פנטזיהדות – מבוא ליהדות פנטסטית

אילו סיפר לכם אחד מחבריכם שאמש הוא התעופף באוויר מעל גגות העיר, פגש חתולים מדברים והציל את הירח מנחש ענקי שאיים לבלוע אותו, מן הסתם לא הייתם מאמינים לו. אולם אילו הוסיף אותו חבר מילה אחת לסיפורו, הייתם מוכנים מיד לקבל אותו בפשטות, מבלי לפקפק כלל בדבריו. המילה הזו היא "בחלום".

אילו אמר לנו מישהו שיש ארץ שבה יש ערים מרחפות, עדרים של חדי-קרן וקוסמים כל-יכולים, היינו אומרים לו מן הסתם שהוא שקרן. אולם אילו הוסיף לסיפורו מילה אחת - "בספר" - היינו מאמינים לו ללא קושי.

למעשה, אנחנו חיים את חיינו בשני עולמות. עולם אחד בעל חוקיות קבועה ומסודרת, ששוררים בו כללים מוגדרים ואפשר לצפות מראש, פחות או יותר, מה יקרה בו, ואיזו סיבה תוביל לאיזו תוצאה; ועולם שני הזורם ומשתנה בלי הרף, אין בו חוקים וכללים (או לפחות, לא כאלה שאפשר לזהות בקלות), הוא בלתי-צפוי והכול יכול לקרות בו. את העולם הראשון אנו פוגשים בשעות הערות שלנו, ואילו את השני אנו חווים בזמן השינה והחלומות, כאשר אנו קוראים ספר או צופים בסרט, או בנסיבות חריגות יותר כמו לאחר נטילת סמים. את העולם הראשון אפשר לכנות המציאות הרגילה, ואת השני עולם הדמיון או הפנטזיה.

אנו חיים בתקופה שבה עולם הדמיון נהנה מפריחה שלא היתה כמוה בכל ההיסטוריה האנושית. ספרים, סרטים, משחקי מחשב ומגוון יצירות נוספות מרחיבים את גבולותיה של ממלכת הפנטזיה מדי יום ביומו. היא כבר איננה נחלתם של ילדים קטנים או "חנונים" בלבד; גם אנשים מבוגרים ורציניים נהנים ללא בושה מגיחות קצרות או ארוכות לעולמות דמיון שונים, וספרות מחקר שלמה, כנסים וימי עיון עוסקים בכובד ראש בניתוחם ובבירור הרעיונות המופיעים בהם. האנציקלופדיות המקוונות למיניהן מכילות ערכים ודפי מידע מסודרים על עולמות הדמיון ושוכניהם, ואלה שוכנים ללא מחיצות לצד הערכים העוסקים במציאות הרגילה ותושביה. דמויות בדיוניות שונות נחשבות לגיבורי תרבות שאין מי שלא מכיר את עלילותיהם ואת אמרות השפר שלהם. בעבור אוהבי הפנטזיה, זוהי התקופה הטובה ביותר לחיות בה.

אולם למרות כל זאת, שני העולמות אינם נחשבים שקולים מבחינה אונטולוגית. אנו רגילים להתייחס למציאות הרגילה כאל "העולם האמתי", ולעולם הדמיון כאל דבר מה לא מציאותי, שאינו קיים באמת. זאת אף שעולם הדמיון יכול להיראות לעתים ממשי ומוחשי לא פחות מהמציאות הרגילה, בשעה שאנו בו; אולם ברגע שאנו יוצאים ממנו וחוזרים למציאות הרגילה, אנחנו נוטים לפטור את החוויות של עולם הדמיון כאשליות חסרות ממשות. מה המקור לאבחנה הזו? מדוע עולם אחד נתפס כאמתי ואילו העולם השני אינו נתפס ככזה?

מטרתו של הספר הזה היא כפולה. חלקו הראשון עוסק בפנטזיה, וחלקו השני ביהדות. בפרקים הראשונים של הספר נבחן מחדש את היחס בין שני העולמות שלעיל, המציאות הרגילה ועולם הדמיון או הפנטזיה. נערער את תפיסת העולם הרווחת, המפרידה בין השניים באבחת סכין, ונראה שהגבולות ביניהם אינם ברורים כלל: הדמיון הוא מציאותי יותר והמציאות היא דמיונית יותר, ממה שחושבים בדרך כלל. בדרך זו נשיב לעולם הדמיון את מעמדו האונטולוגי שנשלל ממנו שלא בצדק, ונשפיל מעט את גאוותה של המציאות הרגילה, המתיימרת להציג את עצמה כנושאת היחידה של כתר הקיום האמתי.

בחלקו השני של הספר נברר את השלכותיה של תמונת עולם חדשה זו על היהדות. בניגוד לעולם הפנטזיה הפורח, נראה שעולמה של היהדות נתון תחת מתקפות וביקורת. אתאיסטים רבים תוקפים אותו מכל עבר בניסיון לערער את אמיתותו, והתפיסות הישנות לא תמיד מצליחות להתמודד איתם כראוי. באמצעות החיבור בין הפנטזיה ליהדות נזרים לשנייה את כוחות החיים העצומים של הראשונה, נשחרר אותה ממעמסות שהכבידו עליה שלא לצורך, נעצב מחדש כמה מהרעיונות המרכזיים שבה, ונציב את היסודות לתפיסה חדשה-ישנה של היהדות - היא היהדות הפנטסטית, המשתמשת בכנפי הדמיון כדי להמריא מעל הישג ידם של אויביה ולהתקרב באמצעותן לאלוקים.

בספרי הקודם, "פשוט להאמין - מדריך למאמין הרציונלי" עסקתי בבירור היחס בין האמונה להיגיון. ספר זה ממשיך את המלאכה ומברר את היחס שבין האמונה לדמיון. אין צורך לקרוא את "פשוט להאמין" כדי להבין את "פנטזיהדות", אם כי הדבר בהחלט יכול להועיל להבהרת חלק מהמושגים המופיעים בו ותשתית המחשבה הכללית העומדת מאחוריו.

תודתי נתונה לכל מי שאיפשר וסייע לספר זה לצאת לאור, ובפרט לאליהו טייב, דוד מימון ואליהו מנחם, על תרומתם הנדיבה ותמיכתם לאורך הדרך.

הספר מוקדש לזכרם של מזל (פורטונה) בת קומונה, סנדרו בן ציון, רפאל חי בן משה ומלכה בת רג'ינה טייב, ורנר בן משה, מרים בת מזל טוב ומשולם חנן בן אברהם צבי רט.