צופן הוורד

1

"'הלוואי שהייתי אישה בת שלושים ושש בערך, לבושה בסאטן שחור עם מחרוזת פנינים,'" קראה מֵבּ צ'רט בקול. "זה הדבר הנבון הראשון שאמרת, חתיכת טיפשונת."

"מה את קוראת?" שאלה אמה ועלעלה בירחון ישן.

"רבֵּקה, דפני דה מורייה." מבּ הפכה דף. היא עשתה הפסקה מרשימת מאה יצירות ספרות קלאסיות לגבירה מיטיבת הקרוא שסומנה באוזני חמור — לא שמבּ הייתה גבירה או מיטיבת קרוא במיוחד, אבל היא התכוונה להצטייד בשני התארים. לאחר שצלחה את מספר חמישים ושש, שובו של בן המקום (אוח, תומס הרדי), הגיעה מבּ למסקנה שהרוויחה ביושר צלילה לספר מהנה כמו רבקה. "הגיבורה מטופשת והגיבור הוא גבר מהורהר שמתנהג בבריונות שאמורה להקסים. אבל אני לא מצליחה להניח אותו מהיד, משום־מה." אולי משום שכאשר מבּ דמיינה את עצמה בגיל שלושים ושש, היא ללא ספק לבשה סאטן שחור וענדה פנינים. באותו חלום לברדור רבץ למרגלותיה, והיא ישבה בחדר ספון ספרים שהיו רכושה הפרטי ולא עותקים מסומנים באוזני חמור מהספרייה. גם לוסי הופיעה בחלום ההוא, ורודה בבגד ספורט בצבע שזיף, מאלה שבנות לבשו כשלמדו בבית ספר יוקרתי ורכבו על סוסי פוני.

מבּ הרימה את מבטה מרבקה וצפתה באחותה הקטנה מדהירה את אצבעותיה מעל גדרות דמיוניות: לוסי הייתה בת ארבע ורזה מדי לטעמה של מבּ. היא לבשה סוודר וחצאית מרופטים ולא הפסיקה להסיר את גרביה. "לוסי, תפסיקי עם זה." היא משכה את הגרב חזרה על כף רגלה של לוסי. "קר מדי להסתובב יחפה כמו יתומה מספֶר של דיקנס." מבּ קראה את דיקנס בשנה שעברה, מספרים עשרים ושש עד שלושים ושלוש, גמעה את הפרקים בהפסקות האוכל שלה. איכס, מרטין צ'זלוויט.

"סוסי פוני לא גורבים גרביים," אמרה לוסי בחומרה. היא הייתה מטורפת על סוסים. בכל יום ראשון לקחה אותה מבּ להייד פארק לצפות ברוכבים. הו, עיניה של לוסי כשראתה את הילדות הקטנות והמלוטשות מהדסות על פניה במכנסי רכיבה ובמגפיים. מבּ השתוקקה לראות את לוסי ישובה על שטלנד מטופח היטב.

"סוסי פוני לא גורבים גרביים, אבל ילדות קטנות כן," אמרה. "או שהן מצטננות."

"את תמיד שיחקת יחפה ואף פעם לא הצטננת." אמה של מבּ הנידה את ראשה. ממנה קיבלה מבּ את גובהה, סנטימטרים אחדים מתחת למטר שמונים, אבל מבּ נמתחה אל גובהה בסנטר מורם ובכתפיים ישרות, וגברת צ'רט תמיד השתופפה. הסיגריה שבין שפתיה התנודדה, והיא מלמלה בקול מגיליון ישן של הבייסטנדר. "׳שתי פנים חדשות לשנת 1939, אוסלה קנדול והוד מעלתה גוויניבר ברודריק זכו שאיאן פרקואר ישוחח עימן בין המרוצים.' תראי את המינק שלובשת הקנדול הזאת."

