פרק א'
שפע (פתיחתא)
אמא מבעבעת בועות מן האף. בועות בַּמְיָה היא אומרת. — "בּיזילוּס!" — איזה ביזילוס בראש שלךָ. במיה. זה עם הפרוָוה. לגמור מהצלחת או מכות עם חגורה. — "מלקות!" — איזה מלכּוֹת בראש שלך. מכות. אבזם. יא פֶּזֶוֶונְג. אל תִראה את סבא שלך היום ככה, גפרור. היה מרים שולחן עם השיניים!
העוף מוכן. ממולא בלבבות, כבדים וביצים. תפור בעכוזו ומהודק בחוצץ עץ. אץ קוצץ בבואו לרוצץ עוף. אמן. שני עופות. נס! השני במלח גס. על השולחן: ממולאים. קוּסה־מחשי. פלפלים, קישואים. [שנאמר: "זכרנו את הקישואים".] ועגבניות במילוי אורז ובשר. צלי בקר, מחורץ ומעוטר בשום ורוזמרין. ושניצלים. עם ובלי קרום. וגם האדום־האדום הנודע בפי כול כמְצ'וּמָה, שהוא נזיד חריף של ריאות, כבדים ובשר בקר. גם בורקס. ממולא בבשר טחון. [שנאמר: "אין שִׂמחה אלא בבשר".] עם רוטב אפרפר וצמיגי. עשיר בפטריות ולבבות של גבר. וקִיפְטִיקָס. לשונות פרה נימוחות. גם כן, ברוטב אפרפר. גדוש בשר טחון. ופטה כבד עוף עם ריבת בצל שלימדו בטלוויזיה. עם שומן אווז במקום חמאה. וחזה אווז ברוטב סצ'ואן שלימדו בטלוויזיה. גם. ומְנִינָה. שהיא פשטידה צהובה של עוף וביצים. גדי בחלב אמו. לאבא. וראש של דג מביט מסיר החריימה. מבֵּין פרוסות גופו. עיניו הן מעדן.
[שנאמר: אֵם ההפרזה אינה השִׂמחה, אלא חוסר השִׂמחה.]
כל היתר סלטים, חלות וקולה. פעם היה קידוש. היום כבר אין. הרעב גָבַר.
— בָּרָיֶיב קנה קבר.
לועס אבא.
— סלט פירות?
— לו ולאשתו ראיסה.
אל־ראיסה. בעלת הארמון. ככה זה אצל הבוכרים. בגיל שישים קנה חלקת קבר, קבע מצבה, חרט עליה דיוקן משופם שלו בגיל עשרים ואת הדיוקן של אשתו, ואז כיסה נגד עין הרע. [דלא שלטא ביה עינא בישא.] כל בוקר בשש הוא הולך לקבר, הטבור שלו כבר נשפך. כאילו יש שם ראש קטן. גָּח. Caput medusae. עשו לו אורתרוסטומיה, צינורית לתוך השופכה. אַיי! הוא משקה את הקבר. כל יום משקה את הקבר. אולי יצמח. העורבנים חירבנו עליו. פִּיזְדֶּצְ! פִּיזְדֶּצְ! חבל על זמן! שן־זהב. זהב־אדום. היה נהג משאית בהרי הקרח של קירגיסטן. נסע נגד הקרח. שבע קילומטר גובה. פסגות טִיֵין שָׁאן. ההרים השמימיים. מה שראיסה אומרת הוא עושה. באמצע היום, באמצע העבודה. עוזב הכול. "מנחם, מנחם," היא מתקשרת והוא הולך. אין מה לעשות. ככה זה הבוכרים. עושים הלוויה באולם חתונות עם תזמורת. אין אצלם בנק. כל הכסף מלווים בינם לבין עצמם ובסוף גם מתחתנים עם עצמם. אבל בחור זהב. אדום. היה נהג מונית בניו יורק. חמש שנים. Mister, Mister, where do you need? What? — לא יודע מילה באנגלית. הבן שלו זמר, קנה לו ג'יפ של לאדה. צבע בז'.
