0
0 הצבעות
1

סיפורו של ניצול

גבריאל גרסיה מארקס

 37.00

תקציר

ב 28 בפברואר 1955 נודע כי במהלך סערה בים הקריבי נפלו לים ונעלמו שמונה אנשי צוות של הקלדָס, משחתת בחיל הים של קולומביה. באותה עת הייתה האונייה בדרכה ממוֹבִּיל שבארצות הברית, ששם עברה שיפוצים, אל נמל קַרְטָחֵנָה בקולומביה, שאליו הגיעה במועד המתוכנן, שעתיים אחרי האסון. החיפושים אחר ניצולים החלו מיד, בסיוע הכוחות הצפון=אמריקניים בתעלת פנמה, שאחראים גם לשליטה הצבאית ולמעשי חסד אחרים בדרום הים הקריבי. בתום ארבעה ימים חדלו החיפושים, והימאים האבודים הוכרזו רשמית כמתים. ואולם שבוע לאחר מכן אחד מהם נמצא גוסס על חוף שומם בצפון קולומביה, לאחר שבילה עשרה ימים על גבי רפסודה בלב ים, בלי מזון ובלי מים. שמו היה לוּאיס אָלֵחָנְדְרוֺ וֵלָסְקוֺ. ספר זה הוא שחזור עיתונאי של מה שהוא סיפר לי, בדיוק כשם שפורסם חודש לאחר האסון בעיתון אֶל אֶסְפֶּקְטָדוֺר בבּוגוטָה.
גבריאל גרסיה מרקס

קוראים כותבים (1)

  1. yaelhar

    סיפורו של ניצול

    הסיפור הוא סיפור הישרדות של ימאי, ששירת בשנת 1955 במשחתת של חיל הים הקולומביאני. שמונה אנשי צוות הספינה נפלו ממנה, במהלך שיט בן יומיים ממספנה בארה”ב לנמל קרטחנה בקולומביה. מאנשי הצוות שנפלו לים שרד רק לואיס אלחנדרו ולסקו – הניצול המספר את סיפורו בגוף ראשון. הוא קרטע בכוחותיו האחרונים לחוף, אחרי 10 ימים בהם שהה על רפסודה בים שורץ כרישים, ללא מזון ומים, בשמש קופחת ובחשיכה קפואה ומעוררת חרדה. סיפר את סיפורו, פחות או יותר, לעיתוני המדינה ועשה “סיבוב ניצחון” בו זכה לנשיקות שוות, למצהלות המונים ולידוענות שאפשר לתרגם לפרסומות ולרווח… כשהסיפור פחות או יותר מוצה, הוא הגיע (הסיפור) למארקס, שהיה באותם ימים עיתונאי צעיר ומהפכן לוהט, שכמו אנשי תקשורת רבים במקומות רבים, הביקורת על השלטון בארצם יכולה לעלות להם בקריירה ובמקרה של קולומביה – גם בחייהם.

    מה שמספר ולסקו למארקס, מעבר לסיפור הישרדותו המופלא, הוא סיפור של תמימות והשלמה. בצניעותו הוא חוזר מדי פעם על העובדה שהיה לו מזל גדול במסע הבלתי ייאמן שעבר. אני לא מאמינה כל כך במזל, אבל מארקס היה צריך להאמין בו בכל ליבו, נראה לי. הוא סיפר סיפור על 7 הרוגים וניצול אחד, שלא נפלו לים בעת סערה בלתי צפוייה. הם שילמו בחייהם כי סיפון המשחתת היה מלא בסחורות בניגוד לכללים, שגרמו לה להיות לא יציבה וקשה לשליטה ולתימרון. על מבוכה קשה למשטר – שלא לדבר על עיתונות לא-מפרגנת ומשבחת – שילמו בקולומביה של אותה תקופה במטבע של חיים. כך שעיתונאי סורר שהקריירה שלו הוסטה לכיוון אחר וניצול אחד ששעתו הגדולה הסתיימה והקריירה שלו נהרסה – יכולים לראות את עצמם ברי מזל בהחלט.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=119701