מבּ העיפה מבט אל העמוד. אמה התלהבה מאוד מכל העניין — איזו בת של לורד פלוני קדה קידה בפני המלכה, איזו אחות של ליידי פלונית הופיעה באסקוט בשמלת טפטה בגון לילך — אבל מבּ קראה את עמודי החברה כמו מדריך הוראות: אילו הרכבי תלבושות אפשר לחקות בתקציב של זבנית? "מעניין אם תהיה עונה בשנה הבאה, בגלל המלחמה."

"נערות החברה יצטרפו לרֶנז,1 לדעתי. בנות מהמעמד שלנו יצטרפו לצבא היבשה או לחיל העזר, אבל בנות מיוחסות יתגייסו לשירות חיל הים המלכותי לנשים. אומרים שמולינה עיצב להן את המדים, זה שמלביש את גרטה גרבו ואת הדוכסית מקנט."

מבּ קימטה את מצחה. מדים הופיעו בכל פינה בימים אלה — בינתיים האות היחיד לכך שבכלל פרצה מלחמה. היא עמדה באותה דירה במזרח לונדון ועישנה בדריכות ליד אמה בעודן מאזינות להודעת הרדיו מרחוב דאונינג. הן הרגישו צינה ותחושה משונה כשקולו היגע של צ'מברליין הטעים, "מדינה זו מצויה במלחמה עם גרמניה." אבל מאז לא נשמע אפילו ציוץ מההונים.

אמה המשיכה לקרוא בקול. "'הוד מעלתה דברה מיטפורד על מושב במגרש דשא יחד עם לורד אנדרו קוונדיש.' תראי את התחרה הזאת, מייבל —"

"מבּ, אמא." אם היא תקועה עם צ'רט, היא לא מוכנה לסבול את השם מייבל. כשקראה את רומיאו וג'ולייטה (מספר עשרים ושלוש ברשימה של מבּ), היא נתקלה ב"ברור לי כי הייתה איתך כבר מֶבּ, מֶבּ המלכה!"2 ושלפה את הכינוי בַּמקום. "מבּ המלכה". היא נשמעה כמו נערה שענדה פנינים, קנתה לאחותה הקטנה סוס פוני ונישאה לג'נטלמן.

לא שמבּ טיפחה פנטזיות על דוכסים במסווה או על מיליונרים עם יכטות בים התיכון — החיים לא היו רומן כמו רבקה. אף גיבור עשיר ומסתורי לא עמד לכבוש את ליבה של בת שורדיץ', לא משנה כמה היא מיטיבת קרוא. אבל ג'נטלמן, גבר נחמד ואמיד עם חינוך הולם ומקצוע הגון — כן, בעל כזה היה בהישג ידה. הוא חיכה שם בחוץ. מבּ פשוט הייתה צריכה לפגוש אותו.

"מבּ!" אמה הנידה את ראשה בשעשוע. "אז מי את חושבת שאת?"

"מישהי שיכולה להצליח יותר ממייבל."

"את והיותר שלך. מה שטוב לכולנו לא מספיק טוב בשבילך?"

לא, חשבה מבּ וידעה שאסור לה להגיד זאת כי היא למדה שאנשים לא אוהבים שאדם רוצה יותר ממה שיש לו. היא הייתה הילדה החמישית מתוך שישה שנדחסו בדירה הצפופה הזאת, המסריחה מבצל מטוגן ומחרָטות, עם שירותים שחלקו עם שתי משפחות נוספות. היא מעולם לא הסכימה להתבייש בכך, אבל על אחת כמה וכמה לא הסכימה לחשוב שזה מספיק. האם זה דבר נורא כל כך, לרצות יותר מאשר עבודה במפעל עד החתונה? לרצות יותר מבעל שיהיה פועל מקומי פשוט שכנראה ישתכר יותר מדי ולבסוף יברח כמו אבא של מבּ? מבּ מעולם לא ניסתה להגיד לבני משפחתה שהם יכולים להשיג יותר. לא הפריע לה שהם שמחים בחלקם, אז למה הם לא מסוגלים להניח לה לנפשה?

