על אחת. כמה וכמה

אָרִיסטְוֹ אָמַר
שֶׁלְּחַנֵּךְ אֶת הַמַּחְשָׁבָה מִבְּלִי לְחַנֵּךְ אֶת הַלֵּב,
זֶה לֹא לְחַנֵּךְ בִּכְלָל.
כָּל יַלְדוּתִי יָשַׁבְתִּי בְּכִתּוֹת,
סְבִיבִי מְבֻגָּרִים הָעֲמֵלִים לְחַנֵּךְ אוֹתִי,
וְלֹא יָדְעוּ שֶׁדַּוְקָא לִבִּי כָּמֵהַּ לִלְמֹד.

רַק לְאָרִיסְטוֹ הָיָה מֻתָּר לְהַגִּיד.
אֲנִי בָּהִיתִי דֶּרֶךְ הַמּוֹרִים,
לְלִבִּי הֶעֱנַקְתִּי אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל
וְהִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַּגְרוּת.

הָיִיתִי תַּלְמִידָה
אֲבָל בְּעִקָּר הָיִיתִי מוֹרָה
כָּל יַלְדוּתִי, שֶׁחָלְפָה בְּתוֹךְ כִּתּוֹת.

רותי ויטל גילעד, סופרת ומשוררת. בין ספריה הקודמים – ספר השירה “מתים עלי”, וספרי הילדים והנוער “הפחד לדרוס שליח פיצה”, “אורי ואבן הים”, “לילי בארץ הבגדים הקטנים מדי” ו”האף הזללן שלי”.