פולי שלוטרמוץ

"אוּף-פּוּף!" פּוֹלִי לחצה, דחפה, משכה וּמָעֲכָה בְּכל הכּוֹחַ, אֲבָל השֵן המְטוּפֶּשֶת שלה הִמשיכָה לִבְלוֹט שָם בְּגָדוֹל, מְטוּרלֶלֶת לגמרֵי! מרוב כַּעַס היא הִשליכָה את המַראָה של אימא על הֶחָציר, וטמנה את פָּנֶיהָ בכַפּוֹת יָדֶיהָ. "אם השֵן-מפלצת הזאת לא תֵיעָלֵם לי בקרוב מֵהַפֶּה, עדיף לי כבר לקפוץ רֹאש לתוךְ עֲרֵימַת הדֶשֶן!"

לֶנִי הִבּיטָה בעֵינֶיהָ בִּדְאגה. פּוֹלִי המִסכֵּנָה! עוד מהבוקר היא מִסתַתֶרֶת לה בָּאוּרְוָוה, מִתעַסֶקֶת בלי הַפסָקָה עם הַפֶּה שלה ומְקַלֶלֶת את מזלָה הרע. אפילו סוסֵי הַפּוֹני לא הִצליחוּ לְהַסיחַ את דעתָה במֶשֶךְ כל השעות האלה.

"אני אומרת לָךְ שכמעט לא רואים אותה בכלל!" בתנועות הֶחלֵטִיוֹת תָחֲבָה לֶנִי בחזרה לתוךְ הסל את המברשת שבעזרתָה קִרצְפָה את גוּלָש ואת מָרָק, וטיפסה אל פּוֹלִי שֶישבה על עֲרֵימַת השַחַת.

"את צוחקת?" פּוֹלִי נשׁאה את מַבָּטָה ודחפה את השׁפה העליונה מַעְלָה-מַעְלָה, כְּאילוּ הִתכַּוְונָה להדביק אותה אל קְצֵה האף. "הדבר הזה גדול יוֹתֵר מֵהַקרחון שהִטבִּיעַ את הטִיטָנִיק!"

לֶנִי פָּרְצָה בִּצְחוֹק. אֲבָל פּוֹלִי צָדְקָה: הַנִיב החדש שצמח בַּפֶּה שלה היה באמת גדול מאוד! גדול וְחַד!

פּוֹלִי הִרכּינָה את רֹאשָה ונֶאֶנְחָה.

"אני לא מצליחה להבין את זה: רק אתמול בערב נָשְרָה לי שֵן החלב! וּכְבַר היום בבוקר הופיעה השֵן הנוֹשֶכֶת הענקית הזאת בַּפֶּה שלי! כָּכָה לא צומחות שִינַיִים חדשות!"

למען האמת, פּוֹלִי דווקא ציפתה לַהַפתָעָה שתִמְצָא בבוקר מתחת לכרית שלה. הַפתָעָה שפֵיַית השִינַיִים תעניק לה. סיכָּה חדשה לשֵׁיעָר, למשל. או העיפרון עם הסוס שהיא ראתה לא מִזְמַן בִּכְתַב-העֵת האהוב עָלֶיהָ. אֲבָל בִּמְקוֹם זה ציפתה לה הבוקר רק הַפתָעָה אחת - הַפתָעָה שהיא מצאה בתוךְ הַפֶּה שלה: לבנה, חדה וענקית. הַפתָעָה לא נעימה בכלל - הַנִיב החדש הזה!

"עם הדבר הזה אני נִראֵית לגמרֵי מְטוּרלֶלֶת! איזה מין טִרלוּל זה?!"

פּוֹלִי האוּמלָלָה הִצמידָה את הבִּרְכַּיִים אל הגוף וכָרְכָה את זְרוֹעוֹתֶיהָ סביבָן.

"שְטוּיוֹת!" ענתה לה לֶנִי. "את לא נִראֵית מְטוּרלֶלֶת בכלל, אפילו לא קְצָת!"

פּוֹלִי נשׁאה את עֵינֶיהָ ותלתה בַּחֲבֶרתָה מַבָּט ספקני.

חִיוּךְ שוֹבָבִי הִתפַּשֵט על פָּנֶיהָ של לֶנִי. "וגם אם יצמחו לָךְ עוד עֶשְׁרים שִינַיִים מחודדות ויופיעו אצלֵךְ גַבשוּשִיוֹת ירוּקות מכוערות, בִּשבילי תִהְיִי תמיד החֲבֵרָה הכי יָפָה והכי אהובה בָּעוֹלָם! אני נשבעת לָךְ, פּוֹלִי שְלוֹטֶרמוֹץ!" היא צִחקְקָה וחיבקה את פּוֹלִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, ואַחַר כָּךְ התגלגלו שְתֵיהֶן יַחַד במוֹרַד עֲרֵימַת השַחַת. פּוֹלִי צחקה עכשיו איתה.