"את חושבת שאת טובה מדי לעבודה?" דרשה אמה לדעת כשמבּ התנגדה לעזוב את הלימודים בגיל ארבע־עשרה. "עם כל הילדים כאן ואבא שלך שהסתלק —"

"אני לא טובה מדי לעבודה," ענתה מבּ. "אבל אני מתכוונת לעבוד למען משהו." כבר בגיל ארבע־עשרה, כשעבדה במכולת והתחמקה מהזבנים שצבטו לה בישבן, היא הסתכלה קדימה. היא קיבלה משרת זבנית והקפידה ללמוד כיצד הלקוחות הטובים מדברים ומתלבשים. היא למדה כיצד לשאת את עצמה ולהישיר מבט אל אנשים בזמן שדיברה. אחרי שנה שבמהלכה בחנה בקפידה את הנערות שעבדו בדלפקים בסלפרידג'ס, היא נכנסה מבעד לדלתות הכפולות של החנות שברחוב אוקספורד בחליפה זולה ובנעליים משובחות שעלו לה משכורת של חצי שנה, וקיבלה משרה במכירת נרתיקי איפור ובשמים. "איזה מזל יש לך," אמרה אמה, כאילו לא נדרשה שום עבודה לשם כך.

ומבּ עדיין לא סיימה, ממש לא. היא זה עתה השלימה קורס מזכירות שחסכה לקראתו והתכוונה לשבת מאחורי שולחן כתיבה מבריק כשימלאו לה עשרים ושתיים, בתחילת השנה החדשה, להקליד את מה שיוכתב לה ולהיות מוקפת באנשים שיקדמו את פניה של בחורה ב"בוקר טוב, מיס צ'רט" ולא ב"אוי, מייבל!"

"מה את מתכוונת לעשות עם כל התכנונים האלה?" שאלה אמה. "להשיג לעצמך חבר מפונפן שישלם את החשבון בכמה ארוחות ערב?"

"אין לי עניין בחברים מפונפנים." מבחינתה של מבּ, סיפורי אהבה נועדו לרומנים. אהבה לא הייתה העיקר — גם נישואים לא היו העיקר, לא באמת. בעל טוב היה אולי הדרך המהירה ביותר לעלות בסולם אל ביטחון ושגשוג, אבל הוא לא הדרך היחידה. עדיף לחיות כרווקה זקנה עם שולחן מבריק ומשכורת בבנק שהושגה בגאווה בזיעת אפה מאשר לסיים מאוכזבת וזקנה בטרם עת בעקבות שעות ארוכות במפעל וריבוי לידות.

כל דבר היה עדיף על כך.

מבּ העיפה מבט בשעון. הגיע הזמן ללכת לעבודה. "תני לי נשיקה, לוס. מה שלום האצבע?" מבּ בחנה את מפרק האצבע המורם שלוסי נקעה אתמול. "כמו חדשה. בחיי, את מלוכלכת." היא ניקתה את לחייה של לוסי בממחטה נקייה.

"קצת לכלוך לא הזיק לאף אחד," אמרה גברת צ'רט.

"אמלא לך אמבט כשאגיע הביתה." מבּ נישקה אותה ונאבקה ברוגז שחשה כלפי אמה. היא עייפה, זה הכול. מבּ עדיין התכווצה כשנזכרה עד כמה כעסה אמה כשנאלצה לשאת תוספת מאוחרת כזאת למשפחה שכבר הייתה גדושה בחמישה ילדים. "אני מבוגרת מדי לרדוף אחרי תינוקות." אמה נאנחה וצפתה בלוסי זוחלת על הרצפה כמו עקרב. ובכל זאת, לא היה משהו שיכלו לעשות בנדון מלבד להסתדר.

עוד קצת, בכל מקרה, חשבה מבּ. אם היא תמצא בעל טוב, היא תשכנע אותו לעזור לאחותה כדי שלוסי לא תצטרך לעזוב את הלימודים ולמצוא עבודה בגיל ארבע־עשרה. אם הוא ייעתר לה, מבּ לא תבקש ממנו שום דבר נוסף.