— עוגה?
— זה עם חלב?
— כן.
— עוד לא עברה שעה.
מרד האמונה הקרתני, נוגסים במחשכים. מאששים את שייכותם למודרנה. כיפור ופסח כהלכתם. פעם היתה גם סוכה.
— תגביר ת'טלוויזיה שישמעו בשולחן.
שקט, חדשות.
עיתונאי מראיין עיתונאי. מנבלים את פיהם במילי־דבדיחותא שהשתיקה יפה להן. מקבלים החלטות. פרסומת. הפֶּרֶשׁ של ה־Press. פפירוסים של פרסומות. פרסומות בהריסות פומפיי. בתל היסַרְליק. שלטי חוצות בכתב יתדות. כבר אז. פסלון של אנוביס דוחה־אבק! אתיקה ניקומאכוס עכשיו במבצע! ניקו מה? סֵפֶר בצורת שָד. וָלְקירָה חשופת חזה מעיינת באתיקה ניקומאכוס בתרגום חדש לנורדית עתיקה. מאת ש. שפאן. נשות יח"צ מפשקות בפרהסיה. קנה ליסיסטרטה קבל מציצה. כל עבודה מכבדת וגו'. אפס יומרה. בלי יריד ספרים בפרנקפורט. ככה, באמצע הרחוב. על פפירוס! רוצה או לא. — קפה? תה? קפְתֵה? יש עוגיות.
— בִּימוּאֶלוֹס?
— איזה בימואלוס בראש שלך. בִּיסקוּצִ'יקוּס.
— אהה.
בטלוויזיה עושים חיקויים.
בַּטָלוֹן זה פה.
* * *
בכל הרחובות אנשים מפגינים בעד תרנגולות וכבשׂים. שם. מן העבר השני. בבַטָלוֹן עילית. הנאורוּת חולצת שד. חלב זה רצח. מְחַלקת עלונים. הפח הפינתי נושא בעול. סטודנטים לרוח וחברה. יוגיסטים. נשים. נערות מחופשות לנשים. נשים מחופשות לנשים מבוגרות יותר. בלי חזייה. אינני חֶפץ. פטמות עם תודעה. זקורות כפין מקיר, אפשר לתלות עליהן שלט. אינני חֶפץ. תני לי עלון. תודה. בבקשה. הו, תודה. בבקשה. תודה. כל הכבוד לכן. (פסימיסט הנני יותר מדי להאמין באלטרואיזמוּס ובשטותים כיוצא באלו.) אנתרופוסופים גם. אנתרופוסופיסטים. סְבִיבָתָנִים וטבעונים. חגים כמו תנים. קוראים בכיכרות. מרשרשים במרשתת. משתטחים על קברי בע"ח בתקווה לזיווג. לֵך תגור איתם. נראה אותך. קח איתם חדר. לֵך. לֵך. יאכלו אותך חי. יכריחו אותך למחזר. נימפואתים. אִם אתה לא כבשה או ערבי אין לך סיכוי איתם. הומו לכל הפחות. אבל אם אתה כן... שְכּוֹיֵיח! עוד יש להם פקס. או עורך דין עם פקס. לכל הפחות. הם ישלחו אליך פקס לפקס הקרוב למקום מגוריך שאין לך, ויאלצו אותך להשיב בפקס. ככה זה עם פקס, אין דרך אחרת. פקס משיב לפקס משיב לפקס וכו'. חשמל שהופך למכתב. האינטרנט של שנות השמונים. (הומצא ב־1846 בידי אלכסנדר ביין הסקוטי.) חמֵשֶקל לעמוד ראשון. כל פיצוצייה שנייה. דור שלישי בארץ ועדיין יֶקים. יאק.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.