לֶנִי הייתה באמת החֲבֵרָה הכי טובה בָּעוֹלָם! עם העיניים החומות-הירוקות שלה והשֵׁיעָר החוּם שלה שהגיע עד הכְּתֵפַיִים היא נִראֲתָה שונָה לגמרֵי מפּוֹלִי הבלונדינית המְנוּמֶשֶת, אֲבָל שְתֵי היְלָדוֹת היו בְּטוּחוֹת לגמרֵי שהן בעצם תאומות. לִשְתֵיהֶן היה יום הולדת ב-14 במַרס, וּשְתֵיהֶן לא יכלו לסבול כְּרוּב ניצָנים. ובָנים! אִיכְס אִיכְס אִיכְס! לִפְנֵי שנה הן הִצילוּ את שְנֵי סוסֵי הַפּוֹני, גוּלָש ומָרָק, מהאוּרְוָוה הבוערת של הוֹרְסְט כִּינֵי-רֹאש, ומֵאָז כְּבר בכלל אי-אפשר לְהַפְריד ביניהן. מֵאַחַר שכִּינֵי-רֹאש המְנוּוָל הִצִית את האוּרְוָוה שלו בְּכַוָונָה, כְּדֵי לְקַבֵּל במִרְמָה כסף מֵהַבּיטוּחַ, הִרשוּ מֵאָז לשְתֵי החֲבֵרוֹת לְטַפֵּל בִּשְנֵי סוסֵי הַפּוֹני אֶצְלָן, בתור תַגמוּל על המַעֲשֶׁה הטוב שלהן.

עכשיו עמדו גוּלָש ומָרָק בְּאוּרְוָוה יְשָנָה בְּחֲצַר החַוָוה שהַהוֹרים של פּוֹלִי קנו ושיפצו לִפְנֵי כמה שנים - בַּכְּפר הקטן והיָפֶה קָלִיפוֹרנְיָה שבגרמניה, ממש לְחוֹף הים הבַּלְטי.

מובן שהיה צודק יוֹתֵר אילו הִתאַפשֵר לאחד מִשְנֵי סוסֵי הַפּוֹני האלה לגור אצל לֶנִי - ושְתֵי החֲבֵרוֹת באמת ניסו לעשׁות את זה. אֲבָל לֶנִי גרה עם ההורים שלה בדירה קטנה בַּעֲיָירָה השְכֵנָה שֶׂנבֶּרג, וּכשפּוֹלִי ולֶנִי ניסו לדחוף את גוּלָש במעלֵה גֶרֶם המדרֵגות הצר אל הקומה השנייה, הוא השאיר שָם מרוֹב התרגשות שְנֵי גללֵי סוסים ענקיים וּמַהְבּילים. ממש באמצַע השְטִיחוֹן שגברת שֵׁיעָר מְקוּרזָל הֵניחָה לִפְנֵי הדלת שלה! וּכְשגוּלָש גם זלל אַחַר כָּךְ מִתֵיבַת הדואר את עיתון סוף השבועַ של האדון מִכנָס, זה כבר לא היה מַצחיק בכלל. ההורים של לֶנִי לא רצו שגוּלָש יגור איתם בדירה. וגברת שֵׁיעָר מְקוּרזָל אפילו הִצמידָה במסמרים שֶלֶט לְמַטָה, על דלת הַכְּניסָה לַבַּית:

לָכֵן עמדו עכשיו שְנֵי סוסֵי הַפּוֹני אצל פּוֹלִי בחצר, ולֶנִי הגיעה לְשָם בְּכל יום אַחַר הצהריים כְּדֵי לְטַפֵּל בהם עם החֲבֵרָה שלה. וגם כְּדֵי לִרכּוֹב, כמובן!