קור צלף בלחייה כשמיהרה לצאת מהדירה לרחוב. חמישה ימים נותרו עד חג המולד, אבל עדיין לא ירד שלג. שתי בנות במדי חיל העזר חלפו במרוצה על פניה, ומבּ תהתה היכן תירשם אם השירות הצבאי יהפוך לחובה.

"רוצה לצאת לטיול, חמודה?" בחור במדי חיל האוויר המלכותי הדביק את צעדיה. "אני בחופשה, בואי תראי לבחור איך עושים חיים."

מבּ שלחה אליו מבט שליטשה כשהייתה בת ארבע־עשרה, מבט זועם שנשלח מתחת לגבות ישרות מאוד ושחורות מאוד, ואז האיצה את צעדיה. תוכלי להצטרף לחיל האוויר לנשים, חשבה. מדיו של הבחור הזכירו לה שלחיל האוויר יש חטיבת עזר לנשים. עדיף מלהיות חיילת בחיל יבשתי שתקועה בחפירת גללי פרות ביורקשייר.

"בחייך, לא יפה להתנהג ככה לגבר שיוצא למלחמה. בואי נתנשק."

הוא עטף בזרועו את מותנה ולחץ. מבּ הריחה בירה, ג'ל לשיער, וזיק מכוער של זיכרון התעורר בה. היא הדחיקה אותו במהירות, וקולה בקע בנהמה יותר משהתכוונה. "עוף ממני," אמרה ובעטה בטייס בשוקיים בחוזקה ובמהירות. הוא הזדעק והתנודד על מרצפות האבן הקפואות. מבּ חילצה את ידו ממותנה והתקדמה אל הרכבת התחתית, התעלמה מהכינויים שהטיח בה והתנערה מרטט הזיכרון. הייתה גם נקודה חיובית — הרחובות היו אולי מלאים בחיילים שולחי ידיים, אבל חיילים רבים רצו שבחורה תחכה להם בשולי המעבר בכנסייה ולא רק במיטה. אחד הדברים שהביאה איתה המלחמה היה חתונות חפוזות. מבּ כבר ראתה את זה בשורדיץ': כלות שנושאות את נדריהן בלי לחכות אפילו לשמלת כלה מיד שנייה. הן היו מוכנות לעשות כל דבר כדי לענוד טבעת על האצבע שלהן לפני שארוסיהן יצאו לקרב. וג'נטלמנים מיטיבי קרוא מיהרו לצאת למלחמה לא פחות מגברי שורדיץ'. מבּ בהחלט לא חשבה שמלחמה היא דבר חיובי — היא קראה את וילפרד אואן ואת פרנסיס גריי, גם אם שירת המלחמה נחשבת לא מעודנת מספיק למאה יצירות ספרות קלאסיות לגבירה מיטיבת הקרוא. אבל היא צריכה להיות מטומטמת כדי לא להבין שהמלחמה עומדת לשנות את עולמה לבלי היכר.

אולי היא לא תצטרך להשיג משרת מזכירות למרות הכול. אולי תהיה עבודת מלחמה במקום כלשהו בלונדון לבחורה מצטיינת בהקלדה ובקצרנות, משרה שבה מבּ תוכל לתרום למלכה ולארצה, לפגוש גבר נחמד או שניים ולטפל במשפחתה?

דלת חנות נפתחה בחבטה, וצלילים חטופים מ"הצינית והקיסוס" נפלטו מהרדיו שבפנים. עד חג המולד 1940, חשבה מבּ, המצב ישתנה לחלוטין. השנה המצב מוכרח להשתנות.

מלחמה פירושה שינוי.

1 Wrens – Women’s Royal Naval Service. חיל הנשים בצי המלכותי.

2 רומיאו וג'ולייטה, מערכה 1, תמונה 4. תרגום: דורי פרנס, אתר שייקספיר ושות'.