לי את האפשרות להעשיר את פרקי הספר בתמונות ילדיהם – נכדיי. מביניהם, תודה מיוחדת לדוד שצלם את מרבית התמונות, לנעמה – על קטעים שכתבה, ולגפן – על העבודה המשותפת להפעלת תכנית הור"ים בקרב אוכלוסיות חדשות. תודה שלוחה גם לילדי יעקב, תמי, אסי, אפי ומשפחותיהם, וכמובן גם לכל נכדינו – על הזכות להתבונן, ללמוד וליהנות מגדילתם.

ד"ר אביה שהם לוז

1. הרחבה על הגישה, על תכניות הורי"ם ועל התוצאות המחקריות תוכלו לקרוא בפרקים 47-48.

2. את הפסקה "להיות הורה" כתבה ד"ר נעמה שלם