"כבר החלַטְת מה את רוצה לְהַראוֹת לילדים ביום שֵני?" שָאֲלָה לֶנִי והושיטה לגוּלָש חופֶן חציר מִבַּעַד לַגדר. אוי, לא! הטיול הכיתתי! פּוֹלִי שָכְחָה לגמרֵי את הטיול הזה מרוב תִסכּוּל בגלל השֵן החדשה. שְנַת הלימודים החדשה בְּדיוּק התחילה, וגברת שוּם, מְחַנֶכֶת הכיתה שלה, שָאֲלָה אם כל הכיתה יכולה לבוא לְבַקֵר בַּחַוָוה שבקָלִיפוֹרנְיָה. בּבֵית הספר התקיימו יְמֵי פְּרוֹיֶקְטים, והפְּרוֹיֶקְט של הכיתה של פּוֹלִי נקרא "קָאוּבּוֹיִים ואִינְדיָאנים". לָכֵן עלתה השְאֵלָה בְּנוֹגֵעַ לביקור של הכיתה בַּחַוָוה של משפחת שְלוֹטֶרמוֹץ. לא רק בגלל סוסֵי הַפּוֹני, אֶלָא גם בגלל אימא של פּוֹלִי. אַנְטוֹניָה שְלוֹטֶרמוֹץ לא הייתה כמובן קָאוּבּוֹי, וגם לא אִינְדיָאנית. אימא של פּוֹלִי הייתה נַגָרית ובָנְתָה בְּלוּל תַרנְגוֹלוֹת יָשָן תַפאוּרוֹת למַחֲזוֹת שהוצגו בתֵיאַטרוֹן: ארמונות ענקיים מהאַגָדוֹת, מְצוּדוֹת אבירים עתיקות וְטִירוֹת חלוֹם מְכוּשָפוֹת. בְּדיוּק עכשיו היא הֵקימָה עיר של המַעֲרָב הפָּרוּעַ בִּשביל מַחֲזֶה לילדים. לא יַעֲלֶה על הדַעַת לְהַחמיץ הזדמנות כזאת לראות עיר של המַעֲרָב הפָּרוּעַ, כָּךְ חשבה גברת שוּם, ולָכֵן עֲתידָה כל הכיתה לבוא ביום שֵני הקרוב לקָלִיפוֹרנְיָה שלְחוֹף הים הבַּלְטִי. אתמול פּוֹלִי עדיין שָׁמְחָה לקְרַאת הביקור, אֲבָל היום הרעיון הזה כבר לגמרֵי לא מצא חֵן בעֵינֶיהָ. והכול בגלל השֵן המְטוּרלֶלֶת המְטוּפֶּשֶת הזאת!

"אבא מְתַכנֵן לאפות עוגת שְזִיפִים," מִלמְלָה פּוֹלִי לְבַסוֹף והושיטה למָרָק גזר יבש. "ואז אימא תְסַיֵיר איתנו בּבֵית המְלָאכָה, והילדים יוּכְלוּ לִרכּוֹב."

לֶנִי כּיוְוצָה את המֵצַח. "גם מַרוִוין יגיעַ?"

פּוֹלִי דִמיְינָה לעצמה את מַרוִוין רוכב על אחד מסוסֵי הַפּוֹני שלה, והבֶּטֶן שלה הִתהַפְּכָה. מַרוִוין קוֹוַאלְקֶה היה לא רק הילד הכי חזק בכיתה, אֶלָא גם הילד הכי מְעַצבֵּן! הוא לעג לפּוֹלִי לא פעם ולא פַּעֲמַיִים בגלל הנְמָשים שלה. ואיךְ הוא יגיב עכשיו, כשיִרְאֶה את השֵן הענקית שלה? לא, מַרוִוין קוֹוַאלְקֶה לא יִרכַּב בשוּם פָּנים וָאוֹפֶן על גוּלָש או על מָרָק! אֲבָל איךְ יוּכְלוּ פּוֹלִי ולֶנִי לִמְנוֹעַ את זה?

"אם הוא יִפְגַע בגוּלָש או במָרָק, אפילו רק בשְׁעָרָה אחת שלהם, אז..." פּוֹלִי הִתאַמְצָה לחשוב על תגובה רְאוּיָה. "אז נְכַסֶה אותו מלְמַעְלָה עד לְמַטָה בְּקקי של תַרנְגוֹלים!"

"ובגְלָלִים של סוסים!" צחקה לֶנִי.

"ובחיפּוּשִיוֹת זֶבֶל!" הוסיפה פּוֹלִי, והשְתַיִים התגלגלו בְּצִחקוּקים בַּשַחַת.

"ואם שוּם דבר לא יעזור," הציעה לֶנִי כששְתֵיהֶן נעצרו לְבַסוֹף ליד דלת האוּרְוָוה, "אז פשוט מאוד תִנשְכי אותו עם השֵן החדשה שלָךְ!"

אֲבָל ההצעה הזאת לא נשמעה לפּוֹלִי מַצחיקָה בכלל - כי הייתה לה הַרגָשָה לא נעימה לגבי הַנִיב הכּל-כָּךְ מְטוּרלָל הזה, והיא ידעה שהוא בשוּם פָּנים וָאוֹפֶן לא יכול לִהְיוֹת נושֵׁא שאפשר לְהִתבַּדֵחַ עליו. אפילו לא הִתבַּדְחוּת אחת קְטַנטוֹנֶת.